גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טעויות הקלדה מוזרות וציון חריג מחבר ועדה: כך מונה אביגדור יצחקי ליו"ר מפעל הפיס

נתניהו וכחלון הכריזו על מינוי אביגדור יצחקי ליו"ר מפעל הפיס החדש, ואז גילו שצריך לכנס ועדת איתור ● גם הוועדה בחרה ביצחקי, אלא שעיון במסמכיה מעלה כי ציון ההתאמה שניתן לו היה גבוה מהניקוד האמיתי שקיבל ● באוצר מסבירים זאת ב"טעות הקלדה" ובמפעל הפיס מוסרים כי ליצחקי אין חלק בהליך ● ומדוע חבר בוועדה העניק ליצחקי את הציון הנדיר 100?

אביגדור יצחקי / צילום: איל יצהר, גלובס
אביגדור יצחקי / צילום: איל יצהר, גלובס

טעות תמימה או שאלה שמחייבת בירור מעמיק? הניקוד האמיתי שקיבל אביגדור יצחקי בהתמודדות על משרת יו"ר מפעל הפיס, היה נמוך מהציון הרשמי שניתן לו על-ידי ועדת האיתור - כך עולה ממסמכי הליך המינוי שהועברו לעמותת "הצלחה" והגיעו לידי "גלובס".

הליך מינויו של יצחקי לתפקיד יו"ר מפעל הפיס היה רצוף טעויות. שר האוצר משה כחלון כבר מסר לו הודעה על מינויו, בהסכמת ראש הממשלה בנימין נתניהו. אלא שאז היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע פרגו, נכנסה לתמונה: היא הפנתה את תשומת-לבם של נתניהו וכחלון לכך שאחרי מינויו של יו"ר מפעל הפיס הקודם, עוזי דיין, הבטיחה המדינה לבג"ץ כי היו"ר הבא ימונה באמצעות ועדת איתור.

יצחקי, לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, נחשב מקורב לכחלון וסיכם איתו כי ימונה ליו"ר מפעל הפיס עם פרישתו של דיין. זאת לאחר שבמו"מ להרכבת הממשלה ב-2015 הוא ייצג את מפלגת כולנו, ובתפקידו האחרון היה ראש מטה הדיור במשרד האוצר תחת כחלון. משרת יו"ר הפיס מדורגת בצמרת המשרות הנחשקות בשירות הציבורי, עם שכר חודשי של 63 אלף שקל ואפשרות להשפיע על חלוקת הכנסות בהיקף של מיליארדים שהצטברו בקופת המפעל.

לאחר שהתברר לכחלון ונתניהו כי לא ניתן למנות את יצחקי כמינוי אישי, מינה כחלון ועדת איתור. בראשותה עמד מנכ"ל משרדו, שי באב"ד, ואליה צורפו מנכ"לית משרד התחבורה, קרן טרנר, וכן עו"ד אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר. כנציגי ציבור מונו מנכ"ל משרד הכלכלה לשעבר, עמית לנג, והמשנה לנגידת בנק ישראל לשעבר, ד"ר נדין בודו טרכטנברג. כל חבר בוועדה נדרש להעניק לכל מועמד ציון, לפי קריטריונים שנפרט בהמשך.

מבדיקת מסמכי הוועדה עולה כי בודו-טרכטנברג העניקה ליצחקי ציון 76 מתוך 100, אך בסיכום הנקודות הרשמי דווח כי נתנה לו ציון 91. דווקא הציון שהעניקה בודו-טרכטנברג למתמודד שהגיע למקום השני היה 91 - אך בטבלת הניקוד הסופית נרשם שהעניקה לאותו מתמודד ציון 76 בלבד. מועמד זה היה ככל הנראה אורן מוסט, המשנה למנכ"ל סלקום לשעבר.

באוצר אומרים בתגובה ל"גלובס" כי "מדובר בטעות הקלדה", ומציינים כי גם בהתעלם ממנה, יצחקי עדיין זוכה לניקוד הגבוה ביותר. גורם במשרד מוסיף כי "הציונים מהווים כלי עזר להגדרת הקריטריונים ולייעול תהליך הבחירה אך אינם מחייבים בתהליך הבחירה". יש לציין כי מעיון במסמכים עולה כי גם הפער הזה מבוסס על ציון מושלם וחריג של 100, שהעניק ליצחקי אחד מחברי הוועדה האחרים.

עוד אומרים באוצר כי ארבעה מבין חמשת הוועדה הצביעו על יצחקי כמועמד המועדף עליהם לתפקיד. רק בודו-טרכטנברג העדיפה למנות את לינדה בן שושן, לשעבר סמנכ"לית בבנק דיסקונט. הוועדה החליטה בסופו של דבר להמליץ לכחלון על יצחקי, ולא על מועמדים נוספים. 

טבלת הציונים. ציון ה-100 החריג והציון שכנראה התחלף עם של מועמד אחר

"שני מועמדים בלטו מעל היתר"

מעיון במסמכי ההליך עולה כי למרות היותו של יצחקי המועמד המועדף על שר האוצר, פנו לוועדה 28 מועמדים בבקשה לקבל את התפקיד. תנאי הסף שנקבעו למשרת יו"ר הפיס היו זהים לאלה של יו"ר דירקטוריון חברה ממשלתית. נציבות שירות המדינה לא פיקחה על תקינות ההליך ולא הייתה שותפה בו, היות שהמשרה אינה במסגרת שירות המדינה. עם זאת, שר האוצר קבע בכתב המינוי כי על הוועדה יהיה לפעול בהתאם לנהלים המקובלים בשירות המדינה, בשינויים המתחייבים.

לאחר סינון המועמדים שלא עמדו בתנאי הסף נותרו ברשימת המועמדים 19 שמות, ובהם יצחקי, מוסט, בן-שושן, וגם ראש עיריית כרמיאל ומרכז השלטון המקומי לשעבר עדי אלדר, והשר לשעבר רענן כהן.
הוועדה נפגשה ארבע פעמים במהלך מאי 2018, ובשני המפגשים האחרונים ערכה ראיונות למועמדים. הניקוד למועמדים ניתן בהתאם לשישה קריטריונים: ניסיון והבנה עסקית רחבה (25%), ניסיון בעבודה מול רשויות מקומיות (25%), ניסיון בעבודה עם ממשלה (10%), ידע פיננסי (10%), ניסיון במו"מ וניהול מערכות מורכבות (10%), התרשמות כללית (20%).

ממסמכי הניקוד שהגישו חברי הוועדה עולה כי ארבעה מבין החמישה אכן העניקו ליצחקי את הציון המשוקלל הגבוה ביותר מבין המועמדים. בודו-טרכטנברג דירגה את יצחקי במקום השלישי בלבד. כאשר משקללים באופן נכון את הציונים שנתנה, הפער בין יצחקי למתמודד שהגיע למקום השני (ככל הנראה מוסט), מצטמק משמונה לשתי נקודות בלבד - וכך ציון ה-100 החריג, שהעניק חבר ועדה אחר ליצחקי, הופך משמעותי יותר.

בשלב ההכרעה התלבטה הוועדה בין יצחקי למוסט. על-פי הפרוטוקולים "שני מועמדים בלטו מעל יתר המועמדים - יצחקי ו(מוסט), שתואר כבעל ניסיון עסקי ופיננסי עשיר ביותר, שבמסגרתם היה פעיל בהבראת מספר חברות במשק ובהקמת חברות". ואולם, בשורה התחתונה רוב חברי הוועדה סברו כי "יצחקי הוא המועמד המתאים ביותר, תוך שימת דגש על הניסיון שצבר בהתנהלות מול הרשויות המקומיות והניסיון בעבודת הממשלה".

בהקשר זה מציינים חברי הוועדה את מבנה הבעלות במפעל הפיס, את הנציגות של השלטון המקומי בדירקטוריון, ואת הפרויקטים שבהם תומך המוסד. בסיכום הפרוטוקול נכתב כי "חברי הוועדה התרשמו כי קיים פער משמעותי בין יצחקי לבין יתר המועמדים... בהתבסס על התבחינים (הקריטריונים), רמת הציונים שהתקבלו וההתרשמות בראיון". חברי הוועדה גם קבעו שיצחקי עומד בדרישה ל"כישורים מיוחדים", הקיימת במקרה של מועמד שיש לו זיקה לשר הממנה ולחברים בוועדה.

האוצר: הציון המשוקלל לא קובע מי ייבחר

גורמים באוצר אומרים כי לניקוד שמקבלים המתמודדים בהליך אין משקל מכריע בבחירה, והוא נועד לאפשר לחברי הוועדה "לעשות סדר בראש" בהליכים שבהם יש מספר רב של מועמדים. הם מציינים לראייה כי באב"ד, כיום מנכ"ל האוצר, מונה בעבר בידי ועדת איתור לתפקיד מנכ"ל הרשות השנייה - אף על פי שדורג רק במקום השלישי בציון המשוקלל שקיבל.

השיקול המרכזי בבחירת המועמד, מסבירים הגורמים, הדירוג האישי של כל חבר ועדה - מועמד שמדורג ראשון בקרב מרבית החברים הוא זה שמומלץ בדרך כלל לתפקיד. לגבי העובדה שהוועדה בחרה להמליץ רק על מועמד אחד, ולא שלושה, כמקובל בהליכים דומים, מסבירים במשרד כי הנוהל שקבע היועץ המשפטי לממשלה מורה להמליץ רק על מועמד אחד, אם מדובר במועמד שיש לו זיקה לשר.

היועץ המשפטי של עמותת "הצלחה", עו"ד אלעד מן, אומר כי "החשיבות של פרסום תוצאות הליך האיתור למשרה בכירה, מרכזית ומשפיעה כזו של יו"ר הפיס - היא מובנת מאליה. הליכי איתור ומינוי כאלה צריכים להיות שקופים ונגישים ככל שניתן ותוצאותיהם המלאות צריכות להתפרסם לציבור באופן המלא ביותר האפשרי. חבל שרק לאחר חודשים רבים מעת שהוגשה הבקשה, בחר האוצר להעביר נתונים חלקיים, שגם מהן עולות שאלות, תמיהות ונקודות בעייתיות. נדמה כי גם המקרה הזה מחדד את חלק מהחסרונות הציבוריים הגלומים בהליך המנוהל בידי ועדת איתור לעומת הליך מכרזי מלא בהיבטים של שקיפות, היכולת לסמן מראש את תוצאות ההליך והתקינות המנהלית הכללית".

ממפעל הפיס נמסר כי "ליו"ר מפעל הפיס רו"ח אביגדור יצחקי לא היה שום קשר להליך (המינוי)". 

איזו הפתעה, הוועדה שוב בחרה במועמד שרצינו | פרשנות, סטלה קורין-ליבר

1. כך נראית החלוקה המסורתית: הפוליטיקאים משפיעים על ועדות האיתור, הפקידים הבכירים על ועדות המכרזים. הפוליטיקאים רוצים לתת ג'ובים לאנשי שלומם, כדי שיעשו את מה שהשר רוצה שיעשו. הפקידים הבכירים רוצים לשמר את מסורות הביורוקרטיה השלטונית: ממינויי מקורבים ובני משפחה, ועד עבודת ממשלה שתואמת את האג'נדות הכלכליות, הפוליטיות והאחרות של הפקידים.

שני הצדדים - הפוליטיקאים ומקורביהם, הפקידים הבכירים וסביבתם - יודעים שזה המצב. הם יודעים שוועדות הבחירה, האיתור או המכרז, עלולות להפוך למשחק מכור, אבל בוחרים לא לערער ולא לחשוף בעיות בהליכי ה מינויים . עדיף לצדדים לשמור על חלוקת האינטרסים. שמור לי ואשמור לך.

2. ועדת איתור מוקמת על-פי החלטת הגורם הממנה את בעל התפקיד שאיתורו נדרש, בדרך-כלל השר (החריג: איתור מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה). היא מורכבת ממה שמכונה "אנשי מקצוע". בפועל, השר מציב כיו"ר הועדה את מנכ"ל משרדו, שהוא משרת אמון - מינוי אישי של השר. נציב שירות המדינה, גם הוא מינוי של הממשלה, מצרף לוועדה את נציגו שלו. השר והנציב חולקים ביניהם את מינוי "איש האקדמיה" ו"נציג הציבור", שנבחרים על שום תכונותיהם האישיות שמתאימות לעניין.

ועדת האיתור מחויבת לפרסם קול קורא, המופנה לכל מי שרואה עצמו או את חברו מתאים לתפקיד, ומבקש להציג את מועמדותו. אלא שכל אחד מחברי הוועדה יכול להציע אנשים משלו. את מי, למשל, יציע היו"ר-מנכ"ל המשרד? במקרים רבים, את מי שיעדיף השר.

3.  ועדות האיתור חייבות לשמור על מראית-עין של התנהלות תקינה, ישרה ומקצועית, ולהראות שהשר מחפש את הכי טוב שיש. כך קורה שהן יושבות חודשים ארוכים, מעיינות בהצעות של עשרות מועמדים, בוחרות כמה מביניהם, שולחות אותם למבחנים יקרים ומתישים, "דנות" ואף "שוקלות בכובד-ראש". אלא שבחלק מהמקרים, ככל שהזמן מתארך, מתחזקת התחושה שהשם כבר נקבע. נותר רק למצוא דרך שבה כל חברי הוועדה יאשרו אותו, שהמתחרים לא יגישו בג"ץ, ושהציבור לא יתקומם.

4. משחק אחר, דומה בעקרונותיו, מתקיים בוועדות המכרזים למינויים למשרות ב שירות המדינה . כאן המטרה, לפחות בחלק מהמקרים, היא לוודא שמי שנכנס לשירות הממשלה וקיבל קביעות - יוכל להתקדם בו בלי קשר לאיכותו, תפקודו והשירות שהוא נותן או לא נותן. ברור שנכון לקדם עובד במשרד בעל יכולות מוכחות, אבל המבחן הזה משפיע רק לפעמים.

ועדות מכרזים מיועדות בדרך-כלל לתפקידים ב-4-3 הדרגות הבכירות. יושבים בהן אנשי המשרד, האיגוד המקצועי ולפעמים גם נציגי ציבור שנבחרים בידי האינטרסנטים עצמם - ועד העובדים, ההסתדרות או מנהלי כוח-האדם. המסלול מתעדף תוצאה מסוימת: קודם כל מחכים לרגע האחרון של פרישת הפקיד הקודם, ואז "בלית-ברירה" ובגלל "לחץ עבודה" ממנים ממלא-מקום, שהוא במקרה האחד המועדף. אחרי תקופה שבה המועמד כבר משתלב בתפקיד, מקיימים "מכרז פנימי". כלומר, המשרה מוצעת רק למי שעובד במשרד הממשלתי עצמו.

אם לא נמצא מועמד מתאים בעיני חברי הוועדה, עוברים למכרז בין-משרדי, שגם בו המשרה מוצעת רק לעובדי הממשלה. אין דרך למועמדים טובים מבחוץ להתמודד. רק במקרה שבו לא נמצא מישהו מאנשינו או שמא סומן מועמד מסוים מבחוץ, מתפרסם "מכרז חיצוני". זהו מכרז פומבי, המיועד למי שרואה עצמו או את חברו כמתאים לתפקיד. הסיכוי של אדם מבחוץ, שהוועדה לא חפצה ביקרו, להשתלב בתפקיד בכיר ב משרד ממשלתי - נמוך מכפי שצריך להיות. 

עוד כתבות

ניתוח פלסטי הוא לא סוף הסיפור /  צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

פלסטיקאי אמריקאי שביצע הונאת ביטוח ומס בהיקף כ-4 מיליון דולר - הוסגר לארה"ב

הרופא, דיוויד מורו, שנעצר בישראל בחודש יוני 2019, ירצה בארה"ב 20 שנות מאסר, לאחר שהורשע בבית משפט פדראלי בקשירת קשר לביצוע הונאה ובדיווח כוזב בדוח מס הכנסה

רוגל אלפר  / צילום: איל יצהר, גלובס

רוגל אלפר: "אני אמות בתפקיד הזה - לא רואה כלי תקשורת אחר שיעסיק אותי"

טרול? "יש כיבוש, יש אפרטהייד, יש פשיזם. אני אומר את הדברים כפשוטם" ● מה ישראלי בעיניך? "אני הישראלי היפה" ● ומה לאלו ולביקורת טלוויזיה? "חובתי המוסרית והמקצועית" ● מבקר הטלוויזיה של "הארץ" סוגר 5 שנים בתפקיד ומסביר בפודקאסט "אוף דה רקורד" למה הוא לא פרובוקטור ● האזינו

נתניהו וריבלין בעת הצילום המשותף של המנהיגים שהשתתפו בארוחת הערב בבית הנשיא / צילום: רויטרס, POOL

פרשנות: החמימות שגילו מנהיגי העולם לא הפשירה את יחסי נתניהו-ריבלין

בערב קר רשמה ישראל הישג דיפלומטי כשהצליחה לכנס בבית הנשיא רשימה נכבדה של מנהיגים בינלאומיים ● בערב כזה אי אפשר להכחיש את כישרונו המוכח של נתניהו לדיפלומטיה בינלאומית ● למרות ההצלחה, הנוכחים בארוחה היו צריכים לגלות דיפלומטיה ביחסים עם הנשיא ורה"מ ● פרשנות

נוסעת ברכבת התחתית בביג'ינג  / צילום: Aly Song, רויטרס

סין מעלה הילוך במאבק בוירוס הריאות: הטילה הסגר על 3 ערים

הרשויות בעיר הואנגגאנג, בה חיים כ-7.5 מיליון בני אדם, סגרו את כל דרכי התחבורה הציבורית, כולל אוטובוסים ורכבות ● גם על אז'ו, עיר שכנה נוספת עם מעט יותר ממיליון תושבים, הוטל הסגר דומה

בני הזוג נתניהו עם הנשיא פוטין / צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

ראש הממשלה והנשיא פוטין חנכו את האנדרטה לזכר מגיני לנינגרד

בטקס השתתפו נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, הנשיא ראובן ריבלין, שרי ממשלה, ראש עיריית ירושלים משה ליאון ונציגי ארגוני וטרנים

הדס שטייף/  צילום: שלומי יוסף

חומרי החקירה שדולפים בפרשת אפי נוה: מהתקופה שהיו אצל שותפה של הדס שטייף

בדיקת "גלובס" מגלה כי מדובר בחומרים שהופקו מהמכשירים הניידים של נווה בין התאריכים 19 לדצמבר 2018 ל-23 לדצמבר 2018 ● החומרים תויקו לתיקיות עם שמות לפי נושאים ואישים חשובים, לרבות שופטים, והועברו להתקן נייד

עו"ד חנן פרידמן - יוני רייף / צילום: יחצ

לאומי נהנה מאמון ממשקיעים זרים: מגייס 2.6 מיליארד שקל בהנפקת CoCo בחו"ל

הבנק סגר אמש בהצלחה את הליך התמחור לגיוס 750 מיליון דולר, עם ביקושים ליותר מ-4 מיליארד דולר, בהנפקה למוסדיים זרים של כתבי התחייבות נדחים שיוכרו כהון רובד 2 ● זוהי הנפקת חוב בחו"ל ראשונה מסוגה לבנק ישראלי

שופטי בית הדין הארצי לעבודה./  צילום: שלומי יוסף

החברה שהואשמה באחריות להטרדה מינית ברילוקשיין: לבטל את פסק הדין בשל "טעות עובדתית"

לטענת החברה, שחויבה לשלם רבע מיליון שקל לעובדת שהוטרדה, בעוד שבית הדין קבע כי ההטרדה בוצעה במשרדי החברה, ההטרדה בוצעה במלון אקראי מרוחק • התובעת: קביעות בית הדין תואמות את עובדות האירוע

אליזבת וורן, ג’ו ביידן וברני סנדרס / צילום: רויטרס

רגע לפני יריית הפתיחה: מיהם המתמודדים בפריימריז הדמוקרטים?

בעוד שבועיים ייפתח מירוץ הפריימריז למועמדות המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות ארה"ב ● מה הסוד של ביידן? ● האם סנדרס יכול לפרוץ מעבר לקהל התומכים השרופים שלו? ● איך וורן הכניסה את עצמה לפינה, והאם בוטג'ג' מהונדס מדי? ● המדריך לטראמפיסט ממפה את המועמדים ● האזינו

חזי בצלאל בהשקת WE4G של אקספון \ צילום: איל יצהר

משרד התקשורת קבע שאקספון נדרשת לשלם מיליוני שקלים לבזק

לדברי המשרד, בזק ביצעה עבודות טכנאים לאקספון במסגרת השוק הסיטונאי שעליהם היא נדרשת לשלם בהתאם לתיק השירות. אקספון הבהירה שהיא מוכנה לשלם אך בהתאם למה שנקבע במקור בתיק השירות ולא לפי דרישות בזק. הנושא ככל הנראה הולך להכרעת בית המשפט

כריסטין לגארד / צילום: שאטרסטוק

ההחלטה הראשונה השנה של לגארד: הריבית באירופה ללא שינוי

הריבית על הפיקדונות נותרה על מינוס 0.5%, והבנק צופה כי הריביות ישארו בטווח הנוכחי ואף יירדו עד אשר האינפלציה תעלה ל-2% ● הבנק הודיע על בחינה מחודשת של המדיניות המוניטרית לראשונה מאז 2003

מגייסים, מוכנים למשחקי הרעב / צילום: באדיבות yes, יח"צ

המכון שמגייס את העובדים שלו בשיטת משחקי הרעב

מכון המחקר BTI ביקש ממועמדים לחבור לקבוצות לפי רצונם ולהגיש הצעת מחקר יחד, ואז שכר את הצוותים החזקים ● האם זה יעבוד גם בעסקים?

טל רז / צילום: סיון פרג'

עוזב ומוכר: טל רז מימש מניות שיכון ובינוי ב-1.3 מיליון שקל

לאחר המכירה, נותרו בידיו של רז מניות בשווי נוכחי המתקרב ל-2.5 מיליון שקל ● לפני הצטרפותו לאפקון משו"ב שימש בין היתר כמנכ"ל עיתון מעריב וכמנכ"ל כלל פיננסים

סוחר בבורסת ניו יורק / צילום: רויטרס

ה'קציצה' לא עוצרת, טסלה בעננים: האם הגיע העת לחשוש מהדובים?

מדד 500 S&P מציג רצף ימי מסחר עם תנודות נמוכות מ-1% שהוא כמעט חסר תקדים ב-50 השנים האחרונות ● בפעמיים האחרונות שהתופעה התרחשה, ב-2018-2017, אחרי תקופת השקט המדד צנח לטריטוריה דובית ● אז האם תגיע נפילה או רק "עלייה סנטימנטלית בתנודתיות"

חן ליכטנשטיין  / צילום: תמר מצפי

ירידה של עד 20% ברווח המתואם של אדמה ב-2019 למרות הכנסות שיא של קרוב ל-4 מיליארד דולר

הרווח החשבונאי של חברת מוצרי ההדברה ב-2019 צפוי להיות נמוך בהרבה בשל הפחתות בעלות אופי חד פעמי ● לדברי החברה השלמת שדרוג והעתקת אתרים ישנים יביאו לחיסכון שנתי מהותי בעלויות החברה של 34-47 מיליון דולר לפני מס, החל מ-2020

פקקי תנועה באיילון/ צילום: איל יצהר

אלו הם הכבישים שבהם משרד התחבורה רוצה להפעיל נתיב פלוס

במשרד התחבורה בוחנים את הרחבת "נתיב פלוס" לכבישים נוספים, כשבין היתר שוקל המשרד לייעד נתיבים לתחבורה ציבורית ונסיעה שיתופית בכבישים 1 ו-4 ● המשרד מקדם את הנתיבים החדשים למרות שלא מתבצעת אכיפה מספקת בקיימים: אחד מכל 4 נהגים בנתיב נוסע בו בניגוד לחוק

יגאל רייחלגאוז וקרינה אודינייב, מייסדי קורטיקה / צילום: ענבל מרמרי

המערכת שתחליף את מפתחי האלגוריתמים הפיננסיים

הסטארט-אפ Fintica, חברת בת של Cortica, מפתח מערכת שמייצרת אלגוריתמים לזיהוי תבניות בשוק המסחר הבורסאי - החל מתבניות של הזדמנויות רווח מורכבות ועד לתבניות של הונאות מתוחכמות ● אלגוריתמים אלה לומדים ומשתנים כל הזמן, ללא צורך במהנדסי תוכנה

תצוגת האופנה האחרונה של ז'אן-פול גוטייה / צילום: Charles Platiau, רויטרס

ארון קבורה, דוגמניות על וחזיית הקונוסים של מדונה: ז'אן-פול גוטייה נפרד

אחרי 50 שנה של קריירה פורצת דרך, מעצב העל ז'אן-פול גוטייה צעד אתמול בפעם האחרונה על המסלול בתצוגת אופנה מרהיבה ● צפו בתמונות

בניין הקפיטול בוושינגטון / צילום: Sarah Silbiger, רויטרס

דעה - משפט טראמפ החל, אמריקה נקרעת לגזרים

הנשיא העדיף את האוויר הצח של דאבוס בשעה שהסנאט הפך לבית משפט ● ראשו של הנשיא לא יותז, אבל חרדה ודריכות מלוות את התהליך הפוליטי ● סקר חדש מראה כי רוב עצום של האמריקאים חוששים שהבחירות הממשמשות ובאות לא יהיו "בטוחות". לא היו עוד נתונים כאלה ● דעה

בניינים חדשים באור עקיבא (הבניינים לא קשורים למדובר בכתבה) /  צילום: איל יצהר

רמ"י ביטלה מכרזי קרקעות למאות דירות באור עקיבא

הסיבה: מחלוקת סביב טיהור השפכים בשכונה שעלולה לעצור בנייה של כ-2,200 דירות נוספות ביישוב