גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כך מפספסת הסטטיסטיקה את הנתונים האמיתיים על מצבה הכלכלי של החברה החרדית

הנתונים הרשמיים מציירים תמונת עוני קודרת מאוד בחברה בחרדית - אך מחקר חדש ומקיף של המכון החרדי למחקרי מדיניות שובר מוסכמות ומשנה את הנרטיב שהורגלנו בו ביחס לחרדים ● פרשנות

רחוב בבני-ברק / צילום: שלומי יוסף
רחוב בבני-ברק / צילום: שלומי יוסף

1. 

בשנים האחרונות אני עוסק לא מעט בחברה החרדית, בניסיון להראות את העוול שעושים לחברה הזאת בפרט ולחברה הדתית-מסורתית בכלל. גם אם יש פלגים קיצוניים, השיח על החברה החרדית בדרך כלל מתלהם, שטחי ומשקף חוסר הבנה ואי-ידיעת העובדות והמספרים. במקום להקשיב ולנסות למצוא מכנה משותף עם אוכלוסייה בעלת מאפיינים שונים; במקום לכבד את אורח החיים של החרדים, קמים פוליטיקאים כמו יאיר לפיד ואביגדור ליברמן, ומציירים תמונה מעוותת בניסיון לגרוף עוד כמה קולות. לבסוף הדמוגרפיה תעשה את שלה. לפי התחזיות, בעוד כ-40 שנה יהיו החרדים כשליש מהאוכלוסייה, ואם שיח השנאה יימשך, הוא יוביל את כולנו ואת הכלכלה לדרך ללא מוצא.

במקביל לתפיסות המוטעות ביחס לחברה החרדית, אני מרבה לעסוק בעיוותים של כלי המדידה הרשמיים של הכלכלה בכלל ושל העוני בפרט. לתפיסתי, מחקרי הלמ"ס ומחקרים אחרים של הביטוח הלאומי אינם כזה ראה וקדש. בהחלט לא. במקרים רבים, מחקרים סטטיסטיים והשוואתיים אינם מביאים בחשבון מאפיינים שעשויים לשנות את השורה התחתונה מקצה לקצה.

2.

שילוב בין מחקר מפוכח על החברה החרדית לפקפוק בריא בנתוני העוני הרשמיים מצאתי במכון החרדי למחקרי מדיניות, שבראשו עומד אלי פלאי, איש עסקים חרדי. מי שמובילה את המחקרים במכון היא ניצה (קלינר) קסיר, המשנה ליו"ר, שכיהנה כחוקרת בכירה בבנק ישראל והקימה בו את יחידת שוק העבודה ואת יחידת מדיניות הרווחה, ואף עמדה בראשן. המחקרים שלה לאורך השנים התמקדו בעוני ובתעסוקה. חלקם נעשו בשיתוף קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר, ודניאל גוטליב, סמנכ"ל במוסד לביטוח הלאומי.

ב-2017 כתבה קסיר יחד עם אסף צחור-שי, חוקר במכון, מחקר מקיף על תרבות ועוני בחברה החרדית. הממצאים מרתקים, שוברי מוסכמות ומשנים לחלוטין את הנרטיב שהורגלנו בו ביחס לחרדים. 

3.

הנתונים הרשמיים מציירים תמונת עוני קודרת מאוד בחברה החרדית. לפי ההגדרות הסטטיסטיות, אחד מכל שני אנשים בחברה החרדית הוא עני, וזאת לעומת אחד מכל 11 איש בחברה היהודית הלא-חרדית. לפי אותם מדדים רשמיים, העוני בקרב האוכלוסייה החרדית מתמשך ועמוק.

הסיבות לשיעורי העוני הרשמיים הן שיעור תעסוקה נמוך בקרב הגברים החרדים; שכר שעתי נמוך שמאפיין את המפרנסים במשקי הבית החרדיים; שיעור גבוה יחסית של עובדים במשרה חלקית; שכר נמוך כתוצאה, בין השאר, של מחסור בהשכלה רלוונטית לשוק העבודה; ומספר ילדים ממוצע גבוה במשק בית חרדי ביחס למשק בית יהודי שאינו חרדי (כלומר, ההכנסה אמורה לכלכל מספר גדול יותר של נפשות). הצירוף של הכנסה נמוכה למשק בית ומספר נפשות גדול מביא לשיעורי עוני רשמיים גבוהים בחברה החרדית.

עבודת המחקר של קסיר וצחור-שי מלמדת שהיקף הבעיה קטן בהרבה מזה שהעולה מהמדדים הרשמיים. רבים מהחרדים אינם חווים עוני ואף מדווחים על שביעות רצון גבוהה מהחיים, ללא קשר להכנסתם. הם בוחרים ב"עוני" (שוב, הסטטיסטי) כדרך חיים המעניקה להם יתרונות חברתיים ומעמד גבוה יותר בחברה, והחברה החרדית מצדה מספקת פתרונות פנימיים כדי להקל את ההתמודדות עם מיעוט הכנסות, שמקורם בציווי הלכתי ובנורמות קהילתיות.

עבודת המחקר מדגישה שמדידת עוני באופן יחסי למצבה הכלכלי של כלל האוכלוסייה היא אמנם שיטת מדידה הנהוגה במערב, אבל חשוב למדוד את יכולותיו הכלכליות של אדם ביחס לחברה שסביבו. בחברה החרדית הדבר הזה משמעותי מאוד: רוב חייהם של החרדים מתנהלים בתוך החברה החרדית, וניתוק זה בא לידי ביטוי בכל תחומי החיים - מגורים בשכונות ובערים נפרדות, אזורי קניות נפרדים, מערכות חינוך שונות ועוד. ההתבדלות היא מתוך בחירה מודעת, כדי לשמור על הצביון החרדי של החברה. לפיכך, מנקודת מבטו של האדם החרדי, קבוצת הייחוס הרלוונטית להשוואה במדדי העוני היא החברה החרדית הסובבת אותו ולא החברה בכללותה בישראל. שימו לב לנתון הבא: בהשוואה לחברה החרדית בלבד, ממדי העוני צונחים משיעור של יותר מ-50% לשיעור של כ-18% בלבד.

פרדוקס בני ברק תוחלת חיים גבוהה ביחס לאשכול הכלכלי-חברתי של היישוב

4.

המחקר קובע כי העוני, עד כמה שניתן לקרוא לו כך, בחברה החרדית הוא לרוב תולדה של בחירה אישית-משפחתית-קהילתית ונובע מהגשמה של ערכים הבאה על חשבון הכנסה גבוהה יותר. האם העוני בחברה החרדית בא לידי ביטוי במאפיינים נפוצים של חיי עוני, כמו בריאות לקויה וחינוך ירוד? ממש לא. לדוגמה, למרות רמות ההכנסה הנמוכות בחברה החרדית, ההשקעה הכספית בחינוך הילדים גבוהה בשל החשיבות שמיוחסת לו. ואכן, מספר שנות הלימוד של הגברים החרדים הוא מהגבוהים במדינה.

גם בתחום הבריאות, הנתונים אינם מאפיינים עוני במשמעות שאנחנו מכירים. בדרך כלל תוחלת חיים קשורה למצב הכלכלי, ותוחלת החיים של עניים נמוכה יותר. תתפלאו, תוחלת החיים ביישובים שבהם יש ריכוז גבוה של חרדים (ראו גרף) גבוהה מהצפוי ביחס לסיווג החברתי-כלכלי של היישוב (בני-ברק, בית שמש וירושלים). במחקר אחר נקבע שתוחלת החיים הגבוהה קשורה להשפעתה של אמונה דתית על הבריאות ולהון החברתי הרב המאפיין את החברה הסגורה, שמתבטא בתמיכה קהילתית המפחיתה מתח נפשי.

השורה התחתונה: התיאוריה שלפיה עוני מתורגם לתוחלת חיים קצרה מהממוצע אינה "תופסת" באוכלוסייה החרדית. הסיבה לכך היא שאין בה ממש "עוני", כפי שהוא מוגדר בסטטיסטיקות. 

5.

באופן כללי, העזרה ההדדית בחברה החרדית, הנעשית באופן פרטי או באמצעות ארגוני חסד, משפיעה רבות על יכולתה של המשפחה החרדית להתקיים בכבוד. היא כוללת תרומות כספיות ותרומות של מוצרים, עזרה הדדית שאינה כספית ומערכת הלוואות ללא ריבית. התמיכה בכסף או בשווה כסף למשק בית חרדי אינה מתבטאת בנתונים הרשמיים:

■ גמ"חים של הלוואות. מוסדות הגמ"ח (גמילות חסדים) מאפשרים ללוות כספים ללא ריבית ולהחזירם בפריסת תשלומים ארוכת טווח. הלוואות אלה מסייעות למשקי בית שנקלעו למצוקה כלכלית "לעמוד על הרגליים" ולפרוע את התשלומים ללא ריבית בהתאם ליכולתם הכלכלית. גם אירועים גדולים ומשמעותיים בחיים כמו רכישת בית, חגיגת בר מצווה וחיתון הילדים ממומנים פעמים רבות באמצעות הלוואות מגמ"חים. הכספים בקופת הגמ"ח מגיעים הן מהקהילה והן מאנשים אמידים מהארץ ומחו"ל, ועל פי הערכות, היקף הכספים בהם נע סביב 14 מיליארד שקל. בנוסף, לצד הלוואות הניתנות דרך הגמ"חים, בקרב החברה החרדית שכיחה התופעה של הלוואות ללא ריבית בין אנשים, ללא תיווך של גוף כלשהו.

■ תרומות. אלה הן חלק בלתי נפרד מהחיים הקהילתיים, החברתיים והכלכליים בחברה החרדית. נכון לשנת 2015, כ-70% ממשקי הבית החרדיים תורמים כספים לארגוני חסד וצדקה או לאנשים פרטיים, וסכום התרומה הממוצע של משק בית חרדי כמעט כפול מזה של משקי בית יהודים שאינם חרדיים. התרומות מופנות למטרות מגוונות כמו תרומות לעניים באופן ישיר ודרך קופות צדקה ומוסדות שונים, תרומות לעמותות העוזרות לחולים לממן טיפולים למשל, או שמסייעות לאנשים שנקלעו או למצוקה זמנית, ותרומות המיועדות לתמיכה בלומדי תורה ובמוסדות דת ציבוריים, כבתי כנסת של הקהילה. התרומות הללו מסייעות למשקי בית עם הכנסה נמוכה להגדיל את ההכנסות ולחסוך בהוצאות, ולהתמודד עם סיפוק צורכי המשפחה תוך הישענות על תמיכה קהילתית. כמו כן, תרומות מופנות גם למוסדות חינוך ומאפשרות לצמצם את ההוצאות של חרדים על חינוך.

■ צמצום הוצאות על תצרוכת. ההתמודדות עם רמת הכנסות נמוכה בחברה החרדית נעשית גם באמצעות צמצום הצריכה והתאמתה למציאות הכלכלית של משק בית ולנורמות החברתיות שנותנות קדימות לרוחניות על פני חומריות. זה מתבטא היטב בנתונים: ההוצאה החודשית לתצרוכת לנפש במשק בית חרדי קטנה ב-50% (!) מההוצאה במשק בית יהודי שאינו חרדי. רמת ההוצאות הנמוכה יותר של משקי הבית החרדיים מתאפשרת הודות להפחתה בצריכה ולרמת מחירים הנמוכה מזו המקובלת בחברה היהודית שאינה חרדית. ובכלל, קיים הבדל ניכר בין חרדים לחילונים בהוצאה על סעיפים שונים כמו תרבות, נופש ופנאי, ותחבורה ותקשורת. תרבות הצריכה השונה מתבטאת גם בכך שבמשק הבית החרדי נהוג להעביר בגדים ומוצרי יד שנייה אחרים בתוך המשפחה ובין משפחות, במיוחד ככל שהדבר נוגע לילדים.

■ מחירים. הסבר נוסף להוצאה הנמוכה הוא רמת המחירים הנמוכה ברחוב החרדי ביחס לרמת המחירים בחברה הכללית, ובחלק מהמוצרים מדובר בהבדל ניכר. המחירים הנמוכים הם תוצאה של שיווי משקל שונה בין ביקוש להיצע, המושפע מביקוש נמוך יותר בחברה החרדית עקב תרבות הצריכה המוגבלת. מחירים נמוכים הם גם לעתים תוצאה של קנייה קולקטיבית המנצלת את הכוח הצרכני הרב שיש לקהילה. הרכישה נעשית הן בישיבות והן ברמה הקהילתית-שכונתית דרך התארגנויות מקומיות ודרך ארגוני חסד הפועלים ללא מטרות רווח, המבצעים קניות קולקטיביות כמו "מכירה לקהילה" ו"חסדי יוסף". בהתארגנויות הללו הקונים מעבירים מראש רשימות של המוצרים הנחוצים להם ומצטיידים בכמויות גדולות של מוצרים שיספיקו לתקופה ארוכה.

■ התנדבות. סיוע של חברי הקהילה החרדית זה לזה הוא חלק ממאפייני החברה ונפוץ בקרבה הרבה יותר מאשר בכלל האוכלוסייה. שיעור ההתנדבות בחברה החרדית עומד על 38% בזמן שבכלל האוכלוסייה הוא עומד על 21% בלבד. התנדבות יכולה להיות, למשל, עזרה לשכנים מבוגרים או סיוע לאישה שילדה זה עתה. התנדבות יכולה להיות במסגרת פורמלית יותר, כמו ישיבה שמתארגנת לסייע לנזקקים ועוד.

הסטטיסטיקה מפספסת את התמיכה הקהילתית

6.

"אושר ורווחה תופסים בשנים האחרונות מקום הולך וגדל במחקר הכלכלי-חברתי ובקרב קובעי מדיניות. כחלק מתהליך זה גוברת ההכרה שמדדי אושר הם מדדים מרכזיים לקביעת הצלחה כלכלית", נכתב במחקר. מסקנתו חד-משמעית: אושר ורווחה בחברה החרדית אינם תלויים בהכרח בכסף, ושיעור המרוצים מהחיים בישראל הוא גבוה מאוד. זאת ועוד, בפילוח לפי גובה ההכנסה לנפש של משק הבית עולה כי שביעות הרצון מהחיים בקרב החרדים אינה משתנה בהתאם לרמת ההכנסות, בשונה מהקשר הקיים בין רמת ההכנסה ושביעות הרצון מהחיים באוכלוסייה היהודית שאינה חרדית, וביתר שאת באוכלוסייה הערבית. כל זה מחדד את ההבדלים בין תפיסת העוני בחברה החרדית ובין תפיסתו בחברה הכללית, שבה על פי רוב אין בחירה רצונית בעוני וברמת חיים חומרית נמוכה.

7.

כוונת הטור הזה אינה לקבוע שאין כלל עוני בחברה החרדית. ודאי שיש, אבל תפיסת העוני הרשמית לגבי החברה החרדית, כפי שהיא משתקפת בפרסומים הרשמיים, איננה כה נאמנה למציאות, בגלל האופי התרבותי הייחודי של החברה הזאת, וגם בגלל שמשתנים כלכליים האופייניים מאוד לחברה ומעלים את רמת ההכנסות או מפחיתים את רמת ההוצאות של משק בית חרדי אינם מובאים בחשבון.

מה הלאה, במיוחד לאור השינויים הדמוגרפיים? נשאיר את הדיון על כך למאמרים נוספים בנושא, ורק אצטט כאן משפט אחד מהמחקר שאני מסכים איתו: "הפתרונות (לעוני - א"צ) חייבים להיות מכווני תרבות משום שאי-אפשר לסייע לאוכלוסייה בניגוד לאמונתה ולתרבותה".

עוד כתבות

נתניהו בביקור בצוללת אח"י תנין / צילום: מארק ניימן, לע"מ

כתבי האישום עשויים לשים קץ לשלושה עשורים של עסקאות צוללות בין ישראל לגרמניה

לאחר החשדות שפורסמו בהרחבה בשנתיים האחרונות, גרמניה הכניסה סעיף לאופציית רכישת הצוללות הבאות של חיל הים הישראלי, שככל הנראה מתנה את ההתקדמות בכך שלא התגלתה שחיתות ב"לב העסקה" ● פרשנות

ביטקוין /צילום: רויטרס

משקיעים מוסדיים נסוגים משוק הקריפטו: כמעט 70 קרנות גידור בתחום נסגרו ב-2019

מחקר חדש מצביע על ירידה משמעותית במספר הקרנות המשקיעות בשוק המטבעות הקריפטוגרפיים  ● לפי ממצאי הדוח, רק 140 קרנות בתחום הושקו מתחילת השנה - פחות מחצי ממספר הקרנות שהושקו בשנת 2018

"גינת ההסתדרות" / הדמיה: חוי לבנה

אחרי עשרות שנים: המדשאה של בניין ההסתדרות בת"א נפתחת לציבור; ככה זה הולך להיראות

אחרי עשרות שנים בהן בניין ההסתדרות ברחוב ארלוזרוב היה תחום בגדר, החליטו בארגון העובדים להסיר את הגדרות המקיפות אותו ולאפשר מעבר חופשי ושימוש ציבורי במדשאה רחבת הידיים שבמתחם ● המהלך קודם בעזרת עיריית ת"א

קידוח נפט / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

לקראת פגישת אופ"ק: האם המפיקות יסכימו על המשך צמצום ההפקה לצד הירידה בהיצע הנפט העולמי

מחיר הנפט זינק ביותר מ-4% על רקע הגורמים שמצביעים על צמצום ההיצע העולמי ● מחר ארגון אופ"ק יתכנס בווינה כדי לדון על המשך צמצום קצב הפקת הנפט

אביגדור ליברמן / צילום: טל שניידר, גלובס

ליברמן: "לצערי הולכים לבחירות, רק נס חנוכה יכול עוד לעזור"

חבר הכנסת אמר הבוקר כי אין לו כוונה לשבת בממשלה צרה, וכי נתניהו וגנץ "קיבלו את ההחלטה ללכת לבחירות בעיניים פקוחות" ● עוד ציין כי לא יחתום על טפסי ה-61 לאף אחד מן הצדדים

שוק הכרמל בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

בדרך לתייר ה-5 מיליון? תל אביב על המפה בדירוגים עולמיים גם בגזרת הפוד'יס

שני דירוגים חדשים מציבים את הקולינריה של תל אביב בעשירייה הפותחת שלהם בזכות המטבח הטבעוני המגוון, הברים, שוק הכרמל והפתיחות שמאפיינת את העיר העברית הראשונה ● ומי עוד ברשימות?

האחים אמיר יעקובי פיני יעקובי / צילום: אריק-סולטן

בדרך להסדר נושים חדש? ביהמ"ש הוציא צו הקפאת הליכים זמני לאורתם סהר

אורתם סהר הנדסה, אורתם סהר תשתיות ובנייה ומליבו בנייה מבקשות לשנות את הסדר הנושים הנוכחי שלטענתן אינו מאפשר את המשך ניהולן של החברות

 

 

מחנה מעצר למהגרים בארה"ב / צילום: USA TODAY NETWORK, רויטרס

השערוריה שמטלטלת את ארה"ב: מקינזי ייעצה לקצץ במזון ובתרופות למהגרים לא חוקיים כדי להאיץ גירושם

ארגון "פרופבליקה" חשף 1,500 מסמכים מהם עולה כי חברת הייעוץ הוותיקה ייעצה לממשל האמריקאי איך לחסוך בעלויות הטיפול במהגרים הבלתי חוקיים ששוהים במחנות מעצר בסמוך לגבול ● הפרשה מעלה סימני שאלה אתיים סביב פעילות החברה

הדס שטייף / צילום: יונתן בלום

החסינות להדס שטייף: פגיעה מוצדקת בפרטיות או התנהלות מפחידה של הפרקליטות

האם הפרקליטות צדקה בכך שהעניקה חסינות להדס שטייף ולנוספים שהיו מעורבים בפריצת הטלפון של אפי נוה בפרשת "מין תמורת מינוי"? ● שתי דעות על הפרשה

מה אפשר לקנות ב- 800 אלף שקל בצפון הארץ / צילום: בר אל, עיצוב תמונה: טלי בוגדנובסקי

איזו בית תוכלו לקנות ב-800 אלף שקל בצפון הארץ?

דירת 5 חדרים בטבריה, קוטג' בבית שאן או דירת 4 חדרים בכרמיאל

שי ניצן, בכנס לשכת עורכי הדין / צילום: ליאב פלד

מהישיבה ועד כתב אישום נגד ראש הממשלה: מי אתה שי ניצן?

פרקליט המדינה, שי ניצן, מסיים את תפקידו בקרוב, ומפנה את השולחן לקראת סיום הקדנציה בהגשת כתבי אישום חסרי תקדים ● כך הפך נער הישיבה לאיש המכריע בתיקי השחיתות החמורים בתולדות המדינה ● האזינו

ריקול בסדרת מוצרי פסטה של המותג הפרטי של שופרסל / צילום: יח"צ

שופרסל מודיעה על ריקול לעשרות מוצרי פסטה של המותג הפרטי

הסיבה: חשד להימצאות חרקים זעירים ● החרקים נמצאו במספר אריזות ממוצרי הפסטה של המותג הפרטי בתוצרת "ברוטו" איטליה

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: כדיה לוי, גלובס

מבקר המדינה בעקבות העליון: האם נעשה שימוש בחילוטים כדי להפעיל לחץ על חשודים?

תופעת החילוטים המוגזמים שמבצעת המדינה ואשר נחשפה ב"גלובס", ממשיכה לטלטל את מערכת החוק • לאחר שורת פסיקות של בית המשפט, שהגבילה את האצבע הקלה על ההדק של הרשויות, מגיע מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ומקים לתחייה דו"ח גנוז על הנושא של קודמו בתפקיד

עו"ד אילנית ציבין/ צילום: יחצ

עיריית ר"ג השתלטה על חניות פרטיות - והוציאה דוחות חניה לבעלי הדירות

על אף שהחניות צמודות בטאבו בבעלות פרטית - העירייה צבעה את אבן השפה ב"כחול לבן", וגבתה תשלום על החניות שלא היו שלה • בית המשפט קבע כי היא תצטרך לפנות את החניות בתוך חצי שנה

 

איילת שקד / צילום: מארק ניומן, לע"מ

איילת שקד בטור מיוחד ל"גלובס": "ההסתדרות גורמת נזק למשק"

הכוח של ההסתדרות הוא חסר היגיון; החקיקה שמסדירה את פעולתה היא קיצונית ויוצאת דופן בהשוואה לעולם בכוח הלא פרופורציונאלי שמקבלת ההסתדרות לעומת הכוח שמקבלים שאר השחקנים במשק ● דעה

בנימין נתניהו/ צילום: רויטרס

הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים: 3.7%

מדובר ברמת גירעון דומה לזו שנמדדה בחודש שעבר וקרובה לזו שצפה האוצר לסוף השנה ● מתחילת השנה נרשם גידול של 6.1% בהוצאות הממשלה לעומת התקופה המקבילה

מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה  / צילום: יוסי זמיר

פרשנות: בדיקת מדיניות החילוטים חשובה, למרות שהמניע שלה לא ברור

ל"מהפכת החילוטים" מטרות ראויות, כמו סגירת צינור הכספים לעבריינות כלכלית ולארגוני פשיעה ● אולם נדמה שרשויות האכיפה איבדו קצת את הדרך לאחרונה ● פרשנות

טקס השבעת חברי הכנסת ה־22 / צילום: רפי קוץ

הכנסת תצטרך להשיב לבג"ץ תוך שבועיים: מדוע לא הוקמה ועדת הכנסת

עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם הגישו עתירה לבג"ץ בשאלה מדוע לא הוקמה ועדת הכנסת מזה חודשים ארוכים ובמקומה מצויה בכנסת ועדה מסדרת ● "אנחנו במצב חירום חוקתי"

סוחרים בבורסת ניו יורק / צילום: רויטרס

ריבאונד בוול סטריט: אופיטמיות סחר דחפה את המדדים לעליות; הנפט זינק לקראת פגישת אופ"ק

המדדים המובילים בניו יורק עלו בכ-0.6% ושברו רצף ירידות של שלושה ימים ● לפי דיווח ב"בלומברג" ארה"ב וסין קרובות להסכם ● סקר ה-ADP בארה"ב הצביע על תוספת של 67 אלף משרות בחודש נובמבר, מתחת לתחזיות ● הנפט קפץ בכ-4% על רקע דוח המלאים ולקראת הפסגה של אופ"ק מחר בווינה

סיאטה נאדלה, ריצ’רד ניקסון, ג’רמי קורבין / צילום: רויטרס

עכשיו זה רשמי: 4 ימי עבודה בשבוע טובים לכולם

מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת פוליטיקאים מפזרים הבטחות למעבר לשבוע עבודה מקוצר ● בינתיים, חברות שהפחיתו את שעות העבודה השבועיות או היומיות מדווחות על עלייה בפריון העבודה