ועדת הבדיקה של מאוחדת "מיישרת קו" עם המנכ"ל: לא ידע על הגירעון בזמן אמת

בתחילת 2019 התגלה במאוחדת במפתיע גירעון עתק של קרוב לחצי מיליארד שקל • באפריל מינתה הקופה ועדה בדיקה פנימית, שממצאיה קובעים כי בכירי הקופה פעלו בתום-לב • גורם במערכת הבריאות: "אם זו תהיה המסקנה הסופית, לא נסתפק בה ונמנה ועדה נוספת"

זאב וורמברנד, מנכ"ל קופת חולים מאוחדת לשעבר / צילום: איל יצהר
זאב וורמברנד, מנכ"ל קופת חולים מאוחדת לשעבר / צילום: איל יצהר

האם קופת חולים מאוחדת הסתירה ממשרדי האוצר והבריאות את גירעון העתק שצברה ב־2018, והגיע לכמעט חצי מיליארד שקל, או שמא פעלה בתום-לב? המסקנות העיקריות העולות מטיוטת דוח ועדת בדיקה שמינתה הקופה לחקר הגירעון, ומופיעות במכתב שהגיע לידי "גלובס", מורות על האפשרות השנייה.

מהמכתב עולה כי הגירעון דווח לאוצר מיד עם גילויו ב־2019 ושהקופה דיווחה לדירקטוריון הקופה ולאוצר על נתוני הגירעון כפי שהיו ידועים לה, לאורך 2018 ובסיומה. עצם קיומו של גירעון העתק - הגדול ביותר שידעה הקופה מעודה - נחשף ב"גלובס" באפריל האחרון.

המשמעות היא שנכון לעת הזו, הוועדה "מיישרת קו" עם טענות מנכ"ל מאוחדת לשעבר, זאב וורמברנד - כי הגירעון הגבוה חרג מהמתוכנן ל־2018. "בפועל, הגירעון היה גבוה בעוד 80 מיליון שקל ממה שחשבנו", אמר וורמברנד ל"גלובס" באפריל. "הפער הזה התגלה רק כאשר סגרו את הדוחות. מרגע שהגירעון החריג התגלה, הוא דווח מיידית לאוצר".

גירעון מאוחדת ב?2018 כחצי מיליארד שקל
 גירעון מאוחדת ב?2018 כחצי מיליארד שקל

הסברים אלה נשמעו תמוהים למשרדי הבריאות והאוצר, שכן רק חודשים קודם לכן, בסוף 2018, מאוחדת התחייבה לאיזון תקציבי וחתמה על הסכמים מול האוצר ("הסכמי ייצוב") לקבלת תמיכות לכיסוי גירעונות ל-2017-2019.

לפי הערכות, ניסיונותיה של מאוחדת ומנכ"לה דאז להדביק פערים מול מכבי וכללית (שלכל אחת מהן בתי חולים משלה), למשל באמצעות רכישת 40% מרשת בתי החולים הפרטית נארא, שהושלמה בפברואר האחרון, והשקעה כספית ניכרת בשיפורים טכנולוגיים - הם שהובילו לגירעון האסטרונומי. עסקת נארא הייתה תלויה בחתימה על הסכמי הייצוב, ובאוצר חושדים שמאוחדת דיווחה על עמידה בהסכמים, אף שידעה על הגירעון, כדי לקבל את ההיתר ולהתקדם עם תוכניותיה. במילים אחרות, באוצר חושדים שוורמברנד הסתיר מהם את הגירעון במכוון.

וורמברנד אמר מנגד באפריל: "מעולם לא חתמתי על הסכם שידעתי ברגע החתימה שלא אוכל לעמוד בו". המנכ"לית הנכנסת, סיגל רגב רוזנברג, אמרה אז ל"גלובס": "כשנכנסתי לתפקיד הייתי בשוק. כעסתי. אני לא מכירה מספרים כאלה. ההנהלה חשבה שתוכל להשתלט על הגירעון, וזה לא קרה. זה לא גירעון של שנה אחת. עכשיו הוא יילך איתי עוד שנים קדימה".

את המכתב, ובו ממצאים עיקריים מדוח ועדת הבדיקה, שלח אתמול (ג') היועץ המשפטי במאוחדת, עו"ד ד"ר תמיר מוריץ, לסגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר, אלון מסר. הוועדה מונה שלושה חברים: עו"ד רמי תמם, לשעבר חוקר ביחידת להב 433 במשטרה; איריס גינזבורג, בוגרת אגף תקציבים במשרד האוצר וסמנכ"לית הכספים לשעבר במאוחדת; ופרופ' אשר בלס, לשעבר הכלכלן הראשי במחלקת המחקר בבנק ישראל. את הוועדה מינתה באפריל קופת חולים מאוחדת, בהסכמת משרדי הבריאות והאוצר, לצורך כתיבת דוח מקיף על הנסיבות והגורמים שהובילו לגירעון במאוחדת, קופת החולים השלישית בגודלה בישראל, המבטחת כמיליון ו-200 אלף אנשים.

לפי המכתב, טיוטת הדוח שכתבה הוועדה כוללת 84 עמודים, ומוריץ מדגיש שמדובר ב"טיוטה גרידא, אשר טרם הועברה להתייחסות כלשהי ואינה נמצאת בידי גורם כלשהו מלבדי... אין בידי הממצאים שצוינו כדי למצות את טיוטת הדוח".

בעיקרי הממצאים נכתב: "הקופה סיימה את 2018 בגירעון בסך כ-440 מיליון שקל, לעומת תכנון בסך של 200 מיליון שקל (הכוונה כנראה לגירעון אחרי קבלת תמיכות, ה"ו)". הגירעון, אשר לפי הכתוב החמיר דרמטית לאורך השנה, נבע מחריגות בכמה סעיפי הוצאה מרכזיים: תכנון בהוצאות בבתי החולים, בתרופות, בהחזרים לחברים, במכונים רפואיים ובמעבדות". עוד נכתב כי "הוועדה מצאה שהתקיימה הלימה בין הדיווחים לדירקטוריון לדיווחים לאוצר במסגרת המשא ומתן על הסכמי הייצוב ולאחר החתימה ועם גילוי הפער, הדברים נמסרו לאוצר". לפי דוח הפיקוח על קופות החולים שפורסם באחרונה, מאוחדת סיימה את 2018 עם גירעון גבוה יותר מזה שעליו היא מדווחת במכתב, של 490 מיליון שקל.

גורם במערכת הבריאות אומר בתגובה למכתב שאם אכן יעלה מהדוח הסופי ש"ההנהלה והדירקטוריון לא לוקחים על עצמם אחריות לניהול האירוע, שהוא אירוע חמור ביותר - אנחנו בבעיה. אם זו תהיה המסקנה, לא נסתפק בה, וככל הנראה תמונה ועדת בדיקה נוספת".

עוד הוא מבקר את האופן שבו מאוחדת ניהלה את המשבר עד כה, שכן מצד אחד היא טרם העבירה לממשלה דוח מסודר עם מסקנות מבדיקת האירוע, ומצד שני היא מבקשת סיוע כלכלי ממשרדי הבריאות והאוצר. לפי המכתב, הוועדה לא תוכל לסיים את הבדיקה הקיץ אלא רק בתקופת החגים, "בשל היעדרות ממושכת של הגורם המרכזי הנדרש להתייחס לטיוטה". ל"גלובס" נודע שהגורם הוא המנכ"ל לשעבר וורמברנד, השוהה בחו"ל. "איננו יכולים לסיים מול מאוחדת את העבודה, מבלי שישנם ממצאים ברורים על מה שאירע שם".

צעדים נוספים שעליהם סוכם מול מאוחדת להתמודדות עם המשבר, לבד מהקמת ועדת בדיקה, הוא מינוי משקיף מטעם משרד הבריאות לדירקטוריון הקופה והצגת תוכנית התייעלות מטעמה של הקופה, לרבות מכירת נכסים, עד סוף אפריל. לפי הגורם, המשקיף מתרשם עד כה שהדיונים בדירקטוריון מאוחדת אינם מתקיימים באופן מספיק ממצה, וכי תוכנית ההתייעלות מצויה רק בראשיתה.

מקופת חולים מאוחדת נמסר בתגובה: "המסקנה העיקרית העולה מטיוטת הדוח היא שלא הייתה כל הסתרה של הגירעון ושכל הדיווחים הכספיים נמסרו כמתבקש ובזמן אמת הן לדירקטוריון והן למשרדי האוצר והבריאות. כמתחייב בהתייחס לכל טיוטה, זו אינה יכולה להפוך דוח מסוכם בטרם מתקבלות תגובות הנוגעים בעניין. אלא שלצערנו, אחד הגורמים שהתייחסותם לדוח הכרחית, נמצא בחו"ל וללא נגישות לדואר אלקטרוני. לכן עידכן היועץ המשפטי של הקופה, עו"ד ד"ר תמיר מוריץ, את משרדי האוצר והבריאות, כי יחול עיכוב בהתייחסות הגורמים שאותם בחנה ועדת התחקור. צר לנו כי פעילות זו של היועץ המשפטי מנוצלת להדלפות פופוליסטיות. חמור מאוד בעינינו שהתמשכות גיבוש מסקנות הוועדה והתחקור משמשת את משרדי האוצר והבריאות כתירוץ שלא לקדם את הפתרונות הנדרשים לקופה".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988