רכש גומלין – כלי משמעותי לקידום הפריון והיצוא

בניגוד לטענות, רכש גומלין הוא פעילות מבוססת כדאיות עסקית בלבד והדרך האפקטיבית ביותר לגידול בפריון

תעשייה / צילום: שאטרסטוק
תעשייה / צילום: שאטרסטוק

רכש הגומלין הוא מהכלים היעילים העומדים לרשות ממשלת ישראל למינוף ההוצאה הציבורית לטובת השגת מטרותיה החברתיות והכלכליות תוך שמירה על הביטחון הלאומי - בייחוד לאור הגידול העצום בהוצאה הממשלתית לשדרוג התשתיות הלאומיות בשנים האחרונות. קולות הטוענים אחרת פועלים מחוסר ידע על מנגנון רכש הגומלין, או חמור מכך - משרתים ביודעין או לא אינטרסים זרים של חברות ענק בינלאומיות וקומץ יבואנים.

■ ד"ר אשר מאיר חושב שהדרישה המוזרה לרכש גומלין מזיקה כלכלית | דעה

רכש גומלין הוא הרבה יותר מרכש: הוא כולל כמעט כל פעילות שיתוף-פעולה תעשייתי שעניינה קידום התעשייה בישראל - מחקר ופיתוח, הכשרות הון אנושי, הסמכות, פיתוח תהליכי עבודה מקדמי פריון ופתיחת שווקים חדשים.

הנתונים מדברים בעד עצמם: בשנת 2017 מימשו ספקי חוץ התחייבויות רכש גומלין בסך של 2.45 מיליארד דולר, גידול של 350 מיליון דולר לעומת 2016. כ-30% מהחברות מימשו בפועל יותר מאשר היו מחויבות, ובממוצע על כל דולר התחייבות נהנתה התעשייה הישראלית מ-2.2 דולר ברכש. נתוני 2018 שיפורסמו בקרוב ממשיכים מגמה זו.

מינוף עצום זה של הרכש הממשלתי לתעשייה הישראלית, משיגה הרשפ"ת (הרשות לשיתוף-פעולה תעשייתי) בתהליך חכם, שקוף ובעלות שולית נמוכה מאוד. לרכש הגומלין השפעה מזערית על המורכבות של התהליך המכרזי: רק הספק הזוכה, טרם החתימה על ההסכם עם המדינה, נדרש להגיש תוכנית שיתוף-פעולה תעשייתי. זאת בדומה לעשרות התחייבויות נוספות להן הוא נדרש מכוח דין כמו ערבות, ביטוח, לו"ז פרויקט ועוד.

בניגוד לטענות הממוחזרות אך השגויות בנושא, רכש גומלין הוא פעילות מבוססת כדאיות עסקית בלבד. הספק הזר יתקשר עם תעשייה מקומית ככל שהאחרונה תעמוד בדרישות האיכות, המחיר והאספקה של הספק. למרות הניסיון להדביק לרכש גומלין תדמית ארכאית של מנגנון הנשמה מלאכותי לתעשייה, בישראל, בשל מגוון האפשרויות והיצע התעשיות, מגלים הספקים הזרים חברות מקומיות שלא היו נחשפים אליהן אלמלא דרישת רכש גומלין ולראיה. רבים מהם ממשיכים בעבודה עם ספקים מקומיים גם בתום תקופת ההתחייבות ובפרויקטים נוספים במדינות אחרות.

החברות הזרות אינן נרתעות מרכש גומלין, ובחירתן לגשת או לא למכרזים מורכבת משיקולים עסקיים ואסטרטגיים רבים. לטעון כי רכש גומלין הוא שיקול מרכזי היא טענה מוזרה, בפרט שדרישת רכש מקומי היא דרישה מקובלת במדינות רבות בעולם ובמקרים רבים אף מחמירה בהיקפה מהדרישה הישראלית.

במחקר שנערך עבור הרשפ"ת על-ידי פירמת רואי החשבון EY נותחו נתוני רכש הגומלין לשנים 2013-2017, נערכו מקרי בוחן מהארץ ומהעולם וכן ראיונות עם כלל המעורבים. עם סיום העבודה, הוכנה מצגת עבור מקבלי ההחלטות ואנשי המקצוע ופורסמו נתונים ראשוניים לציבור הרחב. בימים אלה מעובד חומר הגלם לדוח פומבי שיוצג ויופץ לגורמים מקצועיים. אני צופה כי הדוח יעודד שיח ציבורי מקצועי ומבוסס נתונים.

רכש גומלין לא רק מקדם יצוא בחיבור התעשייה המקומית אל התאגידים הגדולים. הגדלת הרכש של חברות רב-לאומיות מחברות מקומיות והעברת ידע אליהן, היא הדרך האפקטיבית ביותר לגידול בפריון - כך עולה ממחקרים של ה-OECD, ובכך מסייע רכש גומלין בהתמודדות עם אחת מהבעיות הקשות ביותר בדרכה של ישראל לשגשוג כלכלי. בנוסף, ביצוע חלקים מפעילות הייצור בישראל באופן המשלב העברת ידע, מפחית משמעותית את התלות בספק הזר לאורך זמן ומקטין את החשיפה של תשתיות קריטיות לאינטרסים של מדינות זרות.

לסיכום, מעבר לתרומה בשיעור המועסקים (41,000 בחמש שנים לפי ממצאי EY), בפריפריה החברתית והגאוגרפית, ישראל, ככלכלת אי, לא יכולה להרשות לעצמה שלא לשמר ולפתח תעשייה מקומית מתקדמת ותחרותית במסגרת המהפכה התעשייתית הרביעית.

אני מברכת על כל דיון ברכש הגומלין כל זמן שיסתמך על נתונים ולא על השערות, על ראייה מורכבת וארוכת-טווח של התעשייה והכלכלה בישראל - ולא דיון מאקרו כלכלי תאורטי, המבוסס על נתונים חלקיים ותאוריות קונספירציה.

הכותבת היא מנהלת הרשות לשיתוף-פעולה תעשייתי וקידום השקעות זרות (הרשפ"ת)

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988