אחד אלוהינו: מה הופך את בנימין נתניהו למותג הפוליטי הכי מצליח בישראל

יותר מבן־גוריון ויותר מקוקה־קולה - אי־אפשר להישאר אדיש למותג שנקרא בנימין נתניהו • איך מתמודדים ב"ארץ נהדרת" עם האיש שתוקף את התקשורת, מה חושבת "רונית הביביסטית", ומה הקשר בין ראש הממשלה לבין מרילין מונרו • סוד הקסם מאחורי המותג הפוליטי הכי מצליח בישראל

ימים אלה, יולי 2019, בנימין נתניהו עוקף את דוד בן-גוריון והופך לראש הממשלה שכיהן הכי הרבה זמן בתפקיד. נתניהו, שמעורר רגשות עזים בקרב תומכיו ומתנגדיו, מגיע להישג הזה כשבקיעים מתגלים בתדמיתו הכול יכולה, לאחר שנכשל בהקמת הממשלה ושלח את הכנסת לבחירות מחודשות.

לא מעט אנשים שתמכו בו במשך שנים ארוכות מתנערים ממנו באחרונה. "כמו בכל התמכרות, בהתחלה זה היה טוב", כתב בפייסבוק אברי גלעד, אבל "ההתמכרות הזאת הורגת אותנו. צריך להיגמל מנתניהו". נציג אחר שנאבק רבות למען נתניהו הוא שמעון ריקלין שתהה לאחרונה "האם האיש גדול מהרעיון?". ניצחון בבחירות הקרובות יאפשר לראש הממשלה להעביר שכבה עבה של שליכט על הסדקים, להעלים אותם ולבצר עוד יותר את המותג "נתניהו".

ואכן, "נתניהו" הוא אחד המותגים החזקים ביותר שידעה ישראל, יותר מקוקה-קולה וכנראה שגם יותר מבן-גוריון. הוא מכיל כל-כך הרבה ערכים ורגשות, שמעטים נשארים אליו ניטרליים. מדובר במותג נערץ - ולא משנה אם זאת סגידה שבאה מאהבה, כמו במרכז הליכוד, או משנאה, כמו המפגינים בקרבת ביתו של היועץ המשפטי לממשלה. האמת היא ששם המותג הוא בכלל "ביבי". כל מי שהתראיין לכתבה הזו קרא לנתניהו "ביבי". מטעמי כללי כתיבה עיתונאית, שהרי העיתונות משתדלת שלא לעסוק בשמות חיבה של פוליטיקאים, שונה השם לנתניהו. ועדיין, האיש קיים בתודעה שלנו, כמעט כמו בן-בית, בתור ביבי. לכן, כמו כל מותג טוב, הצרכן צריך לשלם עליו פרמיה. תומכיו מוכנים לסלוח על סיגרים ושמפניות או אמירות בעייתיות של בני משפחתו - מחיר קטן מבחינתם עבור מנהיג ברמה שהביא ומביא את ישראל להישגים.

"נתתי להם כזה 'פור': שלושה כתבי אישום, 500 טילים על ישראל, 10,000 מיטות חסרות בבתי חולים, 9 מיליארד שקל גירעון - וכל זה רק בחודש האחרון. בסוף זה ייגמר ב-30 מנדטים, נתראה בבית הנשיא. ביבי איז אאוט". את הדברים הללו נאם נתניהו הבדיוני בגילומו של השחקן מריאנו אידלמן, בתוכנית ערב הבחירות של "ארץ נהדרת". בסוף זה נגמר ב-35 מנדטים, ובסוף-בסוף, בבחירות חוזרות.

גם גדולי מתנגדיו מסכימים שנתניהו הוא אשף הסברה. אי-אפשר היה לפספס את זה כבר ברגע הראשון שבו הופיע בחיינו, לקראת סוף שנות ה-80 במאה שעברה. נתניהו הכריזמטי, שהיה שגריר באו"ם, סחף את הישראלים וגם את התקשורת הזרה הודות לאנגלית צחה. אבל רטוריקה לא מספרת את כל הסיפור והשאלה נותרת פתוחה - למה המותג נתניהו מעורר רגשות עזים כל-כך בקרב הציבור הישראלי?

מולי שגב, יוצר "ארץ נהדרת"
"לא יכולים להציג אותו כחלשלוש או כלוזר"

מולי שגב / צלם: תמר מצפי / צילום: תמר מצפי
 מולי שגב / צלם: תמר מצפי / צילום: תמר מצפי

"ארץ נהדרת", תוכנית הסאטירה של קשת, נחשבת ליצרנית מותגים משמעותית בשיח הפוליטי בישראל. דמות בתוכנית מהווה אישוש לכוח ולהשפעה הפוליטית של הפוליטיקאים שלנו. אבל לא כל הדמויות זהות, ואוי ואבוי למי שמוצג כאידיוט או כפראייר - תכונות שהצופה הישראלי מתקשה לקבל אותן.

אולי אתם בכלל אשמים בשלטון של נתניהו בגלל שאתם מציירים אותו כווינר מוחלט?
"אנחנו אשמים בזה שהוא ניצח בחמש מערכות בחירות!?".

ברור שלא, אבל יש לכם חלק בתדמית שלו.
"הדמות של נתניהו היא אולי הכי ותיקה בתוכנית. אנחנו מתעסקים בה כבר 16 שנה והיא עברה הכי הרבה גלגולים כי היא מאוד מורכבת. בגדול, בסאטירה נחשפים הסאב-טקסט של הפוליטיקאים והמנגנון שמפעיל אותם. לדמות של נתניהו יש שתי פנים: צד אחד הוא של מניפולציות רגשיות וליבוי יצרים ופחדים. לפעמים גם נראה שהחרדות משתלטות עליו ומנהלות אותו, בעיקר כששרה בסביבה ומכניסה אותו לפאניקה או ללחץ.

"מצד שני, צריך לומר שמה ששלו - שלו. כשהמצלמות נדלקות הכריזמה שלו פועלת והוא משדר את מה שאף אחד מהמתחרים שלו לא מצליח - ווינריות.

מטה נתניהו חוגג ניצחון בבחירות / צילום: שלומי יוסף, גלובס
 מטה נתניהו חוגג ניצחון בבחירות / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"יש כאלה, מימין ומשמאל, שמבקרים אותנו על הדמות שלו. מהימין על הצד האפל ועל זה שמציגים אותו כאיש מאוד ציני ומושחת; משמאל מבקרים אותנו על הכריזמה שלו. לשחקן שמשחק אותו, מריאנו אידלמן, יש טונות של כריזמה וכך גם לאיש שאותו הוא מגלם.
"לאורך השנים הדמות התעדכנה עם המציאות. בהתחלה נגענו יותר בפן היהיר שלו וכשהוא היה שר אוצר התייחסנו לחוסר הרגישות החברתית. אבל הוא התקבע כדמות שקשה להתמודד מולה ולנצח אותה".

עד כמה אתם מגיבים אליו?
"נתניהו בגילו ובמעמדו היה יכול להפוך לאבי האומה, לאישיות ממלכתית, כפי שהיה אריאל שרון לפני ההתנתקות. אבל הוא בחר במודע להיבנות מהקונפליקטים ובגלל זה הוא נערץ בצורה חסרת תקדים על-ידי חלק אחד של הציבור ושנוא על-ידי החלק השני.
"הימניים, משפחת נתניהו וכל מי שכותב עלינו, רואים רק את הצדדים המושחתים והאפלים והנכלוליים ומבקרים אותנו חזק על זה. מצד שני, אנחנו לא יכולים להציג אותו כחלשלוש או כלוזר".

האם הוא צופה בכם או מעריך אתכם?
"אין לי מושג מה נתניהו חושב ומה הוא בוחר להחצין. מבחינתו קל לצבוע את כל התקשורת כאילו היא נגדו. הוא בא עם אג'נדה פוליטית ואנחנו חלק מהדבר הזה. גם במפגש עם אנשי קשת לפני כמה שנים הוא אמר את זה באופן ברור. הוא חושב שההתייחסות הסאטירית נגדו מוטה. אני חושב שהוא אדם מספיק אינטליגנטי כדי להבין שזה לא נכון. מצד שני, הוא נבנה מזה ומתחושת הרדיפה שמחזקת אותו בקרב הציבור שלו".

אתם מצליחים לשמור על הצלחה גם בקרב קהלים שתומכים בנתניהו.
"אנחנו תוכנית סאטירה ואנחנו חלק מכל התקשורת. אפשר לא לאהוב את הדעות שלנו וזה בסדר, אבל אני חושב שהציבור יותר אינטליגנטי ממה שמנסים להציג אותו ושאנשים מסוגלים להתמודד גם עם דעות שהם לא מסכימים איתן. הם יכולים להתווכח ולהתעצבן, ולפעמים זה גם חלק מהכיף.

"אני חושב שהצופים מבינים שההתייחסות שלנו למציאות היא עניינית, ולכן יש לנו אמינות יחסית גבוהה. אנחנו לא עובדים אצל אף פוליטיקאי, ויורדים גם על השמאל וגם על הימין. כל מי שעושה במדינה הזאת משהו שראוי לביקורת, אנחנו מתייחסים אליו".

דן שדור, במאי הסרט "קינג ביבי"
"יש גם משהו בחולשות - בסיגרים ובשמפניות, שאנשים תופסים כאנושי. המנהיג הגדול הוא אנושי"

דן שדור / צילום: איל יצהר, גלובס
 דן שדור / צילום: איל יצהר, גלובס

מה אפשר ללמוד על נתניהו מתוך התבוננות מפורטת בתיעוד שלו? "הסיפור מורכב", אומר הבמאי דן שדור, מי שצפה באלפי שעות מסך של נתניהו כדי ליצור את הסרט התיעודי "קינג ביבי", שמבוסס ברובו על קטעי ארכיון בכיכובו של ראש הממשלה. "קודם כל יש את הימין שמאוד נאמן למנהיגים שלו, אבל כמה מהם היו במאה השנים האחרונות? יש להם את זאב ז'בוטינסקי, את מנחם בגין ואת בנימין נתניהו. אולי גם את אריאל שרון באמצע, אבל אני לא יודע אם לקרוא לו ימין. לעומת זאת, תראה כמה מנהיגים היו לשמאל בשנים האחרונות. אי-אפשר להשוות בכלל".
מה סוד הקסם שלו?

"לנתניהו יש יכולת לנווט בין הפלגים השונים של החברה הישראלית. הוא גם מצליח להתערות עם האמריקאים, גם עם אורתודוקסים משיחיים, גם עם חילוניים, עם דתיים, עם מזרחיים, עם אשכנזים. הוא מצליח לאחד קבוצות שלא כל-כך מסתדרות בדרך-כלל אחת עם השנייה. זה הכישרון שלו.

"יש גם משהו בקורבניות ובאנטגוניזם שהוא מעודד שיושב על נקודה מאוד עמוקה. כמו הסרטון שמסתובב ברשת שבו מישהי אומרת כמה שהוא מושחת ובסוף היא מכריזה 'רק ביבי'. הוא מעורר הזדהות דרך האנטגוניזם שיושב על הקוטביות בחברה. יש לו הבנה כמעט אינסטינקטיבית של הד.נ.א הישראלי.

קינג ביבי / צילום: שאטרסטוק
 קינג ביבי / צילום: שאטרסטוק

"נתניהו מביא את הקורבנות הזו כשהוא עצמו שיא האליטות. הוא התחנך בארה"ב, עשיר, בן של פרופסור אשכנזי - איך הוא נהיה נציג נגד האליטות? בין היתר זה קשור לביוגרפיה שלו. הדחיות המסוימת שאבא שלו חווה בישראל, פעם מול השמאל וגם מול הימין, הרי גם בגין דחק אותו הצידה. וזה גם רגשי הנחיתות מול האח יוני. זה מייצר סוג של אנדרדוגיות שמאפשרת להמון אנשים להזדהות איתו.

"מה שיותר מתוכנן זה ההבנה של הסנטימנט והכוחות השמרניים. הרבה פעמים טענו כלפיו בעימות מול נשיא ארה"ב, ברק אובמה, שהוא לא מבין את אמריקה, שהוא מפספס. יש וידיאו מצחיק של יאיר לפיד אחרי נאום של נתניהו בקונגרס שבו הוא אומר שנתניהו לא מבין את אמריקה החדשה. שאמריקה השתנתה ושהיא רב-תרבותית. שנה אחר-כך דונלד טראמפ נבחר. אולי זה מזל, אבל איכשהו הוא מצליח לזהות את הכיוון שהעולם הולך אליו. למשל העניין הפופוליסטי, ההתנגחות בתקשורת, כל הדברים שאנחנו רואים עכשיו אצל טראמפ ואחרים, נתניהו עושה את זה מ-1996. במובן הזה יש לו הבנה".

רואים סדקים בסגידה?
"הוא מתמודד מול הרבה כוחות שמואסים בו. אני זהיר בעניין הזה כי פרשנים לאורך שנים זלזלו וטעו. הבחירות החוזרות הן לא סימן לחוזקה, וגם יש את העניין של ה'פיד' ברשתות החברתיות. בכל פעם שיש איזו תנועה שמתחילה להספיד אותו, למשל אחרי הראיון עם קרן מרציאנו בחדשות 12 לפני הבחירות האחרונות, אז כל הפיד התמלא בתגובות כמו 'הוא מזיע' וכו'. אבל כשאתה מסיט את המבט אתה מקבל תגובות אחרות כמו 'איך הוא הראה לה'".

לא נדבק אל נתניהו כלום, כמו טראמפ שאמר שהוא יכול לעמוד בשדרה החמישית בניו יורק ולירות במישהו - ועדיין לא לאבד בוחרים.
"מה שאנשים אומרים לך במרכז הליכוד הוא שרק אם זה יגיע לעניינים ביטחוניים זה יכול לערער את העוצמה שלו. אבל כל הדברים האחרים נתפסים מיד כ'תקשורת שמאלנית'. קשה לדמיין מה יכול לערער את העוצמה שלו אצל אנשים.

"יש גם אנשים שמעריכים את מה שהוא עושה - הדבר הבסיסי הזה שהוא נתפס על-ידי הרבה אנשים כמנהיג טוב שהביא את ישראל ליציבות. אפשר להתווכח על המחיר ושזה אולי לא טוב לכולם, וגם יש מחיר מוסרי שאנחנו נשלם אחרי שהוא ילך, מבחינת מה שהוא משאיר אחריו לגבי הנורמות ומבחינת מערכת המשפט. אבל זה לא מאוד מעסיק את האנשים שתומכים בו.

"יש גם משהו בחולשות - בסיגרים ובשמפניות, שאנשים תופסים כאנושי. המנהיג הגדול הוא אנושי. דיברתי עם העורכת שעבדה איתי על הסרט שלי על הסצנה שבה הילדים של משפחת נתניהו משחקים בסלון. אבנר נכנס ושרה צועקת על הילדים. אני חשבתי ששרה לא יוצאת כל-כך טובה בסצנה הזאת, אבל העורכת אמרה 'אתה צריך לראות אותי עם הילדים בבית'. מסתבר שזה משהו מאוד אנושי".

אודליה כרמון, יועצת תקשורת
"הוא דיווה מלידה. אל מרילין מונרו התנהגו ככה"

אודליה כרמון / צילום: רמי זרנגר
 אודליה כרמון / צילום: רמי זרנגר

אודליה כרמון היא יועצת תקשורת ותיקה שעבדה עם נתניהו פעמיים. בפעם הראשונה הם נפגשו בימיו הראשונים בחיים הציבוריים באו"ם בשנים 1984-1988; ובפעם השנייה כאשר הלך במדבר האופוזיציוני בשנים 2005-2009. "במקרה של נתניהו יש באופן יוצא דופן שלושה סוגים שונים של סגידה. עבדתי עם לא מעט פוליטיקאים ולא נתקלתי בזה", אומרת כרמון. "הסגידה הראשונה, של העם, נובעת מהיתרונות שלו. מהעובדה שהוא קיבל 'מתנת אל' - סוג של כריזמה, אינטליגנציה, אופקים רחבים ויכולת להקסים שלמעטים יש אותה.
"אפילו כשאתה מסתכל על ההנהגה הגלובלית, הרי שהם לא משכילים, רהוטים, אינטליגנטים או בעלי ידע כמוהו. בסוף היום, האזרח הפשוט צופה בטלוויזיה ורואה מנהיג שמייצג אותו בווירטואוזיות מילולית ובתקיפות - והוא אוכל את הפסאדה של נתניהו. יש לו כל מה שצריך בשביל לשכנע את מי שלא חי את הפוליטיקה ביום-יום".

מה היא הסגידה השנייה?
"יש לו עוד מתת אל שמעולם לא ראיתי כמוה, וזה גם מה שאני הכי שוברת את הראש לגביו. הוא דיווה מלידה. איך הוא מרשה לעצמו להגיע באיחור של שעתיים-שלוש לפגישה, או להגיע לטיסה כשכבר מחממים מנועים ושכולם מחכים לו? איך הוא מרשה לעצמו שבכל מצב יהיה מיליונר או פקידות במשרד שישלמו עליו - איך נוצר המצב הזה?

"אל מרילין מונרו התנהגו ככה. היא הייתה יכולה לאחר. תמיד הגיעה לסט הצילומים מתי שרצתה וכולם נעתרו לה כי היא הייתה 'מרילין מונרו'. מצד שני, ביבי הוא גבר וזאת תכונה מאוד נשית".

יגידו שביבי הוא זכר אלפא. כולם מחכים לו.
"הכרתי אותו כגבר בן 36, שגריר באו"ם, וכבר אז היו לו גינונים של דיווה. תמיד הייתי המומה מכך, אבל עוד יותר מההתנהגות של האנשים סביבו שקיבלו את זה".

איך זה קרה? זה עוד לפני שהוא היה ראש ממשלה והיה לו כוח.
"זה מה שאני אומרת, הוא דיווה מלידה. למה שלדון אדלסון מוכן להוציא עיתון בשבילו? למה עשירים אחרים תמיד מוכנים לתת לו את המטוס הפרטי שלהם עוד כשהוא היה יו"ר האופוזיציה? למה הפקידה שעובדת אצלו מוכנה לשלם על הקפה שלו? יש מתי מעט שלא משחקים את המשחק הזה ואז הוא מעריך אותם. אגב, רק צריך לבקש והוא משלם. הוא העביר לי כספים שהיה חייב למרות ששרה טענה שגזלתי את הירושה של הילדים וכו'.

פסל ביבי מוזהב של האמן איתי זלאיט שהוצב בכיכר רבין בת"א / צילום: דרור סיתהכל
 פסל ביבי מוזהב של האמן איתי זלאיט שהוצב בכיכר רבין בת"א / צילום: דרור סיתהכל

"ויש לו דבר נוסף שמשותף עם מונרו. קראתי שהיא הייתה תחת השפעת סמים ושהיו מעירים אותה בשעות הצהריים, דוחפים אותה לאמבטיה ומשם ישר לסט הצילומים. אבל, כשהאורות נדלקו היא תמיד הייתה מסתדרת ומתעוררת. באיזשהו מקום נתניהו גם כזה. הוא לא איש קל, חרדתי ולא תמיד נעים, אבל כשנדלקים האורות באולפן הוא הופך להיות מגנט, בדיוק כמו מרילין מונרו. הוא נכנס לתפקיד שלו".

ומה היא הסגידה השלישית?
"הסגידה השלישית היא המערכת הפוליטית, וכאן זה כבר דבר אחר, ואני אומרת את זה אחרי שעבדתי עם עשרה פוליטיקאים. אנחנו מדברים על ההתכופפות בפני הכוח. כל עוד הם מאמינים שהוא זה שנולד לשלטון ושהמנדטים מגיעים בזכותו - הם מתכופפים.
"הייתי איתו כשהוא נפל ב-2006 ואז הדברים האלה לא קרו. לדעתי, זה יקרה שוב בקרוב כי המערכת הפוליטית היא מאוד בוגדנית ולא אוהבים אותו.

"ב-2006, כשהוא היה יו"ר האופוזיציה, הייתי אחראית על קשרי חוץ והתפקיד שלי היה להחזיר את התורמים, את אותם מיליונרים שקיטרו עליו. כשהוא מצא כוח מחדש, הוא השתמש בכריזמה ומצא את הדרך לליבם. אני בטוחה שברגע שיפול הם ינטשו אותו".

רונית לוי ("רונית הביביסטית"), תומכת נתניהו
"יש לנו את מסי בקבוצה, הפוליטיקאי הכי טוב"

רונית הביביסטית / צילום: משה מעוז
 רונית הביביסטית / צילום: משה מעוז

נתניהו מתחזק צוות מוכשר שמנהל את חייו ברשתות חברתית, אבל זה רק קצה קצהו של הקרחון. לצדו של ראש הממשלה עומדים תומכים שרופים שמנהלים מלחמות חורמה במתנגדיו באינסטגרם, בטוויטר ובפייסבוק, ואולי אפילו גם במייספייס ובגוגל+. רונית לוי, שמכנה את עצמה ברשתות החברתיות "רונית הביביסיטית", היא אחת הבולטות שבהן.

"הוא היה שר אוצר מצוין והוא ראש ממשלה מצוין והוא מדינאי ברמות מאוד גבוהות. פוליטיקאי על", היא אומרת. "הוא יודע להסביר אותנו בעולם. הוא מאוד זהיר, לא שש אלי קרב, לא אחד שמשתולל בהרפתקאות. הוא מחושב ובעל ראייה קדימה.

"לדוגמה, לנתניהו יש מטרה להפריד בין איו"ש לבין עזה. הרצון של אבו מאזן הוא שנתניהו ייכנס לעזה וכולם יכפו עלינו הסכם מדיני. הוא מעוניין שישראל תפיל את החמאס. נתניהו מעוניין בהפרד ומשול. אנשים לא מבינים את התוכנית הזאת ומתלוננים עליו. מה הם רוצים - לכבוש את עזה?! אני מבינה את המהלכים של נתניהו ותומכת בהם.

"יש לנו את מסי בקבוצה - הפוליטיקאי הכי טוב, שנשמע הכי טוב, שנואם הכי טוב, שהוא הכי ערמומי ויודע לעשות פוליטיקה. לשמאל כבר הרבה זמן לא קמים מנהיגים".

מה לגבי הפערים החברתיים?
"אני גרה בעפולה, הכי פריפריה. זאת עיר שהשתפרה בשנים האחרונות - האבטלה בשפל, נפתחו מתחמים ומקומות עבודה. טוב לנו! אנשים לא מבינים שטוב לנו. אנחנו בוגרי אוסלו והאינתיפאדה השנייה, הייתי פה ואני יודעת מה היה פה קודם - וזה לזכותו של נתניהו. הוא הוכיח שבלי פלסטינים אפשר לכונן יחסים עם מדינות ערב".

אז מה הכי חשוב - נתניהו, הליכוד או הדרך?
"הליכוד זה נתניהו. תקשיב, אומרים לנו 'מה זה? אתם הולכים עם השחיתות?' וכו'. אני הצבעתי לנתניהו - לא לארדן, לא לסער. זה לא שאסור להם להתמודד, מותר להם, אבל אני הצבעתי לנתניהו. עד לפסק דין חלוט - מי אתם שתגידו לנו שזה לא מתאים?

"בנוסף, הרשתות החברתיות פתחו צוהר לאנשים שלא היו כל-כך מעורים ואנשים קוראים. בפייסבוק למשל אנשים יותר מתעדכנים.
"יש עכשיו תחושה של נרדפות, ואני חושבת שהשמאל משחק לידיים של הימין. אמרתי לפעיל שמאל אחד - 'תודה, אתה הבאת לנו מנדטים'. כשאריאל שרון, אהוד אולמרט או אהוד ברק נחקרו - לא התערבנו ונתנו לשלטון החוק לעשות את העבודה שלו".

העיתונות לא עשתה להם חיים קלים.
"אני לא שומעת אף שמאלני שמזכיר שגם לאה רבין הורשעה, ושגם אשתו של ברק. כשאתה רודף את מי שהצבעתי לו אז אוטומטית אתה רודף את המחנה שלי. תראה את הדברים של שבתי שביט - כשהוא אומר שהבן של ביבי נמוך הוא קוטל 1.2 מיליון איש" (שביט, ראש המוסד לשעבר, כינה את הבוחרים של נתניהו "חסרי דעת והבנה" ונקלע לעימות עם בנו של נתניהו יאיר, שצייץ נגדו: "חתיכת אידיוט! מפחיד לחשוב שהיית בתפקיד ביטחוני" - א"ט).

בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, גלובס
 בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, גלובס

שבתי שביט הוא בכלל ימני.
"זה לא משנה, הוא מצביע כחול לבן".

כשביבי מדבר על שמאלנים את לא כועסת.
"נתניהו מעולם לא קרא למישהו 'בוגד'. בחיים. גם כשצעקו ליצחק רבין 'בוגד', הוא תמיד התנגד למילה הזאת. אמרו שהוא אמר ש'השמאל שכח מה זה להיות יהודים'. קטעו רבע משפט ממה שאמר ועשו מזה סרט. המשפט היה שהם סומכים על הערבים שישמרו עליהם. מהרגע שהוא הגיע לפוליטיקה רדפו אחריו. אני זוכרת שכבר בשנות ה-90 דיברו על השיער שלו. רבין קרא למתנחלים 'סרטן'; פרס קרא לנו 'חומייניסטים'; בן-גוריון קרא לנו 'ברברים' ושלא צריך להעלות אותנו. לתימנים הוא קרא 'שואבי מים וחוטבי עצים'. ואם כבר הולכים אחורה ומסתכלים מי פילג ומי אמר מה על מי - זה השמאל. רודפים את נתניהו".

כל החקירות נגדו לא משפיעות עליך?
"איזה חקירות, תגיד לי? סיגרים ושמפניות - על זה עושים תיק? אז למה לאולמרט סגרו תיק? למה פוליטיקאים אחרים לא נחקרים או שסוגרים תיקים שלהם? מילא אם היה מוכח שהוא נתן משהו בתמורה לזה. אם נתניהו היה בוגד בביטחון המדינה אז הייתי הולכת איתך. זה הגבול".

ואם נתן הטבות לבזק תמורת כתבות חיוביות?
"אבל זה לא נכון. אומר פרקליט המדינה שי ניצן שהתיק תקדימי. היינו שותקים אם הוא היה חוקר את לפיד על הפגישות עם נוני מוזס, על הפגישות עם מילצ'ן ועל פגישות שהושחרו. אם היה חוקר פוליטיקאים אחרים, אז היינו אומרים שזאת לא אכיפה בררנית. מבקר המדינה מוציא דוח על רוני אלשיך ובני גנץ ואף אחד לא בודק".

התקשורת סיקרה בהרחבה את הפרשה הזאת.
"לא. זה יצא לקראת הבחירות ותוך יומיים נסגר. כמה שמענו על החמגשיות של שרה. די, זה כבר יצא מהאוזניים".

צפירה ליכטמן, ד"ר לתקשורת, מרצה בכירה בקריה האקדמית קריית אונו ובאוניברסיטה העברית
"נתניהו יודע לעמוד מעולה ולשבת בצורה שיודעת לשדר ביטחון. גם מי שלא מסכים איתו אומר שהוא טוב"

צפירה גרבלסקי-ליכטמן, ד"ר לתקשורת / צילום: תמונה פרטית
 צפירה גרבלסקי-ליכטמן, ד"ר לתקשורת / צילום: תמונה פרטית

נתניהו הוא לא סתם 'טוב בתקשורת', הוא בעל מיומנות גבוהה ביותר שניתן לנתח אותה ברמות הכי בסיסיות, ושאפשר גם להתאמן עליה: תנועות ידיים, קול, מסרים. צפירה גרבלסקי-ליכטמן, דוקטור לתקשורת, מסבירה איך הוא עושה את זה.
"אחד הסודות הכי משמעותיים של נתניהו זה היכולת התקשורתית הלא מילולית שלו שהיא המדד הכי-הכי-הכי חזק לכריזמה, ליכולת לעמוד במצבי לחץ ומתח, לביטחון עצמי, לאמינות, לאופטימיות".

אלה תכונות שהוא משדר, זה לא אומר שהן באמת קיימות שם בפנים.
"כשאנחנו מדברים על יכולת תקשורת זה רק על מה שאתה משדר. לפעמים יש פערים מאוד גדולים, אבל המבחן בסופו של דבר הוא תקשורתי".

איך הוא עושה את זה?
"ראשית, באופן מאוד בולט התקשורת הלא-מילולית שלו משדרת משהו מאוד בטוח. כשמדברים על מנהיגות זה אחד היסודות הכי חשובים. מנהיג זה מישהו שאפשר להישען עליו. הרי לא נלך אחר מנהיג שאנחנו חושבים שהוא עלול לקרוס. הרעיון של ביטחון מתחיל מזקיפות בכתפיים וביציבה של הגוף והרגליים, ונתניהו יודע לעמוד מעולה ולשבת בצורה שיודעת לשדר המון ביטחון. גם אנשים שלא מסכימים איתו מרגישים שהוא בטוח בעצמו.

"גם תנועות הידיים הן מדד חשוב להצלחה, והוא תמיד מדגים את מה שהוא אומר. למשל, כשהוא אומר 'אני', הוא מצביע על עצמו, וכשהוא אומר 'אתם' - הוא מצביע לקהל. או למשל כשהוא דיבר על התוכנית הכלכלית שלו - על בלימה, סיבוב ונסיקה, אז הוא שילב את הנסיקה עם תנועת יד. בדקנו, ורוב העם כלל לא יודע מה היא נסיקה, אבל ברגע שהוא עשה את התנועה עם היד כולם הבינו. כך הוא גם מייצר תחושה של מומחיות וגם מגיע לקהלים שלא היו מבינים את המסר בלי תנועות הידיים.

"בנוסף, יש גם שימוש רגשי, למשל כשהוא אומר 'אני רוצה אתכם' ומצביע לעבר הקהל - זה מגביר את המחויבות. גם העובדה שהוא מחפש את המבטים של הקהל ויוצר קשר עין. חלק מהסוד שלו זה שהוא מסתכל לקהל בעיניים, וזה יוצר תחושת מחויבות.

"הוא גם משדר המון אופטימיות - הזווית של הפה שהיא מעין חצי חיוך שמאפיין אותו. בנוסף, העובדה שהוא נשאר בשליטה מייצרת אימפקט תקשורתי חזק. יש לו אינטונציה מגוונת והשינויים האלה בקול מייצרים עניין ותשומת-לב".

בנימין ושרה נתניהו / צילום: שלומי יוסף, גלובס
 בנימין ושרה נתניהו / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הוא לא מהסס להשתמש בגימיקים.
"כן, זה מעצים את הזיכרון. למשל, הציור של הפצצה באו"ם והחשיפה של הקלסרים שהובאו מאיראן. אלה נחרטים בזיכרון הישראלי. זה עובד על התודעה הציבורית. הוא גם מנכס את זה לעצמו, כאילו הוא זה עצמו שהביא את הקלסרים מאיראן, או הוא זה שמתמודד לבד מול הפצצה האיראנית.

"הוא חוזר על תבניות של מסרים והם נקלטים בסוף. כל המחקרים מראים שהחזרה הפשוטה על המסר מביאה לשכנוע. תגיד משהו מספיק פעמים וזה ייתפס איפשהו כאמת. יש לזה אפקט שכנועי".

למה זה לא עובד על כל אלה ששונאים אותו?
"קודם כול יש קונצנזוס לגבי היכולת התקשורתית שלו. כשאנחנו בודקים מיומנויות תקשורת, אנחנו גם בודקים את התפיסות של הצופים וגם את המיומנויות עצמן. אחרי שניתחנו את ההתנהגות אנחנו בודקים את התפיסות של הצופים - וגם מי שלא מסכים איתו אומר שהוא טוב.

"למשל, ההופעות שלו בחו"ל, באו"ם. ההופעה הכריזמטית והתקשורתית גורמת גם למי שלא מסכים איתו לתחושה של גאווה. אנשים אוהבים לראות את המנהיג שלהם מופיע טוב בעולם. זה צורך של הקהל. לא נוח לאף אחד לראות מנהיג חסר יכולת תקשורתית".

זה משנה עמדות?
"יש אנשים בעלי עמדה פוליטית מאוד נחרצת. זאת קבוצה ששום דבר לא ישכנע אותם. התפיסה שלהם מובנית וגם המיומנויות תקשורת הכי גבוהות לא יעשו כאן שינוי.

"המיומנויות משפיעות בעיקר על הקולות הצפים. בבחירות לעתים יש אחוזים גבוהים של קולות צפים - 30%. אנשים שלא לגמרי סגורים, ואז למיומנויות תקשורת יש השפעה דרמטית.

"בנוסף, בקרב אנשים שתפיסת העולם שלו מתאימה לשלהם - זה מאוד מחזק אותם, ואין להקל בזה ראש".

"יש עוד דבר שנורא משפיע וזה הנושא של יופי. זה לא עניין מגדרי. יופי קשור להצלחה פוליטית ומוצאים קורלציות חזקות בין 'להיראות טוב' לבין הצלחה פוליטית. הרבה אנשים, בעיקר בתחילת דרכו של נתניהו, ציינו שהוא נראה טוב. יש לזה ממש נוסחה מתמטית שעיקרה מדברת על פרופורציות. מרחק בין עיניים, לאף, וכו'". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988