גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין עזיבת כ"ץ לבחירות הנוספות: האם לאובר נפתח חלון הזדמנויות

השינויים בצמרת משרד התחבורה עשויים להוות חלון הזדמנויות לכניסה של שירותי הסעות שיתופיים על נוסח אובר וליפט ● כניסתם, שנחסמה עד כה, עתידה "לשבש" באופן מהותי את כללי המשחק בשוק ● "גלובס" מנתח: מה יקרה למוניות, האם המחירים באמת יירדו וכיצד יגיב שוק הרכב המקומי

אפליקציית אובר / צילום: רויטרס
אפליקציית אובר / צילום: רויטרס

אחד הביטויים הנפוצים ביותר כיום בעולם "התחבורה החכמה" הוא הביטוי MOBILITY AS A SERVICE או בראשי תיבות MAAS. "תחבורה כשירות". הביטוי הזה מקושר בעיני רבים לרכב אוטונומי, ורק בשבוע שעבר הזכיר אותו פרופסור אמנון שעשוע, מייסד מובילאיי, בתור יעד ביניים מרכזי לכל תעשיית הרכב האוטונומי.

אבל בישראל יש נטייה לשכוח, או אולי להדחיק, את העובדה שאותה "מונית רובוטית" שובת דמיון היא רק השלב האחרון, אם בכלל, באבולוציה של שירותי ה-MAAS. בין לבין, קיים בעולם שוק מסחרי משגשג של זימון, קישור ושיתוף נסיעות בין נהגים שאינם נהגי מונית לבין נוסעים, ובין נוסעים לבין עצמם (PEER TO PEER או בקיצור P2P), שעליו דילגה ישראל כמעט לחלוטין.

זהו שוק עצום שבו פועלות ענקיות דוגמת אובר וליפט. נכון לנובמבר 2018, הן חולקות ביניהן יותר מ-600 אלף נסיעות ביום בעשרות ערים בעולם. הענף כולו מגלגל מחזור הכנסות שנאמד ביותר מ-60 מיליארד דולר בשנה, עם צפי למחזור של יותר מ-350 מיליארד בתוך שש שנים.

התחום הזה עדיין רחוק משלב הבגרות. כמו תחומים מתפתחים רבים, הוא לוקה בבעיות בתחום הרגולציה ויחסי העבודה. בינתיים גם עוד לא הופיע שחקן שמצא את הדרך להפוך אותו לרווחי.

אבל אנחנו לא כאן כדי לשפוט או להעניק ציון עסקי אלא כדי רק לציין שמדובר ב"כוח טבע" שמשנה במהירות את מפת התחבורה בעולם. בקרוב מאוד - אולי כבר בחודשים הקרובים - הוא יתחיל להבקיע גם את חומות מבצר השמרנות הישראלית ויהפוך להיות גורם משבש (DISRUPTIVE) מרכזי בשוק התחבורה המקומי.

לפיכך, נתמקד בשאלות מעשיות: מתי, כמה זה יעלה ומה יהיו השפעות הלוואי על שוק הרכב. נציין בהערת אגב, שלמרות הנטייה להתמקד ב"אובר", שהיא השחקנית הגדולה בתחום ונמצאת מזה שנים בחוד החנית של מאמצי החדירה של ה-MAAS לישראל, כל האמור לעיל נכון גם ביחס למתחרותיה ממזרח וממערב, שיכנסו לכאן די במהירות ברגע שתיווצר פירצה בחומה.

פעילות פופולרית ועדיין לא רווחית

למה הן עדיין לא כאן?

למי שלא עקב האחרי הסאגה של ניסיונות אובר להיכנס לישראל, הנה תקציר העלילה: החברה מתדפקת על שערי ישראל זה כחמש שנים, מחזיקה בארץ נציגות מקומית, מתחזקת אתר בעברית, מקיימת שירותי "פיילוט" ומפעילה לובי נמרץ לשינוי תקנות התחבורה המקומיות, שאינן מאפשרות למי שאינו בעל רישיון מונית רשמי לבצע הסעות בשכר.

ניסיונות החדירה זכו ברבות השנים לכתף חמה בחלק ממסדרונות השלטון. החל מתמיכה פומבית של ראש הממשלה נתניהו ב-2016; עבור דרך המלצות רשמיות של הממונה על ההגבלים העסקיים ב-2017; וכלה במחקר שפורסם ביוני השנה על ידי אגף כלכלן הראשי באוצר, שבו הומלץ על הכנסת שירותים נוסח אובר תחת מגבלות. אבל כל הניסיונות נבלמו ביעילות על ידי הלובי של נהגי המוניות, בסיוע מטריית הגנה פוליטית ורגולטורית שפרש מעליהם שר התחבורה היוצא ישראל כ"ץ.

בין לבין, הכריז המשרד בדצמבר 2017 על "מהפכה בתחום התחבורה השיתופית" שבמסגרתה חתם השר כץ על תקנה "שמאפשרת לראשונה לבעלי רכב פרטי שיעמדו בתנאים שקבע משרד התחבורה לבצע נסיעות שיתופיות שלא למטרת רווח בכלי הרכב שלרשותם". באותיות הקטנות נכתב כי בעל רכב פרטי "יוכל לבצע עד שתי נסיעות שיתופיות ביום ברכבו הפרטי, הסכום המרבי לכל קילומטר נסיעה יעמוד על שני שקלים לכל היותר וההוצאות הישירות יחולקו שווה בשווה בין כל נוסעי הרכב באותה נסיעה לרבות הנהג".

זו ממש לא הייתה מהפכה. מדובר היה במעין נסיעה שיתופית על בסיס התנדבותי, או בעברית פשוטה "להציע טרמפ". נראה שהמטרה הייתה בעיקר לבלום את הסיכוי לשירותים מסחריים כאלה. ואכן, שנה וחצי אחרי "המהפכה" הזו היא כמעט נשכחה ולא הותירה חותם.

מתי שוק הנסיעות ייפתח לכולם?

כדי לענות על השאלה אנחנו צריכים להוריד את הכובע של כתבי הרכב ולהיכנס, באי-נוחות, לכובע של פרשנים פוליטיים. הסיבה המרכזית להתחממות זירת התחבורה השיתופית בקיץ 2019 היא כמובן עזיבתו החפוזה של השר כ"ץ לאחר עשור בתפקיד ומינויו של שר תחבורה חדש, שרגישותו לכוח הפוליטי של ענף המוניות אמורה להיות פחותה.

חילופי הכיסאות, לצד תמיכת רה"מ, יוצרים כביכול חלון הזדמנויות לשינוי התקנות שיאפשרו כניסה של שירותי הסעות מסחריים. עם זאת, לאף אחד בענף עדיין לא ברור מה מידת ההשפעה מאחורי הקלעים שנותרה לשר כ"ץ במשרד שבו שלט במשך זמן כה רב.

די ברור שחלון הזדמנויות הזה עשוי להיסגר, או להיפתח בצורה רחבה, אחרי הבחירות מועד ב'. בנוסף, במצבו הנוכחי של הגירעון בתקציב מהלך כזה לא יהיה קל לביצוע, אם יהיה כרוך בהסדר פיצויים נרחב עם בעלי המוניות.

למרות זאת קיימות הערכות, די סולידיות, שהשוק יפתח כבר במחצית הראשונה של השנה הבאה. עובדה שזה קרה גם בשווקים אחרים בעולם שבהם הייתה התנגדות פוליטית ומעשית חזקה לא פחות של נהגי המוניות. בצרפת למשל, שבה רישיון למונית עולה בין 100 ל-300 אלף אירו להבדיל מכ-250 אלף שקל בארץ, זה קרה.

עמדת איסוף באינדיאנפוליס. האם גם בנתב"ג בשנה הבאה? / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

האם מחירי המוניות יצנחו?

שאלת התעריפים הא אחת ממוקדי "השיבוש" המרכזיים, שיתלוו לכניסת שחקני התחבורה החדשים לישראל. בהנחה שלא יוטלו על נהגי השירותים הללו "אגרות קנס" כבדות ויוסדר עניין הביטוח, לנהגי אובר ושות' יהיה יתרון כלכלי התחלתי ברור על פני נהגי המוניות, בשל העדר צורך לרכוש "מספר ירוק" או לשלם דמי שכירות חודשיים בגינו.

מצד שני, מחירי המוניות נמצאים בישראל תחת פיקוח הדוק, שמייצר לנהגים שולי רווח מכובדים. זאת לעומת "מנגנון התמחור המשתנה" של חברות ה-P2P, שנגזר בכל רגע נתון מהביקוש ומההיצע של ההסעות. המנגנון הזה משמש כאמצעי להתאמת היצע כלי הרכב הזמינים לביקוש ותוך כדי כך מעניק לנהגים תמריצים להעמיד את עצמם ואת כלי רכבם לטובת מתן שירותי תחבורה.

לא ברור האם הרגולטור יסיר כליל את פיקוח המחירים כדי לאפשר תחרות חופשית ומלאה, או שינסה להטיל פיקוח מחירי מינימום או מקסימום גם על "נהגים חופשיים".

בשורה התחתונה, מי שמצפה לצניחה דרמטית במחירי שירותי הנסיעות הפרטיות בישראל "ביום שאחרי" פתיחת השוק, יצטרך להתאים ציפיות. "אובר" ו"ליפט" הן כיום חברות ציבוריות, שנמצאות תחת לחץ כבד של בעלי המניות לעבור לרווחיות או לפחות לצמצם הפסדים. לפיכך, האופציה של מחירי רצפה או הפסד במטרה לכבוש נתח שוק ולנעוץ דגל אינה ריאלית. סביר יותר להניח, שהתחרות תתמקד בשלב הראשון לא במחירים רוחביים אלא באיכות השירות ובשירותי לוואי ייחודיים.

האם כל אחד יכול להיות נהג?

כניסת שחקנים חדשים מתחום ה-P2P נחשבת בעולם כגורם חיובי וממריץ לשוק הרכב המקומי מכמה סיבות. הראשונה היא, שמנגנון הדירוג וההיזון החוזר של הלקוחות לנהגים, למכוניות שלהם ולאיכות השירות יוצר מוטיבציה לשימוש בכלי רכב חדישים ואטרקטיביים יותר. במילים אחרות, אם חשבתם להסיע נוסעים בשכר במכונית העירונית הקטנה שלכם, בליווי ריח סיגריות וחיתולים במושב האחורי, סביר להניח שהקריירה החדשה שלכם לא תאריך ימים.

חברות דוגמת אובר, ליפט, DIDI הסינית ואחרות מודעות לצורך הזה, ומנצלות את כוחן הכלכלי להקמה ותמיכה במערך נרחב של שירותי רכב במדינות שבהן הן פועלות. הן מקיימות קשרים עם יצרני ומשווקי רכב למתן הנחות לרכישת רכב חדש, מציעות שירותי השכרה וליסינג לנהגים, שירותי טרייד-אין ומכירת רכב, תחזוקה ועוד.

כיצד זה ישפיע על שיטת המיסוי?

ישראל היא שוק ייחודי מעצם העובדה שקיים בה בידול משמעותי מאוד בין המיסוי לרכישת מוניות "רשמיות", שהוא כמעט אפסי, לבין מס הקנייה על כלי רכב פרטיים, שבהם אמורים להשתמש הנהגים של שירותי ה-P2P.

לפיכך, היקף ההשפעה של השירותים החדשים על שוק הרכב תלוי במדיניות המס של ישראל. לאור "הנדיבות" המסורתית של המדינה ביחס למיסוי הרכב, לא סביר שאלפי או עשרות אלפי נהגי P2P "מזדמנים" יקבלו פטור ממס קנייה בדומה למוניות. סביר יותר להניח שהפטור ממס לרוכשי מוניות יבוטל כדי להשוות תנאים תחרותיים. הנה ציטוט מהמחקר האחרון, שפורסם במאי באתר הכלכלן הראשי של האוצר: "נכון להיום מוניות בישראל מקבלות הטבות מס משמעותיות, ובפרט פטור ממס קנייה. על פניו לא נראה כי יש להטבות המס הצדקה כלכלית ועל כן ראוי לבטלן". 

זריקת מרץ לשוק האוטו-טק והרכב החשמלי

אובר, ליפט, DIDI ,WAYMO הסינית ושחקניות גלובליות אחרות בתחום ה-MASS (תחבורה כשירות) לא מתמקדות רק בייצור הכנסות משינוע של אנשים וסחורות. הן גם נמצאות בחוד החנית של פיתוח תחבורת הדור הבא - אוטונומית, חשמלית ומקושרת, עם שירותי מידע מקושרי-ענן וערך מוסף לנוסעים.

יש מי שיטען שמדובר בטקטיקה שמטרתה "לתחזק" את ערכי המניות ולטפח את חלומות המשקיעים, תוך טשטוש הטעם המר של הביצועים העסקיים הבעייתיים בטווח הקצר. אבל עדיין מדובר בפעילות ניסוי ופיתוח עם תקציבים של מיליארדי דולרים, שיכולה להעניק דחיפה לא קטנה לאקו-סיסטם המתפתח של האוטו-טק הישראלי, במיוחד אם החברות הללו יעתיקו לכאן חלק מניסויי ה-MASS המתקדמים שהן עורכות ברחבי העולם.

החברות הללו גם מעודדות בטווח הקצר את נהגיהן להצטייד ברכב חשמלי, כולל סבסוד הרכב ומתן שירותי תמיכה בטעינה. בסופו של דבר, מדובר במהפכה תחבורתית וטכנולוגיות חובקת עולם, שמשנה את כללי המשחק. מהפכות כאלה סוחפות בדרך כלל את כל מה שעומד בדרכן ומוחקות את "העולם הישן". 

עוד כתבות

ימי קורונה בארה"ב / צילום: AP Photo, AP

פרשנות: מחיר ההזנחה - הקהילה השחורה היא הנפגעת המרכזית מקורונה בארה"ב

חלקם בין הנדבקים ובין המתים גדול הרבה יותר מחלקם באוכלוסייה; עוני, היעדר טיפול רפואי, הרגלים לקויים וחוסר אמון בממשלה הם הסיבות העיקריות ● ניו יורק מוסיפה לחכות לחיל ורעדה לשיא המגפה ומכחישה שמועות על קבורה זמנית בגנים ציבוריים

ברק עילם, מנכ"ל נייס / צילום: איל יצהר

קפץ לצמרת: שכר בעלות של כ-13 מיליון דולר למנכ"ל נייס ב-2019

ברק עילם קפץ למקום הראשון בצמרת שיאני השכר של החברות הציבוריות בבורסה בתל אביב, כשאחריו ברשימה מופיעים מנכ"ל טבע קאר שולץ, מנכ"ל פריגו מורי קסלר ומנכ"ל שיכון ובינוי ומי שניהל בעבר את הפניקס, אייל לפידות

ביקוש עצום בפאזלים / צילום: Ted S. Warren, Associated Press

לא רק ביצים ונייר טואלט: המוצרים שהמחסור בהם כבר מעבר לפינה

עם כל הכבוד למוצרי יסוד כמו נייר טואלט וביצים, מתברר שהקורונה מציבה במחסור גם ענפים שבימי שגרה לא חלמו להפוך לנדרשים כל-כך, וזוכים כעת לרנסנס ואף לשוק שחור שהתפתח מתחת לרדאר ● ומהן הדרכים היצירתיות שמצאו הספקים להתמודד עם המחסור ולהרוויח?

מאבטח בסניף בנק לאומי. בבנקים מסבירים כי הם ממשיכים לעבוד ויש להם הוצאות / צילום: שלומי יוסף, גלובס

בנק ישראל טען שהבנקים לא מעלים ריביות, ואז הגענו לאותיות הקטנות

ראשי הבנקים הגדולים נפגשו עם שר האוצר, מנכ"ל משרד והחשב הכללי, בצל התקפות על הקושי של עסקים קטנים ובינוניים לקבל אשראי, דווקא כשהם זקוקים לפתרון תזרימי מיידי

מנכ"ל גלאסבוקס, ירון מורגנשטרן / אילוסטרציה: גלאסבוקס

גלאסבוקס גייסה 40 מיליון דולר כדי להקליט את המסך שלכם

החברה מפתחת ומשווקת פלטפורמה טכנולוגית לניתוח ושיפור חוויית משתמש, ע"י תיעוד המסך של המשתמשים וכל האינטראקציות שלהם באפליקציות ובאתרים של לקוחות החברה

ארבע עשרים וארבע לפנות בוקר בסניף יוחננוף במרכז נס ציונה / צילום: יובל לידור

רגע לפני ההסגר: 4 לפנות בוקר, שעה ו-40 דקות בתור לסופרמרקט

בלילה האחרון נרשמו דיווחים על תורי ענק מחוץ לסופרמרקטים, כשלקוחות ביקשו להגיע לרשתות בשעות החריגות האלה בתקווה למצוא סניפים עמוסים פחות עם מבחר גדול יותר לאחר חידוש המלאים בחצות

פרויקט בנייה של אאורה ביהוד / צילום: איל יצהר, גלובס

מפחדים מהעלאת ריבית: הקורונה הטיסה את לקיחת המשכנתאות ב-50% לשיא כל הזמנים

הסיבות: העלאת רף המגבלה להלוואה במשכון הדירה והחשש מעליות ריבית ● סך המשכנתאות שניתנו במרץ 2020 עמדו על כ-9 מיליארד שקל ● משכנתאות בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקל הוקפאו ● בבנקים מעריכים כי המשבר יבוא לידי ביטוי בנתוני אפריל

בורסת תל אביב סיקור שוטף / צילום: איל יצהר, גלובס

עליות חדות בבורסה: מדד ת"א 90 מזנק ב-4.5%, פתאל החזקות מזנקת ב-24%

מדד ת"א 35 מזנק ב-2.6%, מדד הבנקים מנתר ב-2.8% ● החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט מנתרים בהמשך לזינוק אתמול

יו"ר הפד, ג'רום פאואל / צילום: Carolyn Kaster, Associated Press

באדיבות הפד: התייצבות בשוק האג"ח האמריקאי

שוק האג"ח האמריקאי חוזר לתפקד, דבר שמסמן כי האמצעים החריגים שנקט הפדרל רזרב כדי להתמודד עם השפעת הקורונה על הכלכלה, אכן מקלים את המחנק באשראי

בורסות אירופה / צילום: Associated Press

ראלי ענק בוול סטריט: הדאו ג'ונס זינק ב-7.7%, מדד הנאסד"ק זינק ב-7.3%

בבית הלבן מדברים על פוטנציאל להתייצבות בהתפשטות המגפה; האטה בספרד, באיטליה ובגרמניה ● נדחתה הפגישה בין מדינות אופ"ק לבעלות בריתן, הנפט איבד גובה ● הזהב זינק ב-3% ● מניית בואינג המריאה בכ-19%

עסקים סגורים בתל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

לא פטור מלא: הממשלה אישרה הנחה של 25% בארנונה לעסקים

ההנחה משקפת 3 חודשי פטור מתשלום, אך לא פטור מלא כפי שביקשו ארגוני העצמאים במו"מ ● לטובת מתן ההנחה יועמד תקציב בסך כ-2.8 מיליארד שקל לצורך שיפוי הרשויות המקומיות

בורסת דרום קוריאה / צילום: Ahn Young-joon, Associated Press

הראלי נמשך: עליות של עד 4.2% בבורסות אירופה

מדד הדאקס הגרמני מוביל את העליות באירופה, המשך לעליות החדות אתמול ● עליות של יותר מ-2% במסחר בחוזים על מדדי ניו יורק

גונן אוסישקין  / צילום: סיון פרג'

אל על: משרד האוצר לא מאשר את חבילת הסיוע לחברה

חברת התעופה עדכנה כי נציגי האוצר מסרו לה בעל-פה כי לפי עמדת הצוות המקצועי אין לאשר את החבילה ● אל על: "התמיכה חיונית על-מנת לאפשר לחברה להתמודד עם ההשלכות המהותיות של משבר הקורונה"

עסקים סגורים בתקופת משבר הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

הישראבלוף של החל"ת: כך מנצלים מעסיקים את העובדים שלהם, ואת המדינה

מבדיקת "גלובס" עולה כי מעסיקים שהוציאו עובדים לחל"ת בעקבות משבר הקורונה, ממשיכים לדרוש מהם למלא משימות • חלק מהעובדים מדווחים על מענקים שהובטחו להם ברגע שישובו לעבודה, אבל רובם עושים זאת ללא תמורה, ובלבד שהמעסיק יקלוט אותם עם החזרה לשגרה

משפחה בנמל תעופה בשנגחאי  / צילום: Aly Song, רויטרס

הגרף היומי: העולם מאוחד בדאגה לבני המשפחה. ומה עם הכלכלה?

סקר שבוצע לאחרונה בסין, גרמניה, אנגליה וארה"ב ביקש לבחון מהן הדאגות העיקריות בקרב הציבור בנוגע להשפעת הקורונה על חייהם ● הדאגה העיקרית: בריאות בני המשפחה הקרובה

המשטרה סוגרת את הרחוב הראשי ז'בוטינסקי בכניסה לבני ברק בדרך להטלת סגר על העיר על פי הוראות הממשלה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

הממשלה אישרה את החמרת הסגר מהערב ב-19:00; צו משרד הבריאות אוסר על יציאה מהבית ללא מסכה

החל מהיום בערב ועד יום שישי ב-6:00 בבוקר ישראל תיכנס לסגר מלא, ובליל הסדר אסור יהיה לצאת מהבית בכלל החל מ-18:00 ועד למחרת ● מספר מקרי הקורונה בארץ עומד על 9,006; מספר המתים - 60 ● הלימודים בחינוך המיוחד יחזרו אחרי פסח

אמיר ירון/ צילום: רפי קוץ

פרשנות: בנק ישראל בזבז את התחמושת כדי להיכנס מתחת לאלונקה. האם הורדת הריבית היתה הכרחית?

השפעתם המעשית של הצעדים שעליהם הכריז נגיד בנק ישראל צפויה להיות מוגבלת, אך נראה כי המניע שמאחוריהם הוא החשוב: רצונו של הבנק המרכזי להיתפס כשותף מלא למאמץ המלחמתי מצד אחד, וחשש שניצוצות הביקורת הציבורית כלפי הבנקים והתנהלותם יתלקחו לתבערה גדולה, מצד שני

מיצג מחאה במרכז תל אביב – "שולחן הסדר הנטוש" / צילום: מטה המאבק להצלת עולם התרבות, האירועים והמופעים

שולחן הסדר הנטוש: מיצג מחאה הוקם במרכז תל אביב כנגד מצבם הקשה של העצמאים בישראל

המיצג היה באורך של עשרות מטרים ולאורכו מוקמו 100 כיסאות ריקים המיצגים את הענפים השונים של העצמאים אשר ננטשו ערב חג הפסח ע"י ממשלת ישראל

פרויקט מחיר למשתכן ביבנה / צילום: אייל פישר

דעה: לעשות הכל ועכשיו כדי ששוק הנדל"ן לא ייעצר

ועדות תכנון שפועלות בהילוך ראשון ידחו תוכניות בחצי שנה ועצירת מכרזי רמ"י היא טעות ● לא צריך לחכות לסוף המשבר כדי להניע את הכלכלה כבר עכשיו

רחבת כיכר טרוקדרו כשברקע מגדל אייפל המפורסם עומדת ריקה מאדם / צילום: hibault Camus, Associated Press

דעה: איך יוצאים ממשבר של פעם במאה?

מגפת הקורונה זה לא משבר רגיל, 2008 זה "משחק ילדים" לעומתו ● משבר כה חמור מצריך גם פתרון שנוקטים פעם ב-500 שנה ● הגיע הזמן שהמיליארדרים יפעלו כמו ב-1907, יכניסו את היד לכיס וירגיעו את השווקים