גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פחות מלבנון ומאוגנדה: מדינת היהודים לא מובילה בקליטת הגירה

גירוש האימהות הפיליפיניות עורר ויכוח על מדיניות ההגירה של שר הפנים • השר טוען להגנתו שישראל קולטת עולים יותר מאשר המדינות שקולטות מהגרים ופליטים • אבל המספרים מראים שהיתרון של ישראל הולך ונשחק, וכיום מדינות אחרות נושאות בנטל הגירה כבד מאיתנו

מהגרי עבודה מחכים בתור לכניסה ללשכת האוכלוסין והגירה בת"א / צילום: תמר מצפי
מהגרי עבודה מחכים בתור לכניסה ללשכת האוכלוסין והגירה בת"א / צילום: תמר מצפי

צווי גירוש שהוציאה רשות האוכלוסין ל-50 ילדים ו-35 אימהותיהם, רובן עובדות זרות מהפיליפינים, הציפו מחדש את הביקורת על ידה הקמוצה של ישראל בקליטת מהגרים. על רקע הפגנות נגד הגירוש נשאל לא מכבר שר הפנים אריה דרעי בגלי צה”ל, איך הוא מסוגל - כאיש ש”ס שמציגה את עצמה כמפלגה חברתית - להצדיק מוסרית את העובדה שבשבועות האחרונים הוא פועל לקדם את הגירוש.

“אנחנו המדינה שקולטת הכי הרבה מהגרים, או הכי הרבה פליטים, בעולם”, קבע דרעי. “מה, כשאנחנו מקבלים את כל הפליטים מאתיופיה ומברית המועצות, זה לא נחשב שאנחנו עושים דברים מוסריים? אבל אנחנו מופקדים לתפוס את הפליטים היהודים. שמדינות אחרות יתאמצו פעם אחת ויקחו גם הן את המאמץ הזה”.

נראה שדרעי לא מבחין כאן בין עובדים מחו”ל, מהגרים ופליטים. “אני לא יכול להפגין פה שיקול דעת של רחמנות. פעם זה שחקן כדורגל, פעם עובדים זרים”, הוא הסביר. את חובתה כלפי מהגרים ישראל ממלאת בקליטת יהודי העולם. בינתיים, משרדו לא ויתר על גירוש העובדות הזרות, ואחרי שהאימהות קיבלו הזדמנות לעזוב “מרצון” עד 15 ביולי, רשות האוכלוסין מסרה למשרוקית כי כעת אפשר לעצור ולגרש כל אחת מהן שהתחייבה לעזוב ולא עשתה כן. בינתיים, הדגישו, לא מתוכנן מבצע לגירושן.

ובכל זאת, דרעי מציג השוואה מקורית: דין עולים כדין מהגרים או פליטים, ואם מתייחסים אליהם ככאלה - אין מדינה בעולם שנושאת בנטל קליטתם כמו ישראל. התרגיל הזה מעלה כל מיני תהיות (האם מותר לנו לקרוא לכל עולה "פליט"); ואף על פי כן, מעניין יהיה לאמץ את ההיגיון של דרעי, ולבדוק מה מקומה האמיתי של ישראל בין אומות העולם בקבלת מהגרים ופליטים.

ישראל עדיין מדינת הגירה

הגירה עולמית: בישראל העלייה במגמת ירידה

כששאלנו את דרעי על אילו מהגרים לישראל הוא מדבר, קיבלנו את ההסבר הבא: “מדינת ישראל קולטת מאז קום המדינה מיליוני יהודים מכל קצוות עולם, ומתמודדת עם כך בהצלחה למרות הקשיים החברתיים והתקציביים”. ובאמת, ישראל קלטה במשך השנים עלייה בממדים אדירים. רבים מהעולים שהגיעו מכוח חוק השבות בהחלט יכולים להיחשב פליטים: פליטי שואה, פליטי ארצות ערב ואיראן, פליטי ברית המועצות. לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הגיעו ארצה מקום המדינה ועד 2017 כ-3.2 מיליון עולים, 43% מהם מ-1990 ואילך.

אבל בהשוואה למספר התושבים הוותיקים, זרם ההגירה היהודית לישראל הידלדל דרמטית לאורך השנים. בשלוש השנים הראשונות למדינה הגיעו בכל שנה 156 עולים לאלף תושבים. המשקל היחסי של העליות הגדולות מחבר המדינות ומאתיופיה, בשנות ה-90, היה נמוך פי עשרה: 17 עולים בממוצע לשנה לכל אלף תושבים. בעשורים שחלפו מאז ירד הנתון הזה לשניים לאלף.

מה מצבנו בהשוואה למדינות אחרות? דרך מקובלת לאמוד את משא המהגרים שמוטל על מדינה היא לשאול כמה מתושבי המדינה בזמן נתון הם זרות וזרים שהשתקעו בה. באו”ם קוראים לזה “מלאי המהגרים” (Migrant Stock). לפעמים מתייחסים לאזרחים זרים שגרים במדינה, ולפעמים לכל תושב שנולד מחוץ לשטחה. נתוני האו”ם מראים שישראל היא עדיין מדינת הגירה: ב-2015 עמד מלאי המהגרים בישראל על 25% מהאוכלוסייה, גבוה מהממוצע במדינות המפותחות והרבה מעל הממוצע העולמי, שהיה 3.3% בלבד. רובם הגיעו כעולים, אבל הנתון כולל גם פליטים, מבקשי מקלט ואחרים.

אבל אם נעקוב אחרי המספרים לאורך זמן נגלה תופעה מעניינת: בעוד שמלאי המהגרים במדינות רבות בעולם נמצא במגמת עלייה, בישראל הוא דווקא מצטמצם. אוסטרליה עברה את ישראל בשיעור המהגרים שלה ב-2010. שיעור המהגרים בקנדה, שב-1990 עוד עמד על 16%, כבר הגיע ל-22% ומתקרב לזה של ישראל. אשר לשכנותיה של ישראל, פליטי מלחמת האזרחים בסוריה שהשתקעו בירדן, בלבנון ובטורקיה נכללים במניין המהגרים, והזניקו את שיעור הילידים הזרים המתגוררים במדינות האלה.

וכאן אנחנו מגיעים לשאלת הפליטים. כשמתעלמים משאר המהגרים ומתמקדים באנשים שהאו”ם מגדיר כפליטים, ישראל מתקשה להתברג במקומות הראשונים. לפי נתוני נציבות הפליטים של האו”ם, בסוף שנת 2018 חיו בישראל כ-18.5 אלף פליטים (לרבות אנשים ב”מצבים הדומים לפליטות”) וכ-35.5 אלף מבקשי מקלט - בסך הכול כ-54 אלף איש. באוגנדה - שלפני יותר ממאה שנה הוצע לקלוט בה את הפליטים היהודים - שוהים היום כמעט מיליון ו-200 אלף פליטים ומבקשי מקלט, רובם מדרום סודן, ואחרים ממדינות כמו קונגו, סומליה ואריתריאה. בגרמניה, שמובילה בשנים האחרונות את האיחוד האירופי בקליטת פליטים ומבקשי מקלט, מספרם מתקרב למיליון וחצי, כ-40% מהם מסוריה. גם בארצות הברית מתגוררים יותר ממיליון פליטים ומבקשי מקלט.

לא רק מהגרים: כל לבנוני שביעי הוא פליט

אבל ישראל היא מדינה קטנה. מה חלקם של הפליטים ומבקשי המקלט באוכלוסייה? ב-2018, 0.62% מתושבי ישראל נמנו בקבוצה הזאת. ישראל עמדת רק מעט גבוה יותר מקנדה, הידועה במדיניות המקלט המקלה שלה (0.51%), ומאיטליה, התחנה הראשונה של אפריקאים רבים המגיעים שמנסים להגיע לאירופה בדרך הים (0.49%).

אבל מספר הפליטים לנפש בישראל עדיין נמוך מזה שבכמה מדינות אירופיות, כמו יוון, גרמניה ושבדיה, והוא מתגמד בהשוואה לשיעורם בשתיים משכנותינו הקרובות - ירדן ולבנון. לפי הנתונים שמפרסם האו”ם והבנק העולמי, 7.7% מתושבים ירדן ו-14.1% מתושבי לבנון כיום הם פליטים ומבקשי מקלט.

המדינות האלה לא קלטו אותם מיוזמתן, והדבר מעורר שאלות חשובות שהמספרים היבשים מסווים: איך מתייחסות המדינות הקולטות למהגרים ולפליטים שהגיעו לשטחן? אילו מכשולים הן מציבות בפני המבקשים להתאזרח? האם הן מזמינות פליטים ביוזמתן להשתקע בהן, בוחנות ברצינות בקשות מקלט, או מסתפקות בכך שהן לא מגרשות אותם משטחן?

בחשבון אחרון, חלקם של המהגרים בישראל אכן גבוה יחסית, אם כוללים בהם את העולים היהודים. אבל גם אם מקבלים את האנלוגיה של דרעי, ההשוואה שהוא הציג רחוקה מלהיות נכונה: גם בקליטת מהגרים וגם בכניסת פליטים, יש מדינות שנושאות בנטל כבד יותר מאשר ישראל. 

לקריאה נוספת

עוד כתבות

בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר

ראש הממשלה נתניהו מגיב לסרטון זריקת החלה של אשתו באוקראינה

עוד ציין נתניהו בסרטון הפייסבוק כי "אם זה מה שדרוש כדי שהביקור הזה שמביא הסכם סחר חופשי מורחב ומשרד אוקראיני בירושלים ועוד דברים חשובים - ניחא, שיהיה כך"

איילת שקד / צילום: כדיה לוי

האם איילת שקד ניסתה לקדם את כניסתה לליכוד באמצעות הבטחה להשפעה על היועץ המשפטי לממשלה?

היום בצהריים פרסם עיתון "הארץ" (העיתונאי חיים לוינסון) כי במסגרת נסיונות ההצטרפות לליכוד, שקד שלחה שליחים מטעמה שניסו להבטיח לנתניהו שתעבוד למענו אצל היועץ המשפטי למממשלה אביחי מנדלבליט ותגבה מהלך של הענקת חסינות לנתניהו

מבחן הנאמנות / צילום: Shutterstock  א.ס.א.פ קרייטיב

המבחן של יועצי ההשקעות: אלה התשובות המנומקות

מה צופה עקום התשואות? מה משמעות מדד ה-TR? וכיצד יגיב השוק לעלייה במדד המחירים לצרכן? בחינה מקצועית א' של רשות ניירות ערך נערכה ב-4 ביולי למבקשים לעשות קריירה כיועצי השקעות ● הנה החלק השני של רשימת השאלות והתשובות לבחינה

פירות וירקות/ צילום: תמר מצפי

האם בקרוב כל הפירות והירקות בסופר יגיעו כשהם ארוזים?

משרד החקלאות יוצא במכרז לתמיכה ישירה ברשת שיווק שתציע פתרונות לאריזת פירות וירקות ● המכרז מיועד לרשתות השיווק ומאפשר להן להציע פתרונות לאריזת פירות וירקות, בתמורה לתמיכה ישירה משוערת של 9.5 מיליון שקל

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ

המחקר של בנק ישראל על פריון מנותק מהמציאות העסקית בתחומי המיסוי והסלולר

מה הבעיה של דוח המחקר הראשון תחת הנהגתו של פרופ' אמיר ירון? למרות העובדה שבנק ישראל מתגאה מאוד בעבודת המחקר המקיפה, המלצותיו כלליות מדי, שלא לומר אשלייתיות ● אי-אפשר לכתוב המלצות תאורטיות, צריך לכתוב המלצות מעשיות ● דעה

רחוב ויצמן במרכז כפר סבא / צילום: דוברות עיריית כפר סבא

מתחזקים: משרדי מינהל ההתחדשות העירונית נפתחו בכפר סבא

עיריית כפר סבא מקדמת שורה של תוכנית להתחדשות עירונית במרכז העיר, להקמת אלפי דירות

זאב אבלס / צילום: איל יצהר

צומת הדרכים של בנק אגוד: היו"ר שנדבק לכיסא והבנק שנשאר מאחור

יו"ר בנק אגוד, זאב אבלס, סוגר בימים אלה 20 שנה בתפקיד - הישג מרשים במיוחד בבנק שסובל מיעילות ומרווחיות נמוכות ונסחר בשווי נמוך משמעותית מההון העצמי שלו • אגוד נמצא בימים אלה בצומת דרכים, כשהוא מחכה להחלטה על מיזוג עם מזרחי טפחות • כשבעלי השליטה מאבדים עניין בבנק, ועתידו תלוי בהחלטת ביהמ"ש על המיזוג, דבר אחד בטוח - זהות היו"ר לא תשתנה בקרוב ● ניתוח

משחק גמר גביע המדינה לנוער בין מכבי נתניה להפועל באר שבע באדיבות התאחדות הכדורגל הישראלית / צילום: באדיבות התאחדות הכדורגל הישראלית

רוב שחקני הכדורגל לא יגיעו לליגת העל, אבל אולי אחד יהפוך לכוכב: קרן ההון סיכון של קבוצת הילדים

חוסר השקעה בחינוך השחקנים הצעירים, מחסור במתקני אימונים ראויים וחוזים דרקוניים שקושרים ילדים למועדונים ● אלה רק חלק מהמכשולים שצריך לעבור ילד בדרך לקריירה פוטנציאלית של כדורגלן ● קבוצות ילדים כקרן הון סיכון: רוב השחקנים לא יגיעו לליגת העל, אבל אולי אחד מהם יהפוך לחד-קרן ● ליגת העל חוזרת – פרויקט מיוחד

דונלד טראמפ ומנכ"ל אפל טים קוק / צילום: רויטרס

טראמפ: טים קוק הציג טיעונים טובים לגבי הקושי של אפל להתחרות בסמסונג לאחר שיוטלו עליה מכסים

מנכ"ל אפל נפגש לארוחת ערב עם נשיא ארה"ב ואמר לו כי "יהיה קשה לאפל לשלם מכסים אם היא מתחרה בחברה טובה מאוד שלא משלמת מכס" ● לדברי טראמפ, קוק העלה "טיעונים טובים" ● על רוב מוצרי אפל צפוי להיות מוטל מכס יבוא של 10% בקרוב, והם צפויים להיות מושפעים מהמכסים יותר מסמסונג שמייצרת את מוצריה במספר מדינות

בנימין נתניהו / צילום: יוסי זמיר

מוריס קאהן, בני לנדא ועשרות בכירי משק נוספים לנתניהו: עצור את גירוש ילדי מהגרות העבודה

שורה ארוכה של אנשי כלכלה ומשק, בהם גם שמואל חרל"פ, יוסי ורדי ואודי אנג'ל, כתבו בפנייה רשמית לרה"מ כי "כמה מאות ילדים אינם מאיימים על צביונה של מדינת ישראל. לפני עשר שנים הענקת מעמד לקבוצה של 600 ילדי מהגרי עבודה שמאז גדלו, שירתו בצה"ל לצד ילדינו והינם אזרחים ישראליים למופת. אנו קוראים לך לפעול באותה הדרך"

גרינלנד / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

למה טראמפ רוצה לקנות את גרינלנד, ואיך זה קשור דווקא להתחממות הגלובלית שהוא מעדיף להכחיש

הרעיון של נשיא ארה"ב לקנות את הטריטוריה שנמצאת בבעלות דנמרק נתפס בתחילה כהלצה ● אבל דווקא תופעת ההתחממות הגלובלית, שטראמפ מתכחש אליה, היא הסיבה העיקרית לפוטנציאל כלכלי לא מבוטל שטמון באי ש-85% ממנו מכוסים בכיפת קרח

דירות חדשות בקרית גת / צילום: איל יצהר

עלייה של 8% במספר עסקאות הנדל"ן במחצית הראשונה של 2019; רוב הרוכשים – זוגות צעירים

לפי נתוני הכלכלנית הראשית, מספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו במחצית הראשונה של 2019 הגיע ל-54 אלף דירות ● מספר הדירות שנרכשו במסגרת הגרלות מחיר למשתכן מגיע לכ-13% מכלל העסקאות ● הכלכלנית הראשית מציינת את הגידול במספר העסקאות בדירות החדשות גם בשוק החופשי, כגורם שמוביל את השוק

ישראל אייכלר מול תמר זנדברג / צילומים: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הפרדה מגדרית במרחב הציבורי? תמר זנדברג וישראל אייכלר ראש בראש

סוגיות ההפרדה המגדרית באירוע לציבור החרדי בעפולה הציתה סערה ושלושה פסקי דין שונים בשבוע אחד ● האם משלם המסים צריך לשלם עבור אירועים שנוגדים את ערכיו, והאם מדינת ישראל צריכה להתערב באורחות חייהם של קהילות שונות החיות בקרבה? ● "גלובס" מפרסם את תפיסתם של תמר זנדברג וישראל אייכלר, שני פוליטיקאים משני קצוות הקשת הפוליטית, לגבי הפרדה מגדרית במרחב הציבורי

אילוסטרציה / צילום: שאטרסטוק

פיענוח פשעים וזיהוי רמאים: איך הפך הקול שלנו לטביעת האצבע החדשה?

פיתוחים טכנולוגיים, ובראשם הבינה המלאכותית, מאפשרים להתחקות אחר ניואנסים בקול וכך לאתר רמאים ולסייע לרופאים לאתר מחלות

תאונת המנוף ביבנה / צילום: הפורום למניעת תאונות עבודה

מנהל חדש למינהל הבטיחות בעבודה: חזי שוורצמן, מנהל אגף התנועה בעיריית ת"א

ראש מינהל הבטיחות הקודם, ארז מימון, התפטר מתפקידו בחודש אוקטובר האחרון והטיח אגב כך ביקורת נוקבת בבכירי המשרד על כך שהם "מקדמים אג'נדה תקשורתית על חשבון אג'נדה מקצועית"

צבי מרום,/ צילום: איל יצהר

באטמ מפרסמת דוח כספי ראשון לאחר חזרתה לבורסת ת"א: החברה עברה לרווח תפעולי ונקי

הכנסותיה של חברת הטכנולוגיה הסתכמו במחצית הראשונה של 2019 ב-56.2 מיליון דולר - ירידה של 3.4% ביחס לתקופה המקבילה ב-2018 ● עם זאת, בתחום הביו-רפואה נרשמה עלייה של 2% בהכנסות

אייל חנקין / צילום: אמיר רון

מינויים ושדרוגים בקבוצת עזריאלי: אושר שכר המנכ"ל אייל חנקין

בעלי מניותיה של ענקית הנדל"ן המניב עזריאלי אישרו בימים האחרונים את שידרוג עלות העסקת המנכ"ל, אייל חנקין, ובעלת השליטה, דנה עזריאלי, בתפקידה כיו"רית, וכן אישרו את מינויו של דני גילרמן כדירקטור בלתי תלוי בחברה, ואת מינויים של אהוד רצאבי ויוסף שחק כדירקטורים חיצוניים (דח"צים)

יחיאל שמן באסיפת ועד עובדי פלאפון / צילום: עובדי החברה

קשיים במו"מ בפלאפון: ועד העובדים מחדש את העיצומים

בין היתר אין הוצאה של ציוד וסחורה מהמרלו"ג (מרכז לוגיסטי), כולל מכשירים ניידים שנשלחו לתיקון ע"י לקוחות החברה

עשו אקזיט/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

מחקר חדש מצא: אלה התכונות שמאפשרות להפוך רעיון מהגראז' לאקזיט של מיליארדים

המחקר, שנערך באוניברסיטת בר-אילן, מנסה לייעל את השקעות העתק שזורמות לתעשיית הסטארט-אפים באמצעות זיהוי תכונות היזם ● החוקר ד"ר יחיאל רווה: "לא מדברים על בית הקברות של ההייטק, אנחנו רוצים להפחית את שיעור הכישלון מ־90% ל־70%"

תעשייה מסורתית \ צילום: שאטרסטוק

הלמ"ס: ירידה של 4.6% בייצור התעשייתי בחודשים אפריל-יוני

התאחדות התעשיינים: "הוואקום המנהיגותי הכלכלי מדרדר במהירות את המשק הישראלי למיתון"