אחרי 3 סבבים במיקרוסופט, צחי וייספלד מתחיל לנהל את האקסלרטור של אינטל, וזה לא עומד להיות קל

הוא עזב את מיקרוסופט לא פחות משלוש פעמים, ישב שנה בבית, למד משחק ואפילו שקל להיכנס לפוליטיקה • עכשיו, צחי וייספלד, דמות לא שגרתית בענף, מנסה להפיח רוח של חדשנות בענקית השבבים אינטל, ומבין שזה לא עומד להיות קל

צחי וייספלד / צילום: איל יצהר, גלובס
צחי וייספלד / צילום: איל יצהר, גלובס

החולצה הקצרה שלובש צחי וייספלד, מנהל האקסלרטורים החדש של אינטל, מינוי ישיר של המנכ"ל החדש בוב סוואן, חושפת חלקית קעקוע. האם זה חד קרן, אנחנו שואלים, משוכנעים שמדובר בדימוי מעולם חברות ההייטק, אבל וייספלד משיב בשלילה. "זה סוס. נראה לי שקעקעתי אותו במסגרת משבר גיל ה-40. סוס זו חיה מדהימה, שמזהה סכנות לפני אחרים, ואני מאוד אוהב את הכוח שלה. סוס - או שהוא מנהיג סוסים אחרים, או שהוא הולך בצייתנות אחרי מי שמוביל".

ואכן, וייספלד הוא לפעמים סוס שבועט ומוביל לכיוון אחר: לאחר שהקים עבור מיקרוסופט את תוכנית האקסלרטורים שלה והפך אותה לאחת משלוש התוכניות המובילות בעולם, עלה בדרגה והפך למנהל הסטארט-אפים הגלובלי של התאגיד - הוא מאס בפוליטיקה הארגונית ברדמונד ועזב תוך חודשים ספורים. מצד שני, לפעמים הוא סוס שחוזר ללהקה והולך איתה, כמו עכשיו, כשהוא מגיע לעשות בדיוק אותו הדבר בתאגיד עולמי גדול אחר, אינטל.

וכך, אחרי המרדנות הקלה, השנה ומשהו שישב בבית והביאה אותו להבין את המחיר הכבד שמשלמים הילדים - "יתומי ההייטק" שרואים את אבא כמה ימים בחודש - ואפילו כמה קורסים במשחק שלקח ב"ניסן נתיב", הוא חוזר כעת לתאגיד באופן מלא. הודף כל טענה על דורסנות הכוח התאגידי מול החברות הקטנות, או לגבי מה שיכול להתפרש כ"חיבוק דב" שהוא מעניק להן.

מנכ"ל אינטל, בוב סוואן/ צילום: רויטרס AMIR COHEN
 מנכ"ל אינטל, בוב סוואן/ צילום: רויטרס AMIR COHEN

אז מה, אינטל כל-כך חדשניים שהם מעתיקים את מה שמיקרוסופט עשו, כולל האיש שעשה את זה בשבילם?
"זה לא היה כך. התחלתי לעבוד איתם כיועץ חיצוני, לא תכננתי לבוא לאינטל, אבל בתהליך הזה התאהבתי מחדש במה שעשיתי (במיקרוסופט)".

אנחנו שואלים על הצד של אינטל, שרוצה לבצע את השינוי שעשתה מיקרוסופט.
"בוב סוואן מנסה להוביל שינוי תרבותי גדול באינטל, בדומה לשינוי שמיקרוסופט עברה: יותר למידה של דברים שקורים ופחות לבוא מעמדה של ידיעה. תשומת לב לקצב שמשתנה, פתיחות לעולם. אף חברה לא רוצה לפספס את הגלים של השינויים הבאים".

ואיך זה מתקשר למשימה שלך?
"לדאבוני, עם זה שהחברה היא אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם וגם המעסיק הגדול ביותר בישראל בתחום ההייטק - האינטראקציה שלה עם חלק רחב של העשייה הטכנולוגית, של האקוסיסטם, הייתה מאוד מוגבלת. למרות אינטל קפיטל, שהיא אחת הקרנות המובילות בעולם התאגידי. כל זה לא הצליח להיתרגם לקשר ליזמים. כשהייתי פוגש יזמים ושואל עם איזה תאגיד היית רוצה לעבוד - לרוב אינטל לא הייתה ברשימה הזאת. זו טעות, כי היא מאוד רלוונטית לחברות צעירות, אבל עד היום החברה לא החליטה שזה מסוג הדברים שהיא רוצה לעשות".

"עבדו נגדי מתוך מיקרוסופט"

וייספלד, כבר הבנתם, הוא לא טיפוס שגרתי בעולם המנהלים הבכירים. בהיסטוריה הקופצנית שלו נרשמו שאיפות ילדות להיות שחקן, יזמות מסחרית בגיל שמונה, קריירה במועצות תלמידים, הקמת סטארט-אפים, עבודה עם דב מורן בהצלחה הגדולה עם אמ סיסטמס ובכישלון המהדהד של מודו, וגם - עבודה במיקרוסופט בשלושה סבבים שונים.

הסיבוב האחרון היה ב-2010. משה ליכטמן, אז מנהל מיקרוסופט ישראל (והיום מייסד שותף של קרן IGP עם חיים שני), ויורם יעקבי, שניהל את מרכז הפיתוח, ביקשו ממנו להצטרף, בעיקר כדי "לחבר את החברה לאקוסיסטם של סטארט-אפים. הייתה תחושה שהחברה לא מספיק מחוברת לנושא, לא מספיק מכירה, שסטארט-אפים לא כל-כך רוצים לעבוד איתה", הוא מספר. "אבל אני אמרתי להם שהבעיה היא בכלל לא בישראל, אלא בעיה גלובלית: השריר של לעבוד עם סטארט-אפים ויזמים, שפעם היה במיקרוסופט - לא אימנו אותו בשנים האחרונות ומיקרוסופט פשוט לא הייתה חלק מהסיפור".

משה ליכטמן / צילום: איל יצהר
 משה ליכטמן / צילום: איל יצהר

באותה תקופה פרסם פול גרהם, אחד ממייסדי Combinator Y, האקסלרטור הידוע בעולם שעזר לייצר חברות כמו Airbnb ודרופבוקס, פוסט שכותרתו הייתה "מיקרוסופט מתה" ובו כתב שהחברה שהייתה צל גדול על התעשייה, לא שמה לב שהצל נעלם. אני, כך הוסיף גרהם, כבר לא מזמין אותם לדמו דייז (ימי הצגת החברות בפני משקיעים ורוכשים פוטנציאליים). לא להיות מוזמן לאירועים הללו, של אחד האקסלרטורים הבולטים בעולם, פירושו, כך וייספלד, "שאתה מחוץ לתמונה".

מרכז הפיתוח בישראל היה כפוף באותה תקופה לסאטיה נאדלה, היום מנכ"ל מיקרוסופט ואז ראש חטיבת השירותים והכלים. וייספלד נפגש איתו ב-2011 ואמר לו "אני רוצה להמציא את הקשר לסטארט-אפים מחדש, כי לדעתי אנחנו מפספסים בענק".

במה התבטא הפספוס של מיקרוסופט באותם ימים?
"הם היו עסוקים בלבנות כל השנים עסק מאוד יפה והגיעו למכירות שנתיות של 100-90 מיליארד דולר עם רווחים יפים. היו להם ביצועים פנומנליים בעולם הטכנולוגי, ולצד זה היו שאלות לגבי העתיד של החברה, והמניה שיקפה את זה".

בטח מאוד שמחת כשלימים, סאטיה נאדלה שהרים את הכפפה, הפך למנכ"ל החברה.
"דווקא הייתי מאוד סקפטי, למרות שאישית תמיד התחברתי אל סאטיה. אבל כשהוא קיבל את התפקיד חשבתי שזאת טעות. רציתי שיבוא מישהו מבחוץ וינער את החברה, ולא חשבתי שמישהו מבפנים, שהיה חלק מההחלטות שנלקחו, יוכל לעשות שינוי כל-כך גדול שהחברה נזקקה לו.

"טעיתי. הוא עשה דבר פנומנלי. קודם כול, הוא הכניס צניעות. כשסטיב באלמר היה נוחת בארץ הוא היה דורש: תביאו לי לקוחות. כשסאטיה היה נוחת הוא היה אומר: אני לא רוצה לראות לקוחות. בשביל זה יש לי ארגון מכירות. אני רוצה לראות סטודנטים, סטארט-אפים, להבין איפה אנחנו טועים. להפסיק עם המחשבה הזאת שאנחנו יודעים הכול. הוא פתח את החברה לקוד הפתוח, הוביל לריצה מטורפת לכיוון הענן, ועשה שינויים מאוד דרמטיים וגם שינוי תרבותי משמעותי".

אבל נחזור לאחור, לוייספלד ולהרפתקת האקסלרטורים, שהחלה כפיילוט עם 17 אלף דולר - ונתקלה בהרבה כתפיים קרות בתוך מיקרוסופט. "בראיונות עם יזמים", אומר וייספלד, "אני שואל אותם, ‘האם יש משהו שאתה מאוד מאמין בו למרות שרוב האנשים חושבים שהוא לא נכון?'. וזה מה שעברתי אז במיקרוסופט. כמעט כולם היו נגד האקסלרטור, והיו לי גם נקודות שבירה בקטע הזה. עבדו נגדי במיקרוסופט. מישהו מתוך החברה היה כותב בטוקבקים שזו שטות שהישראלים עושים".

למרות ההתנגדויות, התוכנית צמחה והגיעה בשיאה לשמונה אקסלרטורים ברחבי העולם, עם כמעט 800 חברות שסיימו את התוכנית וגייסו מעל 4 מיליארד דולר. 66 אקזיטים נרשמו ומתוכם לא מעט הנפקות.

ייתכן שהמתנגדים גם חשבו שזה אולי תורם יפה לסטארט-אפים, אבל לא ממש תורם למיקרוסופט.
"זה מאוד תרם. עזר להכניס חדשנות ולשנות תרבות. כשסאטיה לקח על עצמו את תפקיד המנכ"ל והגיע עם סט רעיונות חדש, של גידול, של עבודה עם עולם פתוח של רעיונות - אנחנו כבר הדגמנו איך זה עובד.

דב מורן /צילום: תמר מצפי
 דב מורן /צילום: תמר מצפי

"ויש עוד נקודה: כך בונים סט עתידי של לקוחות של החברה. גם אם היום מדובר על איזו חברה קטנה ולא מעניינת, היא צומחת בקצב הרבה יותר מהיר מהלקוחות הקיימים, והיא גם זו שתישא איתה את המוצרים החדשים. היום מייצרים מוצרים חדשים בקצב הכי מהיר בהיסטוריה, אבל הלקוחות הוותיקים לא מאמצים חידושים בקצב הזה. לוקח להם זמן. תשאלו את עצמכם מתי 'גלובס' עדכן בפעם האחרונה את ה'אופיס' שלו. אבל סטארט-אפים ייקחו את הדבר האחרון שפיתחת - בטח אם אתה נותן להם אותו בחינם - וירוצו איתו".

אחרי שמונה שנים הגיע וייספלד למנהלים שלו ואמר: אני עושה את זה הרבה שנים ואני רוצה לקחת אתגר יותר גדול - לנהל את כל התוכניות ושיתופי הפעולה של החברה בעולם עם סטארט-אפים ולשנות את האסטרטגיה ביחס אליהם. וייספלד שאף לעודד את אנשי המכירות, באמצעות שינוי מודל התגמול, להיות יותר מוכווני סטארט-אפים, ויצר תפקיד שלא היה קיים בחברה - מנהל "מיקרוסופט עבור סטארט-אפים". מיקרוסופט מצדה החליטה להשקיע חצי מיליארד דולר בשנה ב-110 מדינות במסגרת הפעילות הזאת. אלא שאחרי שמונה חודשים בלבד הוא החליט לפרוש.

קיבלת את התפקיד שביקשת, שאתה המצאת, וכל-כך מהר התייאשת ממנו?
"הרבה שנים הייתי רגיל שיש לי מנהל מעליי, שאני עושה מה שצריך, והוא דואג לתקציבים, לכוח-אדם. אבל כשאתה מתקדם בארגון, אתה צריך להיות האדם שדואג לדברים האלה. ומצאתי את עצמי במקום לנסוע בכל העולם לפגוש יזמים, יושב ברדמונד ומתמודד עם הפוליטיקה הפנימית. יש בזה משהו שמאוד שואב אנרגיה לעבוד במסדרונות התאגיד. זה לא כיף. ועוד פחות למי שגר רחוק. הייתי מוצא את עצמי טס בשישי מרדמונד לישראל, ועוד במטוס מבין מהאימיילים שאם אני לא חוזר ביום שני למשרדים, כל מה שסיכמתי בשבוע שחלף לא רלוונטי".

"הייתי בטוח שאני אב השנה"

הוא בן 47, גדל בחולון, בן למשפחה שהוא מגדיר כמעמד ביניים. שני ההורים עלו ארצה מפולין והכירו כאן כשהיו ילדים בני 12. אמו, בת 80 כיום, עברה ילדות טראומתית בצל השואה. דודה כמעט חנק אותה למוות כדי שלא תבכה כשנכנסו גרמנים הביתה ("היא לא כועסת עליו. אם היו מתגלים, כולם היו מתים שם"), אמא שלה נהרגה לאחר תום המלחמה מכדור תועה של חייל רוסי שיכור, ואביה התחתן לאחר מכן עם אישה אחרת. האישה החדשה הפכה אותה, ממש כמו בסיפור סינדרלה, למשרתת של האחים שלה שחיה מתחת למדרגות.

בישראל הפכה האם לאחות, ניהלה שנים רבות את שירותי הסיעוד של קופת חולים, ואף זכתה בפרס קפלן על כך. האב עדיין עובד בעסק שבנה מאפס לצילום של מתכות, קווי מים, נפט וגז באמצעים רדיואקטיביים. לוייספלד שתי אחיות גדולות ממנו.

מגיל 6 חלם להיות שחקן, אבל חייו ניתבו אותו לכיוון אחר. לפני כשש שנים הגשים מעט מהחלום הזה כאשר קיבל טלפון מאישה שלא הכיר שהציעה לו להצטרף למועצת המנהלים של בית הספר למשחק ניסן נתיב. האישה הזו היא יעל גילון, אשתו של האנג'ל הסדרתי זהר גילון, שהשקיע בעבר בסטארט-אפ שבו היה וייספלד מעורב. אבל וייספלד משוכנע שמעולם לא דיבר עם גילון על חלומות התיאטרון שלו, ורק יד המקרה המופלא הייתה בדבר.

מגיל צעיר היה יו"ר מועצת תלמידים, גם ביסודי וגם בתיכון. בגיל שמונה היה לו "עסק" למוצרי פרסום, שכלל למשל כיסויי שמש עם לוגואים של חברות כמתנות לחגים. הוא היה גיק מחשבים, אבל נדבק בחיידק העסקי כאשר עבד בחופש אצל חבר של אביו שניהל סופרמרקט ("למדתי שם גם את הדברים הלא טובים של המסחר, כל הפוילעשטיקים").

לאחר שירות בחטיבת תכנון כוח-אדם בצה"ל, למד כלכלה באוניברסיטת תל-אביב בשנות ה-90, בתקופת ההפגנות הגדולות נגד שכר הלימוד. "הייתי נכנס עם מגאפון לשיעורים ומפוצץ אותם, היינו נקשרים לשערים", הוא נזכר.

לאחר מכן עבד בחברת הייעוץ הישראלית שלדור. משם נדד לעולם הפרסום כאשר חבר למשרד הפרסום תמיר כהן שהיה בעלי נטקינג, אחת מחברות האינטרנט הראשונות בישראל. אחד הלקוחות בסוכנות הפרסום האינטרנטית היה מיקרוסופט, והם ביקשו שיצטרף כדי להקים את MSN ישראל. כיוון שבחברה העולמית לא ממש התלהבו מהקמת החברה, וייספלד נסע לרדמונד לשכנע שם את סגן הנשיא של MSN אינטרנשיונל, שהיה לא אחר מאשר משה ליכטמן. "אמרתי לו משה, אחי, אנחנו נדאג לטכנולוגיה ולכסף. רק תנו לנו להקים את זה. עשינו מיזם משותף עם אינטרנט זהב, שקיבלה 51% מהחברה המשותפת".

בהמשך פגש את קומטאץ' - אחת החברות הישראליות הבולטות, לטוב ולרע, בתקופת הבועה - ועזב למענה את מיקרוסופט. "זה היה כמו לשבת ברכבת הרים. היא עולה, ופתאום מתרסקת ואין תחתית". הפרק הבא היה אמ סיסטמס של דב מורן, ממציאת הדיסק און קי, שהפכה כזכור להצלחת ענק.

ליכטמן החזיר אותו פעם נוספת למיקרוסופט, אבל ב-2006, השנה הכי רטובה בסיאטל זה 70 שנה, הוא והמשפחה נשברו והחליטו שהם רוצים לחזור לארץ. הוא שב לחיקו של מורן, הפעם עם מודו - חברה שעוררה תקוות לטלפון זעיר, כחול-לבן, שהיה אמור להפוך לגאווה גדולה. "היה לי עובד ששוטר עצר אותו בארבע בבוקר על מהירות. השוטר שאל מאיפה הוא מגיע, וכשהוא השיב שמהעבודה במודו, השוטר אמר לו ‘אני מאחל לכם המון בהצלחה', ושחרר אותו".

מה התפקשש במודו?
"זה היה ניסיון מדהים להקים חברת צרכנות אלקטרונית מאפס בישראל, והיו בו טעויות, אבל זה היה שיא הקריירה האישי שלי".
מקובל לחשוב שהגיע האייפון והרג את מודו.

"לדעתי, הפיל את מודו שילוב של דברים, בעיקר בחירה טכנולוגית שגויה שלא אפשרה לנו לעשות דור שלישי. זו הייתה מכה מאוד קשה. אבל דב מורן הוא איש מאוד חכם, שבוערת בו אמת פנימית".

אחרי שעזב את מיקרוסופט בפעם האחרונה, באפריל 2018, בילה קצת יותר משנה בבית. "לקחתי הפסקה ואמרתי לעצמי, תודה לאל שאני יכול לעצור רגע ולראות מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדול. קודם כול נשמתי. היו חודשים במהלך העבודה שהייתי בבית ארבעה ימים בחודש. עכשיו קיבלתי חזרה את המשפחה שלי. אני לא יודע כמה מדברים על המחיר הזה בתעשייה, אבל המחיר של ההצלחה הוא עצום.

"הייתי בטוח שאני אב השנה, אבל פספסתי המון. רק השנה, למשל, הבנתי שיצרתי אוסף ציפיות נורא גדול מהבן הבכור שלי (בן 19) שאמר לי, אני לא עומד בכמות הציפיות האלה. בשנה הזאת עברתי איתו תהליך של להתחבר מחדש, וללמוד לשחרר. עבור הבת הקטנה, בת השבע, הייתי האיש הנחמד שבא ומבקר בבית עם מתנות. כמות הלגו שבניתי בשנה האחרונה היא לא תיאמן. נוצר לי קשר עם הילדים שלא היה קודם. אני מסתכל על החברים שלי בעולם הזה שלא מרשים לעצמם לעשות הפסקה כזאת - הם מפסידים מאוד".

בשנת החופש הזאת הוא גם למד משחק, הקים עם כמה חבר'ה שעבדו איתו במיקרוסופט חברה שנקראת ASN (accelerated start up nation) שייעצה לערים, מדינות ותאגידים, ואפילו חטא בהרהורים על כניסה לפוליטיקה. אבל "כשאמרתי לאשתי שאני חושב על כך, קיבלתי איסור מוחלט, בגלל המחירים האישיים הקשים והכבדים. זה חבל כי מפריעים לי הרבה דברים. אני מסתכל על יזהר שי (יזם הייטק ומשקיע הון סיכון, וכיום גם ח"כ מטעם כחול לבן) ומוריד בפניו את הכובע, ולפעמים קצת מצטער. לפעמים אני חושב שאולי אני לא אדם כל-כך טוב כמו שנדמה לי, אבל אשתי אסרה וקיבלתי את דין התנועה".

"הרווארד של האקסלרטורים"

כשהחופש נגמר, ואחרי שהחל לתת שירותי ייעוץ לאינטל, הוא הגיע לתפקידו הנוכחי בתמיכה ישירה של מנכ"ל אינטל מאז תחילת 2019. כעת הוא עומד להתחיל להפעיל את האקסלרטור החדש בתחילת ספטמבר. כ-150 חברות הגישו מועמדות, ובאינטל ייפגשו עם כמחציתן, עד שבסוף התהליך ייבחרו בין 5 ל-10 סטארט-אפים, שייכנסו לתוכנית של כ-20 שבועות.

תוכניות מן הסוג הזה כוללות קבלת שירותים מקצועיים, ליווי של מנטורים וסיוע בהנעת תהליכים. החיבור בין היזמים בתוכנית מאפשר גם לסייע בהתמודדות עם סוגיות יותר אישיות, כמו קושי ביחסים בין המייסדים. בסיום האקסלרטור נערך בדרך כלל "דמו דיי", שבו מציגות החברות בפני משקיעים.

"יש היום 250 גורמים שקוראים לעצמם אקסלרטורים בישראל, זה מצחיק", אומר וייספלד כשהוא מתבקש לעשות קצת סדר בתחום. "בסוף יש שלושה גופים שעושים עבודה אמיתית. בכלל, אנחנו רוצים לשנות חלק מהתפיסות - למשל, אנשים כבר לא רוצים לראות 'דמו דיי', זה חוזר על עצמו. אנחנו גם מבינים שסטארט-אפים מגייסים היום הרבה כסף בזמן קצר, כלומר הם גם מגייסים צוות יותר מהר, והמנכ"ל לא בהכרח מוכן לכך. אנחנו רוצים להקים את ההרווארד של האקסלרטורים".

אז היום אינטל נמצאת במצב שבו הייתה מיקרוסופט ב-2010 כשכתבו שהיא מתה?
"הזמינו אותי מתישהו (כשעוד שימש כיועץ) למפגש בין בכירים באינטל למנהלים בתעשייה ואמרתי להם: אתם בתקופה מדהימה, ובדיוק במקום שבו יש הרבה סימני שאלה לגבי העתיד. יש כאן חברה שרוצה להשתנות ואתם יכולים להיות מנוע בסיפור הזה.
"היום כשאני כאן, אני מסתכל על ההזדמנויות של אינטל ואומר אין תחום שאנחנו לא מתעסקים בו. העולם רעב לעוד כוח, עוד אחסון, עוד יכולות עיבוד. יש לי הרבה כבוד למיקרוסופט, פייסבוק, אמזון וגוגל, אבל כל הדברים המדהימים שקורים שם לא היו קורים בלי הבסיס של אינטל, בלי שהחומרה תעשה את קפיצות הדרך הדרושות לשם כך".

ומה עם שריר העבודה עם סטארט-אפים? מפותח או מנוון?
"זה מקום שבו אנחנו רוצים לעזור".

במיקרוסופט לקראת הסוף חלשת על תקציב של חצי מיליארד דולר. כמה יש לך כאן?
"כמה מיליוני דולרים בשנה לכל מיקום (כלומר לכל מקום שבו יוקם אקסלרטור)".

סליחה, אבל במונחים של אינטל זה ממש לא הרבה כסף.
"לא נכון. לכל סכום כסף יש שימושים אלטרנטיביים וקבוצות אחרות בחברה שמבקשות אותו, וראיתי מחויבות די מדהימה מצד בוב".

התוכנית שאותה מוביל כעת וייספלד היא להשקיע בסטארט-אפים בשלבים מוקדמים (בשלב seed או אף לפני כן), שגייסו עד 4 מיליון דולר. התחומים לא בהכרח קשורים לפעילות של אינטל, אלא מתמקדים באינטליגנציה מלאכותית, מכשירים אוטונומיים, סייבר, אינטרנט של הדברים וגם HR-Tech, סטארט-אפים בתחום הרכב ועוד. אמת המידה היא, בין היתר, "חברות שעובדות על דברים מאוד גדולים". אחד האתגרים בדרך הוא מגוון מבחינה אנושית, כלומר לשלב למשל יזמים חרדים או ערבים. בינתיים בונים את הצוות ומתחילים את תהליך ברירת החברות.

יכול להיות שמה שעשית במיקרוסופט ואתה עושה עכשיו באינטל, זו בעצם דרכם של תאגידי הענק האלה להתחבב על השוק ולהילחם בשנאה שיש כלפי ענקיות הטכנולוגיה?
"אני לא חושב שהיום השנאה הזאת כל-כך חזקה. היה פעם מושג של ‘חברות הרשע', וכל אחת בתורה, פעם מיקרוסופט ופעם אינטל, מילאה את התפקיד. כי כמו שבסרטים של דיסני תמיד יש את הדמות של הרשע, גם בחיים צריך מישהו שימלא את התפקיד הזה. אבל היום שני הצדדים, גם הסטארט-אפים וגם התאגידים, מאמינים שאף אחד מהצדדים לא יכול לעבוד לבד".

התהליך הזה, שבו חברות הענק הרב-לאומיות מחבקות את החברות הצעירות ורוכשות אותן או רותמות אותן לשיתוף פעולה, בעצם מבצר את הכוח של הראשונות והרבה פעמים מונע תחרות.
"מצד שני, סטארט-אפ שעושה משהו מדהים, יכול בעזרת הכוח הזה של החברות הרב-לאומיות - שישקיעו משאבים בפתרון שלו - להגיע הרבה יותר מהר והרבה יותר רחוק. שיתוף הפעולה הזה עושה טוב - כשזה נעשה נכון. לחברות גדולות מאוד קל להרוג סטארט-אפים, ותמיד ראיתי כחלק מתפקידי להגן על החברות הצעירות האלה. חברות גדולות לא תמיד יודעות איך להתמודד עם הדבר השביר הזה, חברת סטארט-אפ".

סאטיה נאדלה/ צילום: רויטרס
 סאטיה נאדלה/ צילום: רויטרס

מה אתה רוצה לעשות עכשיו אחרת ממה שעשית במיקרוסופט?
"זה לא שאני רוצה לעשות משהו שונה. השוק השתנה. הרבה יותר קל לגייס היום כסף. היום שני יזמים יוצאי 81 (היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין) שיודעים לאיית סייבר, כבר מגייסים 4 מיליון דולר. זה אומר שגם מגייסים צוות הרבה יותר מהר.
"אם פעם, שניים-שלושה יזמים היו יושבים הרבה זמן בבתי קפה עד שהיו מגייסים ומתארגנים על משרד, היום הם ישר שוכרים משרד בעזריאלי שרונה. לרוב, אלה אנשים צעירים שבפעם הראשונה מנהלים משהו, מבטיחים למשקיעים שבתוך חצי שנה יהיו כמה לקוחות אמריקאיים, ויש סיכוי סביר שהם יחרבשו את הרעיון, כי הם עוד לא למדו לזחול וכבר הם רצים".

נשמע שאתה מתאר בועה, ואתה הרי חווית התפוצצות של בועה כשעבדת בקומטאץ' הישראלית.
"אני לא חושב שזה ככה היום, אבל כן צריך להיות נורא זהירים. לפעמים בתוך היער קשה לראות את העצים. יש סממנים לבועה, אולי בסין או במקומות אחרים, יש חברות שהן חברות בועה קלאסיות, אבל יש דברים שלמדנו ואנחנו עושים יותר טוב, והמשקיעים זהירים יותר ועוקבים יותר אחרי מה שקורה בחברות". 

הצלקת של אינטל

אינטל, חברת השבבים הגדולה בעולם, נושאת על גבה צלקת: פספוס שוק המובייל לחברת קוואלקום. את כל המהלכים של אינטל בשנים האחרונות צריך לבחון לאור הפספוס הזה - מהשקעות בחברות שמפתחות רחפנים ועד רכישת מובילאיי הישראלית בסכום עתק של 15.3 מיליארד דולר. באינטל סבורים כיום כי צריך להכיר את התחומים מקרוב כדי לפתח מעבדים ייעודיים, אך זו גם דרך עבור החברה להישאר עם יד על הדופק.

אינטל / צילום: שאטרסטוק
 אינטל / צילום: שאטרסטוק

רק שבינתיים, בשנה-שנתיים האחרונות מתחולל תהליך נוסף שאינטל חייבת להישאר עירנית לגביו. יותר ויותר סטארט-אפים מפתחים שבבים מתוחכמים ומהירים, בין השאר בגלל הצורך בשבבים חזקים שמתאימים לבינה מלאכותית וללמידה עמוקה. מדובר בסטארט-אפים כמו "הבאנה", שבין מייסדיו נמצא אביגדור וילנץ, או "היילו". גם אנבידיה (שרכשה את מלאנוקס הישראלית) נושפת בעורפה של אינטל.

המשמעות היא שהחברה חייבת להיות מחוברת יותר למה שקורה בתעשיית הסטארט-אפים, גם אם האקסלרטור שלה לא פונה בהכרח למיזמים בתחום השבבים. לאינטל אומנם יש כבר זרוע השקעות פעילה מאוד, אינטל קפיטל, אך בחברה הבינו שהחיבור שלה עם תהליכי חדשנות בשטח עדיין לא מספיק חזק. נראה כי דרך תוכנית האקסלרטורים החדשה אינטל שואפת להוביל שינוי תרבותי דומה לזה שעברה מיקרוסופט. גם כלפי פנים, בתוך החברה, אך לא פחות חשוב מכך - כלפי חוץ, אל תעשיית הסטארט-אפים עצמה, שבה היא רוצה להיות מזוהה עם תחום החדשנות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988