גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת הנגד של בית המשפט בתוכניות תגמול עובדים

על פי מדיניות רשות המסים יש למנוע תגמול מנייתי שאינו אלא מסווה לבונוס ● אולם לאחרונה שלח בית המשפט מסר ברור ונוקב ולפיו חברה יכולה ליצור תוכניות תגמול מגוונות, המחזקות את מעמד העובד כ"שותף" לבעלי המניות האחרים, אך אינן הופכות אותו לבעל מניות מן המניין

שכר כפול  / אילוסטרציה: שאטרסטוק
שכר כפול / אילוסטרציה: שאטרסטוק

בימים אלה פורסם פסק דין מהפכני של בית המשפט המחוזי בנצרת בעניין שוחט, בו נדונה סוגיית תחולת תוכנית תגמול עובדים מכוח סעיף 102 לפקודה על "מניות דיבידנד" וסוגיית שיעור המס החל על הדיבידנד שקיבל העובד בגינן. המניות היו "מניות סוג" שהקנו זכות לדיבידנד בלבד, נטולות זכויות הצבעה, ללא זכות העברה לצד ג', הפוקעות במועד סיום יחסי העבודה. זאת ועוד, החברה המקצה עצמה פעלה בהתאם לתוכנית עידוד מכוח החוק לעידוד השקעות הון, המקנה הטבות מס לדיבידנד המחולק, ולכן אף העובד טען כי הוא זכאי לשיעור מס מוטב (15-20%) על הדיבידנד שקיבל, ככל בעל מניות אחר.

פסק דין זה מתכתב ישירות עם חוזר מס הכנסה שפורסם לפני חודשים ספורים, ממנו עלה כי תחולת תוכניות התגמול מוגבלת להקצאת מניות רגילות, במסגרתן נושא העובד בסיכוי ובסיכון ככל אחד מבעלי המניות הרגילים, לרבות הזכות לממש את מניותיו באופן רגיל (ללא שימוש באופציות PUT ו/או CALL). זאת ועוד, בהתאם לחוזר האמור, רק תוכנית תגמול המסווגת חשבונאית כתוכנית הונית (הקצאת הון), להבדיל מתוכנית המוצגת כהתחייבות, יכולה להיחשב כתוכנית העומדת בתנאי סעיף 102.

בעניין פסק דין שוחט טענה רשות המסים כי מניות בלתי עבירות, המקנות רק זכות לדיבידנד מיוחד (עד 40% מרווחי החברה), וללא אפשרות מימוש, כלל אינן זכאיות לחסות תחת כנפי סעיף 102 לפקודה. למעשה, לעמדת מס הכנסה, כלל אין מדובר במניות של ממש, אלא בסוג של בונוס המשתלם לעובד. ממילא, לא רק שהדיבידנד אינו זכאי להיחשב לדיבידנד מוטב מכוח החוק לעידוד השקעות הון, אלא אף לצורכי מס אין לראותו כדיבידנד כלל ועיקר, אלא כסוג של הכנסת עבודה (בונוס) החייבת בשיעור מס שולי מלא.

פקיד השומה אישר את התוכנית

סעיף 102 לפקודת מס הכנסה נחקק על רקע הרצון לעודד עובדים להפוך לבעלי המניות בחברה ועל רקע הרצון לאפשר לחברה לתגמל את עובדיה על פי ביצועיהם ותוצאות החברה, מבלי שהחברה תיאלץ להוציא כספים מכיסה. "המסלול ההוני" הנחשק במסגרת סעיף 102 מאפשר לעובד ליהנות בתום "תקופת הבשלה" בת שנתיים, בה מוחזקות המניות בידי נאמן, מתשלום מס מופחת של 25% בלבד על הרווח שנוצר לו, וזאת בתנאי שלחברה המקצה לא תותר בניכוי כל הוצאת שכר ובהתקיים התנאים האחרים הקבועים בחוק. למעשה, תוצאת המס של מסלול זה מאפשרת לעובד ליהנות מתוצאה המקבילה לזו של בעל מניות היכול למשוך לכיסו דיבידנד בשיעור מס של 25% בלבד, מבלי שזה ייחשב להוצאה בידי החברה מחלקת הדיבידנד.

בהתייחס לטענות הצדדים, פסקה השופטת עירית הוד פסיקה עקרונית, על פיה היות שהוראות סעיף 102 מחייבות הודעה מראש לפקיד השומה 30 יום קודם למועד ההקצאה וכן אישור של תוכנית ההקצאה על ידו, אזי בהינתן אישור כאמור, לא יכולה רשות המסים להעלות בהמשך הדרך טענות על פיהן התוכנית אינה חוסה תחת כנפי סעיף 102. האישור האמור הוא מהותי, בין אם ניתן פוזיטיבית ובין אם אושר באופן אוטומטי, בהיעדר התנגדות, בחלוף תקופת 90 הימים המנויה בחוק. בהינתן אישור כאמור, התנגדות לתחולת הסעיף יכולה להיעשות רק במקרים בהם ברור באופן חד משמעי כי הוגשה לאישור תוכנית תגמול שמלכתחילה לא היה מקום להגישה על פי הוראות הסעיף.

משנפסק כי התוכנית עמדה בתנאי סעיף 102, המשיך בית המשפט ובחן האם יש מקום לטענות מס הכנסה בדבר שינוי סיווג לצורכי מס של התשלומים ששולמו לעובד בגין "מניותיו". לעניין זה קבע בית המשפט כי בהיעדר הגדרה בחוק למונח "מניה" המגבילה את הזכויות הנלוות למניה, החברה רשאית לקבוע מה הזכויות הצמודות לכל סוג מניות, לרבות מגבלה על עבירות המניות. אף מניות הכוללות בחובן זכות לדיבידנד בלבד, העתידות להפוך למניות רדומות בתום תקופת העבודה, תוך ששוויין במועד זה ייקבע על ידי ועדה ו/או דירקטוריון, יכולות להיחשב למניות המגשימות את תכלית חקיקתו של סעיף 102, המהדקות ומחזקות את הקשר בין העובד לבין החברה המעסיקה. זאת ועוד, בהתייחסו לטענות רשות המסים, על פיהן מדובר בתוכנית התחייבותית (להבדיל מתוכנית הונית), במסגרתה יכולה הייתה החברה להחליט לאיזה סוג מניות מחולק הדיבידנד, פסק בית המשפט כי אין בכך כדי להביא לשינוי סיווג התשלומים ששולמו לעובד ולהופכם מדיבידנד להכנסת עבודה.

דיבידנד, אך ללא הטבה נוספת

בהתייחס לשיעור המס החל על הדיבידנד שחולק לעובד, האם יחול עליו שיעור מס של 25% או שיעור המס המוטב החל על הכנסות הדיבידנד המחולק מהכנסותיה המוטבות של החברה, קבע בית המשפט כי יש לחייב את הכנסת הדיבידנד במס של 25%, ללא כל הטבת מס נוספת. בית המשפט נימק את החלטתו בכך, שדווקא מהיעדר הוראה מפורשת בסעיף 102 בעניין הטיפול בהכנסות הדיבידנד, יש להסיק כי דין הכנסת הדיבידנד כדין רווח ההון שיופק בידי העובד בעת מימוש המניות המוקצות. העובדה שניתן להעביר דיבידנד לעובד, אף בתקופה בה המניות חסומות ומוחזקות בידי הנאמן, אין בה כדי ללמד כי שיעור המס על הדיבידנד שונה משיעור המס החל על רווח ההון מכוח המניות המוקצות.

לסיום ייאמר, כי מעבר לקביעה הברורה כי אישור תוכנית תגמול על ידי רשות המסים מחייב את פקיד השומה המנוע לטעון נגד תחולתו, יש בפסק הדין אמירות מהותיות בדבר היכולת של חברה ליצור תוכניות תגמול מגוונות, המחזקות את מעמד העובד כ"שותף" לבעלי המניות האחרים, אך אינן הופכות אותו לבעל מניות מן המניין. חברות פרטיות רבות מעוניינות לשתף בתוצאותיהן את העובדים, ובכך לחזק את הקשר עימם, אך מנגד אינן מעוניינות לאפשר כניסה של מיעוט העלול להפריע בעתיד להתנהלות החברה כחברה פרטית. לצד ההבנה שיש לגלות למדיניותה של רשות המסים, על פיה יש למנוע תגמול מנייתי שאינו אלא מסווה לבונוס, היכול להשתנות משנה לשנה בהתאם לשיקול הדעת של הנהלת החברה, נראה כי בעקבות פסק הדין אין מנוס משיקול דעת נוסף בעניין זה. פסילה מראש של תוכניות הקצאה בתקופת 90 הימים שבסמוך להגשתן, תוכל אולי להביא למימוש המדיניות הנוכחית של רשות המסים, אבל יהיה בה משום החמצה של המסר הברור והנוקב שהעביר בית המשפט. דומה כי נדרש גיבוש של מדיניות מס חדשה על ידי רשות המסים, שיהיה בה כדי לאזן בין ההכרח למנוע תכנוני מס העלולים לאפשר תשלום בונוס לעובדים בשיעור מס מופחת לבין הרצון לאפשר גם לחברות פרטיות לשתף ברווחיהן את עובדיהם המסורים, מבלי שהאחרונים יוכלו להפוך ביום מן הימים למיעוט עוין שימנע מבעל המניות הפרטי לנהל את עסקיו כרצונו. 

הכותבים הם שותפים באשכול המסים של פירמת ראיית החשבון והייעוץ העסקי BDO

עוד כתבות

אלשטיין. “ישראלים רוצים לדעת את התוכניות שלך מראש ולעשות שורטים" / צילום: כפיר זיו

אדוארדו אדלשטיין לא כועס על נוחי דנקנר ולא מתחרט שהשקיע מיליארדים בישראל. למרות ההפסדים

"אין שום מקום אחר בעולם שבו יש לך 55% מהמניות ולא מזמינים אותך לישיבת דירקטוריון" ● למרות ההפסדים, החובות, החיכוכים עם הרגולטורים והעזיבות של מקורביו, יו"ר אי.די.בי אדוארדו אלשטיין בטוח שהוא במקום הנכון: "העסקים שקניתי הם כמו יצירת אמנות שמשאירים לדורות הבאים"

גדעון סער / צילום: שלומי יוסף

איך נסגור את הגירעון בתקציב? גדעון סער חושף את משנתו הכלכלית והמדינית

שנתיים וחצי לאחר שחזר לפוליטיקה, גדעון סער מתכונן לקרב על הנהגת הליכוד ● בראיון ל"גלובס" הוא אומר כי הוא לא מעלה על דעתו שלא יתקיימו פריימריז בליכוד אם ישראל תלך לבחירות שלישיות, ומסביר איך הדברים שייעשה יוציאו את ישראל מהבעיות בהן היא נמצאת

ערן פרץ / צילום: תמונה פרטית

"רשימת הקשיים ארוכה. להיות עצמאי זה לחיות תמיד באי ודאות"

ערן פרץ בעל משרד לייעוץ כלכלי ומימוני, הוא בן 36 וחושב שהוא לא יוכל לדעת לעולם מה תהיה ההכנסה שלו בחודש העוקב ● עצמאים? "גלובס" רוצה לשמוע מכם מה מטריד אתכם. צרו קשר במייל ATZMAIM@globes.co.il

מרצדס A180 / צילום: יח"צ

אם כבר לזחול ב-15 קמ"ש, אז לפחות לעשות את זה בסטייל

הגרסה הזולה ביותר של מרצדס בישראל לא מציגה ביצועים מלהיבים אך מחפה על כך עם סביבת מחייה מסוגננת

 

 

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט / צילום: גלובס

היועמ"ש על מינוי מ"מ לפרקליט המדינה: "איני מעוניין בעימות עם אוחנה, אך לא אתפשר על עקרונות שלטון החוק"

בדברים שנשא בכנס בחיפה, התייחס אביחי מנדלבליט למחלוקת עם שר המשפטים בנוגע לשאלה מי יהיה מ״מ פרקליט המדינה במקום שי ניצן ● "משקלה של עמדת היועץ המשפטי יהיה רב ומשמעותי"

צוללת צבאית / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

כתבי האישום עשויים לשים קץ לשלושה עשורים של עסקאות צוללות בין ישראל לגרמניה

לאחר החשדות שפורסמו בהרחבה בשנתיים האחרונות, גרמניה הכניסה סעיף לאופציית רכישת הצוללות הבאות של חיל הים הישראלי, שככל הנראה מתנה את ההתקדמות בכך שלא התגלתה שחיתות ב"לב העסקה" ● פרשנות

פרשת הצוללות/  צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

"גלובס" מאמ;לק: כל מה שצריך לדעת על פרשת הצוללות ב-5 שלבים

האם שיקולים זרים גברו על שיקולי הביטחון? כיצד מיקי גנור הפך מעד מדינה לנאשם המרכזי? ומה יקרה הלאה? ● "גלובס" מאמ;לק

מתוך הסרט "רצח כתוב היטב" / צילום: באדיבות פורום פילם

כתוב היטב: כשכבר ברור לנו באיזה סרט אנחנו, הסרט מבצע פנייה חדה

בדיוק כשברור לנו באיזה סרט אנחנו, "רצח כתוב היטב", שגם ככה עשוי מצוין, מתהפך לחלוטין

מחאת האקלים / צילום: Cheena Kapoor, רויטרס

האם מדינות יתקשו לממן שירותי בריאות בשל משבר האקלים

ההתחממות הגלובלית, הקרחונים הנמסים, חלקו של המגזר העסקי ומחאת הענק ● כמה נקודות מעניינות מהימים האחרונים של פסגת האקלים

לארי פינק / צילום: דניס בליבוס, רויטרס

הדחה בצמרת בלקרוק עקב רומן במקום העבודה

מארק ווייזמן, שטיפס מניהול כספי פנסיה בקנדה והפך לבן טיפוחיו של מנכ"ל בלקרוק, הודח בשל הפרת מדיניות החברה

מורן שוחט שניר

הקוד הגנטי שלנו, האקזיט ב-50 מיליון דולר שלה: ראיון עם מייסדת קליר ג'נטיקס מורן שוחט שניר

מורן שוחט שניר הבינה שאפשר לפתח טכנולוגיה שתיתן לציבור הרחב תמונת מצב גנטית מיידית ● יחד עם בן זוגה היא הקימה את 'קליר ג'נטיקס', פלטפורמה אינטרנטית שמנגישה למטופלים את המידע האישי ● החודש נמכרה החברה ב-50 מיליון דולר ● ראיון בלעדי לליידי גלובס

אהרון ברק/ צילום: איל יצהר

דעה: "פרשת אפרופים" - לא מחלוקת פרשנות, מלחמה על הנרטיב

הוויכוח בפרשת אפרופים לא היה מחלוקת על פרשנות חוזים אלא מלחמה על נרטיב פוליטי ושבטי • לא במקרה רוב הימין תמך בניתוח שלי, ולא באורח פלא השמאל התנגד לו

שר האוצר משה כחלון, ד"ר יפעת שאשא־ביטון, ראש עיריית שדרות, אלון דוידי בחנוכת פרויקט מחיר למשתכן  / צילום: דביר מלכה

הממשלה תאריך את מחיר למשתכן גם לשנה הבאה; בספטמבר 53% מהדירות החדשות שנמכרו היו במחיר למשתכן

כדי לממן את הארכת מחיר למשתכן יקצה משרד השיכון 36 מיליון שקל מתקציב הפיתוח ומוסדות הציבור

נתן דטנר / צילום: כפיר זיו

זורבה מחכה לצ'ק - נתן דטנר עובד ללא הפסקה ורודף אחר הכסף

תיאטרון הבימה חייב לנתן דטנר 200 אלף שקל והוא הפסיק לעבוד איתו, עד שהציעו לו לביים את "זורבה היווני" ● הוא הסכים בתנאי שהתשלום יגיע מתיאטרון ב"ש, השותף לקו־פרודוקציה, וכך היה. וזה רק אחד מהפרויקטים שהוא ממשיך לעבוד בהם בלי הפסקה

בני גנץ / צילום: אמיר מאירי, גלובס

גנץ: נתניהו החליט ללכת לבחירות; רה"מ: "הוא לא זז מילימטר"

יו"ר כחול לבן סיפר בפוסט בפייסבוק על פגישתו עם ראש הממשלה מוקדם יותר השבוע, ואמר כי נתניהו "הגיע לפוצץ את העסק" וראה בה חלק מקמפיין ● לדבריו, "בזמן שאני הופך כל אבן להשיג אחדות, נתניהו מקדם בחירות" ● נתניהו: "לצערי אנחנו מידרדרים לבחירות שאף אחד לא רוצה"

עמית דרור / צילום: ננו דיימנשן

עמית דרור, נשיא ומנכ"ל ננו דיימנשן, פורש מתפקידו; יואב שטרן יחליפו

דרור יישאר בחברה, ויעבור לתפקיד של Customer Success Officer, וימשיך לכהן גם כדירקטור

נסיך הכתר הסעודי מוחמד בן סלמן. /צילום: רויטרס Amir Levy ,

הנפקה היסטורית בסימן אכזבה: ארמקו הסעודית גייסה 25.6 מיליארד דולר, לפי שווי שוק נמוך מזה שביקש בן סלמן

ארמקו גייסה לפי מחיר של 32 ריאל (8.53 דולר למניה) מה שמשקף לחברת הנפט שווי של 1.7 טריליון דולר ● מדובר בהנפקה הגדולה בהיסטוריה, מעל זו של אליבאבא שגייסה 25 מיליארד דולר בשנת 2014 ● החברה תחל להיסחר בבורסה בריאד החל מה-11 בדצמבר

אוקסיקונטין (Oxycontin) של פרדו פארמה / צילום: ג'ורג' פריי, רויטרס

שמה של משפחת סאקלר הוסר מאוניברסיטה בבוסטון בצל פרשת משככי הכאבים בארה"ב

אוניברסיטת טאפטס בבוסטון תסיר את השם סאקלר מכל התוכניות והמתקנים בקמפוס מדעי הבריאות ● נשיא האוניברסיטה: "בהתחשב בנזק שגרמה מגיפת האופיואידים בה קשורים בני משפחת סאקלר והחברה שבבעלותם, פרדו פארמה, ברור כי המשך הצגת השם סאקלר אינו עולה בקנה אחד עם ערכינו"

שר התיירות יריב לוין / צילום: יהודה עשור, יח"צ

במידה ולא תוקם ממשלה, מענקי משרד התיירות לחברות תעופה נמצאים בסכנה

האם תקציב המענקים לחברות התעופה (250 אלף אירו לקו בשנה) יסתיים כבר בחודש הבא? ● לפי שר התיירות: "אם לא תקום ממשלה זה אוי ואבוי. התנופה בענף התיירות נמצאת בסכנה ענקית אם ניכנס ל-2020 בלי תקציב התוצאה המיידית תהיה שתקציב השיווק ייעלם"

רוחאני. מסר פייסני לארה"ב  / צילום: רויטרס

החרם הכלכלי מעיק, אז מדוע ההנהגה באיראן אופטימית

בממשל טהראן הצליחו לדכא את המהומות במדינה, ונהנים גם מהצטרפותן של שש מדינות אירופיות למנגנון עקיפת הסנקציות האמריקאיות