כמה פלסטינים יקבלו אזרחות ישראלית בתוכנית הסיפוח של ימינה

שקד ובנט מציעים לספח 60% מהגדה המערבית המוגדרים כשטח C, כולל אזרחות לכל התושבים • ישראל, הם טוענים, יכולה לקלוט 100 אלף פלסטינים • בדיקה מגלה כי מספר הפלסטינים בשטח C גבוה הרבה יותר, בשל יישובים בשטחי A ו–B הגולשים לתוכו - האם גם להם תוצע אזרחות? • המשרוקית של גלובס

איילת שקד / צילום: כדיה לוי
איילת שקד / צילום: כדיה לוי

"אתי שואלת מה זה אומר להחיל ריבונות על יהודה ושומרון", ענתה יו"ר ימינה איילת שקד לשאלה של גולשת בשידור חי בפייסבוק. "אז אני אסביר, אתי: ביהודה ושומרון לא חל החוק הישראלי עדיין. אנחנו נמצאים שם, אבל חוקי המדינה לא חלים. כשאנחנו אומרים להחיל ריבונות, זה אומר שהחוק הישראלי כולו יחול ביהודה ושומרון". אף על פי כן, היא סייגה, "אנחנו כמובן מדברים על החלת החוק רק בשטחי C, לא בכל יהודה ושומרון. בשטחי C גרים כל התושבים הישראלים, כמעט חצי מיליון, ובין 100 אלף ל-200 אלף פלסטינים - תלוי את מי שואלים. הכוונה היא להציע להם תושבות או אזרחות. זה מספר שאנחנו יכולים להכיל".

שקד מרבה להשתמש בטיעון הדמוגרפי הזה כדי להגן על מתווה הסיפוח שהשיק נפתלי בנט לפני בחירות 2013, תחת הכותרת "תוכנית ההרגעה". השורה התחתונה של הטיעון: ייתכן סיפוח של 60% משטח הגדה המערבית, המוגדרים כשטח C, בלי פגיעה בדמוקרטיה, שכן ישראל יכולה לעמוד במתן אזרחות ליושביו הפלסטינים. אבל בסרטון ששקד שידרה בשבוע שעבר היה חידוש חשוב: לראשונה, בכל ההתבטאויות שמצאנו בנושא, היא מודה שייתכן שבשטח גרים יותר מ-100 אלף נפש. זה המספר שהיא נקבה בו בכמה ראיונות ומאמרים בשנה האחרונה, לרבות בראיון ליונית לוי במגזין האמריקאי "אטלנטיק", אז הכריזה "אנחנו יכולים בהחלט לקלוט 100 אלף אזרחים פלסטינים".

כמה פלסטיניות ופלסטינים באמת צפויים לקבל אזרחות אם יסופחו שטחי C? לפני שנה וחצי ערכנו תחקיר מקיף בסוגיה, וכעת עדכנו את הממצאים.

החלוקה של הגדה המערבית לשלושה אזורים נולדה ב-1995, בהסכמי אוסלו ב'. הרשות הפלסטינית קיבלה אחריות ביטחונית ואזרחית בשטחי A (הערים הגדולות) ובשטחי B (בעיקר מרחב כפרי), איים גדולים וקטנים שתופסים יחד כ-40% מהשטח שמעבר לקו הירוק. אלה מוקפים בשטחי C, אזורים בשליטה ישראלית שבהם מתגוררים כל המתנחלים, ובהם התכנון והבנייה נתונים בידי ישראל.

מקרה קלקיליה: העיר לא עוצרת בגבול
 מקרה קלקיליה: העיר לא עוצרת בגבול

המחצית שנשמטה מהסטטיסטיקה

אשר למספר המתנחלים בשטח C, לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) הוא עמד בסוף 2017 על 413.4 אלף איש . זה גם המספר שמסר לנו דוברה של שקד כששאלנו על המקור לנתונים שלה, מעט נמוך יותר מהמספר ששקד נקבה בו.

לגבי מספר הפלסטינים בשטח C אין בישראל הערכות רשמיות. בתוכנית ההרגעה המקורית של בנט, שהוסרה בינתיים מהאינטרנט, דובר על 48 אלף נפש בלבד; בדו"ח של עמותת רגבים - בין 50 ל-100 אלף נפש; באתר מפקדים למען ביטחון ישראל - 100 אלף נפש. שקד הפנתה אותנו להערכות מתאם הפעולות בשטחים (מתפ"ש), שכביכול עומדות על 100 עד 200 אלף נפש.

במתפ"ש סירבו למסור מידע עדכני, אבל הגוף אמנם פרסם ב-2012 דוח שלפיו מתגוררים בשטח C כ-90 אלף פלסטינים. דא עקא, נציג המתפ"ש הודה ב-2016, בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת, שיש במספר הזה בעיה: הוא מבוסס על נתונים של הלמ"ס הפלסטינית שאינם מכירים בגבולות בין אזורי A ו-B לבין אזור C. לכן יישובים שנמצאים בשטח C רק בחלקם לא נכללו בקובץ.

ליישובים פלסטיניים רבים, ובהם ערים כטול-כארם, רמאללה וקלקיליה, יש קטעים שזולגים לתוך שטח C. עמותת המתכננים "במקום", שנסמכת על נתונים מפורטים וצילומי אוויר, העריכה לפני שנה וחצי שבקטעים הללו בלבד גרים כ-130 אלף איש. האדריכל אלון כהן-ליפשיץ, רכז שטח C בארגון, אמר שבינתיים ההערכות גדלו. משרד התיאום לעניינים הומניטריים של האו"ם (UNOCHA) מעריך שכ-78% מהפלסטינים ב-C גרים ביישובים "מחולקים", ושבשטח כולו גרים כ-300 אלף פלסטינים. גם חוקרים אחרים ששוחחנו איתם הגיעו למסקנה שבשטח C מתגוררים עוד כ-200 אלף פלסטינים שנשמטו מההערכות הנמוכות.

מנין הם באו? קובי מיכאל, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אומר שחלקם "זלגו" לשטח C שבשולי ערים, בבנייה לא-חוקית, וחלקם היו רשומים בשטחי A או B לפני 1995 ועברו ל-C כדי להגיע לחלקות החקלאיות שלהם. כהן-ליפשיץ מעריך שרוב התוספת נובעת מגידול טבעי ביישובים שכבר היו קיימים.

שניהם מסכימים שאין זליגה ניכרת של שכונות לשטחים חדשים, בגלל הסכנה שישראל תהרוס את המבנים. מצד שני, מסביר כהן-ליפשיץ, "שטחים קיימים נמצאים בעדיפות נמוכה מאוד של המינהל האזרחי, ובקושי יש שם הריסות". התוצאה, הוא אומר, היא שיישובים כפריים הולכים ומצטופפים. "ההתרשמות שלנו ממגע עם מאות קהילות היא שיש הגירה שלילית משטח C לשטחי A ו-B. הרבה זוגות צעירים עוזבים את הכפר בשל העדר אפשרות לבנות בתים".

דוגמה חיה לכך היא העיר קלקיליה, ששוכנת סמוך לכפר סבא, מעברו המזרחי של כביש 6. עיקר העיר מוגדרת כשטח A, וחומת ההפרדה מקיפה אותה משלושה עברים. אבל בין החומה לבין מרכז העיר מפרידה רצועה ברוחב מאות מטרים של שטח C, והמרחב העירוני לא נעצר ברצועה הזאת. ב-2016 קידם שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן תוכנית של צה"ל להכשיר בנייה פלסטינית קיימת ולאפשר בנייה של 6,000 דירות נוספות ברצועה הזאת.

אבל כעבור שנה התעוררה סערה בממשלה: כמה שרים, ובהם בנט ושקד, מחו בתוקף. בנט הסביר לגלי צה"ל: "לתוכנית היה פוטנציאל להכפיל את אוכלוסיית קלקיליה ולהפוך אותה למטרופולין פלסטינית לאורך כביש 6". ראש מועצת שומרון הזהיר מ"גזילת שטחים עצומים משטח C לשטח הרשות הפלסטינית".
ליברמן נחלץ להגן על התוכנית. "זה אמנם שטח C, אבל אף ישראלי לא מגיע אליו", אמר, "אנחנו אחראים על כל שטחי C, שבהם חיים גם 230 אלף פלסטינים". אבל התוכנית, שהיקפה היה זניח ביחס לשטח C כולו, הוקפאה.

שקד: "לא ירדנו לרזולוציות כאלה"

אם כן, רבות מההערכות שנשמעות בישראל משמיטות כמחצית או יותר מתושבי C הפלסטינים, שגרים בשולי A ו-B. האם שקד כללה אותם בספירה?

התשובה שקיבלנו משקד: "איננו יורדים לרזולוציות כאלה". מאחר שהאנשים שמדובר בהם מתגוררים רשמית בשטח C, עולה השאלה מה תציע להם תוכנית הסיפוח: אזרחות? תושבות בלבד? אשר לאפשרות לדחוק אותם בחזרה ל-A ו-B, מיכאל מילשטיין, חוקר ממרכז משה דיין, אמר לנו שלא מוכרת לו תוכנית כזו. התשובה הרשמית של שקד הייתה כדלקמן: "בהתאם למצע המדיני שלנו, אותם פלסטינים בשטחי C יוכלו לבחור תושבות או אזרחות במסגרת החלת החוק הישראלי על אותם שטחים". 

לקריאה נוספת:

המשרוקית - בדיקה של טענת איילת שקד על האוכלוסייה בשטחי C

ועדת החוץ והביטחון - פער של מיליון תושבים פלסטינים ביהודה ושומרון בין נתוני המדינה לחישובי המומחים

מתאם הפעולות בשטחים - מיזמים באזור C בשנים 2012-2011

משרד התיאום לעניינים הומניטריים של האו"ם - מפה דינמית של שטחי הגדה המערבית

עמותת במקום - האזור האסור: מדיניות התכנון הישראלית בכפרים הפלסטיניים בשטח C

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988