גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פעם ממשלת ארה"ב הניעה את המרוץ לחלל. היום כבר לא

ארה"ב לא ניסתה מאז תוכנית החלל "אפולו", שעלתה 25 מיליארד דולר, משהו שאפתני ויקר בקנה מידה כזה ● גם בימינו האמריקאים עדיין לוקחים סיכונים ופותרים בעיות, אבל הם לא מצפים שהממשל יעשה את זה ● פרשנות

הטסלה של אלון מאסק / צילום: רויטרס
הטסלה של אלון מאסק / צילום: רויטרס

תוכנית החלל אפולו הייתה סמל העידן שבו האמריקאים קיבלו כמובן מאליו את הרעיון שהממשל הפדרלי יכול וצריך לפתור אתגרים גדולים. היא עלתה 25 מיליארד דולר, שבמונחי אחוז מהתמ"ג שקולים כמעט ל-600 מיליארד דולר בימינו. ארה"ב לא ניסתה מאז משהו שאפתני ויקר בקנה מידה כזה.

גם בימינו האמריקאים עדיין לוקחים סיכונים ופותרים בעיות, אבל הם לא מצפים שהממשל יעשה את זה. ב-2015, השנה האחרונה שלגביה קיימים נתונים, ארה"ב הקדישה 2.7% מהתמ"ג שלה למחקר ופיתוח, כמו ב-1966. אבל אז, הממשל שהשקיע את עצמו במרוץ החלל ובמלחמה הקרה, הוציא על מו"פ פי שניים מהמגזר הפרטי. היום, המגזר הפרטי מוציא על כך פי שלושה מהממשל הפדרלי. היום קושרים לקיחת סיכונים וחדשנות לא למסעות לירח אלא ליזמי הון סיכון, מעבדות תרופות ויזמי אינטרנט שמחפשים בעיקר להתעשר, לא לגלות דברים או להשיג יוקרה.

תומכי תוכנית אפולו היללו אמנם את יתרונות הלוואי הכלכליים והטכנולוגיים, אך המניע המרכזי היה בראש ובראשונה אידיאולוגי. ב-1957, ברית המועצות הדהימה את העולם והביכה את ארה"ב בשיגור הספוטניק, הלוויין המלאכותי הראשון. בתוך שנה, משרד ההגנה הקים את "סוכנות הפרויקטים למחקר המתקדם" והנשיא אייזנהאואר קיבץ כמה תוכניות חלל נפרדות לכדי יצירת "מינהל החלל והתעופה הלאומי", נאס"א.

אבל אייזנהאואר התנגד לעוד הוצאה על חלל מעבר לתוכנית מרקורי של אדם אחד בחלל, אומר ג'ון לוגסדון, היסטוריון חלל באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון.

כאשר הקוסמונאוט הסובייטי יורי גגארין הפך לאדם הראשון בחלל ב-12 באפריל 1961, הנשיא החדש ג'ון קנדי נזקק לדרך להחזיר לארה"ב את מנהיגותה. הוא פנה אל סגנו לינדון ג'ונסון וביקש ממנו לגבש תוכנית חלל שתבטיח תוצאות דרמטיות, שארה"ב תוכל לבצע ראשונה. ב-25 במאי 1961, בנאום בקונגרס, קנדי קבע את היעד שעד תום העשור, ארה"ב תציב אדם על הירח ותחזיר אותו הביתה ללא פגע.

קנדי מעולם לא הפסיק לחשוש מן ההוצאה, שנקבעה תחילה על 9 מיליארד דולר לחמש השנים הראשונות. הוא הציע למנהיג ברית המועצות ניקיטה חרושצ'וב לשלב מאמץ כדי להתחלק בהוצאות. חרושצ'וב התנגד. הליברלים (שמאלנים) התלוננו שמוטב להשקיע את הכסף בתוכניות למאבק בעוני, והשמרנים דרשו שהתקציב יושקע במערכות נשק. אבל מבחינת הקונגרס, לפחות בשלב הראשון, הכסף לא היה בעיה. התקציב הפדרלי היה מאוזן למדי, וההובלה הסובייטית בחלל נתפסה כאיום קיומי.

איש לא האמין בכך יותר מאשר לינדון ג'ונסון, שהחליף את קנדי. ג'ונסון גילם את האתוס של הניו דיל, שלפיו הממשל הפדרלי יכול וצריך להגשים דברים גדולים.

לתוכנית החלל היו יתרונות כלכליים, אומר רוג'ר לוניוס, ההיסטוריון הראשי לשעבר של נאס"א. נאס"א הוציאה למיקור חוץ הרבה מהפיתוח של אפולו, לקבלנים פרטיים, מה שהעניק לתוכנית תמיכה והרחיב את התועלת שלה. הטכנולוגיה שפותחה לתוכנית החלל המריצה את ההתקדמות במחשוב, מזעור ותוכנות. אלפי אמריקאים חיפשו קריירה במדע ובטכנולוגיה. מספר תוארי הדוקטורט שהוענקו בהנדסה ובמדעי הטבע שולש בשנים 1960-1973.

אבל הפירות הכלכליים לבדם לא יכלו לקיים רמה כזו של הוצאה. כאשר המשימות לירח החלו להסתיים בשנות ה-70, גירעונות התקציב והאינפלציה כרסמו בכלכלה. הנשיא ניקסון, שהיה פחות נלהב מהחלל ביחס לקודמיו, פרסם הצהרה ב-1970 שלפיה "ההוצאות על החלל צריכות לתפוס מקום ראוי במערכת קפדנית של סדרי עדיפות לאומיים".

המעבר הכללי ממדיניות ליברלית לשמרנית, של שוק חופשי, בשנות ה-70 וה-80 חלחל גם אל מדיניות המדע והטכנולוגיה. זיכויי המס למחקר ופיתוח, שהושקו ב-1981, גילמו את החשיבה שהממשל צריך לתמרץ את המגזר הפרטי לפתח טכנולוגיות מבטיחות, ולא להוביל את המאמץ הזה.

כאשר המו"פ הפדרלי התכווץ, העדיפויות השתנו. בריאות מהווה היום 30% מהתקציב, לעומת 5% בשנות ה-60.

הנשיאים עדיין מעלים באוב את הרוח של אפולו. אובמה קרא להשקעה בממדים של אפולו באנרגיה מתחדשת וב"ריצה לירח" בפיתוח ריפוי לסרטן. טראמפ אומר שהוא רוצה לחזור לירח, ואחר כך להגיע למאדים. אבל לחזונות הללו אין המוטיבציה המאחדת של המלחמה הקרה, בהירות היעד והאמונה בניו דיל של ממשל גדול ושאפתני. 

עוד כתבות

איילת שקד / צילום: רפי קוץ

מפינוי להסדרה: מה מספרת המדינה לבג"ץ

שקד מתפארת שבתפקידה כשרת המשפטים הפכה את גישת המדינה למאחזים על ראשה • העובדות מלמדות כי בתקופתה פיתחו הרשויות שלל תרופות משפטיות ומנהליות כדי להשאיר מבנים לא חוקיים במקומם • אבל בדיקה מעמיקה מראה כי התפנית התחילה עוד הרבה לפניה ● המשרוקית של גלובס

ראש ממשלת לבנון סעאד חרירי / צילום: Aziz Taher, רויטרס

המס על הוואטסאפ הצית הפגנות זעם בלבנון

המס עצמו כנראה יבוטל אבל ההפגנות לא שוככות ● ראש ממשלת לבנון סעד אל-חרירי ביטל את ישיבת הממשלה שאמורה הייתה לדון בהצעת התקציב לשנה הבאה, והקציב לקואליציה שלושה ימים לפתור את המשבר ● מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה: "נגד מסים חדשים, אבל לא תומך בהתפטרות של הממשלה"

הג'וקר/ צילום: באדיבות טוליפ-אינטרטיי

צפוי להפליא ולא אמין להחריד: ג'וקר קלף לא ממש מנצח

מבחינה טכנית, "ג'וקר" הוא סרט מרשים במיוחד ● מבחינה תוכנית, הוא קליפה ריקה

אזוב מצוי/ צילום: פרופ' נתיב דודאי

שיח מפלג: איך אפילו ביטול האיסור על קטיף של זעתר הפך לקרב נרטיבים בין יהודים וערבים

גם אחרי שרשות הטבע והגנים ביטלה את האיסור המוחלט על קטיף הזעתר והעכוב, יש מי שמשוכנעים יותר מתמיד שבסוף כל החלטה מקצועית שלה יושב ערבי עם נרגילה ● הסופר עודה בשאראת: "ברור שהמדינה רצתה ליצור ניכור בין הערבים לבין הטבע, רוצים שהערבי ישתגע במדינה הזאת"

נחום ביתן/ צילום: תמר מצפי

נחום ביתן ממשיך לממש נכסים: מוכר סניף לרשת קינג סטור 

קינג סטור תרכוש ב-2 מיליון שקל סניף של יינות ביתן בעיר כרמיאל ● העסקה בין הצדדים נחתמה אתמול וכוללת סניף בשטח של 3,000 מ"ר

בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לא ביבי, לא חופרים? האם עד נתניהו המדינה לא שיקמה אתרים היסטוריים

רה"מ טען בסרטון תעמולה כי קודמיו לא השקיעו שקל באתרי מורשת ● האמת היא שהמדינה טיפלה באתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים כבר לפני עשרות שנים ● ובכל זאת, נתניהו יכול לרשום לזכותו מהפך בסדרי הגודל

עו"ד עמית ברכה / צילום: יונתן בלום

"הסיפור הסביבתי הוא סיפור קיומי ויומיומי כמו הקוטג'"

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל עמותת "אדם, טבע ודין", בראיון אישי ● על הילדות בבת ים ובתל אביב ("הייתי ילד פוליטי"), על הבחירה במשפטים ("היה לי ברור שאני רוצה עבודה ציבורית"); ועל הצפוי בישראל בשל ההתחממות הגלובלית: "אלפי אנשים ימותו בכל שנה מבעיות של משבר האקלים"

דיאנה גולבי/ צילום:  כפיר זיו

"יש לי את היכולת לשלוף את קלף הרוסייה לטובתי"

השירות הצבאי מנע מדיאנה גולבי למנף את הזכייה ב"כוכב נולד" ● אולי התפקיד של חיילת רוסייה במחזה "אפס ביחסי אנוש" יהיה מעין תיקון

בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס

דרמת הברקזיט: ג'ונסון שיגר לאיחוד שני מכתבים סותרים בנוגע לפרישה

(עדכון) ● אחרי שלא הצליח לאשר את הסכם הברקזיט בפרלמנט הבריטי אתמול, ג'ונסון נאלץ לבקש דחייה מהאיחוד • כלי התקשורת בבריטניה דיווחו כי שלח בקשת הארכה בלתי-חתומה בבריסל, מלווה במכתב חתום נוסף שבו הוא מפציר באיחוד לא לאשר אותה

גמר גביע העולם בכדורגל.  beoutQ הערוץ הפיראטי beoutQ / צילום:HANDOUT  רויטרס

כך מאיים ערוץ טלוויזיה פיראטי ואלמוני על הכסף הגדול של קטאר

ערוץ טלוויזיה לא חוקי שפועל מסעודיה ומעביר לכל העולם שידורי ספורט מקטאר, מסעיר את האמירות וגורם לה להרהר אם להמשיך לשלם מיליארדי דולרים בשנה עבור שידורי התחרויות • החשש: הקטארים ינטשו את שידורי הספורט וענפים שלמים יתמוטטו

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: Tom Nicholson, רויטרס

"פרלמנט של שוטים": לתקשורת הבריטית נמאס מהברקזיט

ראש הממשלה הבריטי בוריס ג'ונסון נחל מפלה נוספת בניסיון הלא נגמר להוציא את בריטניה מהאיחוד האירופי ● לעיתונים במדינה כבר נמאס מהסאגה, והם לא מפחדים להראות את זה

מארק צוקרברג / צילום: צילום מסך מפייסבוק

זהירות, דיקטטורה: צוקרברג חשף את קו ההגנה החדש שלו

בנאום מיוחד על חופש הביטוי הציב עצמו מנכ"ל פייסבוק בעמדת המבוגר האחראי שפונה לעולם ומזהיר – אם לא תחדלו לריב כמו ילדים ולתת לטהרנות ולצדקנות לאכול כל חלקה טובה, הסינים ישתלטו על האינטרנט ויהרסו אותו ● האם צוקרברג באמת חושש מהסינים, או בעיקר לעתיד החברה שהקים? ● פרשנות

קאר שולץ, מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף

בדרך לפשרה: שופט זימן את מנכ"לי טבע וחברות התרופות האחרות לדיון לפני המשפט

שופט פדרלי זימן בכירים מהחברות על מנת לדון בפיצויים שהחברות מציעות ● טבע תשלם 29 מיליארד דולר, כחלק מהסכם הפשרה, בתרופות ובשירותי הפצה - כך על פי מקורבים לעסקה

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

עוקף מלמעלה: תנו לאנשים לעוף, והם יבינו הכל אחרת

לא הייתי צריך לטוס בגובה 800 רגל כדי לאהוב את המקום שאני חי בו, אבל עכשיו אני רואה אותו אחרת לגמרי

נתניהו ובנט. מי ייצא שבע אחרי הבחירות? / צילום: מוטי מילרוד, הארץ

בנט מתייצב לצד נתניהו, ומתעלם מהתוצאות בבחירות

נתניהו קיבל פחות קולות מגנץ, מחנה הימין ירד ב-5 מנדטים ואף על פי כן, ח"כ נפתלי בנט מציין שהחלפת נתניהו צריכה להיות "דרך פתק" תוך שהוא מתעלם מתוצאות הבחירות ● פרשנות

תוכנת זיהוי הפנים של מגווי / צילום: רויטרס

האם ארה"ב תצליח לבלום את הסטארט-אפ מאחורי "האח הגדול" הסיני

חברת Megvii נכנסה באחרונה לרשימה השחורה של הממשל האמריקאי, דווקא בעיתוי רגיש עבורה - כשהיא עומדת לקראת הנפקה בבורסה ● האם החרם הוא כלי אפקטיבי, מה חושבים על כך בחברה והאם האמריקאים באמת חוששים מהטכנולוגיה שלה?

פרופ' גבריאל זוקמן / צילום: Genevieve Shiffrar

פרופ' גבריאל זוקמן, רק בן 32 וכבר מצליח להסעיר את אמריקה כשהוא דורש מיסוי אגרסיבי על עשירים

בגיל 32 פרופ' גבריאל זוקמן לא רק מסעיר את אמריקה, אלא גם מסייע לעצב את מדיניות המס האגרסיבית של המפלגה הדמוקרטית ● "העובדה שהמיליארדרים בארה"ב משלמים כעת, לראשונה, פחות מס מכל השאר היא כישלון", הוא אומר בראיון בלעדי ל־G

בורסת טוקיו / צילום: רויטרס

מגמה מעורבת באסיה; "מלחמת הסחר מעיקה על כלכלת סין"

הסוחרים ממשיכים לעקוב אחרי ההתפתחויות בנוגע לברקזיט: אתמול ביקשה הממשלה הבריטית באופן רשמי דחייה נוספת במועד הפרישה מהאיחוד האירופי

מאיר שמגר / צילום: איל יצהר, גלובס

זכרונות של מתמחה קטן מאיש גדול: בצילו של מאיר שמגר

ההתמחות אצל מאיר שמגר הייתה מנקודות השיא של חיי. איש מואר. כמוהו לא פגשתי, עד אז או מאז ● עו"ד דוד תדמור נפרד 

משה יעלון ומשה כחלון / צילום: אמיל סלמן-הארץ

ערעור לבית המשפט העליון: חשפו את הסכם כחלון-יעלון

מדובר בנספחים להסכם שנחתם בנובמבר 2015 בין שר האוצר משה כחלון לשר הביטחון משה יעלון שאותם סרב משרד הביטחון לחשוף במסגרת פנייה לפי חוק חופש המידע ● המידע בנספחים החסויים הוא בעיקרו תחשיבי שכר וגמלאות לאנשי הקבע בצה"ל אך במשרד הביטחון טענו כי נתונים אלה מאפשרים ללמוד על סדרי הכוחות בהווה בעתיד