אות ההצטיינות שקיבלו התובעות בתיק ראש עיריית אשקלון לשעבר והקשר לתיקי נתניהו

בתיק נגד ראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני טענה הפרקליטות כי שוחד יכול להינתן גם בצורת סיקור חיובי - זאת, בדומה לטענתה בתיק 4000 נגד רה"מ • ל"גלובס" נודע כי השבוע קיבלו שתי התובעות בתיק שמעוני אות הצטיינות ממשרד המשפטים - מה זה אומר על הגדרת סיקור חיובי כשוחד?

איתמר שמעוני. נטען כי שינה תכנים במקומון שלא היו לרוחו / צילום: איל יצהר
איתמר שמעוני. נטען כי שינה תכנים במקומון שלא היו לרוחו / צילום: איל יצהר

אות משרד המשפטים ל"מצוינות צוותית" לשנת 2018 הוענק ביום שני השבוע לעורכות הדין הילה גבאי וקרן צבירן-לצטר - שתי הפרקליטות שמנהלות את התיק הפלילי נגד ראש עיריית אשקלון לשעבר, איתמר שמעוני, המואשם בשוחד ובעבירות נוספות - כך נודע ל"גלובס".

תיק איתמר שמעוני ותיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו הם שונים מהרבה בחינות, אבל יש להם קו משותף - בשני המקרים מואשם נבחר ציבור בכך שקיבל שוחד, בין היתר באמצעות הטיה של סיקור תקשורתי.

קו משותף נוסף בין שני המקרים הוא שעורכות הדין גבאי וצבירן-לצטר הן פרקליטות בפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), שאחראית גם על ניהול תיקי נתניהו. פרקליטת המחוז, עו"ד ליאת בן-ארי, ראש צוות תיקי נתניהו, היא גם הבוסית של גבאי ושל צבירן-לצטר.

ראש הממשלה נתניהו מואשם בתיק 4000, בכפוף לשימוע, כי קיבל שוחד מבעל השליטה לשעבר בבזק, שאול אלוביץ', בדמות סיקור חיובי באתר וואלה מקבוצת בזק. זאת, בתמורה להטבות רגולטוריות שהעניק ראש הממשלה לקבוצה. אלוביץ מואשם, בכפוף לשימוע, בעבירה של מתן שוחד.

נתניהו וסביבתו מרבים לטעון כי סיקור בתקשורת לא יכול להיחשב כ"מתת" לצורך התגבשותה של עבירת השוחד, וכי עצם החקירה נגדו בעניין הזה היא דבר תקדימי שמפלה אותו לרעה ביחס לנבחרי ציבור אחרים. אולם טענות דומות במהותן מעלה הפרקליטות במשפטו הפלילי של שמעוני.

הפסקת סיקור שלילי

שמעוני מואשם על-ידי המדינה כי ניהל מערכת מושחתת של יחסי "תן וקח" עם יואל דוידי, איש עסקים מקומי באשקלון. לפי האישום, שמובילות עורכות הדין גבאי וצבירן-לצטר, דוידי רכש את אתר האינטרנט "אשקלון 10", שהיה ביקורתי מאוד כלפי שמעוני, והשבית אותו. לטענת הפרקליטות, דוידי רכש בנוסף את העיתון "קול אשקלון" ודאג שיתפרסם בו סיקור תומך ואוהד לראש העיר שמעוני.

לפי טענת הפרקליטות בכתב הסיכומים שהגישה לאחרונה בתיק, הוכח מעבר לכל ספק סביר כי דוידי רכש את אתר "אשקלון 10", שפרסם תכנים ביקורתיים כלפי פועלה של עיריית אשקלון בכלל וכלפי שמעוני בפרט, במטרה להפסיק את הקו הביקורתי שבו נקט האתר ואת הסיקור השלילי נגד שמעוני - וכך להטיב עם שמעוני, על-מנת להטותו למשוא פנים כלפי דוידי.

עורכות הדין גבאי וצבירן-לצטר גם טוענות כי הן הוכיחו במהלך המשפט מעבר לכל ספק סביר כי "שמעוני היה מודע בזמן אמת לרכישת האתר על-ידי דוידי, היה מעורב במשא-ומתן לקראת הרכישה והיה מודע להשבתת הפרסומים הביקורתיים של כותבי האתר כלפיו".

כמו כן, הפרקליטות טוענת כי לא ניתן לנתק בין רכישת "אשקלון 10" על-ידי דוידי והפסקת הסיקור השלילי של שמעוני באתר לבין מערכת היחסים המושחתת שנרקמה בין דוידי לראש העיר הרבה קודם לכן. "על כן המדינה תבקש מבית המשפט לבחון את מודעותם של שמעוני ודוידי לאופי הפלילי של רכישת האתר והשבתתו על רקע של מערכת יחסים זו, במיוחד כאשר לא יכולה להיות מחלוקת בדבר האינטרס האישי של שמעוני בהפסקת פעילותו של האתר", מציינת הפרקליטות.

בכתב הסיכומים פירטו עורכות הדין גבאי וצבירן-לצטר שורה ארוכה של סממנים למערכת היחסים המושחתת לכאורה בין שמעוני לדוידי, שבאה לביטוי בהטיית הסיקור. בין היתר כתבו התובעות כי "דוידי הנחה את כותבי המקומון להוציא כתבה מתקנת לאור דרישתו הזועמת של שמעוני", ולא בשל שיקולים ענייניים. עוד נכתב כי "ההנחיה של דוידי להוציא כתבה מתקנת לכתבה על בועת הנדל"ן מהווה חלק בלתי נפרד מדאגתו של דוידי לסיקור אוהד לשמעוני. כמו כן, היא מלמדת על כך ששמעוני שלט למעשה בתכנים המתפרסמים במקומון, וכשהתכנים לא היו לרוחו, דוידי שינה אותם מיד".

מתת בדמות שינוי סיקור

בחלק האחרון של כתב הסיכומים בתיק שמעוני שואלות הפרקליטות, עורכות הדין גבאי וצבירן-לצטר, "האם שינוי אופן סיקורו של עובד ציבור באמצעי התקשורת עשוי לבוא בגדר הרכיב הנסיבתי של 'מתת' לצורך התגבשותה של עבירת השוחד?" - ומיד הן משיבות: "המדינה תטען כי התשובה לשאלה זו היא חיובית". שאלה זו היא השאלה המרכזית גם בתיק בזק-וואלה של נתניהו.

הפרקליטות מציינות בכתב הסיכומים כי סעיף 293 לחוק העונשין, העוסק באיסור השוחד, קובע כי "אין נפקא מינה בשוחד 'אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת'. החוק מגדיר 'מתת' באופן רחב מאוד, כך שכל טובת הנאה הניתנת לעובד ציבור עשויה להוות מתת. החוק לא קובע כל מגבלה על מאפייני המתת, ובפרט אינו קובע כי המתת צריכה להיות מתת גשמית דווקא או כזו הניתנת לכימות במונחים כספיים".

לשיטת הפרקליטות, "אשר על כן, בהתאם ללשון החוק, אין כל מניעה לראות בשינוי באופן סיקורו התקשורתי של עובד ציבור כמתת שעשויה לגבש עבירת שוחד, ובלבד ששינוי אופן הסיקור מטיב עם עובד הציבור".

הפרקליטות מציינות כי פרשנות רחבה זו, שלפיה כל הטבה עם עובד ציבור מכל סוג שהוא יכולה להוות מתת, קיבלה ביטוי לא אחת בפסיקת בית המשפט העליון. "כך למשל נקבע בעניין אטיאס: סעיפים 294-293 לחוק העונשין מפרטים בהרחבה את דרכי השוחד הכוללים 'טובת הנאה אחרת'. הווה אומר כי בגדר שוחד לא ייכלל רק כסף ודבר שווה-כסף. וראה/י כי כן, הרשימה אינה סגורה, ולא בכדי. כל טובת הנאה מכל סוג שהוא עשויה להיות שוחד, אם נתלווה לנתינתה או לקבלתה האופי המושחת הדרוש".

עוד נכתב בכתב הסיכומים בתיק שמעוני כי "אם שינוי באופן הסיקור התקשורתי יכול להוות 'מתת' עבור כל עובד ציבור, הרי שעבור נבחר הציבור מדובר במתת בעלת חשיבות יתרה. במקרים רבים נבחרי הציבור מבקשים להיבחר לתפקיד ציבורי פעם נוספת, ומעצם רצונם להיבחר למשרה ציבורית ניתן ללמוד כי מטרת-העל שלהם אינה התעשרות אלא היבחרות לכהונה ציבורית, וזאת לשם השגת כוח השפעה".

אשר על כן, מוסיפות וכותבות הפרקליטות בכתב הסיכומים בתיק שמעוני: "אם נבחן מתת הניתנת לנבחר ציבור בדרך של שינוי אופן סיקורו בכלי התקשורת על רקע מאפיינים אלה של נבחרי הציבור, ועל רקע הערכים המוגנים על-ידי עבירת השוחד שעליהם עמדנו לעיל, ניווכח כי דווקא טובת הנאה שעשויה להשפיע על פוטנציאל ההיבחרות של נבחר הציבור, עשויה להטות את שיקול-דעתו באופן משמעותי ולהיות מהותית עבורו הרבה יותר ממתת גשמית".

יצוין כי ההחלטה להעניק אות הצטיינות לפרקליטות גבאי וצבירן-לצטר התקבלה על-ידי ועדה לבחירת עובדים מצטיינים שמונתה על ידי מנכ"לית משרד המשפטים המודחת, עו"ד אמי פלמור. בראש ועדת הבחירה עמדה ירדנה תורג'מן-סרור, שהיא סמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש במשרד המשפטים; ואחת מחברות הוועדה הייתה עו"ד הדס פורר גפני, המשנה לפרקליט מחוז תל-אביב (פלילי). 

סנגורו של איתמר שמעוני, עו"ד גבריאל רפפורט, מסר בתגובה: "התיק שמתנהל נגד איתמר שמעוני כלל לא עוסק בסוגיה של מתת בדרך של סיקור תקשורתי אוהד, ובית המשפט הנכבד לא עתיד להכריע בעניין זה במסגרת הכרעת הדין. במסגרת דיון ההוכחות הראשון התבקשה הבהרה על-ידי השופטת מרגולין-יחידי בעניין סוגיה זו. הפרקליטות המצטיינות הבהירו והצהירו בפני בית המשפט (קיים לכך תיעוד בפרוטוקול) כי הדבר אינו מהווה חלק מהמתת. כך היה בתחילת ההליך, ובהתאם להצהרה זו נוהלה הגנתו של מר שמעוני. אם כן, תמוה כיצד מבקשת כעת הפרקליטות בסיכומיה לטעון להפך.

"מדובר בפגיעה חמורה ביותר בזכותו של מר שמעוני לקיומו של הליך פלילי הוגן, בנוסף לפגיעות חמורות נוספות שהתרחשו לרוב בתיק דנן. למעלה מן הצורך ולגופם של דברים, למקרא סיכומי הפרקליטות בעניין זה, עולה כי היא לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את שהיא טוענת. הדברים יובאו בהרחבה בסיכומים שיגיש מר שמעוני בשבועות הקרובים לבית המשפט. ברכות לפרקליטות המצטיינות".

*** חזקת החפות: ההליך הפלילי נגד ראש עיריית אשקלון לשעבר איתמר שמעוני ונגד איש העסקים יואל דוידי הוא בעיצומו. השניים מכחישים את המיוחס להם, ועומדת לזכותם חזקת החפות. ההליך הפלילי נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ואיש העסקים שאול אלוביץ' עודו בראשיתו. החשודים מכחישים את המיוחס להם, ועומדת לזכותם חזקת החפות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988