גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

פרוטקציה במערכת המשפטית כבר אין, אבל ציפוף שורות למען חבריה - יש

בעליון כבר לא יושבים רק שופטים מרחביה, אבל מערכת המשפט עדיין לוקה בקבלת ביקורת

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: ליאב פלד
נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות / צילום: ליאב פלד

אחת הביקורות החריפות והפופולריות שנמתחו לאורך השנים על מערכת המשפט בישראל היא שהיא נגועה בנפוטיזם. שהשופטים מגיעים מאותו "מילייה", ושהם מסדרים איש לרעהו ולבני משפחתו ג'ובים בתוך המערכת. הביקורת הזו בחלקה הגדול כבר אינה רלוונטית לימינו ולא נכונה. בעבר באמת מערכת המשפט הייתה נגועה קשות בנפוטיזם, אבל בעשור האחרון זה נפסק.

בבתי המשפט הייתה נפוצה התופעה שילדיהם של שופטים מתמחים אצל קולגות. דוגמאות להעסקת קרובי משפחה במערכת המשפט לא היו חסרות, גם לא בתפקידים הבכירים ביותר. למשל, אלישבע ברק, אשתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרן ברק, כיהנה כשופטת בבית הדין הארצי לעבודה; דניאלה ביניש, בתה של נשיאת העליון לשעבר דורית ביניש, התמחתה אצל נאוה בן-אור, בעבר מבכירות פרקליטות המדינה; וב-2002 התחוללה סערה ציבורית בשל מינוי אילונה לינדנשטראוס לרשמת בית משפט השלום בצפון, בזמן שאביה, מיכה לינדנשטראוס - שאחר כך היה מבקר המדינה - כיהן כנשיא המחוזי בחיפה. היום לינדנשטראוס היא כבר שופטת בבית המשפט המחוזי בנצרת.

ואולם, בדצמבר 2015 הודיעה הוועדה לבחירת שופטים, בראשות שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, כי היא החליטה לקבוע נוהל שלפיו, ככלל, הוועדה לבחירת שופטים לא תמליץ על מינוי מועמד שהוא בן משפחה של שופט. כמו כן, הוחלט כי ילדיהם של שופטי בית המשפט העליון לא יוכלו להיבחר לשפיטה כל עוד הוריהם מכהנים בבית המשפט העליון.

עוד נקבע (וכבר מיושם) כי מועמדותו של קרוב משפחה מדרגה ראשונה ו/או שנייה לשופט מכהן ולתפקיד שיפוטי תיבחן בידי הוועדה לבחירת שופטים כבקשה חריגה, תוך התחשבות בין היתר בגורמים הבאים: זיקתו של התפקיד המיועד למועמד לתפקידו של קרוב המשפחה המועסק במערכת, מיקום גאוגרפי של המשרות וטיב מערכת היחסים בפועל בין הקרובים.

בנוסף, הבחירה בוועדה לבחירת שופטים בקרוב משפחה תהיה ברוב מיוחד של שבעת חברי הוועדה לכל הערכאות השיפוטיות, וקרובי משפחה ימונו רק שלוש שנים אחרי בחירת השופט המכהן.

כן נקבע כי קרובי משפחה לא יכהנו באותו מחוז שיפוט, כדי שלא ישמשו כערכאת ערעור זה של זה. כמו כן, לא יאושרו מינויים אשר יוצרים היררכיה בתפקידים בין קרובי משפחה, כלומר כאשר מוטלת על אחד חובת פיקוח או ביקורת על האחר. לבסוף, כאמור, הוחלט כי לא יוכלו להיבחר לשופטים בנים של שופטי בית המשפט העליון, כל עוד הוריהם מכהנים כשופטים בעליון.

אז הנפוטיזם במערכת המשפט מוגר. אבל המערכת היום היא לא רק נקייה ממינויי קרובי משפחה, אלא גם מגוונת הרבה יותר מאשר בעבר. השופטות והשופטים מגיעים ממקומות שונים בחברה הישראלית. לאחרונה מונו שופטת חרדית ושופטות בנות העדה האתיופית, שופטים רבים הם ערבים, ויש ייצוג הולם לנשים.

גם בית המשפט העליון מורכב משופטים שמגיעים ממקומות שונים ומרקע מגוון. כינוי הגנאי "כנופיית רחביה" שהודבק בעבר לעליון כלל אינו קשור למציאות.

נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, למשל, נולדה במעברת "שביב" (היום שכונת "יד התשעה" בהרצליה) לזוג ניצולי שואה. הוריה התגרשו כשהייתה תינוקת, והיא גדלה בבית סבה וסבתה בשכונת נווה עמל בהרצליה. השופט מני מזוז נולד באי ג'רבה שבתוניסיה. כשהיה בן שנה, עלתה משפחתו לארץ לעיירה נתיבות בדרום. מזוז גדל כילד החמישי מבין תשעה אחים ואחיות. השופט יוסף אלרון (אלפריח) נולד במעברת "מחנה דוד" שבחיפה. הוא הצעיר מבין תשעת ילדיהם של צדיקה ועובדיה, שעלו לישראל ממוסול שבעיראק. איפה הם ואיפה שכונת רחביה?

"לפרקליט בשירות הציבורי אין אינטרס"

ואחרי המילים הטובות, מגיעה הביקורת. גם היום, בשנת 2019, אנחנו נתקלים יותר מדי פעמים בתופעה של ציפוף שורות בתוך מערכת המשפט ובחוסר יכולת של המערכת לקבל ביקורת ולבקר את עצמה ואת חבריה.

אחד הביטויים ל"ציפוף השורות" הוא ההתעקשות של שופטים לדחות בקשות שיפסלו את עצמם מלדון בתיקים במקרים שבהם יש להם לכאורה נגיעה אישית לתיק, לצד הגיבוי שבית המשפט העליון נותן לשופטים בכך שהוא דוחה את רוב הבקשות לפסלות שופטים.

ביטוי לכך ראינו לאחרונה למשל בתיק של יועץ התקשורת, רונן משה, שמואשם במתן שוחד בפרשיית משנה של תיק "ישראל ביתנו". משה ביקש את פסילתו של השופט מרדכי לוי, שדן בעניינו, מאחר שבתו של השופט - פרקליטה בפרקליטות מיסוי וכלכלה כיום - התמחתה במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה והייתה, במשך זמן קצר מאוד, חלק מהצוות שעסק בתיק "ישראל ביתנו".

על הרקע הזה הגיש משה לשופט לוי שתי בקשות שיפסול את עצמו, אך הוא סירב. גם נשיאת העליון, אסתר חיות, נתנה לשופט גיבוי מלא ודחתה פעמיים ערעורים על החלטתו שלא לפסול את עצמו. חיות נימקה את ההחלטות בכך ש"לפרקליט בשירות הציבורי אין אינטרס אישי ממשי, כלכלי או אחר, בתוצאת ההליך, אף במצב שבו הוא מועסק באותה היחידה שנציגיה מופיעים לפני השופט. קל וחומר מקום שבו הפרקליט מועסק ביחידה אחרת, כבענייננו".

עכשיו, אני לא חושב חלילה שלבתו של לוי יש עניין בתוצאות ההליך. אני גם לא חושב שהתיק הזה יסתיים בהרשעה, או זיכוי, בשל הקשר בין האב השופט לבתו הפרקליטה. אבל מה עם מראית פני הצדק? מדובר בדיני נפשות. בשביל מה המערכת צריכה להיות בסיטואציה כזו? יש די שופטים שבתם לא פרקליטה שנגעה בתיק שיכולים לדון בו. ויש די תיקים שהשופט לוי יכול לדון בהם.

"השופטת הממהרת" זכתה להגנה

גם בפרשייה שכינינו ב"גלובס" פרשיית "השופטת הממהרת" ראינו ביטוי להגנת היתר של המערכת על עצמה. המקרה, שהגיע כתלונה לשולחנו של נציב התלונות על שופטים, אורי שהם, ושנחשף על-ידי חברי מתן ברניר ב"גלובס", נוגע לתיק שהתנהל בפני שופטת בית המשפט השלום בפתל תקוה, ניצה מימון-שעשוע.

לאחר דיון ההוכחות בתיק, הורתה השופטת לצדדים להגיש את סיכומיהם, שרק לאחריהם הייתה אמורה להינתן הכרעת הדין. אלא שמימון-שעשוע לא המתינה לסיכומי הצדדים, והעלתה למערכת "נט המשפט" (המערכת האלקטרונית של בתי המשפט) את פסק דינה המלא, כשהוא חתום, כולל הסכום המדויק שבו חויב הנתבע, יוסף קלימי, ואף את סכום ההוצאות שעליו לשלם.

לאחר שמימון-שעשוע פרסמה את פסק הדין, הגיש קלימי לשופטת בקשה שתפסול את עצמה, אבל היא סירבה לבקשה, בטענה כי "אין בכתיבת הטיוטה לאחר דיון ההוכחות, או בפרסומה שנעשה עקב טעות טכנית, כדי להוות עילת פסלות".

קלימי ערער על ההחלטה לבית המשפט העליון. הנשיאה חיות אומנם קיבלה הפעם את הבקשה ופסלה את מימון-שעשוע מלהמשיך לדון בתיק, אבל התחושה הייתה שחיות עושה זאת כמעט בלית-ברירה, תוך התעלמות מהמשמעות העמוקה של התנהלות כזאת של שופטת.

חיות אומנם כתבה כי "אין זה רצוי ואין זה מקובל כי שופט יורה לבעלי דין לסכם את טענותיהם כדי להתרשם מדבריהם ולהיות פתוח לשכנוע, ובד-בבד יחליט בעניין העומד לדיון על-פי התרשמותו שלו בלבד מחומר הראיות, וללא כל הסתמכות על סיכומי הצדדים".

ואולם כמעט באותה הנשימה, מיהרה חיות לשבח את מימון-שעשוע על חריצותה והסבירה כי "אין ספק בלבי כי השגגה שאירעה בהוצאת המסמך שפורסם טרם הגשת סיכומי מי מהצדדים, אינה אלא טעות אנוש של שופטת יעילה וחרוצה, שביקשה להביא לסיום בהקדם תיק פשוט יחסית שנשמע בפניה ולא לעכבו".

אנחנו לא חושדים, חלילה, שמימון-שעשוע, שהיא באמת שופטת מוערכת, פעלה במזיד. אבל האופן שבו התייחסה חיות אל המקרה הזה, חושף חוסר הפנמה של המשמעות העמוקה של האירוע מבחינת הציבור הרחב. חיות התעלמה מכך שהמקרה חשף תופעה הרבה יותר רחבה, שבה שופטים ושופטות כותבים פסקי דין בתיקים שבפניהם לפני סוף ההליך (רק שברוב המוחלט של המקרים הם לא מעלים אותם למערכת הממוחשבת).

זה טבעי ואנושי שתוך כדי ההליך המשפטי השופטים יגבשו בליבם עמדה באשר לגורל התיק שבפניהם. אבל אסור להם להעלות על הכתב את התוצאה בעיצומו של ההליך, שכן המשמעות של התנהלות כזו היא שאין שום משמעות לשלב הסיכומים, ושההליך המשפטי הוא פגום.

עוד כתבות

פרופ’ ורד אהרונסון./ צילום: כדיה לוי

מה הסיכוי שנתאהב בסירי והיא תחזיר לנו אהבה

מדוע קל לנו יותר לחיות עם רובוט שלא נראה ונשמע אנושי, ואיך מכונה יכולה לאבחן מחלות לפי הקול שלנו ● פרופ' ורד אהרונסון, חוקרת רובוטיקה ומייסדת המרכז לעיבוד שפה במכללת אפקה, מלמדת רובוטים לזהות רגש בקול של בני אדם, "כדי שיוכלו למלא תפקיד חשוב בחברה"

שחקן מנצ'סטר סיטי, קון אגוארו/ צילום : רויטרס

עונש ההשעיה של מנצ'סטר סיטי עוד רחוק מלהתממש

אלופת הפרמייר ליג מבטיחה להילחם באופ"א בכל כוחה וכספה - ויש לה הרבה מזה ● גם אופ"א מבינים שהם לא יכולים לוותר וכל תקנות ה"פייר פליי" עומדות למשפט ● אנחנו רק בצעד הראשון של מלחמה משפטית שעשויה לשנות את עולם הכדורגל

ח"כ היבא יזבק / צילום: איציק הררי, ועדת הבחירות המרכזית

עתידות: היום שבו דנה השופטת יזבק בפסילתו של רה"מ יאיר נתניהו

בישראל של 2048 הציבור התרגל לחיות מבחירות לבחירות • אז מי מקבל את ההחלטות בממשלות המעבר, איך המדינה מתפקדת במערכות הבחירות האינסופיות ולמה הוחרב משרד המשפטים • דיסטופיה שכולה פרי הדמיון ● דעה

פרנץ ליבנספצר, מנהל תחום אריזות ואיכות הסביבה של קבוצת נסטלה העולמית / צילום: איל יצהר, גלובס

האחראי על איכות הסביבה בנסטלה העולמית בטוח: "אנחנו בדרך לשינוי היסטורי"

פרנץ ליבנספצר, מנהל אריזות ואיכות הסביבה של ענקית המזון נסטלה, הגיע לבקר בחברת אסם שבבעלות הקבוצה, ויש לו הרבה מה לומר על אריזות המזון המזהמות • לדבריו, בחברה עדיין מחפשים תחליף מזהם פחות לשקיות החטיפים ומעדיפים למכור מוצרים בתפזורת וללא עטיפה

אביגדור ליברמן / צילום: ישראל ביתנו

פרשנות: שבוע וקצת לבחירות, הכל על כתפי ליברמן והוא עוד עשוי לחזור לחיק הימין ובגדול

ההבדלים בין החקירה בפרשת המימד החמישי לפרשות נתניהו גדולים וניכרים ● אלא שגם גנץ נקט השבוע בפוליטיקה קטנה כשסירב לעימות ● ומעל לכל השאלה המסקרנת מכל היא מה מתכנן ליברמן, ולכך יש כבר כמה תשובות אפשריות

נרנדרה מודי/ צילום: רויטרס, Soe Zeya Tun

מלחמת הסחר הבאה? אחרי ההתקררות בגזרה הסינית הודו עולה על המוקד

הודו נמצאת על מסלול התנגשות עם טראמפ, שנחוש בדעתו להעניש כל מדינה שלדעתו פוגעת ביתרון האמריקאי ● טראמפ טוען שהוא מחבב אישית את מודי. זה לא יציל את הודו ממלחמת סחר עם ארה"ב יותר מאשר החיבה המוצהרת שלו לשי ג'ינפינג

שאול מרידור / צילום: רפי קוץ

רגע לפני הבחירות, קרב קשה באוצר על ניהול התקציב. משרד המשפטים נדרש להכריע מי ינהל את תקציב המדינה

המשנה ליועמ"ש יכריע בסוגיה בין שאול מרידור ורוני חזקיהו, הנאבקים על הזכות לאשר החלטות הנוגעות לתקציב המדינה ● תוספת תקציב של 900 מיליון שקל למשרד הביטחון הציתה את המאבק ● משרד המשפטים יכריע

חנן מלצר / צילום: שלומי יוסף

העליון דחה את בקשת "גלובס": הדיון בעניין חקירת מח״ש לא יצולם ולא יוקלט

חוק בתי המשפט אוסר על צילום והקלטת דיונים בבית המשפט, ללא אישור של השופט הדן בתיק ● השופט מלצר דחה את הבקשה וציין כי השופטים "שוקדים מזה זמן על הכנת תכנית מובנית לצילום והקלטה של דיונים נבחרים בבית המשפט העליון"

יצחק תשובה / צילום: תמר מצפי

יצחק תשובה מגדיל החזקותיו בדלק: רכש מניות הקבוצה ב-44 מיליון שקל

מדובר ברכישה של קרוב ל-1% מהונה המונפק של דלק ובכך תשובה עלה להחזקה של 61.7% ממניותיה של הקבוצה ● בחודש האחרון איבדה דלק כ-20% מערכה, מה שמשקף לקבוצה שווי שוק של 5.13 מיליארד שקל

שבוע האופנה מילאנו / צילום: Gettyimages ישראל

צבעוניות נועזת ועור במקום ג’ינס: המראות החמים ברחובות מילאנו בשבוע האופנה

שילובי הדפסים שמכריזים על קיומם וטוויסט לחליפה המחויטת ● בבירת האופנה הבינו כבר מזמן שהמראות המעניינים נמצאים בכלל מחוץ למסלול

מונית גט טקסי / צילום: : רונן בוידק

בקשה לתביעה ייצוגית של 150 מיליון שקל נגד גט ישראל: "לא רוצים ערבים"

לטענת התובעים, האפליקציה נותנת ללקוחות אפשרות להבטיח שהם לא יקבלו נהג ערבי ● "הם נותנים לזה משמעות דתית. אבל למעשה, מדובר בתוקף לשירות גזעני" ● מגט נמסר: "החברה מתנגדת באופן נחרץ לכל סוג של אפליה"

וול סטריט / צילום: רויטרס

נעילה שלילית בוול סטריט; טבע ירדה בכ-1.6%

ממשרד הבריאות בסין נמסר כי 889 מקרים נוספים של הידבקות בנגיף אושרו ביבשת, ומניין ההרוגים עלה ל-2,236 איש ● מהדוח המורחב של טבע לשנת 2019 שפורסם היום עולה כי מספר עובדי חברת התרופות המשיך להתכווץ

טראמפ ופוטין / צילום: רויטרס - Kevin Lamarque

המודיעין בארה"ב: רוסיה שוב מתערבת בבחירות 2020 לטובת טראמפ

ההערכה הושמעה בתדרוך מודיעיני לצירי בית-הנבחרים ● טראמפ זועם על החשיפה: "מספקת תחמושת לדמוקרטים" ● פיטר את ראש המערך המודיעין הלאומי והחליפו באחד מנאמניו, שאין לו שום ניסיון בעבודה מודיעינית

משרד המקרקעין נגד האוצר - 7 כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילומים: איל יצהר, אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דמרי מפתיע, בלמ"ס מחביאים נתונים והקרב על החול. כותרות הנדל"ן

יגאל דמרי הפתיע את השוק כשהודיע השבוע על מגעים לרכישת חברת הנדל"ן אחים דוניץ ● ברשות המסים מזכירים שההחלטה על העלאת מס הרכישה ל-8% מסתיימת בסוף השנה, ואיזה ראש עיר אישר להרוס את בניין העירייה של עצמו

בני גנץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

ממלא מקום פרקליט המדינה: חקירה פלילית בפרשת המימד החמישי

המימד החמישי היא חברה שפורקה לאחרונה ואשר בני גנץ כיהן כיו"ר שלה ● בשלב זה, לפי ההודעה, אין חשד לגבי גנץ עצמו

איור: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

התו הירוק: הדרך החדשה של חברות הייטק למשוך עובדים - תמיכה בטבעונות

הטרנד החדש במסגרת המלחמה הלא נגמרת על העובדים בהייטק: קבלת תו תקן שמאשר - מדובר במעסיק ידידותי לטבעונים

אבישי אברהמי / צילום: יונתן בלום

הכנסות Wix ב-2020 צפויות להתקרב למיליארד דולר; למרות הצמיחה המהירה, החברה עדיין לא מרוויחה

חברת האינטרנט צמחה בשנת 2019 ב-26.1% בהכנסות, שהגיעו לרמה של כ-761 מיליון דולר ● Wix סיימה את השנה עם הפסד נקי בסך 86.4 מיליון דולר, גבוה מההפסד שנרשם ב-2018

ענת כהן דייג / צילום: רמי זרנגר

קומפיוג'ן מרחיבה את ההסכם עם בריסטול מיירס; יצאו לניסוי נוסף

לחברות שיתוף פעולה שהוביל בעבר להשקעה של 12 מיליון דולר בקומפיוג'ן; במסגרת שיתוף הפעולה הנוכחי יבחן מוצר של קומפיוג'ן עם מוצר של בריסטול שעדיין נמצא בפיתוח

בניין סולאראדג' / צילום: איל יצהר

צמיחה של 60%: סולאראדג' הישראלית נסקה לשיא לאחר הדוחות הרבעוניים

ההכנסות מתחום הסולאר צמחו בכ-60%, לעומת הרבעון המקביל ל-389 מיליון דולר ● שיעור הרווח הגולמי (Non-GAAP) עמד על 34.3% ובתחום הסולארי על 37.8%

סרטון התעמולה של שקד, שבו היא מציעה לפגוע בזכויותיהם של עובדים זרים / צילום: פייסבוק

דעה: הרעיון של שקד למנוע תשלומי פנסיה מעובדים זרים - לא מוסרי ולא יהודי ומקומם

שרת המשפטים לשעבר שקד ממשיכה לצבוע מאבקים לטובת זכויות אדם כ"שמאלנות" ואת מי שמגן על זכויות עובדים כ"אויבי המעסיקים" • המציאות הקשה של העובדים הזרים עלולה להפוך ליותר קשה • וגם: התפיסה התביעתית פוגעת בפרקליטות. טוב יעשה הארגון אם יגייס סנגורים