גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שקל חזק מחד, ריבית נמוכה מאידך: תעשיית ההייטק הישראלית לכודה בין שני כוחות מנוגדים

תעשיית ההייטק הישראלית לכודה בין שתי מגמות: מצד אחד יותר הון זורם אליה בגלל הריבית הנמוכה, ומצד שני השקל החזק מקשה על החברות להתפתח ● רו"ח דב קצוביץ' מדלויט: "אין ספק שאם המגמות האלה יימשכו, זה יגרום ללחץ מאוד גדול בהייטק המקומי"

מרכז גב ים בבאר-שבע / צילום: shutterstock, שאטרסטוק
מרכז גב ים בבאר-שבע / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

לפני שבועיים, לראשונה מזה שנה וחצי, הגיע השקל לשער חליפין הנמוך מ-3.5 שקלים לדולר. זאת לאחר שהדולר השלים מהלך של ירידות מול השקל, בשיעור של 7% מתחילת השנה. מאחורי התחזקות השקל עומדות שלל סיבות הקשורות לחוזקתה של הכלכלה הישראלית ומאפייניה, אך גם להורדת הריבית בארה"ב יש חלק בכך.

למעשה, הריביות בארה"ב נמוכות כבר מזה עשור - מהמשבר הכלכלי של 2008. הבנק הפדרלי העלה באחרונה את הריבית, אך בחודש שעבר - לראשונה מאז 2008 - הוא החליט להוריד אותה חזרה. שער הדולר הגיב באופן מיידי. אם מישהו חשב שנחזור בהדרגה לסביבת ריבית יותר גבוהה - הוא התבדה בהחלטה האחרונה של הבנק הפדרלי.

בשנים האחרונות נמצאת תעשיית ההייטק בגאות חסרת תקדים. מאחורי התהליך הזה עומדות התפתחויות טכנולוגיות שהובילו למהפכה דיגיטלית ולחיבור של מכשירים רבים לרשת האינטרנט. אולם לריבית הנמוכה הייתה גם תרומה משמעותית: "הריבית הנמוכה, שכנראה אפילו תמשיך לרדת בישראל ובעולם, גורמת לכך שיותר כספים ומשאבים מופנים להשקעות ברמות סיכון יותר גבוהות, שיכולות לייצר תשואה גבוהה יותר - ומן הסתם עולם ההייטק ייהנה מזה", אומר רו"ח טל חן, מנהל משותףDeloitte Catalyst | Tel Aviv, פרקטיקת הסטארטאפים של Deloitte.

. לא רק זאת, אלא שההשקעות הרבות והתחרות הרבה של המשקיעים על הסטארט-אפים עצמם הובילו גם הם לעלייה ברמות השווי ולהיווצרותם של חדי קרן רבים (חברות פרטיות בעלות שווי של מעל מיליארד דולר).

נטהלי רפואה, שותפה שותפה בקרן ויולה צמיחה, צופה כי הנוכחות של גופים מוסדיים בהשקעות הייטק תעלה בתקופה הקרובה, ומתייחסת גם לגופים המוסדיים הישראלים - שממעטים להשקיע בהייטק בהשוואה לעולם. "למשקיעים המוסדיים הישראלים יש יותר כוח היום, כי הם מנהלים כספים רבים שמגיעים אליהם בשקלים ויכולים לבצע השקעות יותר גדולות בדולר", אומרת רפואה.

אם מסתכלים רק בפריזמה של הריבית הנמוכה, ניתן להעריך כי החגיגה צפויה להימשך. אגב, גם במתווה של העלאות ריבית, אף אחד לא חשב שהכסף הולך להיעלם מתעשיית ההייטק ביום בהיר אחד - אלא שבאופן הדרגתי ולאורך מספר שנים, כן הייתה עשויה להיות השפעה. אולם זה אינו המשתנה היחיד, ולמשוואה נכנסת גם אי ודאות שנגרמת ממצב הכלכלה העולמית כולה.

"אנחנו נמצאים בתקופה בה כלכלנים ואנשי כלכלה אומרים שחוקי הכלכלה מתחילים להישבר לנו מול העיניים. הכללים לא עובדים עד הסוף ויש המון וקטורים שמשחקים היום תפקיד ומושכים לכיוונים שונים", אומר גיא פרמינגר, ראש מגזר הטכנולוגיה בפירמת ראיית החשבון PwC ישראל. 

"יש עכשיו מלחמות סחר ומטבע בין הגושים. זה לא רק בין סין וארה"ב, אלא גם ארה"ב עם טורקיה, איראן ורוסיה. ויש גם מוקדים כאלה באירופה ובאנגליה. זו תקופה די ייחודית ויכול לקרות מכאן כל דבר: זה יכול להיגמר בכך שכל המנהיגים ילחצו ידיים ונחזור למצב בו היינו לפני שנה-שנתיים, אבל אם זה ייגמר ב'כאסח' זה יכול להוריד את הסחר העולמי בכמה אחוזים משמעותיים", מוסיף פרמינגר.

למרות זאת, רפואה מציגה תפיסה מעודדת: "יש מי שמדברים על משבר קולוסאלי שיגיע בקרוב ויש מי שמאמינים שהכול ימשיך לעלות. כאנשים שמנהלים כסף הרבה מאוד שנים, אנחנו יודעים שהשוק מתאזן בסוף. המספרים והנתונים בשוק לא מראים שאנשים חושבים שהולך להיות משבר מבחינת הדינמיקה של השווקים. אנשים ממשיכים להשקיע, השווקים ממשיכים לעלות והכל רק הולך וגדל כמעט בכל מקום בעולם".

השקל ירד

ישראל הופכת פחות אטרקטיבית

אם הריבית הנמוכה אמורה לדחוף את תעשיית ההייטק העולמית כולה, ההשפעה של השקל החזק על התעשייה הישראלית לאו דווקא חיובית. למעשה, שחקנים שונים בתעשייה מושפעים מייסוף השקל באופן שונה - מרכזי פיתוח מושפעים בצורה שונה מסטארט-אפים, ולהם יש שיקולים שונים מאלה של קרנות הון סיכון.

"הצרכן הישראלי יחשוב שהתחזקות השקל היא טובה כי היא מאפשרת לטייל בחו"ל יותר בזול או לייבא מוצרים בזול יותר (טוב ליבואנים) וכך לרכוש בזול יותר בארץ. אבל זה לאו דווקא טוב לכלכלה הישראלית ולהייטק הישראלי", אומר זיו נוי, סמנכ"ל כספים בחברת ראונדפורסט. "ההייטק הישראלי הוא תחום שפונה לרוב לשווקים זרים (ארה"ב, אירופה, אסיה) כי השוק הישראלי קטן מדי כדי לבנות מודל עסקי חזק ויציב, ולכן כל חברת סטארט-אפ שקמה ופונה לשווקים זרים - באופן מיידי נחשפת לסיכון של שערי חליפין. בצורה הפשוטה ביותר, ברגע שאתה מכניס במטבע זר ומוציא בשקל, אז 'כוח הקנייה' שלך נחלש ככל שהשקל חזק יותר. זה מוביל, לדוגמא, לכך שעלויות כוח האדם בישראל הופכות יקרות יותר עבור החברה.

"תנאי בסיסי היום בכניסה לחלק מהמסלולים של חוק עידוד השקעות הון הוא שלחברה תהיה פעילות יצוא משמעותית. כלומר למדינה אינטרס דומה לזה של חברות הסטארט-אפ והוא להגדיל את היצוא, ולכן היא צריכה לדאוג לסטארט-אפים - וזה אומר גם מדיניות מוניטרית שתחליש את השקל כאשר זה נדרש", מוסיף נוי.

"היום, אחת ההתלבטויות הגדולות של סטארט-אפים, ממש מההתחלה, היא איפה להקים מרכז פיתוח - בישראל או מעבר לים. מרכז פיתוח בחו"ל דורש למשל עלות פיתוח נמוכה בהרבה, אבל מרכז מקומי נותן ניהול קרוב והרבה יותר שליטה. לכל דבר יש יתרונות וחסרונות אבל לשער חליפין יש השפעה מאוד גדולה על הדילמה הזו, וככל שהשקל מתחזק הגורם הזה הופך להיות משמעותי יותר", אומר נוי.

התייקרות כוח האדם משפיעה לא רק על הסטארט-אפים הישראליים, אלא גם על האטרקטיביות של ישראל כיעד להקמת מרכזי פיתוח בינלאומיים. "ככל ששער החליפין של הדולר יורד, אז במונחים דולריים שכר המתכנתים עולה, וזה יכול להוביל למצב שהחברות הבינלאומיות שפועלות פה בארץ יצמצמו כאן פעילות. אין ספק שאם המגמה של התחזקות השקל תימשך זה יגרום ללחץ מאוד גדול בתעשייה", אומר רו"ח דב קצוביץ׳, מוביל פרקטיקת הערכות שווי בחטיבת הייעוץ הכלכלי - פיננסי,Deloitte.

"ההייטק הישראלי נמצא בשנים האחרונות בתהליך של התייקרות, עלייה ברמות השכר לרמות שכר אמריקאיות - נמוכות אולי רק מעמק הסיליקון, אך יקרות בצורה משמעותית מאזורים אחרים בעולם איתם אנחנו מתחרים", מוסיף חן מדלויט. "בכל הקשור למרכזי מו"פ ופעילות של חברות זרות, רובן עובדות בארץ עם שולי רווח של בין 7% ל-12%, ובחודשים האחרונים - כשהשקל ממשיך להתחזק - הן נדרשות להגדיל את התקציב על מנת לשמור על רמת הרווחיות הזו".

טל סלובודקין / צילום: דודי מוסקוביץ', יח"צ

"הסטארט-אפים - לא סוחרי מט"ח"

ההשפעה של שער החליפין הגבוה על מגזר הייטק היא רחבה, אך גורמים שונים עימם שוחחנו סבורים כי ישנה השפעה משמעותית במיוחד דווקא בגיוסי הון של סטארט-אפים בשלבים המוקדמים - כאלה שעדיין לא מחזיקים במרכזי פיתוח מעבר לים ולא התחילו במכירות. זאת, בנוסף על ההשפעה של השקל החזק על המשק הישראלי בכללותו.

כך למשל, גורם בתעשייה שביקש ששמו לא יוזכר בכתבה, אמר לנו כי "עם שקל חזק, חברות צמיחה שההכנסות שלהן הן בדולרים פשוט יחזקו את המשרדים הבינלאומיים שלהם ויעבירו פעילות מישראל החוצה. עבורן זה לא בעיה לעשות זאת, אבל עבור המשק זה יהיה נזק בלתי הפיך. לעומתן, לסטארט-אפים בתחילת הדרך אין את הגמישות הזאת, וכל השקעה שהם מקבלים בדולרים תהיה שווה פחות עובדים, פחות שנות פיתוח ומוצר פחות בשל. אף אחד לא יחזיר להם את הזמן והכסף שיאבדו עם התחזקות השקל, זה פשוט אסון למשק".

"חברות בשלבים המוקדמים מגייסות בדולרים ומוציאות את הכסף בשקלים. כשאנחנו משקיעים בחברה, אנחנו אומרים למייסדים להסתכל על ההוצאות שלהם בשקלים ובדולרים ולהמיר את כל הכסף לשקלים מראש איפה שאפשר. אנחנו אומרים להם - לא אנחנו ולא אתם סוחרי מט"ח, ויש לכם כל כך הרבה צרות על הראש, אל תתעסקו גם עם זה", אומר טל סלובודקין, שותף בקרן ההון סיכון סטייג' וואן. "חברות שיש להן כבר סמנכ"ל כספים יתחילו לנסות לנהל את זה עם טריקים פיננסיים יותר מורכבים, אבל לא החברות הקטנות".

לדברי סלובודקין, בקרב קרנות המתמחות בהשקעה בחברות סטארט-אפ צעירות בישראל, מקובל לכוון את חברות הפורטפוליו להמיר את גיוסי ההון לשקלים, או להשתמש בכלים של גידור (שמירת ערך קבוע עבור סכום מסוים של מט"ח). עם זאת, "היום בנקים בישראל נותנים ריבית הרבה יותר טובה על הפקדות בדולרים מאשר בשקלים. זה מטופש ומחזק את חוסר התחכום של סטארט-אפים צעירים, כי אם הם מפקידים גיוסי הון בדולרים, הם מרוויחים אולי 2% על הריבית - אבל מפסידים 10% אחוז על זה שהדולר יורד".

איך השחקנים בתעשייה מושפעים מהמצב המאקרו-כלכלי

החוב הזול לא בהכרח עוזר

חברות ההייטק הישראליות צפויות ליהנות מההשפעות העקיפות של הורדת הריבית - בדמות משקיעים חדשים עם הון זמין וצריכה מוגברת של מוצרים טכנולוגיים. עם זאת, דרכי המימון הנהוגות בתעשייה אינן תואמות למצב הכלכלי החדש. "חברות הייטק, ובוודאי חברות שנמצאות בשלבים של לפני ההכנסות, הן לא חברות שמממנות את עצמן באמצעות חוב - בטח שלא חוב בנקאי - ולכן הן לא נהנות מהורדת הריבית", אומר חן. "הן מממנות את עצמן באמצעות גיוסי הון, והירידה בריביות מעלימה את הריביות המינימליות גם ככה על הפיקדונות שיש להן".

בגיוס הון, בעיקר בשלבים המוקדמים, עשרות אחוזים מהבעלות בחברה מועברים למשקיעים כתגמול על הסיכון הגבוה. לעומת זאת, גיוס חוב הופך לאטרקטיבי במיוחד כאשר הריבית עומדת על אחוז נמוך. לכן, לדברי נוי, "יש היום טרנד בקרב חברות בשלב קצת יותר מאוחר לפנות לגיוס חוב מקרנות ובנקים בריביות יותר אטרקטיביות. מחלקות ההייטק בבנקים יודעות להציע היום לחברות הייטק הלוואות על בסיס הכנסות נוכחיות וצפי הכנסות עתידיות. גם הקרן שעומדת מאחורי החברה יכולה להשפיע על האם היא תקבל הלוואה או לא".

עם זאת, כלי הגיוס של חוב הם עדיין מוגבלים, וחן מדגיש כי "האלטרנטיבות של חוב עבור סטארט-אפים הן לא משמעותיות היום בישראל. בעוד שאנחנו רואים שחברות תעשייתיות כן מצליחות בשנה האחרונה לגייס חוב בריביות מאוד נמוכות, הריביות של חוב בעולמות ההייטק והסטארט-אפים במיוחד לא יורדות לאותה הרמה. לחלק משמעותי מהחברות אין גישה לגיוס חוב משום שהן לא נמצאות בשלבים הרלוונטיים". 

עוד כתבות

תינוק ניזון מחלב אם / צילום: שאטרסטוק

המדע לא עומד בקצב המרוץ לתחליף החלב המושלם

מדענים חוששים שבניסיון להגיע לחיקוי של חלב אם, יצרניות הפורמולות לתינוקות ממהרות לפעמים להכניס רכיבים שעדיין לא נבדקו מספיק

בנימין נתניהו בקלפי / צילום: חיים צח-לעמ"

נתניהו: "במדינות ערב יש נכונות גוברת והולכת למיסוד הקשרים עם ישראל"

ראש הממשלה הגיע היום במפתיע לכנס לציון 25 להסכם השלום עם ירדן, שיזמה ח"כ מרב מיכאלי ● נתניהו: ביורוקרטיה מעכבת הקמת רשת מסילות רכבת בין ישראל, ירדן וערב הסעודית

אפי נוה  / צילום: שלומי יוסף

התפתחויות בשלוש החזיתות של הפרקליטות נגד אפי נוה: מין תמורת מינויים, פרשת נתב"ג והתביעה האזרחית

לפי גורמים המעורים בתיק, נוה והשופטת אתי כרייף יועמדו לדין בכפוף לשימוע בעבירות של מרמה והפרת אמונים • בינתיים, פרקליטיו של נוה מוחים על בקשת הפרקליטות לעכב את הליכי התביעה האזרחית נגד הדס שטייף וגלי צה"ל בסך 7 מיליון שקלים בגין הנזקים שנגרמו לו

תחנת אורות רבין בחדרה/ צילום: יוסי וייס חברת החשמל

מוטרדים מגובה חשבון החשמל? ב-2020 התעריף עשוי לרדת ב-3%-5%

הסיבה העיקרית לירידת התעריפים: הוזלה חדה במחירי הדלקים והתחזקות השקל וגם הכנסות חד-פעמיות מזכיות משפטיות של חח"י ומכירת תחנת כוח שהייתה ברשותה ● החדשות הרעות: נשלם יותר על אנרגיות מתחדשות ● האם הצרכנים ייהנו מהירידה בתשומות של הסקטור היצרני?

בנק מרכנתיל / צילום: שלומי יוסף

מיזוג דקסיה במרכנתיל מתקרב: אגוד רוכש תיק אשראי בהתאם לתנאי של רשות התחרות

בנק אגוד חתם על עסקה לרכישת תיק אשראי לרשויות מקומיות בסיכון גבוה מידי מרכנתיל-דקסיה, שמעריכים כי ישלימו את המיזוג עד תחילת דצמבר

איתמר שמעוני, ראש עיריית אשקלון לשעבר / צילום: שלומי יוסף, גלובס

איתמר שמעוני, ראש עיריית אשקלון לשעבר, הורשע בשוחד והפרת אמונים; זוכה בפרשת סגירת אתר האינטרנט

שמעוני הורשע בקבלת שוחד בסך 150 אלף שקל מיואל דוידי ● עם זאת, הוא זוכה מהאישום שייחס לו קבלת שוחד מדוידי, לאחר שהאחרון רכש אתר אינטרנט מקומי שביקר את שמעוני, וסגר אותו לצמיתות ● נקבע כי השפעה על כלי תקשורת לטובת נבחר ציבור יכולה להוות שוחד

אפליקציית טיק טוק / צילום: דא קינג , רויטרס

עבודת החלומות של הילדים שלכם: טיק טוק מגייסת עובדים בישראל

הרשת החברתית, שמאפשרת ליצור ולשתף סרטונים קצרים, פרסמה שתי מודעות דרושים: האחת של מנהל שיתופי-פעולה בישראל, והשנייה של מנהל חשבונות ● לחברה יש משרדים בלוס אנג'לס, בניו יורק, בלונדון, בפריז ועוד, אך לא ידוע על נוכחות של החברה בארץ

שי באב"ד בדיון בוועדת הכספים / צילום: דוברות הכנסת, יח"צ

באב"ד: "המבקר לא טען לרגע שהיו משחקים בגירעון. המבקר צריך לפרסם דוח במיידי"

מנכ"ל האוצר חשף בדיון בוועדת הכספים של הכנסת כי דוח מבקר המדינה שטרם פורסם מצא שלא היו משחקים בגירעון התקציבי ב-2018 ● מרידור: "אין כסף באוצר היום" ●  עלות מוערכת למערכה שלישית של בחירות: כ-3.3 מיליארד שקל

מנהיג מפלגת הימין הספרדית ווקס, סנטיאגו אבסקל / צילום: Susana Vera, רויטרס

נגד הגירה ועצמאות קטלוניה: הישג חסר תקדים לימין הפופוליסטי בבחירות בספרד

מפלגת ווקס המתנגדת להגירה ולעצמאות קטלוניה הפכה לשלישית בגודלה במדינה בבחירות שהתקיימו אתמול ● הסוציאל-דמוקרטים בראשות פדרו סנצ'ז הם המפלגה הגדולה ביותר עם 28% מהקולות, אך צפויים להתקשות להרכיב ממשלה

בני גנץ, יו"ר כחול לבן / צילום: אופק אבשלום, יח"צ

לגנץ נשארו תשעה ימים: אלה התרחישים האפשריים בפלונטר הפוליטי שישראל תקועה בו

הימים נוקפים, ההתבטאויות מכל הצדדים מחריפות, וכל צד מנסה לשפר עמדות לקראת ההכרעה שתיפול בתקופת הזמן הזו ● התרחיש הסביר ביותר הוא ממשלת אחדות, אך ממשלות מיעוט של הליכוד או כחול לבן גם הן אופציות, וכך גם הליכה לבחירות בפעם השלישית

משה מזרחי, אינמוד / צילום: איל יצהר, גלובס

מניית אסתטיקה על סטרואידים: אינמוד זינקה 188% מההנפקה וכבר שווה 1.3 מיליארד דולר

הכנסות אינמוד גדלו ברבעון השלישי של 2019 ב-57% ל-40 מיליון דולר, והרווח נקי עלה ל-16 מיליון דולר - גידול של 87% ביחס לרבעון המקביל בשנה שעברה ● המייסד והמנכ"ל משה מזרחי: "הדרישה למוצר הייחודי שלנו עולה, ואנחנו מתכננים לחדור לשווקים חדשים"

שלמה נחמה, יו"ר אלומיי קפיטל  / צילום: אלי דסה

דרישת התשלום של רמ"י גרמה לאלומיי להקפיא פרויקט אגירה שאובה של 1.4 מיליארד שקל בצוק מנרה

למנכ"ל הפרויקט, דורון גרופר, ולחברי הצוות שלו ניתנה הודעה על הפסקת הסכם העסקה, הצפויה להיכנס לתוקף בעוד 90 יום, אם לא תירשם התקדמות מול רמ"י

השטח ש-Playtika שכרה בהרצליה פיתוח / אדריכלות ועיצוב סטודיו: רואי דוד, צלם: איתי בנית

בכמה שוכרת חברת הגיימינג Playtika כ-3,800 מ"ר בהרצליה פיתוח?

וגם: אילו עוד דירות ובתים נמכרו והושכרו בהוד השרון, בת"א ובירושלים?

תקשורת דור 5 - הדלק לכלכלה של העשור הבא / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

חדשות טובות לחברות הסלולר: ישלמו עשרות מיליוני שקלים פחות עבור ערבויות

משרד התקשורת החליט להקל על המפעילים גם בערבות עבור הרישיון וגם עבור הערבות בחובות הפריסה ● החדשות שלא יאהבו לשמוע הם שבמכרז הדור החמישי המשרד לא משנה את התנאים לגבי תדרי ה–700 מגה הרץ המבוקשים

התחנה המרכזית החדשה בת"א / צילום: איל יצהר

העליון מחק את עתירת תושבי דרום ת"א לפינוי התחנה המרכזית החדשה

למרות מחיקת העתירה, ביהמ"ש דרש ממשרד התחבורה להוציא לתחנה המרכזית רישיון להפעיל מתחמי תחבורה ● בנוסף, הסכם ההתקשרות עם בעלת השליטה נצבא קוצר מתקופה של 24 שנים ל-5.5 שנים

רן עוז / צילום: רמי זרנגר

מיישרת קו עם המתחרות: גם מגדל מפסיקה לשווק פוליסות ביטוחי סיעוד לפרט

הושלמה היציאה של החברות שמכרו לציבור ביטוחי סיעוד לפרט, בצל שינויים דמוגרפיים והריבית האפסית • לא יושפעו: מי שמבוטחים בביטוחי הסיעוד הקבוצתיים, או מי שכבר מחזיק בביטוח סיעוד לפרט

חדר צינתור בהרצליה מדיקל סנטר/  קרדיט: יח"צ.

קבוצת הביטוח מגדל במו"מ לרכישת נתח מהרצליה מדיקל סנטר

הרצליה מדיקל סנטר הינו בית חולים פרטי מוביל שככל הידוע נמצא בבעלות יאיר לנדאו, קופת החולים שירותי בריאות כללית וכלל ביטוח ● ככל הידוע הכללית וכלל ביטוח לא במו"מ למכירת החזקותיהן

סופה של התמ"א 38/ צילומים: איל יצהר, shutterstock, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

כל מה שרציתם לדעת על שלוש השנים שנותרו עד סופה של תמ"א 38

האם מי שלא יצא לדרך עד כה פספס? מה יצטרכו לעשות מי שירצו לחזק בניין אחרי שיפקע תוקף התוכנית? מי יוכל להתיר פרויקטים חדשים? • "גלובס" עושה סדר בעקבות החלטת המועצה הארצית לסיים את תמ"א 38 באוקטובר 2022

שלמה אייזנברג / צילום: תמר מצפי, גלובס

עדי דנה יחליף את שי טאובר כמנכ"ל קבוצת ישרס של שלמה אייזנברג

דנה (45) יחליף את שי טאובר, שמסיים 11 שנות כהונה כמנכ"ל הקבוצה וסיכם באחרונה על פרישתו מהתפקיד בסוף 2019

בניין בורסת הנאסד"ק במנהטן / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

הדאו ג'ונס מחק הירידות והמריא עם בואינג לטריטוריה החיובית

מניית ענקית התעופה מזנקת לאחר שדיווחה כי תחזור לספק את מטוסי 737 מקס שקורקעו ● פורסקאוט קופצת בעקבות דיווחים כי היא עומדת להימכר ● מכירות עליבאבא ביום הרווקים עלו לשיא ● בורסות אירופה ננעלו בנטייה לירידות ● חברת Walgreens קיבלה הצעת רכש מלאה מקרן KKR, לפי דיווח בבלומברג ● התמ"ג בבריטניה ברבעון השלישי צמח ב-0.3%, מתחת לתחזית ● בורסת הונג קונג צנחה ב-2.7% לאחר שהמשטרה פתחה באש במסגרת ההפגנות ההמוניות