לא מפסיקים להתרבות: מה ממשיך לתדלק את תופעת חדי-הקרן?

מייסדי לייטריקס עשו אקזיט חלקי, במאנדיי עדיין לא מוכנים להנפקה, וסופטבנק ממשיכה לתדלק את קומפאס של אורי אלון • שלושה סבבי גיוס גדולים סיפקו תזכורת למצבו של השוק הציבורי, לסיבות שמצמיחות חדי-קרן נוספים ולתופעות חריגות נוספות בתעשיית ההייטק • פרשנות

מה ממשיך לתדלק את תופעת חדי-הקרן? / צילום: שאטרסטוק
מה ממשיך לתדלק את תופעת חדי-הקרן? / צילום: שאטרסטוק

חברות הייטק שמגייסות בשוק הפרטי לפי שווי של מיליארדי דולרים הן כבר לא מחזה כל כך נדיר, אך בקרב החברות הישראליות, עדיין מדובר באירוע ראוי לציון. כך או כך, העולם מתפתח ואנחנו מקבלים תזכורות לאופן שבו השתנה שוק ההשקעות בהייטק - מחברות שגייסו כסף והתפתחו בשוק הציבורי, ועד למצב הנוכחי - שבו הרבה מאוד כסף מושקע בשוק הפרטי ומצמיח עוד ועוד חדי-קרן (חברות פרטיות ששוות מעל מיליארד דולר).

בשבוע האחרון הודיעו שלוש חברות ישראליות, או עם קשר ישראלי, על סבבי גיוס גדולים יחסית שביצעו - לייטריקס, שמפתחת אפליקציות לעיבוד תמונות לרשתות החברתיות, גייסה לפי שווי של מיליארד דולר; מאנדיי, שמפתחת מערכת לניהול תהליכי עבודה, השלימה גיוס הון לפי שווי של 1.9 מיליארד דולר; וקומפאס, חברה אמריקאית שהוקמה על ידי אורי אלון הישראלי, השיגה שווי של 6.4 מיליארד דולר.

כל אחד מהגיוסים הללו מציג זווית אחרת על המגמות הבולטות בתעשיית השקעות ההייטק:

1. איך מצדיקים זינוק בשווי?

החברות מאנדיי הישראלית וקומפאס האמריקאית השלימו כל אחת סבב גיוס שני בתוך שנה: מאנדיי הגדילה את השווי שלה כמעט פי ארבעה - מ-550 מיליון דולר ל-1.9 מיליארד דולר; השווי של קומפאס זינק ב-50% ל-6.4 מיליארד דולר. מה עומד מאחורי הזינוקים החדים האלו? במידה מסוימת זה יכול לקרות גם בשוק הציבורי. אולם עדיין מדובר בעליות חריגות ברמות השווי, שלא היו מתרחשות בשוק הציבורי אם החברות היו עומדות בתחזיות, ולא עוקפות אותן באופן משמעותי.

לפי מאנדיי, הכנסות החברה צמחו בשנה האחרונה פי שלושה, והשווי שלה גדל בקצב קצת יותר מהיר. האם לפני שנה לא צפו המשקיעים שלה כי תצמח בקצב כזה? יכול להיות שמכיוון שמאנדיי וקומפאס עדיין נמצאות בשלב שבו הן תופסות תאוצה, קשה להן להציג תחזיות מדויקות, והתוצאה היא שהן מפתיעות שוב ושוב, וכן מממשות את ההבטחה ומגדילות את הוודאות בקרב המשקיעים שלהן. זה מאפשר לשכנע משקיעים חדשים בהצלחה האפשרית.

אולם לא בטוח שזהו ההסבר היחידי. צריך לזכור את סביבת ההשקעות בה אנחנו נמצאים, שבה זורם הרבה מאוד כסף לשוק, והמשקיעים מחפשים חברות להשקיע בהן. במקרה של מאנדיי וקומפאס מדובר במשקיעים בשלבים מאוחרים. יש הרבה חברות בשלבים האלו, אך גם תחרות גדולה על ההשקעה בהן. לכן, המשקיעים - החדשים והוותיקים - מוכנים להגדיל את השווי בחדות בזמן כל כך קצר.

2. כמה מהכסף משמש לצמיחה?

חברת לייטריקס הודיעה על "השלמת סבב גיוס של 135 מיליון דולר", לפי שווי של מיליארד דולר. "סך הגיוסים של לייטריקס עומד כעת על 205 מיליון דולר", נכתב בהודעה. המצב בפועל היה שונה - כמחצית מהסכום, 100 מיליון דולר, שימשו לרכישת מניות ממייסדי ועובדי החברה (45 מיליון דולר בסבב הקודם, ו-55 מיליון דולר בסבב הנוכחי).

באופן כללי, אין בעיה עם מכירת מניות - חברות נשארות פרטיות זמן ממושך יותר וזאת הזדמנות בעבור המייסדים והעובדים להיפגש עם הכסף. הם מכרו קרוב ל-20% מהחברה, וזה אקזיט די משמעותי, בשיעורים גדולים יותר ממה שנהוג. בתחילת דרכה מימנה לייטריקס את פעילותה מרווחיה (בוטסטארפ), מודל חריג בעבור סטארט-אפים, שבדרך כלל זקוקים להון חיצוני כדי לצמוח מהר. ככל הנראה, זה אפשר למייסדים להישאר עם שיעור החזקות גבוה, ולכן הם החליטו למכור חלק ממניותיהם.

הכסף הזה אמנם מושקע בחברה, אבל הוא לא נכנס לקופת המזומנים שלה ולכן כמובן לא משמש לצמיחתה ואי אפשר להתייחס לכך כ"גיוס של החברה". אם החברה הייתה ציבורית, המניות הללו היו כנראה מחליפות ידיים בלי תיווך של החברה.

3. למה החברות לא מוכנות להנפקה?

חברת Wix, שמפתחת מערכת לבניית אתרי אינטרנט, נסחרת היום בשווי של כ-7.5 מיליארד דולר - פי 12 יותר מהשווי שלה בהנפקה הראשונית שביצעה לפני קרוב לשש שנים. חברת סייבר ארק הונפקה שנה לאחר מכן בשווי של 470 מיליון דולר, והיום נסחרת בשווי של 5 מיליארד דולר. בדומה לנהוג בעולם, כיום חברות כאלו לא היו מבצעות הנפקות ברמות שווי נמוכות כל כך, אלא נשארות יותר זמן בשוק הפרטי. הכסף שזורם לתעשיית ההייטק בחסות הריבית האפסית בשווקים והחיפוש של משקיעים אחר תשואות, מאפשרים להן להישאר פרטיות לאורן זמן ממושך יותר.

רועי מן, מנכ"ל מאנדיי ואחד ממייסדיה, אמר בראיון ל"גלובס" כי "הגיוס הנוכחי נועד כדי לאפשר לנו לבצע הנפקה בנקודת הזמן שאנחנו חושבים שהיא נכונה". בדרך כלל אומרים שהחברות לא צריכות את השוק הציבורי כדי לגייס הון, אבל באחרונה מבינים כי החברות לא מוכנות. חברת אובר כמשל. איך יכול להיות שפעם החברות היו מוכנות להנפקה בשלבים יותר מוקדמים? הסיבה נעוצה ככל הנראה בסכומי הכסף הגדולים שזורמים לתעשייה ומאפשרים לחברות להשקיע הרבה מאוד כסף בצמיחה. מכיוון שההזדמנויות גדולות, החברות משקיעות הרבה כסף בשיווק ומכירות - בתקווה שההשקעה תניב פירות. פעם היו מבצעים השקעות כאלו בצורה יותר מדודה, אבל היום הצמיחה היא שם המשחק וזה דוחה הנפקות. בנוסף, אם אפשר למכור מניות בשוק הפרטי, כמו שעשו מייסדי לייטריקס, אז גם התמריץ להגיע לשוק הציבורי נפגע.

4. סופטבנק ממשיכה להמר בגדול

בשבוע שעבר פורסם כי סופטבנק היפנית מגייסת קרן חדשה, בהיקף של 108 מיליארד דולר, שנתיים לאחר שגייסה את הקרן הגדולה בעולם (בהיקף של 100 מיליארד דולר). בין המשקיעים בקרן החדשה יהיו גם ענקיות הטכנולוגיה אפל ומיקרוסופט. לפי דיווחים, הקרן תתמקד בבינה מלאכותית, אך חייבים להודות כי המשמעות היא השקעה כמעט בכל תחום.

סופטבנק היא משקיעה דומיננטית בקומפאס. זה אמנם לא חדש, אך הזינוק בשווי החברה בתוך שנה הוא גם תוצאה של הדי-אן-איי של סופטבנק. החברה היפנית מזרימה סכומי כסף עצומים לחברות במטרה לתדלק את הצמיחה המהירה שלהן, ולהקפיץ אותן כמה רמות מעל המתחרות שלהן. הקרן חושבת לטווח ארוך, ורוצה בסופו של דבר להיות בעלת החזקות בחברות המובילות בכל תחום. 

חד-קרן: חברה פרטית שגייסה לפי שווי של מעל מיליארד דולר

384 חדי-קרן ברחבי העולם
שווי מצרפי: 1.2 טריליון דולר
15 מתוכם הם חברות ישראליות
9 נוספים הוקמו על ידי ישראלים
החברה הפרטית הגדולה בעולם: חברת המדיה Bytedance הסינית (75 מיליארד דולר)
שלוש החברות הגדולות בעולם:
ענקית המדיה Bytedance הסינית (75 מיליארד דולר)
חברת שיתוף הנסיעות דידי (56 מיליארד דולר)
חברת הסיגריות האלקטרוניות ג'ול (50 מיליארד דולר)

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988