גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בלי ששמנו לב: הגרמנים נכנסו חזק להייטק הישראלי - ולא נראה שהם מתכוונים ללכת

המעורבות הגרמנית בגיוסי ההון המקומיים נמצאת בעלייה, סטארט-אפים ישראליים מצטרפים לאקסלרטורים בגרמניה, והמדינות רוצות להדק את שיתופי-הפעולה ביניהן ● השר פלוריאן הרמן מבוואריה: "נוכל להתחרות רק אם נהיה מהירים וחדשניים. הבעיה היא שבאופי שלנו אנחנו לא לוקחים סיכונים, וזה צריך להשתנות"

מפעל של פורשה בזופנהאוזן, שטוטגרט בגרמניה / צילום: רויטרס
מפעל של פורשה בזופנהאוזן, שטוטגרט בגרמניה / צילום: רויטרס

"לא צריכים להרחיק עד ארה"ב על מנת למצוא את האנשים ואת המשימות לשתף סביבם פעולה. בשבילי ישראל היא עמק הסיליקון של אירופה, ולכן גם החלטתי ליזום את הסיור הזה". כך אמרה פרופ' כריסטינה זינמוס, שרת הדיגיטל הטרייה של מדינת המחוז הסן (Hessen) שבגרמניה, בראיון שהתקיים במהלך סיור שערכה בישראל בחודש שעבר בראש קבוצה של פוליטיקאים, אנשי אקדמיה ואנשי עסקים.

במהלך הביקור, שהוגדר כ"סיור תגלית" ולא כ"משלחת", ביקרו כשלושים חברי המשלחת בחברות הייטק וסטארט-אפים ישראליים. בין היתר ביקרו בסניף הישראלי של ענקית התרופות הגרמנית "מרק", שבה עבדה זינמוס בעבר ושמושבה בעיר דארמשטאט, בירת הסן. הם ביקרו גם בחברת הבת של התעשייה האווירית "אלתא", בה למדו המבקרים על פעילות הסייבר של החברה, וסקרו את המיזמים והפעילות של עיריית תל-אביב בתחום הערים החכמות.

■ שרת הדיגיטל של מדינת הסן בגרמניה: "רוצה שנאמץ פרספקטיבה ישראלית" | ראיון עם אורי ברקוביץ'

הסיור שהובילה זינמוס, הראשון שיזמה במסגרת משרד ממשלתי חדש - שהמשימה להקימו הוטלה עליה בתחילת השנה על ידי ראש ממשלת הסן - מייצג היטב את העניין הגובר של גרמניה באקוסיסטם הישראלי. עוד ועוד חברות ענק פותחות בישראל נציגויות, וכך גם ערים ומדינות מחוז גרמניות הפועלות כדי לקדם את הקשרים המסחריים בין המדינות: השקעות בסטארט-אפים, רכישת חברות, כנסים וסיורים והזמנת סטארט-אפים למאיצים בגרמניה.

תהליך ההתקרבות בין גרמניה לאקוסיסטם הישראלי החל ב-2015, אז חל זינוק במספרן והיקפן של העסקאות שבהן היה מעורב משקיע גרמני. מאז, התהליך רק הלך והתרחב. הנוכחות הגרמנית בישראל אמנם עדיין זניחה יחסית לנוכחות אמריקאית, אבל כבר היום, אומר מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-גרמניה, גרישה אלרואי, כי "60% מחברות DAX30 (מדד 30 החברות הבולטות הנסחרות בבורסת פרנקפורט) מחזיקות בישראל זרועות איתור טכנולוגיות".

על פי נתוני חברת המחקר IVC שנאספו במיוחד עבור "גלובס", מאז 2016 עלו הן היקף ההשקעות והן מספר העסקאות שבהן היו מעורבות חברות או קרנות גרמניות שהשקיעו בסטארט-אפים בישראל.

על פי IVC, במחצית הראשונה של 2019, עסקאות בהשתתפות גרמנית היוו כ-30% ממספר העסקאות האירופיות באקוסיסטם המקומי. שיעור האקזיטים עומד בשנים האחרונות על 1-2 בשנה, למעט שנת 2017 - אז נרכשו שבע חברות ישראליות. בחצי הראשון של 2019 כבר נרכשו שתי חברות ישראליות. כמו כן, תשע חברות גרמניות השקיעו בעשר קרנות הון סיכון ישראליות מאז 2013 ועד היום. בין השנים 2014 ל-2019 נרשמו 36 חברות ישראליות שהצטרפו ל-11 אקסלרטורים בגרמניה.

גם נתוני "סטארט-אפ ניישן סנטרל" (SNC), שנאספו במיוחד עבור "גלובס", מצביעים על נוכחות גרמנית משמעותית בתעשייה הישראלית. ב-2018 דורגה גרמניה רביעית במספר העסקאות שהיו בהשתתפות גורם גרמני, עם היקף של 5%. גרמניה מוקמה בין בריטניה, שנמצאת במקום השלישי עם 7%, לבין סין שנמצאת במקום החמישי עם 4%. רוב העסקאות (58%) בוצעו על ידי תאגידים או קרנות תאגידיות, וזאת לעומת 36% בלבד שבוצעו על ידי קרנות הון סיכון או פריווט אקוויטי.

לדברי גיא הילטון, המשנה למנכ"ל SNC - המקדמת בעצמה שיתופי-פעולה עם חברות גרמניות - "ההשקעות הגרמניות מתאפיינות בהשקעות בשלבים מוקדמים, שמצביעות על רצון לבסס תשתית לעבודה אמיתית יותר מאשר השקעה פיננסית. כדי לעבוד מול האקוסיסטם המקומי חברות פותחות מרכז חדשנות, או רוכשות חברה והופכות אותה למרכז פיתוח מקומי, או פותחת מעבדת חדשנות. הגרמנים פועלים בלא מעט מקרים בכמה מהטקטיקות הללו במקביל".

לחבר את הידע הגרמני לחדשנות הישראלית

זה לא היה כך תמיד, ומעידים על כך דבריו של אלרואי בראיון "לפורבס" ב-2015, אז אמר כי "זה לקח לגרמנים זמן. פעם, כשהיינו שואלים נציגים גרמניים 'מה עם הכלכלה', הם היו שואלים בתגובה - 'מה אתם צריכים? איך אפשר לעזור?'. אבל היום הם רוצים את שיתוף-הפעולה הזה לטובתם".

מה השתנה? הילטון, שחרש את הקו לגרמניה בשנה האחרונה ונכח בלא מעט אירועים סגורים, מנסה להסביר את השינוי: "יש בגרמניה מגוון רחב של דעות ורצונות לעבוד עם ישראל, אבל בשנים האחרונות חלו תהליכים ברמת המאקרו שהאיצו תהליכי חבירה לישראל. הלקוחות הסיניים והאמריקאיים של חברות ה'מיטלשטאנד', כינוי לחברות בינוניות במונחים גרמניים, הפכו למתחרים. כך החלה האטה שאמנם לא ניכרת עדיין על פני השטח, אבל כבר מתחילה להטריד את הליבה העסקית הגרמנית. התחושה שם היא שהם קצת נרדמו בשמירה. הם אומרים 'אנחנו נביא ידע ארוך ורב שנים של איך מייצרים ומה מייצרים, ונחבר אליו את החדשנות הישראלית באנליטיקה חיזויית, תחזוקה, אופטימיזציה תפעולית, אנליטיקות של קו ייצור, סייבר לתעשייה ול"אינטרנט של הדברים" התעשייתי'".

הנוכחות של תעשיית הרכב בקרב החברות הגרמניות מושכת מטבע הדברים את מרב תשומת-הלב, עם מרכז החדשנות של פולקסווגן שהוקם בשנה שעברה, אליו הצטרפה פורשה - שפתחה משרד סקאוטינג, ובקרוב תצטרף אליהם גם ב.מ.וו. עם מרכז חדשנות משלה. בצעד יוצא דופן שלחה ב.מ.וו. לישראל בחודש שעבר את אחד מחברי הדירקטוריון של החברה, פיטר שוורצנבוואר, למפגש עם עיתונאי רכב ישראלים - במטרה להכיר לעומק את הסצנה המקומית. החיבור של ישראל לתעשיית הרכב מגיע מהתפיסה שרכב העתיד הוא אוטונומי ומחובר, והחברות השונות יתחרו זו בזו על יצירת חוויית המשתמש. הטכנולוגיות שבהן מצטיין האקוסיסטם המקומי ורלוונטיות לתעשיית הרכב הן, בין היתר, מערכות תומכות נהג - בעיקר בתחום הבטיחות, טכנולוגיות לרכב חשמלי, טכנולוגיות תקשורת לרכב (Car Connected), טכנולוגיות זיהוי פנים וזיהוי תנועה, וכמובן - סייבר.

מי צריך להוביל: המגזר הפרטי או הממשלה?

לפני שבוע ביקר בישראל גם ד"ר רולף וירץ, מנכ"ל TKMS, חטיבת הצוללות וכלי השיט של קונצרן טיסנקרופ הבונה את צוללות חיל הים. הקונצרן השיג דריסת רגל באקוסיסטם המקומי עם השקעה לא גדולה של מיליון שקל במאיץ הסטארט-אפים וקרן ההשקעות theDOCK. במסגרת ההסכם ישמש הגוף הישראלי כזרוע החדשנות של טיסנקרופ בישראל, שתאתר עבורה סטראט-אפים. אמנם מדובר בעסקה בהיקף זניח, אך ייתכן שהיא אות להשקעות עתידיות של הענק הגרמני במסגרת מחויבותו לרכש גומלין כנגד הסכום שהשקיעה ישראל בעסקת הצוללות.

ולא רק הגדולות מגיעות. "החידוש הגדול בשנים האחרונות הוא בהגעה לישראל של חברות המיטלשטאנד, חברות שבגרמניה נחשבות 'בינוניות', חברות משפחתיות שחלקן בנות מאה שנה ומעלה, אבל במונחים ישראליים נחשבות חברות ענק כמו טבע", מסביר עורך הדין גיא לכמן ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ בשיחה עם "גלובס". לדבריו, "מה שיפה היום הוא שחברות שבעבר לא הסתכלו על ישראל, היום צמאות לפתרונות ישראליים ומשקיעות בטכנולוגיות ספציפיות - כמו למשל חברת הדפסת שטרות הכסף G+D שהוקמה ב-1830 וכעת נמצאת בתהליך להשקעה בסטארט-אפ בלוקצ'יין ישראלי. הגרמנים מתעניינים בפינטק - בלוקצ'יין ופינטק קלאסי, ערים חכמות וטכנולוגיות לגיל השלישי. אלו חברות שהיסטורית לא היו כאן בגלל החרם הערבי, אבל היום לא רק שהחרם הערבי 'פאסה', אלא להיפך - הוא חל על איראן, סין או רוסיה".

עוד מוקדם לדבר על "כיבוש" גרמני, אלא יותר על תהליך התעוררות, מסביר המשקיע והיזם גילי צגלה, שארגן בתחילת השנה את כנס Europe Days בגלריה דובנוב בתל-אביב, שמשך אליו מאות אורחים מישראל וממדינות דוברות גרמנית. צגלה, אחד מהשחקנים הוותיקים באקוסיסטם המקומי, אמר בשיחה עם "גלובס" כי מלוא הפעילות עדיין לא משתקפת בסטטיסטיקה, אולם השנה אנו בהחלט עדים להמשך התבססות גרמנית בארץ.

את הפעילות מחלק צגלה לפי מקור הגופים שפעילים פה: ברמת המדינה, הוא מסביר, יש שיתופי-פעולה בין ממשלות, כמו למשל בתחום הסייבר, אבל רוב הפעילות הכלכלית נעשית ברמת העיר או מדינת המחוז - "ברלין מראה נוכחות כל הזמן, ולצידה אפשר למצוא את קלן, ופרנקפורט ודיסלדורף שמנסות פה ושם. מדינות המחוז הפעילות פה הן הסן, נורדריין-וסטפאליה, המבורג ובוואריה, שהנציגות שלה היא המפותחת מכולן והיא מחזיקה צוות שלם שמטפל בקשרים הפוליטיים והמסחריים".

עם זאת, צגלה מגלה מעט סקפטיות לגבי האפקטיביות של המשלחות הפוליטיות. "יש המון משלחות שמגיעות כל שנה מגרמניה לישראל כמו שהן מגיעות לעמק הסיליקון ולסין, ופה צריך להפריד בין פוליטיקאים מהמדינות שבאים לראות, להתרשם וללמוד, אבל לא לעשות ביזנס, לבין חברות - מקטנות עד גדולות - שבאות לעשות ביזנס או לחפש סטארט-אפים. שווה לציין גם את העובדה שעשרות סטארט-אפים כבר התארחו במאיצים בגרמניה, שזו תופעה מעניינת משום שלרוב המאיצים מעדיפים לקדם סטארט-אפים ממדינותיהם הם", הוא אומר.

מהצד השני, הגרמנים מבינים היטב שגם הם יצטרכו להשתנות ושזה לא יהיה קל. באירוע "סלון פוליטי" שהתקיים ביפו בסוף יולי, אירח משרד ראש הממשלה של מדינת המחוז בוואריה ישראלים וגרמנים תחת הכותרת "ישראל ובוואריה: ערכים ואתגרים משותפים". שר המדינה של מדינת המחוז בוואריה, ד"ר פלוריאן הרמן, ישב על הבמה באירוע והתייחס להבדלים התרבותיים ולאופן שבו גרמניה צריכה להתאים את עצמה למציאות המשתנה.

השר הרמן אמר כי "הכרחי שניצור סביבה שמתאימה להתפתחותם של סטארט-אפים. הממשלה אמנם צריכה להיות זאת שמאפשרת, אבל הביצוע צריך להיעשות על ידי המגזר הפרטי. החברות הבינוניות מחפשות שווקים ומוצרים חדשים עבור אותם שווקים, ולשמור על מקומות עבודה ורמת החיים, אבל נוכל להתחרות רק אם נהיה מהירים וחדשניים. סין, רוסיה וטראמפ היו רוצים שאירופה לא תהיה חזקה ולא תהיה שחקן עולמי חשוב. הבעיה היא שבאופי שלנו אנחנו לא לוקחים סיכונים - וזה דבר שצריך להשתנות, אחרת לא נצליח". 

עוד כתבות

בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס

דרמת הברקזיט: ג'ונסון שיגר לאיחוד שני מכתבים סותרים בנוגע לפרישה

(עדכון) ● אחרי שלא הצליח לאשר את הסכם הברקזיט בפרלמנט הבריטי אתמול, ג'ונסון נאלץ לבקש דחייה מהאיחוד • כלי התקשורת בבריטניה דיווחו כי שלח בקשת הארכה בלתי-חתומה בבריסל, מלווה במכתב חתום נוסף שבו הוא מפציר באיחוד לא לאשר אותה

מסחר בוול סטריט./  צילום: רויטרס

שבוע המסחר בוול סטריט ננעל בירידות; ג'ונסון אנד ג'ונסון צנחה 5.9%

בורסות אירופה ננעלו בירידות שערים ● נגיד הבנק המרכזי של אנגליה צפוי לנאום הלילה כשברקע ציפייה להצבעה על הסכם הברקזיט בפרלמנט הבריטי ● בורסת שנחאי נסגרה בירידה של 1.3% בעקבות הודעת התמ"ג של סין, שאר המדדים העיקריים באסיה ננעלו בירידות שערים גם כן

7 כתבות הנדל"ן שעשו את השבוע / צילום: שלומי יוסף

דורי נכנעת, פלס נחשפת, אברהמי רוכשת. כותרות הנדל"ן לסוכות

בית המשפט אישר סופית למכור מגרש ברחוב הירקון לחברת יוסי אברהמי תמורת רבע מיליארד שקל, כיצד קרסה חברת דורי בנייה, באיזה עיר בנו הכי הרבה בתקופת כחלון כשר אוצר, והבתים שרכש אדם נוימן מייסד WeWork

שחקני NBA / צילום: רויטרס

מלחמת הסחר בין סין לארה"ב מאיימת להטביע גם את ה-NBA

ציוץ אחד של הג'נרל מנג'ר של יוסטון רוקטס שהביע תמיכה במחאה בהונג קונג נגד השלטון בסין, הביא בן רגע למשבר חמור בין ה-NBA לבין המדינה שבה היא תולה תקוות כלכליות גדולות ● וליגת הכדורסל הטובה בעולם אינה לבד: עולם הספורט מושפע כעת יותר מתמיד מיחסים בינלאומיים ומשברים גיאופוליטיים

מאיר שמגר / צילום:אמיר מאירי

מאיר שמגר היה גדול הבנאים של שלטון החוק במדינת ישראל

פרקליט צבאי ראשי, יועץ משפטי לממשלה ונשיא בית המשפט העליון – בכל תפקידיו הניעה את מאיר שמגר מחויבות דמוקרטית עמוקה, אנושיות, ואמונה בחירות, שוויון וצדק לכל אדם ● איש לא תרם כמותו לעיצוב מעמד שלטון החוק במדינת ישראל

נחל הקיבוצים / צילום: יותם יעקובסון

כמעיין המתגבר: פארק המעיינות מציין 60 שנה בפסטיבל חגיגי

פסטיבל המעיינות חוגג השנה עשור להקמתם של פארק המעיינות ושביל המעיינות, וגם 60 שנה לגן השלושה (הסחנה), בשפע של פעילויות, הופעות, תערוכות ואירועים מיוחדים בחול המועד סוכות

משה יעלון ומשה כחלון / צילום: אמיל סלמן-הארץ

ערעור לבית המשפט העליון: חשפו את הסכם כחלון-יעלון

מדובר בנספחים להסכם שנחתם בנובמבר 2015 בין שר האוצר משה כחלון לשר הביטחון משה יעלון שאותם סרב משרד הביטחון לחשוף במסגרת פנייה לפי חוק חופש המידע ● המידע בנספחים החסויים הוא בעיקרו תחשיבי שכר וגמלאות לאנשי הקבע בצה"ל אך במשרד הביטחון טענו כי נתונים אלה מאפשרים ללמוד על סדרי הכוחות בהווה בעתיד

שאול אולמרט / צילום: איל יצהר

״כשירדתי מאולימפוס הבנתי שהצלחה לא הופכת אותי לגאון, ולהיפך": שאול אולמרט מסכם תקופה בפלייבאז

שמונה שנים לאחר שהקים את פלייבאז, שאול אולמרט התפטר בשבוע שעבר מתפקיד המנכ"ל ● בראיון ל"גלובס" הוא מספר על המעבר מההצלחה המסחררת וההפלגות ביאכטות של מיליארדרים למציאות הכואבת של סטארט-אפ שנאלץ לפטר כשליש מעובדיו ולהמציא את עצמו כל פעם מחדש

מטוס של חברת התעופה האוסטרלית קוואנטס / צילום: שאטרסטוק

קוואנטס האוסטרלית שברה שיא: המספרים מאחורי הטיסה הארוכה בעולם

חברת התעופה האוסטרלית השלימה השבוע את הטיסה הארוכה ביותר בעולם: מטוס הדרימליינר של החברה חיבר בין ניו יורק לסידני במסע שארך 19 שעות וחצי ● מדובר בטיסת ניסוי לקראת השקה רשמית של הקו, כלל הנראה ב-2022

 ד"ר אלכסנדרה רבנל / צילום: Ignotz .J.J

כל מה שמסתירים מאיתנו כשמדברים על כלכלה שיתופית

מונית שיתופית, דירה שיתופית, עובדים שיתופיים - מספרים לנו שהכלכלה משנה כיוון, ומזמינים אותנו לקחת חלק במהפכה החברתית. אבל מה מסתתר מאחורי זה? ● הסוציולוגית ד"ר אלכסנדרה רבנל חקרה את המציאות העגומה מאחורי הבאזז, ועכשיו מציעה לעובדים להתפכח מחלום היזמות האישית

אזוב מצוי/ צילום: פרופ' נתיב דודאי

שיח מפלג: איך אפילו ביטול האיסור על קטיף של זעתר הפך לקרב נרטיבים בין יהודים וערבים

גם אחרי שרשות הטבע והגנים ביטלה את האיסור המוחלט על קטיף הזעתר והעכוב, יש מי שמשוכנעים יותר מתמיד שבסוף כל החלטה מקצועית שלה יושב ערבי עם נרגילה ● הסופר עודה בשאראת: "ברור שהמדינה רצתה ליצור ניכור בין הערבים לבין הטבע, רוצים שהערבי ישתגע במדינה הזאת"

ג'ונסון אנד ג'ונסון./ צילום:  רויטרס

שוב צרות בג'ונסון אנד ג'ונסון? החברה מודיעה על ריקול בארה"ב

הריקול יוגבל לאצווה אחת של בקבוקי טלק לתינוקות שיוצרו והופצו בארה"ב ב-2018

מרקוס בקינגהאם / צילום: יח"צ

מומחה הניהול המוביל בעולם מציג: במה טעינו עם העובדים שלנו

לוחצים עליכם לטפל בחולשות שלכם בעבודה? מומחה הניהול העולמי מרקוס בקינגהאם ינסה להוריד אתכם מזה ● בראיון ל"ליידי גלובס" הוא מספר על האלגוריתם שפיתח לבדיקת אפקטיביות בעבודה, ומנסח כתב אישום נגד שיטות הניהול החדשניות: "כשאנחנו מכריחים עובדים לציית לתרבות ארגונית מומצאת, אנחנו מדכאים את היצירתיות שלהם וגורמים לבזבוז אדיר של זמן"

רנו / צילום: רג'י דוביגנאו, רויטרס

ב-3% עד 4%: ההכרזה שגרמה למניית רנו לצנוח

לאור ביצועים חלשים, רנו קוצצת בתחזית הרווחים שלה ● רנו גם חתכה את התחזית שלה למרווח התפעולי לאזור ה-5%, לעומת התחזית הקודמת ששמה את המרווח התפעולי ב-6%

 אוהד סנדלר, רמי לוי ואדם פרידלר./ צילום: שלומי יוסף, גלובס

"אם לא נגיע לשווי של מיליארד שקל, עשינו טעות": מה מחפש רמי לוי ב"גוד-פארם" ומי מחפש עליו חומר מכפיש

מפגש ייחודי בין רמי לוי לאדם פרידלר ואוהד סנדלר הוליד שותפות ברשת הטואלטיקה "גוד פארם" שמונה כבר 18 סניפים ● בראיון משותף ראשון הם מספרים על התוכנית להנפיק, על הקשיים מול הקניונים ועל החיבור בין "הילדים הטובים" מתל אביב לקמעונאי הוותיק מירושלים

גמר גביע העולם בכדורגל.  beoutQ הערוץ הפיראטי beoutQ / צילום:HANDOUT  רויטרס

כך מאיים ערוץ טלוויזיה פיראטי ואלמוני על הכסף הגדול של קטאר

ערוץ טלוויזיה לא חוקי שפועל מסעודיה ומעביר לכל העולם שידורי ספורט מקטאר, מסעיר את האמירות וגורם לה להרהר אם להמשיך לשלם מיליארדי דולרים בשנה עבור שידורי התחרויות • החשש: הקטארים ינטשו את שידורי הספורט וענפים שלמים יתמוטטו

לאגר אנד אייל   / צילום: אנטולי מיכאלו

“לאגר אנד אייל", בירות טובות במחיר מצוין. מתברר שאפשר

כשנפתח "לאגר אנד אייל" הייתי בטוח שלא יעברו כמה חודשים והוא ייסגר ● וראה זה פלא, המקום לא רק שורד אלא אף משגשג

נתניהו ובנט. מי ייצא שבע אחרי הבחירות? / צילום: מוטי מילרוד, הארץ

בנט מתייצב לצד נתניהו, ומתעלם מהתוצאות בבחירות

נתניהו קיבל פחות קולות מגנץ, מחנה הימין ירד ב-5 מנדטים ואף על פי כן, ח"כ נפתלי בנט מציין שהחלפת נתניהו צריכה להיות "דרך פתק" תוך שהוא מתעלם מתוצאות הבחירות ● פרשנות

אלה אלקלעי / צילום: תמר מצפי

תשובה לשאלה של אתמול והתעלמות מהמצב של היום

אנחנו חיים בתקופה שבה הפרדיגמות שאפשרו ניהול תקין של החברה בעשורים החולפים הפסיקו להיות תקפים ● השאת רווחים איננה יכולה להיות התכלית החברתית הבלעדית של חברה עסקית ● דעה - בתגובה לעו"ד דוד חודק

אתר בנייה סגור בפתח תקווה / צילום: גיא ליברמן, גלובס

הקבלנים: הפסד יומי של 380 מיליון שקל בשל הטלת הסגר על יו"ש

ערב תקופת החגים שיגרו בהתאחדות בוני הארץ מכתב לראש הממשלה ושר הביטחון נתניהו בו הפצירו שיחריג מהסגר עובדים בענף ● המכתב לא נענה ● מבדיקת "גלובס", עולה כי ערב חג הפסח שוגר מכתב דומה שבו נאמד ההפסד היומי מאי כניסת פועלים ב-350 מיליון שקל