הנקראות ביותר

סקוטלנד למתקדמים, או לכל מי שמוכן להתמסר לאיטיות ולערפל

הטיול בדרום-מערב סקוטלנד, בחצי האי קינטייר, אינו מסע לכל אדם • הוא מתאים למי שמחפשים שקט אמיתי ומוכנים להתמסר לאיטיות, לגשם, לערפל וליופיים של צוקים, מגדלורים, כפרי דייגים, איים קטנים ומזקקות וויסקי לרוב

 המגדלור של Davaar, ליד קמפבלטאון / צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
המגדלור של Davaar, ליד קמפבלטאון / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

בימים אלה מוצגת בגלריה הלאומית באדינבורו תערוכה של ציורי נוף שכותרתה: "ארצנו האינסופית". סקוטלנד גדולה בערך פי 3 וחצי מישראל והיא בהחלט אינה אינסופית, אבל ממדיה מתעתעים והיא נמתחת למרחקים מפתיעים. בקצה כל אחת מדרכיה הבודדות והמתפתלות ממתינים צוקים, מגדלורים וזעקות שחפים.

הצפון מושך במיוחד, בהיותו צפון, וכך משתכח מן הלב קוטב מרוחק ומלא יופי. חצי האי קינטייר (Kintyre) הוא מעין רגל של הארץ הנשלחת דווקא לדרום מערב. למרות הקרבה לכאורה לעיר גלאזגו בת מיליוני התושבים ולפארק הלאומי לוך לומונד, שתיירים רבים פוקדים אותו, קינטייר מהווה חריגה מן הדרך המוכרת אל קצה של ממש.

זה אינו מסע לכל אדם. הוא נכון לאלה המחפשים שקט אמיתי ומוכנים להתמסר לאיטיות, כמו גם לגשם ולערפל בדרך כלל. מצד שני, אין צורך לחשוב עליו כמסע "למתקדמים בלבד", ואולי אפילו להיפך. זוהי סקוטלנד אינטנסיבית ומלאת יופי, ומי שיבחר לבקר קודם בה ורק אז לפקוד את עריה, אגמיה ורמותיה, יגלה שהוא כבר מכיר את הארץ הזאת, שנגע בליבה ולגם מכוסה.

לוך פיין, ליד העיירה אינברר/ צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
 לוך פיין, ליד העיירה אינברר/ צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

כאן הדבר האמיתי

את הפיצול המוביל לקינטייר כמעט אי אפשר שלא לפספס. אי-שם ביער, בין מאות פיתוליה של הדרך הקטנה העולה לאורך חופו של לוך לומונד, מבצבצת ממנה דרך קטנה וחרישית עוד יותר מערבה - לעבר מקום ושמו קמפבלטאון (Campbeltown). אנו סמוכים לחוף המערבי של סקוטלנד, וקל לדמיין שמדובר בגישה לכפר דייגים שהוא מבוי סתום, אבל אורכה של הדרך לקמפבלטאון מתמשך כ-160 ק"מ מהצומת, בין ים זרוע איים למפרצונים של שפל וגאות.

הרושם הראשון הוא דווקא של שפע ופינוק. בראש אחד המפרצונים ממתינה מסעדת Loch Fyne Oyster House, המציעה צדפות חיות, או כאלה הצלויות בצ׳ילי וצ׳דר, שלא לדבר על סרטנים ומתנות אחרות של הגלים. המסעדה הנפלאה, שנולדה כחוות אויסטרים ומזנון דרכים פשוט, הולידה רשת של עשרות מסעדות בשם זה ברחבי בריטניה. כאן, על כל פנים, מצוי הדבר האמיתי.

שני גשרי אבן קמורים ויפהפיים מקדמים את הנוסע לכפר אינבררי (Inverary), אולי היפה בכפרי סקוטלנד. הכפר עוצב במאה ה-18 עבור דוכסי ארגיל, פן תהיה טירתם הסמוכה נטולת כפר. אינבררי השתמר בצבעי לבן ושחור אחידים: כותלי הבתים צחורים, בעוד מסגרות החלונות והדלתות צבועות בשחור עז. סירות הדייגים ומעילי הגשם של המתהלכים על קו המים מוסיפים מעט צבעים של ממש ומשלימים את התמונה.

ארגיל (Argyll) הוא שמו ההיסטורי של המחוז המערבי של סקוטלנד, שראשיתו מדרום לאי סקיי וקצהו הדרומי - בהונותיו של קינטייר. בטירת אינבררי העטורה ארבעה מגדלים, מתגורר דוכס ארגיל, הנושא גם בתואר ראש שבט קמפבל. הדוכס הנוכחי, טורקהיל קמפבל, נשוי לאחת מיורשות אימפריית השוקולד קדבורי. המבקרים בטירה עשויים להיתקל בדוכס ובדוכסית, אם אלה אינם מדהירים פילים בתאילנד, שכן הדוכס מכהן כקפטן נבחרת סקוטלנד בפולו-פילים. כן, יש ספורט כזה, ואצולה שכזאת עודה קיימת.

וויסקי מעושן ומלחמות נושנות

הקהילות הראשונות של ארגיל חיו מדרום לאינבררי. סלעים רזים וזקופים נטועים מעגלים-מעגלים בקרקע בתווך שבין החופים, בודדים ומכושפים. הם ניטעו כאן לפני כ-4,000 שנים בידי אבותיו של שבט קמפבל, אחד החשובים והחזקים בתולדות סקוטלנד.

יודעי ההיסטוריה הסקוטית הוגים את שמו של השבט במידה של מרירות. לפני כ-300 שנה טבחו בני קמפבל בבני שבט מקדונלד, באירוע שנותר ראוי לשמצה בתולדות מלחמת הדתות בבריטניה. הקמפבלים תמכו במלכות האנגלית הפרוטסטנטית, שעה שהמקדונלדס שאפו להשיב על כיסאו את המלך ג׳יימס השני, הקתולי. למרות חילוקי הדעות הפוליטיים, אירחו בני מקדונלד את בני קמפבל בכפרם שבעמק גלנקו הקודר, אי שם ברמות, הזינו והשקו אותם. באותו הלילה קיפחו 32 מן המארחים את חייהם.

המלך ג׳יימס הובס ונמלט לצרפת, אבל משהו בו ניצח. לעיתים, כשהערב יורד על ארגיל וקינטייר, מעמיקה בדידותו של חצי האי והוא נראה כארץ גזרה של הקמפבלים, מושבת עונשין שאליה הניסה אותם ההיסטוריה. ביום קיץ נדיר ושטוף שמש, חל היפוך מוחלט באווירה: ארגיל הופכת לארץ מובטחת של כרי מרעה, יערות אלון ועיירות חמודות. ביום כזה עלינו על מעבורת, להביט בחופי חצי האי מן הים - משם הם יפים במיוחד, ולבקר באי איילה הסמוך (Isla, מבוטא אֳיְ-לַה), הידוע בוויסקי שטעמו "מעושן".

באיילה לא משתמשים במילה "מעושן". הוויסקי הוא "כבולי", כלומר, מושפע מאדמת הכבול. במאה ה-19, כשנולד ייצור הוויסקי באי, נהגו כל המזקקות להעביר את תוצרתן כחומר גלם ליצרני וויסקי מעורב. פרנסי איילה חקרו כיצד יהפכו את תוצרת האי למיוחדת ומכאן למרכיב אטרקטיבי. אדמת האי עשירה בכבול, ומתברר שעישון של השעורה מעל כבול בוער במשך 16 שעות מניב טעם חריג ונפלא. בשנות ה-70 החל להתפתח שוק הסינגל מאלט ומאז זכו מתנותיו של איילה בהכרה, שלא לומר בהערצה ממש.

מרעה ימי. הפרות יוצאות ללחך עשב ים, דרומית לקמפבלטאון/ צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
 מרעה ימי. הפרות יוצאות ללחך עשב ים, דרומית לקמפבלטאון/ צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

בבר של המעבורת אני טועם וויסקי ושמו Bhunnabhain, שאינו שייך למותגים המוכרים הקיימים גם בארץ, אלא הופק במזקקה על האי עבור צרכנים מקומיים בעיקר. ממליצים לי עליו הברמן החייכן ובן שיחו, איכר מקומי שמחזיק בשתי עבודות: בחווה משלו הוא מגדל 22 ראשי בקר ועדר כבשים קטן, ובמקביל מטפח כבשים ובקר עבור חברת ענק בעלת תועפות של קרקע. הקפיטליזם חי גם בגבעות השותקות הללו, אם כי הוא נסתר מן העין. מזקקות הוויסקי, למשל, מיישנות את תוצרתן בשולי הערים הגדולות של סקוטלנד וכך נמנעות מהקמת מבני תעשייה גדולים באי. "אלמלא היינו עושים כך", הסבירה לי אחת מבנות האי, "כל איילה היה מבוך של חביות".

חום, עדינות, איטיות

באי ג׳ורה (Jura), הסמוך לאיילה, חיים רק 108 בני אדם. יש כאן פאב אחד, כביש אחד, מזקקה אחת, וכ-20 או 30 צבאים אדומים על כל תושב בן אנוש. שלושה הרים צחיחים ואדירים קמים מתוך כר המרעה השטוח והעצום שהוא קרקע האי, ופעם בשנה נערך מרוץ אתגרי הכולל העפלה אל שיאי שלושתם. התוצאה הטובה ביותר נרשמה לפני שנתיים על-ידי האצן האתגרי פינלי ויילד: שלוש שעות וארבע דקות, כלומר שעה אחת לכל הר.

אחרי צרור הבתים שעל ג׳ורה, קמפבלטאון בת ה-7,000 התושבים שבקצה חצי האי נראית ככרך לכל דבר, אבל גם היא נידחת, ואלמלא זמר אחד, אנגלי דווקא, הייתה משתכחת לחלוטין. פול מקרטני רכש חווה בשולי העיירה בשנת 1966, בשיא תהילתם של הביטלס, וכעבור עשור הקליט שיר אהבה למדרון הסמוך לה. "מצוק קינטייר", כך זימר, "הו ערפל העולה מן הים / תשוקתי / היא להיות כאן תמיד".

תזמורת חמת החלילים של קמפבלטאון ליוותה את ההקלטה וקולו של מקרטני והגיטרה שלו הוקלטו באוויר החופשי. עד היום מרבים הלוגמים בפאב של העיירה לדבר על "פול", ולתאר את מפגשיהם איתו, ללא צורך לציין שם משפחה.

מראש מצוק קינטייר עצמו נשקף חופה הסמוך למדי של אירלנד. הקרבה לאירלנד אינה גיאוגרפית בלבד. ארגיל הושפעה תמיד מתרבותה של אירלנד. הלשון הגיילית, שמוצאה באירלנד, הגיעה לסקוטלנד בסירות שהפליגו על פני המיצר הזה ממש, ואגדות ואמונות איריות הגיעו איתן. בארגיל ובאיים הסמוכים לה נפוצה האמונה בפיות, שהייתה ועודה משמעותית במרחב הכפרי האירי ושביתר סקוטלנד נוכחת מעט יחסית.

בין יתר האמונות המקומיות, נהגו אנשי ארגיל לחשוב על ילדים חריגים כ"כפילים" שהונחו על-ידי הפיות במקום הילדים המקוריים שאותם חטפו. אגדת עם מחצי האי מספרת על ילד פראי וקולני שהיטיב לנגן בחמת חלילים. חייט הכפר, שהיה ידען בדרכיהן של הפיות, הורה לאם הילד להשליך אותו לים. ברגע שבו נגע גופו של הילד במים השתנה מראהו והוא היה לגבר מבוגר ועבדקן שטבע מיד. כששבה האם לביתה - מצאה את בנה האמיתי במיטתו.

בירידה מאחת המעבורות שבין ארגיל והאיים פגשתי חקלאית בת המקום ששבה לביתה מתצוגת חיות משק באדינבורו. כששאלתי אותה מה המרחק מן הנמל למזקקה הסמוכה, העניקה אומדן שגוי ב-400% מהמרחק הממשי. מתברר שניתן לחיות חיים שלמים בפינה של אי קטן ולא להתמצא בה.

השגיאה מעידה על אמת עמוקה של המקום הזה, שיש בה יופי. המסע אל המערב הסקוטי הוא יציאה אל ארץ גלמודה ויפהפייה שמעטות בה הדרכים. הנוסע כאן ימצא אצל המקומיים חום ועדינות, ועלול להתפלא על מה שמצטייר כצרות אופקים. למעשה, אלה הם אופקים אחרים: קריאה שונה מאוד של המרחב ושל מונחי יסוד בהבנת העולם והחיים. כאן ניתן לראות את העולם מבעד לעיניים אחרות, ואין סיבה טובה יותר לפנות בהתפצלות קטנה לעבר שומקום.

טרברט (Tarbert), אחד מכמה וכמה כפרים יפהפיים בחצי האי/ צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
 טרברט (Tarbert), אחד מכמה וכמה כפרים יפהפיים בחצי האי/ צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

 

● משחקי ההיילנד

אם אתם כבר בסקוטלנד בקיץ, לא כדאי להחמיץ את משחקי ההיילנד, אחת האטרקציות הצבעוניות של סקוטלנד בקיץ, למקומיים ולתיירים גם יחד. בימי-קדם שטופי התככים והמלחמות, מספרות האגדות, היו השבטים הסקוטים מתאספים מפעם לפעם לתחרויות כוח ועוצמה שנועדו לבחור את הלוחם החזק, הגיבור, האדיר והמפחיד מכולם.

לא ברור כמה אמת יש בסיפור הזה, אבל מי יודע, אולי השיטה הצליחה. האימפריה הרומית כבשה את כל אירופה, אבל נעצרה על גבולות סקוטלנד. הסקוטים ייצרו שורה של מצביאים מבריקים, בהם כמה שהונצחו בסרטים הוליוודיים כמו וויליאם וואלאס (“לב אמיץ") ורוב רוי.

משחקי ההיילנד הם ניסיון מודרני, מאז המאה ה-19, לשחזר את התחרויות הללו: קרנבל של הטלות, זריקות ויידויים של חפצים כבדים וכבדים מאוד; תחרויות ריצה, קפיצה ומשיכת חבל, שמתנהלות לצליליה של חמת-חלילים, ומלוות בריקודי היילנד סוערים. כל הבריונים לבושים, כמובן, בחצאיות צבעוניות מסורתיות למהדרין.

משחקי ההיילנד נערכים ממאי ועד לספטמבר בכל רחבי סקוטלנד (וגם בארצות הברית, לשם יובאו על-ידי המהגרים הסקוטים). המפורסמים מכולם הם משחקי ההיילנד המלכותיים בבריימר (Braemar Royal Highland Gathering), אותם מכבדת משפחת המלוכה בנוכחותה, מסורת שעליה שומרת משפחת המלוכה מאז הגיעה המלכה ויקטוריה לצפות בהם ב-1847. השנה הם יתקיימו ב-7 בספטמבר. לפרטים על התחרויות השונות ברחבי סקוטלנד:
https://scotlandwelcomesyou.com/scottish-highland-games/

● מידע מעשי

איך להגיע: אין טיסות ישירות מישראל לסקוטלנד. הכי נוח לטוס ללונדון ולהמשיך משם ברכב או רכבת. יש טיסות לאדינבורו מערים שונות באירופה, אחרי עצירת ביניים. אפשרות נוספת היא לטוס למנצ'סטר (לשם יש טיסות ישירות) ולהתחיל את הטיול ברכב משם.

המלצה למסלול נופי: אם שכרתם רכב, אחת הדרכים היפות להשתמש בו היא הכביש שבין גלזגו לאינבררי, כ-103 ק"מ לאורך החוף של לוך לומונד, הנחשב לאחד המסלולים הנופיים היפים במדינה ואורך כשעה וחצי. כדאי לעצור ב-Glen Croe בנקודת תצפית הנושאת את השם הלא מקרי Rest and Be Thankful.

רכבות: רשת הרכבות טובה מאוד ומהווה חלופה מוצלחת למי שלא רוצה להתמודד עם הנהיגה בצד שמאל. חברת East Coast מפעילה רכבות מלונדון קינגס קרוס לאדינבורו לאורך חופה המזרחי של אנגליה, דרך יורק וניוקסל, שחלקן ממשיכות גם לגלזגו, אברדין או אינברנס.

חברת Virgin Trains מפעילה קו לאורך החוף המערבי של אנגליה מתחנת לונדון יוסטון (London Euston) לגלזגו דרך קרוּ, פרסטון וקרלייל (Carlisle).

רכבת הלילה הקָלֶדוֹנִית (Caledonian Sleeper) מציעה קרונות שינה בנוסף למושבים ויוצאת כל ערב (מלבד ערב שבת) מתחנת לונדון יוסטון (London Euston) לגלזגו ואדינבורו, עם נסיעות המשך לאברדין ואינברנס.

חברת First מפעילה קו בשם TransPennine Express הנוסע ישירות לאדינבורו ולגלזגו משדה התעופה של מנצ'סטר.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988