"החדשנות בעולם הבנייה תצמח מהבטיחות, כמו שזה קרה ברכב"

צחי פז, מנכ"ל חברת safeguard הישראלית המפתחת טכנולוגיה לניהול הבטיחות באתרי בנייה, גייס רק כמיליון דולר, אבל מגלה שהחברה כבר רווחית • עכשיו הוא מחפש לקוחות גם באפריקה

צחי פז, מנכ"ל safeguard / צילום: חברת סייפגארד
צחי פז, מנכ"ל safeguard / צילום: חברת סייפגארד

"הייתי משקיף בוועדות של ביטוח לאומי וייעצתי למשרד הבריאות בנושא של ביטחון תעסוקתי, כך נחשפתי לתקציבים של מיליארדי שקלים שיוצאים על פיצויים לעובדים במקומות עבודה", מספר צחי פז, מייסד ומנכ"ל חברת סייפגארד הישראלית, שמפתחת מספר אפליקציות וטכנולוגיות נוספות שמטרתן ניהול הבטיחות באתר הבנייה. "ההרג הוא קצה הפירמידה, יש עוד כמות גדולה של נפגעים. לא יכול להיות שמספר הנפגעים הוא כמו במבצע צבאי. חיפשתי לראות איך ניתן להפחית את זה באמצעות טכנולוגיה".

באמצע 2014 פנה פז לקרן מנוף של ביטוח לאומי, שמממנת פעילויות להפחתת תאונות עבודה, והחל בפיילוט טכנולוגי במשך כשנתיים. היום יש לחברה שורה של אפליקציות שמנגישות מידע לגורמים באתרי הבנייה ומסייעות להם לנהל את כל ההיבטים הקשורים לבטיחות. למשל, יש אפליקציה שמסייעת לנהל את הכשירויות של העובדים. כשירויות כאלה יכולות להיות הדרכה על עבודה בגובה, על בטיחות באתר, על משימות ספציפיות כמו חשמל או ריתוך, או הדרכות שגרה קבוצתיות. במקביל, יש גם ניהול ידע לגבי ציוד שנמצא באתר הבנייה, שגם הוא נדרש לאישורי כשירות מסוגים שונים.

טכנולוגיית הבטיחות של החברה מוטמעת ב-53 חברות בנייה, שמפעילות 230 פרויקטים. בסך-הכול רשומים במערכת כ-50 אלף עובדים, מתוך כ-300 אלף עובדים בכל הארץ, וכן 170 מנופים מתוך 1,100 מנופים הפועלים כיום בישראל. לדברי פז, החברה מכפילה את ההכנסות שלה מדי שנה וב-2019 היא צפויה להגיע להכנסות דו-ספרתיות של מיליוני דולרים. הוא ציין גם כי החברה רווחית. מלבד מענק שקיבלה מביטוח לאומי, החברה גייסה קצת יותר ממיליון דולר, והיא מתכננת לגייס בקרוב סכום נוסף.

איך עובדת האפליקציה שלכם לניהול כשירויות עובדים?
"ראש צוות יכול לבחור באפליקציה את המשימה הרלוונטית, למשל התקנת מעקה. אז הוא מקבל רשימה של הסכנות האפשרויות ורשימה של פעולות בקרה רלוונטיות. למשל צריך לוודא שהחפירה היא בעומק מסוים, שיש תיק עזרה ראשונה וכו'. הוא עושה תדריך לעובדים והאפליקציה מתעדת את זהות העובדים שהשתתפו. היום הוא מזין ידנית את זהות העובדים, אבל אנחנו מפתחים אפליקציה שתכלול זיהוי פנים וכך תבטיח שהם אכן היו נוכחים בתדריך", אומר פז.

כך, כשקיים תיעוד של הכשרות הבטיחות, כל מנהל פרויקט ומנכ"ל של חברת בנייה יכול לקבל דוח יומי שמראה לו את החריגים - לכמה עובדים יש בעיית כשירות, כמה בקרות לא בוצעו וכו'. כל הנתונים הללו משוקללים לציון אחד, שמשקף את מדד הבטיחות של אתר הבנייה.

"משתמשים בנו קבלנים שפועלים באתרים רבים ועם בנייה לגובה. אם נכנסים לך 200 עובדים לאתר בנייה ואין לך מערכות שליטה, הסיכון שלך גדל. אף אחד לא רוצה שעובדים ימותו לו באתר. אני היום מסוגל לבוא למנכ"ל ולהגיד לו - זה העובד המצטיין שלך מבחינת בטיחות, אלה האתרים הבעייתיים שלך, ואלה הנושאים שכדאי לך לטפל בהם, יש לזה יתרון כלכלי בעבורם, זה מגדיל את הסיכוי שלהם לזכות במכרזים", אומר פז.

מתחם אלקטרה בפתח תקווה/צילום: איל יצהר
 מתחם אלקטרה בפתח תקווה/צילום: איל יצהר

מודל עסקי של רישיון לכל פרויקט

המודל העסקי של החברה בנוי מרישיונות לפי פרויקט, ובאופן ספציפי לפי נקודות בקרה בטיחותיות. כך למשל, בפרויקט של סלילת כביש באורך של 160 קילומטר יש מקטעים רבים, שבהם עובדים פועלים בנפרד ולכל אחד מהמקטעים הללו יש מנהל פרויקט, ועל כל מקטע כזה החברה משלמת, ולא משנה לסייפגארד כמה עובדים יש בפרויקט. "למה אנחנו לא מבקשים תשלום לפי עובד? כי בענף הבנייה זה מאוד קשה לתמחר לפי עובד או לפי כמות ציוד, הדברים האלה משתנים".

ניהול הכשירויות באפליקציה נראה כמו אלמנט שלא כולל טכנולוגיה עמוקה, אלא בעיקר יצר סדר פעולות נכון. החברה עובדת כעת על השלבים המתקדמים, המתוחכמים יותר. "אנחנו מפתחים סנסור עם מצלמה ובינה מלאכותית שיודע על בסיס תנועה לזהות כמה עובדים מתקרבים אליו, והאם יש להם קסדות ורתמות, למשל. אם לא, הוא מתריע גם אצל העובד שמתקרב וגם לעמדת בקרה אחורית".

הבעיה העיקרית באתרי בנייה היא בכשירויות ובכניסה לא מורשית של אנשים?
"אנחנו יודעים להגיד שהבעיה היא שליטה: מי נכנס לאתר, לאיזה קבלן הוא שייך, לוודא שיש לו את המסמכים. המערכת יודעת לזהות בן אדם שיש לו מסמכים ואם הם לא בתוקף. לדעתנו, זה מרכיב מרכזי. היינו יכולים לעצור בלי לפתח מצלמה חכמה אבל הסיבה שאנחנו הולכים קדימה זה בדיוק בגלל מה שאתה אומר - זה לא רק עניין של הרשאות".

נשמע שאין מניעה להעתיק אתכם.

"כל אחד מהרכיבים ניתן להעתקה, וכל הזמן יש גופים שמנסים - אחד ניסה לפתח אפליקציה ולא כל כך הצליח לו, ועכשיו ראינו עוד גוף שמנסה לפתח מערכת. לגבי השוק הישראלי, אנחנו עדיין מובילי שוק בצורה משמעותית. בחו"ל יש מערכות אבל הן מטפלות רק בחלק מהבעיה, אבל באופן מקיף. אנחנו מטפלים בהכול ביחד, וגם יותר פרואקטיביים, מחוברים לממשקי צד ג', כמו המצלמות ושערים חכמים. זה מאפשר לנו לאסוף מידע נוסף או לשלוח מידע.

"המטרה היא יצירה של אתרי בנייה חכמים. יש כמה חברות שמשתמשות בנו כדי לבנות מערכת שליטה על כל הנעשה באתר, אם זה בקרות על איכות, פרוטוקולים של מסירות, הנגשה חכמה של תוכניות אדריכלות ועוד. אנחנו מזהים את הבטיחות כאבן הראשונה בכל הרנסנס של אתר הבנייה. למשל מובילאיי, הם התחילו ממצלמה שבאופן יחסי הייתה פחות גאונית ממה שיש כיום, אבל הם הניחו את היסודות למצב של רכבים אוטונומיים. הבטיחות היא זאת שהובילה לחדשנות בענף שלם, ואנחנו רואים את זה בענף הבנייה", אומר פז.

"מחפשים מדינות עתירות תשתיות"

סייפגארד מחפשת בימים אלה מקומות להתרחב אליהם. פז מציין כי הם מחפשים פרויקטים במדינות מתפתחות, שהן עתירות בפרויקטי תשתית. "אנחנו בוחרים פרויקטים שאנחנו רוצים שהמערכת תשתלב בהם, כמו כבישים בקוסטה ריקה או נמל בחוף שנהב. גם ישראל צפויה להיות עתירה בפרויקטים ב-20 השנים הקרובות".

לכל מדינה יש תקנות בטיחות משלה.
"אז בנינו את המערכת ככה שניתן להגדיר לפי פריט ציוד. אתה מוכר לאיש בטיחות, והם יודעים להגדיר לבד. אנחנו גם יכולים לעשות את זה בעצמנו, באמצעות מחקר מקיף, ומרימים מערכת כזאת בשבועות בודדים".

מה עם התרחבות לתעשיות אחרות?
"אנחנו כבר עכשיו מסתכלים על תעשיות אחרות, לאורך כל הזמן פנו אלינו לקוחות, חלקם מפורצ'ן 500. למשל חברות שילוח וטבק שרצו להקים מערכת בטיחות לפעילות שלהם בישראל. אנחנו מתכננים כבר השנה לפתוח את המערכת לתעשייה, לענף התיירות. למשל, בדומה לבקרת פיגומים, יש בקרה גם של חומרים מסוכנים. לכל ענף יש את הדברים שמאפיינים אותו. בשילוח יש עגורנים ניידים, מלגזות, מכולות, אביזרי הרמה. כל חברה תעשייתית עושה פרויקטי שיפוץ בתוך המבנים וצריך לבדוק את ההכשרות של העובדים". 

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988