מה עובר על אמזון, סוד ההצלחה של Wix וחד-קרן חדש נולד. כל מה שצריך לדעת על השבוע שהיה בהייטק

השכר הנמוך של נשים, הטכנולוגיה שמאפשרת להגיע ל-NBA, למה הרווחיות של אמזון ירדה, והחד-קרן החדש - מה קרה השבוע בתעשיית ההייטק? • סיכום שבועי חדש

מועסקים בהיי טק/ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב
מועסקים בהיי טק/ צילום: Shutterstock א.ס.א.פ קריאייטיב

מחקר חדש על עובדי ההייטק: נשים משתלבות בתעשייה, אך בשכר נמוך יותר; ומי יותר רלוונטי - מכללות או אוניברסיטאות?

נתונים חדשים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השבוע שופכים אור על העובדים ה(יחסית) חדשים בתעשיית ההייטק וקבוצות האוכלוסייה להן הם משתייכים, המקצועות אותם למדו ועוד. מדובר בעובדים שהתחילו ללמוד במוסדות האקדמיים בשנת 2010.

להרשמה לסיכום שבועי בניוזלטר

כמה נקודות שעולות מהדוח:

  1. אחוז הנשים המועסקות בהיי-טק (72%) ולמדו מקצוע היי-טק אינה שונה באופן מובהק מגברים (76%). עם זאת, אחוז הנשים שלמדו לתואר ראשון (במקצועות אחרים) ועדיין השתלבו בעבודה בהייטק נמוך משמעותית - 8% לעומת 23% מקרב הגברים.
  2. למרות הסעיף הקודם, בקרב אלה שלמדו מקצועות הייטק יש פערים מגדריים משמעותיים - 58% מהגברים השתכרו מעל 13 אלף שקל, לעומת 48% מהנשים. צריך לזכור כי מדובר במספר שנים בודדות לאחר סיום הלימודים.
  3. 15.3% מאלה שהחלו ללמוד תואר ראשון במוסדות להשכלה גבוהה בתשע"א היו מועסקים בהיי-טק והנתון הזה מאשש מחקר של מכון אהרון שפירסמנו לפני חודשיים ומציג תמונת מצב אופטימית לגבי התעסוקה בהייטק, בגלל שיעור הצעירים שמועסקים בתעשייה.
  4. לא נמצא הבדל מובהק בין אוניברסיטאות למכללות אקדמיות במידת הקשר בין לימודים לתעסוקה בקרב אלה שלמדו מקצועות היי-טק ומועסקים בהיי-טק. עם זאת, חשוב לראות כי לשני שלישים מהסטודנטים החדשים במקצועות ההיי-טק (בתשע"א) באוניברסיטאות היה לפחות הורה אחד אקדמאי לעומת כמחצית מהסטודנטים החדשים במקצועות אלה במכללות האקדמיות.
  5. אחוז המקבלים הכנסה גבוהה (יותר מ-13 אלף שקל) מאלה שלמדו מדעי המחשב במכללות האקדמיות ועוסקים בתחום ההיי-טק (61.7%) אינו שונה באופן מובהק מאלה שלמדו באוניברסיטאות (62.4%). בוגרי אוניברסיטאות גם לא מועסקים יותר בתעשייה . אלו נקודות מעניינות לוויכוח המתמשך בין אוניברסיטאות למכללות לגבי השאלה מי מכשיר בוגרים שיותר מתאים לתעשייה.

ואם כבר, אז נקודה נוספת רלוונטית - בוגרי מקצועות ההייטק נשאלו מה מידת הקשר בין תוכן הלימודים לעבודה שלהם בתעשייה - 62% מבוגרי האוניברסיטאות השיבו במידה רבה מאוד ו-21% מהם השיבו במידה רבה; במכללות - 55% השיבו במידה רבה מאוד ו-21% במידה רבה).

למחקר המלא של הלמ"ס.

מה קורה עם ענקיות הטכנולוגיה?

השבוע המשיכה עונת הדוחות הכספיים, כשאמזון, גוגל, פייסבוק, אינטל, סנאפ וטוויטר פירסמו את התוצאות הכספיות שלהן. מיקרוסופט כבר פירסמה בשבוע שעבר, ואפל תפרסם ביום שלישי בלילה, לאחר סיום המסחר. בסך הכל הדוחות היו טובים מהציפיות.

כמה נקודות:

  1. לאחר שני רבעונים מאכזבים, שבהם הורידה תחזיות, אינטל מתאוששת וכעת צופה כי ההכנסות השנתיות שלה לא יירדו (אלא ישמרו על יציבות לעומת 2018). לידיעה המלאה.
  2. אמזון חזרה לשיעור צמיחה של 20%, לאחר שברבעון הקודם קצב הצמיחה שלה היה הנמוך ביותר מזה ארבע שנים. אולם הרווחיות שלה נפגעה בגלל תוכנית לקיצור זמן המשלוחים ליום אחד. לידיעה המלאה.
  3. גוגל ופייסבוק ממשיכות כמובן לשלוט בשוק הפרסום אונליין, אך טוויטר, סנאפ ואמזון לוקחות להן נתח שוק. לכתבה ב-CNBC.
  4. גוגל חשפה כי פעילות הענן שלה הגיעה לקצב הכנסות שנתי של 8 מיליארד דולר - זה עדיין פחות ממיקרוסופט, והרבה פחות מאמזון. לידיעה בטק קראנץ'. לסיקור הדוחות אצלנו.

 

לסיקור דוחות סנאפ וטוויטר.

הנתון שמראה את ההתקדמות של Wix

מי שרוצה להבין את ההצלחה של Wix יכול להסתכל על נתון אחד שהחברה פירסמה בדוחות הכספיים - כמה הכנסות היא מצפה להשיג מהלקוחות הקיימים שלה ב-8 השנים הקרובות. Wix הוקמה לפני 13 שנה ובחברה כבר יודעים לנתח את התנהגות המשתמשים. על בסיס הניתוח, ובהנחה שלא קורה משבר בחברה, הם צופים כי הלקוחות הקיימים יתרמו הכנסות של 5.9 מיליארד דולר ב-8 שנים (כ-730 מיליון דולר בשנה). לפני שלוש שנים, Wix צפתה כי מהלקוחות שלה באותה נקודת זמן, היא תשיג הכנסות של 1.5 מיליארד דולר ב-6 שנים (250 מיליון דולר בשנה). לכך יתווספו גם ההכנסות מהלקוחות הקיימים.

הנתון הזה מראה כמובן את הגידול במספר הלקוחות ובהכנסה הממוצעת מכל לקוח, אך כשבוחנים את מצב החברה דרך הנתון הזה, רואים את ההתקדמות המהירה שלה.

לידיעה על הדוח של Wix.

איך החגיגה בהייטק עדיין נמשכת?

אם היו פונים למשקיעים מוסדיים לפני עשר שנים ואומרים להם כי הם יזרימו סכומי כסף גדולים לתעשיית ההייטק הפרטית, הם כנראה לא היו מבינים על מה מדברים איתם. המסלול המקובל היה התפתחות בשוק הפרטי, הנפקה והתפתחות כחברה ציבורית. בשנים האחרונות זה קורה יותר ויותר וגופים מוסדיים משקיעים בחברות גדולות בשוק הפרטי, לפי שווי של עשרות מיליארדי דולרים.

סקר שהופיע בדוח של PitchBook מעלה כי המוסדיים לא מתכוונים לעזוב את השוק הפרטי. במסגרת הסקר נשאלו משקיעים מוסדיים ומנהלי נכסים האם הם מתכננים לשנות את היקף ההשקעות שלהם בשוק הפרטי. 59% מהנשאלים אמרו שיגדילו, 35% אמרו שישאירו את היקף ההשקעות שלהם ללא שינוי והשאר (6%) אמרו שיפחיתו את הכסף שהם מקצים להשקעות אלו.

הגופים המוסדיים רוצים להשקיע בחברות לפני שהן מגיעות לרמות השווי הגבוהות, כדי להשיג תשואה גבוהה ככל הניתן מההשקעה. כשהן מגיעות לשוק ההון עם שווי גבוה, יש שיגידו מנופח, המקום שנשאר לעלייה של המניה עשוי להיות מצומצם, אם בכלל. אולם אני לא בטוח בכלל שאני מסכים עם המשך הנהירה לשוק הפרטי, במיוחד לא בסטארט-אפים הבשלים. גם שם רמות השווי גבוהות, ורבים מהם עדיין צריכים להוכיח שהמודל העסקי שלהם בר קיימא לאורך זמן. השקעה בקרנות גם היא לא בהכרח מובנת מאליה - הן משקיעות סכומי כסף גדולים והן עוד יצטרכו להוכיח שהן מסוגלות לממש את ההשקעות ברמות שווי מספקות. זה לא בהכרח יהיה קל. אני מבין שהם רוצים להיות חלק מהחגיגה, אך כלל לא בטוח שהחגיגה מספיק אטרקטיבית ושהם מגיעים אליה מספיק מוקדם.

להסבר מנומק יותר - הטור המלא.

עוד דברים מעניינים מהשבוע האחרון:

  • "אנשים חושבים שהחלל רחוק, אבל החלל זה פה, ואנחנו משתמשים בו כל הזמן", אומרת מי שמייעצת לסוכנות החלל הישראלית, למשרדי המדע והביטחון ולגופים פרטיים בתחום ה'ניו ספייס', ששוויו נאמד כיום במאות מיליארדי דולרים. בראיון ל’ליידי גלובס’ מגלה עדי ניניו גרינברג: "הדורות הבאים יצאו מהאטמוספירה על בסיס קבוע".
  • ג'ף דין, שאחראי בחברת גוגל על תחום הבינה המלאכותית, מתאר בראיון ל"גלובס" את התפתחות הטכנולוגיה ומסביר למה גוגל נכנסה לפעילות השבבים. "נפתחות בפנינו אפשרויות חדשות - מהיכולת לאמן רובוטים באמצעות צפייה באדם ועד לשיפור תפוקת החלב של פרות". לראיון המלא של אורי ברקוביץ'.
  • לאחר שנים ארוכות ששחקני כדורסל התעלמו מנתונים שהיו יכולים לסייע להם להשתפר, השחקנים הצעירים החלו לאמץ טכנולוגיות, ששינו לחלוטין את האופן שבו הם משחקים. כעת גם בקבוצות מבינים את זה, והחל ביניהן מרוץ חימוש טכנולוגי. כתבה מתורגמת של וול סטריט ג'ורנל על מאמני הכדורסל של העתיד.
  • את'ריום זה לא רק מטבע דיגיטלי: "אנחנו רוצים שהבלוקצ'יין ייצר ערך כלכלי לתאגידים". לראיון המלא של רועי קצירי עם דניאל היימן ודרור אביאלי, שניים מהמנהלים בחברת הבלוקצ'יין הגדולה בעולם, ConsenSys.
  • האמת תצא לאור? "ניו יורק טיימס" ישתמש בבלוקצ'יין למאבק בפייק ניוז
  • את הכי יפה כשלא מזהים אותך: האמנית שיצרה תכשיט שמבלבל טכנולוגיות לזיהוי פנים

ומה בתעשייה?

שת"פ והשקעה:

  • ענקית הביטוח Anthem משתפת פעולה עם חברת K-Health שהוקמה על ידי הישראלים אלון בלוך, ישראל רוט ורן שאול, ושפיתחה אפליקציה בתחום הבריאות. האפליקציה מאפשרת למשתמשים לקבל חוות-דעת רפואית, במקום ללכת לרופא משפחה או למיון. Anthem תטמיע את האפליקציה בפעילותה, ותאפשר לאנשים לקבל חוות-דעת, וכן הוסיפה רובד נוסף של שירותים. למשל, יהיה ניתן לפנות לרופא בתשלום לאחר קבלת חוות-הדעת. K תקבל חלק מההכנסות. במקביל, Anthem תשקיע בחברה עשרות מיליוני דולרים באופן הדרגתי. לפני ההשקעה של Anthem, גייסה החברה הישראלית 40 מיליון דולר ממשקיעים מובילים כמו קרן מנגרוב, אחת המשקיעות הראשונות בסקייפ וב-Wix; פריימירי ונצרס, קומקאסט, W14 ועוד.
    K הוקמה לפני שלוש שנים ופיתחה טכנולוגיה מבוססת בינה מלאכותית על מנת ליצור חוות-דעת מדויקות ככל שניתן. החברה משתפת פעולה עם קופת חולים מכבי, שסיפקה לה גישה למאגר נתונים אנונימי נרחב של תיקים רפואיים, תוצאות מעבדה וכו', של כ-20 שנה. כעת K תקבל גישה למיליוני משתמשים נוספים שיגיעו דרך Anthem.
    לידיעה המלאה.
  • חברת פוקס שבשליטת הראל ויזל מסמנת את פוטנציאל הסטארט-אפ של מייסד אמדוקס, אבי נאור. קבוצת קמעונאות האופנה הישראלית דיווחה ביום רביעי על הסכם שחתמה עם חברת פרישיאייט (Preciate) שהקימו לפני שנה נאור, שמשמש כמנכ"ל החברה, ואל"מ במיל' אייל פישר, לשעבר מפקד מרכז הסייבר ב-8200.
    פרישיאייט הוא סטארט-אפ שפיתח פלטפורמה המספקת בזמן אמת זיהוי פנים ללקוחות שנכנסים לחנות קמעונאית ומאפשרת להציע להם הטבות ושירות עם התאמה פרסונלית, כולל תשלום באמצעות זיהוי פנים. עד כה גייס הסטארט-אפ סכום של 5 מיליון דולר. פוקס תסייע לפרישיאייט בחיבורים עם גופים קמעונאיים בחו"ל תמורת עד חצי מיליון דולר עבור כל התקשרות, וכן תקבל אופציה לרכישת 20% ממניות הסטארט-אפ לפי שווי של 15.5 מיליון דולר לפני הכסף, וזאת בכפוף להתאמות ככל שיהיו השקעות נוספות עד למועד מימוש האופציה.
    לידיעה המלאה.

גיוסי הון:

  • חברת היפו האמריקאית, שהוקמה ב-2015 על ידי הישראלים אסף וונד ואיל נבון, גייסה 100 מיליון דולר, כך לפי אתר פורצ'ן, ובסך הכל גייסה 209 מיליון דולר מאז הקמתה. החברה פועלת בתחום הביטוח ומאפשרת רכישת ביטוח לבית ותכולתו. את סבב הגיוס הנוכחי הובילה קרן בונד קפיטל, ובין המשקיעים בה יש בין השאר גם את קומקאסט ונצ'רס, קרן ההשקעות של חברת התקשורת האמריקאית; חברת הנדל"ן Lennar וקרן אייקוניק קפיטל.
  • חברת הסטארט-אפ הסינגפורית-ישראלית טראקס (TRAX), שמפתחת טכנולוגיה לראיית מחשב וניתוח נתונים של חנויות פיזיות, הודיעה כי השלימה גיוס של 100 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה כ-350 מיליון דולר). טראקס הוקמה ב־2010 על ידי יואל בר־אל ודרור פלדהיים. את סבב הגיוס הובילה HOPU Investments, חברת ניהול נכסים אסייתית, המתמקדת בתחומי הצרכנות והטכנולוגיה. כבר לפני חודשיים דווח ב"בלומברג" כי החברה פועלת לגייס סכום של 100 מיליון דולר, לפי שווי של 1.1 מיליארד דולר. בעל המניות הגדול בחברה הוא קרן ההשקעות האמריקאית ורבורג פינקוס, ומשקיעים נוספים הם קרן ההשקעות Boyu Capital הסינית, Investec, בנק וחברת ניהול נכסים, וכן GIC, קרן השקעות של ממשלת סינגפור (שהשתתפה גם בסבב הנוכחי). לידיעה המלאה.
  • הסטארט-אפ הישראלי vCita (ויסיטה), המפתח מערכת לניהול קשרי לקוחות (CRM) עבור עסקים קטנים, הודיע על גיוס של 15 מיליון דולר (בסך הכל גייס עד כה כ-30 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2010 על ידי המנכ"ל איציק לוי וערן אוטמזגין, שכיום אינו שותף פעיל בחברה. את סבב הגיוס הובילה Forestay, קרן השקעות פרטיות, שהיא חלק מ-Waypoint Capital, קרן משפחתית שמושבה בז'נבה שבשווייץ. לידיעה המלאה.
  • חברת UVeye (קיצור של Under Vehicle Eye) הישראלית, שמספקת פתרונות טכנולוגיים לסריקה חיצונית של כלי רכב, גייסה 31 מיליון דולר (בסך הכל גייסה עד כה כ-35 מיליון דולר). החברה הוקמה על ידי האחים אמיר ואוהד חבר בשנת 2016. את סבב הגיוס הובילו יצרניות הרכב טויוטה ו-וולוו וכן חברת הביטוח האמריקאית W.R. Berkley Corporation. לידיעה המלאה.
  • חברת בלנדר, שפיתחה פלטפורמה להלוואות באשראי בנקודות מכירה ואשראי צרכני, גייסה 22 מיליון דולר בהון ובחוב (לפי IVC, הגיוס בהון היה בהיקף של 5 מיליון דולר). בסבבים קודמים גייסה החברה כ-24 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2014 בידי האחים גל ובועז אביב וברק גור. גיוס החוב בוצע בהובלת קרן אייפל הצרפתית (Eiffel Investment Group) וכללה משקיעים בינלאומיים נוספים. גיוס ההון בוצע בהובלת אסיה פלוס, גוף מוסדי אסייתי, בהשתתפות משקיעים חדשים וקיימים כמו קרן בלומברג קפיטל מסן פרנסיסקו וקבוצת אביב.
  • חברת Minute.ly הישראלית, שמפתחת טכנולוגיה לניתוח שידורים חיים ויצירת תקצירים, גייסה 8 מיליון דולר (גייסה עד כה מעל 12 מיליון דולר). החברה הוקמה ב-2013 על ידי ארז אליעד, עמית גולן ומעוז מלמד. בגיוס השתתפו Ansonia Holding, חברת Infront והמשקיע גלעד שבתאי. בעל מניות נוסף בחברה הוא גדי ויינרב.
  • חברת Smartair השלימה בהצלחה סבב גיוס בסך 6 מיליון דולר. החברה, שהוקמה ב-2015 על ידי ארז בוסו, מפתחת פלטפורמה טכנולוגית להקמה וניהול של אתרי תיירות. את סבב הגיוס הובילה קבוצת תלמה נסיעות ותיירות, קרן אלפא קפיטל וקרנות הון סיכון בינלאומיות שלא נחשפו.
  • הסטארט-אפ הישראלי Cervello, שמפתח פתרון אבטחת סייבר לרכבות, גייס 4.5 מיליון דולר בסבב סיד. החברה הוקמה ב-2017 על ידי רועי און שקד קפצן ונדב אבידן. בסבב הגיוס השתתפו הקרנות North First ו-Awz הקנדית וניסים בר-אל, מייסד קומסק, יו"ר ומייסד עמותת יוזמות עתיד.
  • הסטארט-אפ Shieldox, שעוזר לארגונים לשמור על המידע שלהם, גייס 4 מיליון דולר. החברה הוקמה ב-2017 על ידי גיא אייזדורפר ועמי מרואלי. בסבב הגיוס השתתפו המשקיעים מריוס נכט (גילוי מלא: בן הזוג לשעבר של ענת אגמון מבעלות השליטה ב"גלובס"), יואב שלוש, אלעד וייס ועוד.
aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988