גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפילוסופיה אולי לא מתה, אך לימודי מדעי הרוח מחפשים כיוון חדש ופרקטי: "ערכי החברה במשבר"

קמפיין פרסום שהושק לפני כמה חודשים ניסה לחזות שחורות לעתיד הפילוסופיה; הוא אומנם הגזים, אך אנשי מדעי הרוח מבינים שהם צריכים להשתלב ב"עידן הפרקטי" ● באוניברסיטת ת"א נפתחו בשנים האחרונות תוכניות המשלבות בין לימודי הרוח לתחומים אחרים, גם כדי להתמודד עם הירידה במספר הנרשמים לתואר ראשון, אבל גם כמענה לדרישה של תעשיית ההייטק לאנשים רחבי-אופקים

מימין: פרופ' יוסי רוזנווקס, פרופ' ליאו קורי ויאיר סאקוב / צילום: איל יצהר, גלובס
מימין: פרופ' יוסי רוזנווקס, פרופ' ליאו קורי ויאיר סאקוב / צילום: איל יצהר, גלובס

קמפיין שהשיקה לאחרונה מכללה במרכז הארץ הודיע על גבי תחנות אוטובוס על פטירתה של הפילוסופיה ותארים נוספים שנתפסים כחסרי עתיד. הקמפיין היה חריג אולי בבוטות שלו, אך הוא משקף גישה שהפכה רווחת בקרב גורמים בכירים - בתעשיית ההייטק, בעמותות הרואות בה אמצעי למוביליות חברתית של מגזרים מוחלשים, ובממשלה - מה שחשוב למדינה הוא מחשבים, הנדסה והמקצועות הנלווים להם, וכל השאר שולי. אחד הנציגים הבולטים של הגישה הזאת הוא שר החינוך לשעבר נפתלי בנט, שקידם לימודי 5 יחידות מתמטיקה. הרקע לכל זה הוא הדרישה הגוברת לעובדי הייטק מיומנים ופערי השכר בין המגזר הזה לשאר העם.

מודעות האבל על מות מדעי הרוח הרגיזו רבים באקדמיה, אולי דווקא משום שהיה בהן קמצוץ של אמת: המספרים מצביעים על ירידה בשיעורי הרישום לתארים ראשונים בפקולטה הזאת. בפקולטות עצמן נעשים בשנים האחרונות ניסיונות להביא את מדעי הרוח אל "העידן הפרקטי" באקדמיה.

באוניברסיטת תל-אביב הושקו במקביל כמה תוכניות כאלה, הכרוכות בשינויים בפקולטה למדעי הרוח עצמה ובמסלולי לימוד המשלבים לימודים בפקולטות אחרות. אבל כששואלים את ראשיהן אם התוכניות האלה נועדו להתמודד עם המשבר במדעי הרוח, הטענה הזאת נהדפת מיד.

"הפקולטה למדעי הרוח בכלל לא במשבר", אומר פרופ' ליאו קורי, דקאן הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב. "אנחנו מפרסמים יותר מאמרים מאי פעם, מקבלים מענקים, ומבחינת איכות החוקרים, יש שורה ארוכה ומתארכת של חוקרים מעולים, בוגרי האוניברסיטאות הטובות בעולם שרק רוצים לבוא ללמד פה. אין לנו מחסור בפוסט-דוקטורנטים ובדוקטורנטים. גם בתואר השני אנחנו מסודרים".

שיעור הסטודנטים לתואר ראשון

בכל זאת, פוליטיקאים ובכירים בתעשייה אומרים לציבור הרחב ולמי ששולט בתקציבים שכדאי להשקיע בעיקר במקצועות הריאליים, המבטיחים תעסוקה, מוביליות חברתית ויציבות כלכלית.

"המשבר הוא באמת במספר הנרשמים לתואר הראשון, ויש אולי גם בעיה תדמיתית בקרב הציבור. יש כמה סיבות לירידה במספר הנרשמים, ואנחנו באמת מנסים להתמודד איתן היום. הסיבה הראשונה היא שסטודנט שואל את עצמו 'איך אתפרנס מזה?', אבל זה לא משבר במדעי הרוח, זה משבר ערכי בחברה שלנו, משבר בשאלות ערכיות כמו אילו מקצועות מתוגמלים בתשלום ומהן הסיבות שבגללן אדם הולך ללמוד. זו שאלה לגיטימית, כמובן, אבל היא לא שאלה שמשמעותה משבר במדעי הרוח. אגב, זו שאלה שרק מי שמדעי הרוח מעניינים אותו מלכתחילה שואל. אדם שרוצה מאוד להיות עורך דין או מתכנת, לא שואל את עצמו מדוע אין פרנסה במדעי הרוח.

"הירידה מורגשת דווקא עכשיו, משום שאם פעם אדם שרצה ללמוד משפטים ולא התקבל הלך ללמוד מדעי הרוח, היום הוא ילך ללמוד משפטים במכללת נתניה, לדוגמה, וגם לסטודנטים שם עשויה להיות בעיית פרנסה. המשמעות של המגמה הזאת היא שהסטודנטים שלנו באמת רוצים להיות פה. אגב, כן יש לנו בעיה של נשירה, כי סטודנטים מסוימים חושבים אולי שהתואר הזה הוא נופש. אבל הוא לא נופש ולא הכשרה מקצועית, אז אם זה לא באמת מעניין אותך, למה להיות פה?

"אם נחזור לבעיה התדמיתית, ייתכן שבגלל ערכי החברה המשתנים, פחות אנשים חושבים שזה מעניין אותם. אני לא כל כך מבין מדוע טיול לחו"ל הוא חוויה מעשירה שאנשים מוכנים להשקיע בה זמן וכסף, כדי לצבור חוויות ולהגיע למקומות שהם עדיין לא ראו, אבל לימוד של שירה הומרית או של אינטגרל, לא נחשב בעיניהם באותה מידה. גם זה מקום רחוק מהם. גם לשם מעטים הגיעו. וגם זה כל כך יפה".

"רוצים להיות כמו אוקספורד ההיסטורית"

באוניברסיטה עצמה, אומר פרופ' קורי, היסטוריון של המתמטיקה, אין לפקולטה למדעי הרוח בעיה תדמיתית כלל. "אם הנהלת האוניברסיטה לא הייתה חושבת שלחוג יש זכות קיום, היא הייתה מצמצמת אותו ולא מעשירה אותו בתוכניות חדשות. לפעמים אני אומר לאנשי מדעי החיים - לכם יש תואר אחד לכל התלמידים שלכם, שבו 80% מהלימודים הם חובה. לנו יש 18חוגים, 25 תארים שונים ורוב הקורסים הם בחירה, ואת כל זה אנחנו עכשיו צריכים לנהל".

נדמה לי שפעם היה פה חוג ללימודי אשורית, שנסגר בינתיים.

"תמיד מזכירים את החוג ללימוד אשורית. לא היה פה חוג ללימוד אשורית, אלא היו כמה תלמידים בחוג לארכיאולוגיה שלמדו בתוכנית מיוחדת לשפות ולתרבויות עתיקות, והתוכנית הזאת אכן נסגרה. סביר לצמצם תוכנית מסוימת או לאחד אותה עם תוכנית אחרת, אבל לרוב לא נצמצם ונאחד בגלל מיעוט תלמידים אלא כי התחום האקדמי התייבש, ולא נעשה בו כרגע מחקר מעניין. זה קורה לא רק אצלנו. יש תחומים במדעי הטבע שמאוד נחשבים בעיני הציבור הרחב, אבל גילויים חדשים במדע פשוט הפכו אותם לפחות מעניינים, וגם הם מצטמצמים מאותה סיבה".

בראשית ימי האוניברסיטה, נגיד באוקספורד ההיסטורית, רק בני עשירים למדו בה, למען השכלתם ולא כהכשרה מקצועית. האם לומר לסטודנטים ללמוד את מה שמעניין אותם זו לא פריבילגיה?

"אנחנו בהחלט נותנים את הדוגמה של אוקספורד. כמו אז גם היום, התפיסה היא שאם הצלחת ללמוד יוונית קלאסית באוקספורד, אז ייקחו אותך למקינזי. כך אמרנו פעם. היום יגידו גוגל. אם היית מסוגל ללמוד תואר כה מורכב במוסד כל כך יוקרתי, וגם הייתה לך מספיק סקרנות אינטלקטואלית לעשות זאת, אז גם את העבודה בחברה שמעסיקה אותך תלמד במהירות. זו דוגמה לעקרון ההכבדה, שהגה לפני שנים חוקר מאוניברסיטת תל-אביב, פרופ' אמוץ זהבי. כמו הטווס שסוחב אחריו זנב ענק כדי להראות שהוא יכול, ואז הנקבה יודעת שמדובר בזכר אלפא. תואר באוקספורד מוכיח שאתה מוח אלפא, ואנחנו רוצים שגם אוניברסיטת תל-אביב תיתפס כך.

"יש כישורים מאוד חשובים של יכולת הבעה בעל פה ובכתב, עבודה בצוות, סיכום רעיונות מורכבים, שנלמדים בתוכנית מדעי הרוח והם חיוניים למגוון רחב מאוד של עבודות. בגוגל אולי יהיה יותר קשה להעסיק מישהו שלא למד בכלל שפת תכנות, אבל ברגע שאתה בפנים, היכולות הללו הן אלה שמקדמות אותך".

אתה רואה בתחומים שאתה מלמד את קטר המשק, כמו הנדסה?

"מבחינתי, סדר העדיפות הוא לבנות את התואר מלמעלה למטה. מבנה הסגל ואיכותו תחילה, קבוצת הפוסט-דוקטורנטים, הדוקטורנטים שהם גולת הכותרת של הפקולטה כי זה שלב שמחבר בין מחקר להוראה, ואז התואר השני ורק בסוף הסקאלה התלמידים בתואר הראשון. בלי כל הנדבכים האחרים לא יהיה טעם בקיום התואר הראשון. בכל זאת, אנחנו משקיעים את רוב האנרגיה שלנו בשאלות של התואר הראשון, כי לא ניתן לקיים את עצמנו אחרת. אבל לא נמלא את תפקידנו בחברה אם לא תהיה לנו מצוינות לכל אורך הדרך".

בכל זאת יצאתם ביוזמה למגוון תוכניות חדשות שהופכות את התואר במדעי הרוח לפרקטי יותר.

"אי אפשר להתעלם משאלת הפרנסה. אז אם המעסיקים משנים את גישתם לאט יחסית, אנחנו צריכים לחשוב על התמונה הכוללת שבה בכל זאת לא נוכל לקלוט את כל הבוגרים שלנו לאקדמיה, וגם חלק מהסטודנטים שלנו לא מעוניינים בכך. הם רוצים לצאת לשוק העבודה.

"בנינו עבורם תוכנית דו-חוגית, שבה חוג אחד הוא במדעי הרוח ואת החוג השני אנחנו מחלקים לשניים: קורסים אינטגרטיביים במדעי הרוח כמו מיומנויות קריאה וכתיבה, ומיומנויות חיצוניות כמו תעודת הוראה, כחלק מהתואר. 15% מהבוגרים שלנו הולכים להוראה, וזה מצוין מבחינתנו, אלא שגם שם יש משבר גדול: התדמית גרועה, והשחיקה גבוהה ורבים לא מצליחים לשרוד במקצוע. גם זה לא משבר בחוג למדעי הרוח, אלא בערכים.

"לאנשים שרואים את עצמם חלק מהעולם הדיפלומטי, אנחנו מציעים לקחת כמיומנות חיצונית את תחום השפות, שהיום גם הוא לא נלמד באופן מתקדם כל התואר. מיומנות חיצונית שלישית היא בתחום הכתיבה ועריכה של תוכן, בעיקר לעולמות הדיגיטל, ותוך זיקה לחוג הראשי שכל סטודנט למד. רעיון נוסף הוא קורס מורי דרך, וישנו גם החיבור ליזמות. יזמות היא לא רק וייז. יש גם יזמות תרבותית, חברתית, ציבורית".

"ההורים והסטודנטים לא הפנימו את השינוי"

"נוצר מצב מאוד מטריד", מוסיפה פרופ' מלאת שמיר, סגנית הדקאן של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב. "מצד אחד אנחנו מקבלים מסרים מחוץ לפקולטה, גם מפקולטות אחרות, שמבינים את הצורך בכישורים שמדעי הרוח מקנים בעולם שלנו היום, וגם העולם המקצועי מכיר בזה בהדרגה. אבל הסטודנטים וההורים שלהם עדיין לא מבינים את זה. זה משהו שהולך ומשתנה. בכל העולם מתמודדים עם זה.

פרופ' מלאת שמיר / צילום: יח"צ

"יש תוכניות דומות אבל שונות בכל האוניברסיטאות החשובות בעולם. תוכניות 'רוח פלוס', שלרוב רוכשים אחרי התואר ומאפשרות לאדם להציג את עצמו באופן אטרקטיבי יותר בשוק העבודה. אנחנו בחרנו להכניס את זה לתוך התואר כי אנחו מאמינים שזה לא נפרד, שאלה באמת מיומנויות משתלבות. ניתוח טקסט ספרותי זו מיומנות שרוכשים ורלוונטית לכל טקסט".

היו אתגרים בהטמעת התוכנית שלכם?

פרופ' קורי: "היה צריך לשכנע את החוגים השונים שלא נורא אם יתפספס קורס מסוים בתחומם. זה לא הורס את הפוטנציאל לקריירה אקדמית כפי שפעם חשבו. למשל, הבוגרים של התוכנית הבין-תחומית שפועלת אצלנו לוקחים רק חלק מהקורסים בכל חוג, והם משתלבים מצוין במשרות אקדמיות. אז אדם שלומד מיומנויות ילמד שני סמינרים פחות. זה חבל והוא כנראה לא יהיה פרופסור, אבל הוא ייצא עם עוד כלי חשוב לשוק".

השווית את לימודי התואר הראשון במדעי הרוח לנסיעה לחו"ל. אולי זו טעות לבלבל את התואר הזה עם הכשרה מקצועית ובכלל היה עדיף ללמוד אותו לאורך כל החיים, כמה שבועות בשנה. מבחינתכם זו יכולה להיות פרנסה לא רעה, ועובדים בכל התחומים יוכלו כך להרחיב דעת ולהשביח את האינטלקט שלהם בזמן שהם כבר בשוק העבודה.

"שינוי מבני כל כך גדול הוא אף פעם לא דבר קל. אבל אני לא יועץ קריירה. אני ממונה על על פקוטלה שמחויבת לקידום מדעי הרוח כתחום אקדמי מחקרי".

"דיאלוג מפרה בין פקולטות"

הדרישה לאיחוד בין מדעי הרוח לתחומים "פרקטיים" יותר באוניברסיטה מגיע גם מ"הצד השני". פרופ' יוסי רוזנווקס, דקאן הפקולטה להנדסה, מסביר: "העולם הטכנולוגי משתנה ומחלחלת לתוכו ההבנה שעבודה בתחום הטכנולוגיה אינה מצריכה רק ידע על הטכנולוגיה. חברות הטכנולוגיה מבינות את החשיבות של צורת המחשבה של המקצועות ההומניים.
"זו מגמה שמתרחשת בעשור האחרון, שבו רוב הפיתוחים המוצלחים ופריצות הדרך מבוססים על רעיונות לא טכנולוגיים. למשל Airbnb היא חברה שהוקמה על ידי יזמים מתחום העיצוב. אפילו בתחום כמו מכונית אוטונומית, צריך כמובן מתכנתי אלגוריתמים מעולים ואנשי חומרה, אבל דרוש גם מישהו שינתח את התנהגות הנהג, צריך חשיבה משפטית. כל חברות הטכנולוגיה מבינות שהלקוחות משתנים, וצריך לחשוב מחדש איך מדברים איתם. ממשק אדם-מכונה מעלה שאלות של אסתטיקה ופסיכולוגיה גם יחד. אלה דברים שבעבר לא הבינו עד כמה הם נחוצים".
בעקבות ההבנה החדשה, החלה הפקולטה להנדסה כבר לפני כמה שנים בתוכנית שנקראת "הנדסה ורוח", המיועדת למצטיינים. מדובר בתוכנית חד-חוגית בהנדסה, שנוסף לה הקבץ נרחב במדעי הרוח (חלקו במקום קורסי קצה בהנדסה).

"התוכנית פותחת לסטודנטים את הראש, הם נחשפים לעולם שלא הכירו. למשל, הם יכולים לנהל דיון בכיתה. בשיעורי ההנדסה אין דיון רב. זה טיב המקצוע וגם הכיתות ענקיות. הם לומדים עם הסטודנטים במדעי הרוח באותה כיתה, והשילוב הזה בין סוגי האנשים הוא מאוד מפרה. בבסיס הם מדברים בשפות אחרות לגמרי".

הרעיון הגיע מהפקולטה למדעי הרוח או מכם?

"מאיתנו, מתוך רצון ברור לשלב את ההנדסה עם תחומים שהם ממש אורטוגונליים, כלומר שונים ככל האפשר ממה שיש לנו. המטרה היא ליצור מהנדס יותר שלם, שמתאים לעתיד של התחום. לדעתי, כשחשופים למדעי הרוח זה מגרה את המחשבה. אין לי הוכחה אמפירית לכך, אך אני מאמין שהחשיפה הרב-תחומית הזאת משפרת את היצירתיות".

היה גם ביקוש מצד הסטודנטים לגוון את לימודי ההנדסה?

"לא הייתה התנפלות על החוג. הוא מתאים למי שהוא מתאים לו. נרשמו 50 איש בערך, מתוכם אנחנו מקבלים 20-30, בזכות תמיכה של 1.3 מיליון דולר מקרן מנדל. האחרים חוששים לפספס חלק מהתואר בהנדסה. אני חושב שאנחנו הקדמנו את השוק, הם עוד לא מבינים את המשמעות של החיבור הזה לשוק העבודה".

תוכנית מקבילה היא "מדעים להייטק", או "הייטק פלוס". "זו יוזמה דו-חוגית המיועדת למי שמתאים ללימודי הנדסה. נותנים לו שלושה סמסטרים של תכנות, מתמטיקה ומערכות מידע ברמה של החוג להנדסה. החוג השני יכול להיות במדעי הרוח אך גם במשפטים, ניהול, כלכלה או ביולוגיה. זה תואר שמאפשר להגיע לשוק העבודה מהר עם ידע שהוא רלוונטי לחברות הייטק, אבל זאת לא הנדסה. מי שבאמת רוצה לעסוק בהנדסה צריך ללמוד הנדסה, אבל האטרקטיביות של התואר הזה נובעת ממחסור אדיר של עובדים בהייטק. הם יהיו אנשי פיתוח מוצר, ניהול מוצר, QA. חברות הייטק כבר הביעו עניין בקליטת העובדים הללו".

הגישה הכללית של פרופ' רוזנווקס היא, איך לא, הרבה יותר פרקטית מזו של פרופ' קורי. "ודאי שאני רואה את עצמי כמי שאחראי להכשיר אנשים לשוק העבודה", הוא אומר. "זו המשימה הלאומית שלנו להחזיק את ההייטק פה. כמובן, אנחנו רוצים להיות מובילים במחקר, אבל אנחנו ממומנים על יד הקופה הציבורית ויש לנו משימה להכשיר מהנדסים. פיתנו את התוכנית הזאת כי אנחנו מרגישים מחויבים להוציא לשוק מהנדסים טובים יותר, שהם גם אזרחים טובים יותר, אנשים שחושבים. זה נכס למדינה בטווח הרחוק. הייתי מפנה את זה לכל המהנדסים אלמלא היו לנו מגבלות תקציב. במדעי הרוח גם אוהבים את התוכנית כי זה ממלא להם את הכיתות".

התוכנית החדשה של מרכז היזמות והחדשנות: "אנחנו רציניים כשאנחנו אומרים שזה לכולם"

בנובמבר 2018 זכתה אוניברסיטת תל-אביב במכרז של המל"ג להקמת מרכז יזמות וחדשנות על ידי אדם מהתעשייה דווקא. מי שנבחר לעמוד בראשו הוא יאיר סאקוב, שמילא תפקידי ניהול בהייטק וחבר היום בוועד המנהל של עמותה לתמיכה בילדים בסיכון ושתי עמותות לעידוד קשרים בין יהודים לערבים בישראל. 

"הגישה שלנו היא שיזמות היא צורת חשיבה שרלוונטית לכל אחד - לחיים האישיים ולחיי העבודה. מדובר על יכולות כמו זיהוי צורך, זיהוי הזדמנות, ניסוח ובדיקת הזדמנות, גיוס האנשים סביבך למטרה. שואלים אותי אם כל אחד יכול ללמוד יזמות, ואני אומר לא כל אחד יכול להיות מייסד Waze הבאה, כמו שלא כל אחד שילמד מוזיקה יהיה מוצארט הבא, אבל הוא לפחות יידע לדבר את השפה. יזמות זו שפה שפותחה בתעשייה, ולכן אנחנו צריכים להביא אותה לאקדמיה".

סאקוב וצוותו בנו תוכנית של 16 נקודות (כ-10% מהנקודות בתואר דו-חוגי) המורכבת מחטיבה ביזמות, חטיבה בניהול והתמחות - ביזמות חברתית, ביזמות בתעשייה או ביזמות מבוססת חשיבה עיצובית (שפותחה בשיתוף שנקר).

התעשייה באמת מחפשת באופן מיוחד אנשי טכנולוגיה עם אנשים רכים? זה אמיתי?

"זו תמיד שאלה אם את רוצה את החתיך או את העשיר. כמובן, את מעדיפה את שניהם. בין האנשים עם היכולות הטכנולוגיות הבסיסיות, בארגונים מחפשים אנשים שמתאימים לתרבות הארגונית, ובארגונים רבים - כולל הטובים ביותר - המשמעות היא העדפה לאנשים עם חשיבה רב-תחומית שניכר שהם סקרנים ופתוחים".

סאקוב מדגיש שהפגישה הראשונה שקיימו אנשי המרכז הייתה עם הפקולטה למדעי הרוח, "כדי להראות שאנחנו רציניים כשאנחנו אומרים שזה לכולם". 1,500 סטודנטים נרשמו עד כה לקבל מידע לרישום לתוכנית, שתחל לפעול באוקטובר הקרוב. "הרעיון ללמוד משהו 'פרקטי' בלי לוותר על מה שבאמת מעניין אותך מאוד קוסם להם", אומר סאקוב. לדבריו, בין הנרשמים הנלהבים ביותר נמצאים מי שרואים את הקריירה שלהם ביזמות חברתית בתחום הקשור בלימודיהם במדעי הרוח או החברה, ולא מצאו עד כה במה נכונה ללמוד זאת. 

עוד כתבות

בני גנץ, בנימין נתניהו. צופים העלאת מסים / צילומים: אמיר המאירי, תמר מצפי, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

לא משנה מי יהיה ראש הממשלה הבא, הוא יהיה מוכרח להעלות מסים

למרות הכרזות הפוליטיקאים שלא יעלו מסים, התרחיש הסביר מצביע על מהלך קלאסי של העלאת מס הכנסה, מע"מ ומס חברות ב-1%, שיכניס למדינה 11 מיליארד שקל ● ההבדלים בין הקואליציות יתבטאו רק בשולי התקציב, למשל מיסוי משקאות ממותקים או צמצום משרדי ממשלה ● ניתוח "גלובס"

תעמולת בחירות במגזר הערבי / צילום: צילום מסך

הבליץ עובד? הערכה: שיעור ההצבעה במגזר הערבי יגיע ל-60%

ההתקפות של נתניהו על הציבור הערבי, לצד ההתחייבות של גנץ לחוקק חוק יסוד לשוויון אזרחי, מעוררות את האזרחים הערבים לצאת ולהצביע - כך קובע ד"ר ת'אבת אבו ראס, מנכ"ל משותף של עמותת יוזמות אברהם הפועלת לשילוב ערבי-יהודי

עמיר פרץ ואורלי לוי-אבקסיס מציגים את תוכנית "הסיפוח" שלהם / צילום: דוברות העבודה-גשר, יח"צ

הבליץ של הרגע האחרון: פרץ ולוי-אבקסיס הציגו "תוכנית סיפוח"

ראשי העבודה-גשר חשפו היום את "מפת הוויתורים האמיתית של נתניהו - התנתקות חד צדדית מאזרחי מדינת ישראל ומירושלים" ● "כשר בריאות הוא ויתר על החולים והפקיר על הדרך גם את הנכים, הקשישים, החקלאים, ואת היישובים הערביים"

הבורסה בהונג-קונג / צילום: שאטרסטוק

ירידות חדות באסיה; בורסות הונג קונג ושנחאי יורדות בכ-1.5%

הנפט מזנק ב-14%, מחיר חבית עומד כעת על 62.26 דולר ● המסחר בוול סטריט ננעל אמש בירידות קלות ● טראמפ ציין אתמול כי הוא לא ממהר להגיב להתקפה על מתקני הפקת הנפט בסעודיה בסוף השבוע האחרון ● מחר תפורסם החלטת הריבית של הפד

אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו/ צילום: אוהד צויגנברג ידיעות אחרונות

איך תיראה מערכת המשפט אחרי הבחירות?

ייבחר או ילך לאופוזיציה ● ייפרד מהאישומים בשימוע - או ימשיך לכהן תחת כתב אישום ● איך ישפיעו תוצאות הבחירות על יחסי הגומלין בין הפוליטיקאים למערכת המשפטית, ואילו אתגרים צפויים לה לנוכח החוקים שצפוי נתניהו לקדם - אם ייבחר - כדי לא לעמוד לדין? ● ניתוח

חנן מלצר / צילום: שלומי יוסף, גלובס

"30% הנחה למי שמצביע"? ועדת הבחירות קבעה כי זה "מתן שוחד"

מיזם "מצביעים 70", שביקש להעלות את אחוז ההצבעה על ידי מתן הנחות במגוון בתי עסק, נפסל בנימוק כי מדובר "במתן שוחד" ● במיזם קראו לבעלי העסקים "להמשיך ולתת את ההטבות, ללא שום תנאים מקדימים וללא צורך בהוכחת הצבעה"

בורסת ציריך /  צילום: רויטרס Arnd Wiegmann

בשווייץ לא קורה כלום - ובגלל זה מסביב לעולם מקנאים בה

קשרי הסחר ההדוקים של המדינה עם הכלכלה העולמית מגיעים אומנם במחיר של רגישות לזעזועים כגון מלחמות סחר, אבל הנשק של שווייץ פשוט: היא פועלת לפי הוראות הפעלה של ספר ללימודי כלכלה, שמסייעות לה להשיג יציבות כלכלית

הרמטכ״ל אביב כוכבי, ראש המל״ל מאיר בן שבת, ראש המוסד יוסי כהן, ראש  השב״כ נדב ארגמן, והמזכיר הצבאי שלו תא״ל אבי בלוט / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון, יח"צ

האם היועמ"ש מנדלבליט חסם את נתניהו מלצאת למלחמה?ֿ

בשבוע שעבר רה"מ יצא לכנס בחירות באשדוד, אך נאלץ להתפנות למרחב מוגן עקב ירי רקטות על העיר ● בהמשך אותו לילה הגיע נתניהו להתייעצות בקריה וקיים התייעצות ביטחונית, ובמהלכה - עפ"י הפרסומים - דחף ליציאה למבצע צבאי רחב-היקף ● מה גרם לו לשנות את דעתו?

בני גנץ, בנימין נתניהו / כדיה לוי, מאיר אמירי

הטוב, הרע והמכוער: שלושה תרחישים להקמת ממשלה חדשה

בסופו של דבר תקום בישראל ממשלה חדשה - השאלה היחידה היא איך תיראה ● ממשלת ימין צרה, ממשלת אחדות או שאולי זו תהיה ממשלת מרכז-שמאל? ● פרשנות

מריו דראגי וג’רום פאוול. / צילום: רויטרס

מורידים ובוכים: אחרי דראגי, גם פאוול בדרך להוריד ריבית – אבל שניהם לא מרוצים

הפדרל ריזרב צפוי ללכת השבוע בעקבות הבנק האירופי המרכזי, ולהוריד את הריבית פעם נוספת ● אבל הבנקאים המרכזיים מסבירים שהכדור בכלל מצוי במגרש של הפוליטיקאים, בברלין ובוושינגטון ● בינתיים מתרבים הקולות שמזהירים כי הריבית הנמוכה מתקרבת לרמה שבה תגרום יותר נזק מתועלת ● פרשנות

רוני חזקיהו / צילום: תמר מצפי

האוצר בודק חריגה של 160 מיליון שקל במתקן השבת מים בעמק הירדן

ההתייקרות נחשפה לראשונה ב"גלובס" ● רשות המים דנה בחמישי האחרון בבקשה לתוספת תקציבית למתקן שיבנה ליד דגניה, אך נציג האוצר ביקש לעכב את אישור התקציב עד להשלמת בדיקה שעורך החשב הכללי בנושא

קלפי בחירות / צילום: אביבה גנצר, גלובס

ליברמן: "לכחול לבן אין שום כוונה לעמוד בהתחייבויות לבוחר"

(עדכונים שוטפים) - בחירות 2019 מועד ב' יצאו לדרך ● יו"ר ש"ס, אריה דרעי: "היום עוצרים את הממשלה החילונית" ● פעיל המחנה הדמוקרטי הוכה בפ"ת ע"י פעילי ליכוד כשביקש למנוע את הורדת שלטי הרשימה ● בירושלים פוזרו פאשקווילים הקוראים להחרמת הבחירות

ארון האריס, Y Combinator / צילום: Y Combinator

"סטארט-אפ לא צריך לשאוף להימכר לענקיות הטכנו'": המשקיע שמאחורי האקסלרטור המוביל בעולם בראיון

המשקיע ארון האריס הגיע לישראל כדי לחפש סטארט-אפים ל-Y Combinator ● בראיון ל"גלובס" הוא מסביר למה החליטו להגיע עד ליזמים כדי לראיין אותם, ואומר: "הסמן הגדול ביותר להצלחה עבור חברה זה כשהיא משנה את העתיד ואת הדרך בה העולם עובד"

אדם נוימן / צילום:  רויטרס

דיווח: WeWork צפויה לדחות את ההנפקה

בהצהרה לתקשורת מסרה WeWork כי "אנו מצפים להנפיק את החברה עד סוף השנה. תודה רבה לכל העובדים והשותפים על המחויבות שלהם לחברה"

אייל לפידות / צילום ארכיון: תמר מצפי

האם אי.די.בי תספוג "תספורת" של 24 מיליון שקל על ההלוואה לאייל לפידות בעסקת כלל ביטוח?

החברה דיווחה היום כי היא בוחנת מכירה של הלוואת מוכר בסך 118 מיליון שקל, שאותה היא מחויבת להעמיד ללפידות, בתמורה לסכום של 93.5 מיליון שקל בלבד

בנימין נתניהו / צילום: יוסי זמיר

יו"ר ועדת הבחירות נגד הצ'ט בוט של נתניהו: לא לפרסם סקרים

בעתירה שהוגשה לחנן מלצר נטען כי רה"מ מפיץ נתוני סקרים במסגרת הצ'ט בוט בפייסבוק - זאת על אף שהחוק אוסר זאת במהלך חמישה הימים האחרונים של הבחירות ● מלצר קבע: הפרסומים עומדים בניגוד לחוק דרכי תעמולה

אמזון./ צילום:  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

מיליוני חבילות בשנה: אמזון חתמה על הסכם הפצה בלעדי עם דואר ישראל

עפ"י הערכות, ההסכם צפוי להגדיל את הכנסותיה של דואר ישראל בעשרות מיליוני שקלים בשנה, בהתאם לצפי של מיליוני חבילות שהחברה תפיץ עבור אמזון ברחבי הארץ

מתקני נפט באבקאיק, לפני ההתקפה/ צילום: רויטרס

השווקים חשבו שאפשר להתעלם ממתחים גיאופוליטיים במזה"ת, ואז הגיעה ההתקפה על סעודיה

לאחר שבועות של מסחר נטול אירועים, זינקו מחירי הנפט בעקבות הפצצת מתקני הנפט בסעודיה שנטרלו 5% מהתפוקה העולמית ● בצעד נדיר הורה הנשיא טראמפ על פתיחת מאגרי הנפט האסטרטגיים של ארה"ב

הנשיא טראמפ  / צילום: Hannah Schroeder, רויטרס

טראמפ: לנתניהו סיכוי טוב לזכות, אבל הסקרים טועים לעיתים קרובות

אמר במסיבת עיתונאים: "לפי הסקרים, אלה יהיו בחירות צמודות מאוד... אבל הסקרים טועים לעתים קרובות" ● "עדיין מוקדם לדבר על סיפוח ההתנחלויות" ● בתגובה לשאלה האם אתה מעודד את ישראל וסעודיה לפעול יחדיו נגד איראן, השיב נשיא ארה"ב: "תמיד. אני מעודד כל אחד"

יובל כהן פורטיסימו / צילום:שלומי יוסף

פורטיסימו יוצאת לגיוס קרן חמישית בהיקף של יותר מחצי מיליארד דולר

קבוצת קרנות הפרייבט אקוויטי שמוביל יובל כהן גייסה עד היום כמיליארד דולר בארבע קרנות שהניבו תשואות של פי 7-4 ● הפתעה: גם קיבוצים מתעניינים בהשקעה של מיליוני דולרים בקרן, המתמחה בחברות צמיחה בעלות זיקה לישראל הפועלות בתחומי ההייטק והתעשייה