גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החקירה הפלילית לא הסתיימה? עדיין אפשר לנהל נגזרת בנושא

השופט מגן אלטוביה מביהמ"ש הכלכלי חידד את הסוגיה העקרונית בהחלטה הנוגעת לשתי בקשות לניהול תביעה נגזרת שהוגשו נגד בנק מזרחי טפחות, זאת בגין פרשת הסיוע שהעניקו עובדים בבנק ללקוחות בארה"ב להלבין הון ולהתחמק ממס

"השופט מגן אלטוביה / צילום: בירן בוצ'צ'ו
"השופט מגן אלטוביה / צילום: בירן בוצ'צ'ו

קיומה וניהולה של חקירה פלילית בעניינה של חברה אינם סיבה לעכב בירור של בקשה לאישור תביעה נגזרת שהוגשה באותו עניין - כך קבע בשבוע שעבר שופט בית המשפט הכלכלי, מגן אלטוביה. החלטתו של אלטוביה, הכוללת קביעות עקרוניות נוספות, ניתנה במסגרת תביעות נגזרות שהוגשו נגד בנק מזרחי טפחות, בגין הסיוע לכאורה שהעניקו עובדים בבנק ללקוחות הבנק, תושבי ארה"ב, להלבין הון ולהתחמק מתשלומי מס בארה"ב; פרשה שבעקבותיה נאלץ המזרחי לשלם קנס בסך 195 מיליון דולר.

להחלטת אלטוביה עשויה להיות השפעה גם על הליכים נגזרים וייצוגיים נוספים המתנהלים בימים אלה, במקביל לחקירות פליליות, כמו למשל פרשת השוחד שהעניקו לפי החשד בכירי שיכון ובינוי באפריקה. בעניין זה פורסמה לאחרונה המלצת המשטרה להעמיד לדין את היו"רית לשעבר שרי אריסון בגין שוחד. דוגמה נוספת היא פרשת "התשלומים הלא ראויים" ברוסיה ובאוקראינה, שעליה דיווחה חברת IFF בעלת השליטה בפרוטרום. IFF הודיעה כי נבדק החשד שאורי יהודאי, לשעבר מנכ"ל פרוטרום, ואלון גרנות, לשעבר סמנכ"ל הכספים בפרוטרום, ידעו על ביצוע תשלומי שוחד לכאורה על-ידי IFF לקידום אינטרסים עסקיים במדינות המזרח-אירופיות.

את קביעתו העקרונית בנוגע לניהול הליך של תביעה נגזרת במקביל לניהול הליך פלילי, פסק השופט אלטוביה במסגרת סוגיה שבה נדרש להכריע - איזו מבין שתי התביעות הנגזרות שהוגשו נגד בנק מזרחי טפחות יש להמשיך ולנהל: את הבקשה הראשונה שהגיש בעל מניות מיעוט בבנק, משה אהרוני, באמצעות עורכי הדין עידו קוסובר ותומר ברם, לקבלת מסמכים מהבנק בטרם הגשת בקשה לניהול (אישור) תביעה נגזרת. בקשה זו הוגשה כבר בדצמבר 2014, בסמוך לדיווחים הראשונים על הפרשה; או את הבקשה השנייה שהוגשה במרץ 2019 על-ידי בעל מניות מיעוט בבנק, אלעד כץ, באמצעות עו"ד שחר ולר, שטען כי בקשתו עדיפה על פני זו שמתנהלת כבר ארבע שנים וחצי. 

עו"ד תומר ברם / צילום: גיל חרמוני, יח"צ

פער זמנים

כמעט כל הבקשות לתביעות הנגזרות והייצוגיות שהוגשו בשנים האחרונות נגד חברות ציבוריות נאלצו להתמודד עם בקשות מתחרות. למשל, מרוץ דומה מתנהל בימים אלה בין שתי בקשות לאישור תביעה ייצוגית, שהוגשו נגד IFF ובכירי פרוטרום לשעבר, בגין פרשיית "התשלומים הלא ראויים" שהעניקו בכירי ענקית המזון ברוסיה ובאוקראינה. אלא שלרוב מוגשות הבקשות המתחרות בהפרש של ימים, או לכל היותר חודשים. המקרה של בנק מזרחי טפחות - שבו ההפרש בהגשתן של הנגזרות עומד של שנים - נחשב לחריג יחסית.

ואכן, בשנים שעברו בין הגשת הבקשה הראשונה לשנייה, הספיקו הבנק והדירקטורים - ובראשם חבר הכנסת לשעבר וראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי, ששימש כיו"ר הדירקטוריון; ומשה וידמן, יו"ר הדירקטוריון הנוכחי - להגיש את תגובתם לבקשה ולנהל מספר הליכים מקדמיים.

בנוסף, בפרק הזמן שבין שתי הנגזרות, הועדפה בקשתם של עורכי הדין קוסובר וברם על פני בקשה נוספת לנגזרת שהוגשה באותו עניין. כמו כן, חל עיכוב של שלוש שנים בבירור הליך הנגזרת בשל המתנה לאישור הסדר הפשרה של הבנק עם משרד המשפטים האמריקאי.

עם חידוש הליך הנגזרת של עורכי הדין קוסובר וברם, במרץ 2019, הצדדים היו אמורים להחיל את שלב ההוכחות בתיק. אולם מספר ימים לאחר שחודש ניהול ההליך, הגיש עו"ד שחר ולר את בקשתו לניהול נגזרת. 

עו"ד עידו קוסובר / צילום: עמי ארליך, יח"צ

הגשה מוקדמת

כיצד נימק עו"ד ולר את העובדה כי נזכר להגיש את בקשתו לניהול תביעה נגזרת רק כעבור ארבע שנים וחצי מהנגזרת הראשונה שהוגשה? ומה הן הסיבות שנתן להעדפת בקשתו?

לטענת עו"ד ולר, הבקשה הראשונה של עורכי הדין קסובר וברם הוגשה "מוקדם מדי ובטרם מיצוי ההליכים, במטרה לתפוס מקום בתור". בנוסף טען ולר כי "הגשת הבקשה הראשונה בסמוך לפתיחת החקירה הפלילית נגד הבנק הייתה לרעת הבנק, משום שמסירת מסמכים בעת שמתנהלת חקירה היא בניגוד לדין ובלתי מתקבלת על הדעת". אותם מסמכים שלטענת עו"ד ולר הם רלוונטיים מאוד לניהול הנגזרת הם: ההסכם בין הבנק לבין ממשלת ארה"ב, כתב האישום נגד הבנק ומסמך העובדות המוסכמות - מסמכים שנערכו רק לאחר הגשת הנגזרת הראשונה של עורכי הדין קוסובר וברם.

כתמיכה בטענתו, הצביע ולר על-כך שבית המשפט אישר את בקשת הצדדים לעכב את בירור הדיון בבקשה הראשונה עד לסיום החקירה הפלילית נגד הבנק. לדבריו, הדבר מעיד בהכרח שהבקשה הראשונה לניהול נגזרת הוגשה מוקדם מדי. 

נגזרות לצד חקירות פליליות

להקדים התביעה

השופט אלטוביה לא התרשם מטענותיו של עו"ד ולר והעניק רוח גבית לתובעים הממהרים להגיש את בקשותיהם לניהול תביעה נגזרת. השופט קבע כי יש להמשיך ולברר את הנגזרת הראשונה של עורכי הדין קוסובר וברם. הוא ציין כי "אף בהתחשב בפירוט האירועים שהתרחשו לאחר הגשת הבקשה הראשונה, אין למצוא בבקשה השנייה נדבך מהותי וחיוני נוסף". בנוסף, השפט קבע כי "הבקשה השנייה הוגשה לאחר שהצדדים לבקשה הראשונה השקיעו משאבים בניהול הדיון עד לעיכובו, וגם בכך יש כדי לתמוך בהעדפת הבקשה הראשונה".

השופט אלטוביה דן גם בשאלה - מהו "השימוש הראוי והנכון במנגנון התביעה הנגזרת במקרה שבו נפתחת חקירה פלילית נגד החברה"?, וקבע כי אין סיבה שהליך פלילי יעכב בירורה של בקשה נגזרת. לדבריו, "בהתחשב בתכלית מנגנון התביעה הנגזרת, נראה כי המחוקק לא שלל אפשרות להתערבות בענייני החברה, תוך הפקעת סמכות מנהלי החברה במקרה שבו החברה מתמודדת מול חקירה או תביעה שהוגשה נגדה. מקום שמתעורר חשש שנושאי המשרה יעדיפו את האינטרס האישי שלהם על פני טובת החברה, במסגרת חקירה המתנהלת נגד החברה, יש להקדים ולעשות שימוש במנגנון התביעה הנגזרת".

על כן, קבע אלטוביה, "אין פסול או פגם בהגשת בקשה לגילוי ולעיון במסמכים (או בקשה לאישור תביעה נגזרת) בשלב שבו נודע על ביצוע פעולות מזיקות, גם אם בסמוך או במקביל נפתחה חקירה פלילית הנוגעת לאותן פעולות מזיקות. טענת ולר, כאילו מסירת מסמכים בעת שמתנהלת חקירה היא בניגוד לדין ובלתי מתקבלת על הדעת, אינה נראית לי".

עוד קבע אלטוביה כי אין קשר בין העובדה שבירור הבקשה הראשונה לנגזרת אכן עוכב בשל החקירה הפלילית לבין השאלה אם הבקשה הראשונה הוגשה מוקדם מדי. "למבקש ולבית המשפט יש שיקול-דעת באשר לאופן ניהול הדיון בבקשה. יראו לנכון - יעכבו את הדיון עד לסיום החקירה, ימצאו אחרת - תידון הבקשה ותוכרע במקביל להליכי החקירה".

לדברי בית המשפט, "בקשתם של עורכי הדין קוסובר וברם הוגשה עם היוודע הפעולות של עובדי החברה המקימות לכאורה עילת התערבות, וכאמור, בכך אין פסול. אומנם ההליכים עוכבו לפי בקשה מוסכמת של הצדדים לבקשה, אולם זאת במסגרת שיקול-הדעת הנתון למבקש ולבית המשפט הרואה את טובת החברה. החלטת בית המשפט לעכב את הדיון בבקשה הראשונה התקבלה לאחר שהצדדים המעורבים שטחו את טענותיהם בפני בית המשפט, וזה ראה לנכון לעשות כן".

ודאות ופשטות 

אלטוביה קבע בנוסף כי אין להתחשב לצורך השוואה בין בקשות מתחרות, במידע ובמסמכים שנוצרו לאחר תחילת הבקשה המוקדמת יותר. השופט התייחס למסמכים שצירף עו"ד ולד, ולא יכלו להיות חלק מבקשתם של עורכי הדין קוסובר וברם, וקבע בקשר אליהם כי"הכלל הוא שיש להעדיף את הבקשה המוקדמת, שכן בכך מקודם אינטרס הוודאות והפשטות". 

לדבריו, "אין ליתן משקל מכריע לאי-הכללת משיבים מסוימים או ראיות כאלה או אחרות בבקשה לגילוי ולעיון במסמכים מוקדמת, מקום שהבקשה הוגשה בתום-לב, והיא עומדת ברף האיכות המלמד שלא הוגשה כלאחר יד ובלא שקידה ראויה, רק כדי לתפוס מקום בתור (כלומר, כדי להיות מוגשת ראשונה ובכך 'לנצח' בקשות מתחרות, מ' ב')".

בית המשפט השית על עו"ד ולר לשלם הוצאות משפט בסך 46 אלף שקל - מתוכם 28 אלף שקל לעורכי הדין קוסובר וברם, מגישי הבקשה הראשונה; והיתרה לבנק ולנושאי המשרה בו, שביקשו להכריע מול איזו בקשה לנגזרת עליהם להתגונן. 

*** חזקת החפות: החשודים בפרשות המוזכרות לא הורשעו בכל עבירה, ועומדת לזכותם חזקת החפות.

בנקים ישראליים שילמו קנסות של מאות מיליוני דולרים לרשויות בארה"ב

לפני כחצי שנה הגיע בנק מזרחי טפחות להסדר עם משרד המשפטים האמריקאי, בנוגע לפרשת הסיוע בהעלמת מס ללקוחות האמריקאים, שלפיו הוא ישלם קנס של 195 מיליון דולר - 40% פחות מהסכום שדרש משרד המשפטים מלכתחילה (342 מיליון דולר). לפי ההסדר, קיבל הבנק אחריות בהתאם לדין האמריקאי למעשיהם של עובדים מסוימים לשעבר, שפעלו בניגוד למדיניות הבנק ולנהליו. מהודעת הבנק עלה כי לא מדובר בעובדים בכירים. 

ההסדר עם בנק מזרחי טפחות היווה את אקורד הסיום מבחינת הבנק, לחקירה שניהלו הרשויות בארה"ב לפני כתשע שנים נגד שורה של בנקים זרים בשווייץ, בחשד שסייעו ללקוחותיהם האמריקאים להעלים מס.

לישראל הייתה נציגות "מכובדת" ברשימת הבנקים, וחקירה בעניין נפתחה נגד הבנקים: הפועלים, לאומי ומזרחי טפחות. הראשון שסיים עם הסאגה היה בנק לאומי, שחתם על הסדר מול האמריקאים לפני כארבע וחצי שנים ושילם קנס של 400 מיליון דולר.

עם הגעתו של בנק מזרחי טפחות להסדר עם הרשויות האמריקאיות, נותר רק בנק הפועלים, שצפוי לסיים את החקירה עם הקנס הגבוה ביותר. לפני כחצי שנה הודיע בנק הפועלים על הפרשה בדוחותיו הכספיים, בגובה של כ-920 מליון שקל, בעקבות התפתחויות במגעים מול האמריקאים, ובסך-הכול הוא הפריש בגין חקירה זו סכום של כ-2.3 מיליארד שקל.

בעקבות הפרשה הקים בנק מזרחי טפחות ועדת תביעות בלתי תלויה, בראשות השופטת בדימוס הילה גרסטל. הוועדה צפויה להמליץ לבנק כיצד נכון יהיה לנהוג במסגרת התביעה הנגזרת שמנוהלת נגדו בגין הפרשה. 

עוד כתבות

מייסד אינסייט ג'ף הורינג / צילום: מתוך flickr

צ’קים שמנים והערכות שווי נדיבות: כך הפכה אינסייט לשחקן הכי משמעותי בהייטק הישראלי

קרן אינסייט פרטנרס, שרכשה את השליטה בחברת הסייבר ארמיס, השקיעה באופן שיטתי בסטארט-אפים ישראליים מבטיחים רבים ● מאחורי ההשתלטות עומדים משקיעים תחרותיים ורעבים, שזיהו שבישראל יש הזדמנות בחברות צמיחה

סקר הסקרים

סקרים ראשונים אחרי סגירת הרשימות: כמה מנדטים לאיחוד הימין?

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● סקר הסקרים בודק מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הסוערת

משה ברקת / צילום : רפי קוץ

ברקת על סוכנויות ביטוח של חברות כרטיסי אשראי: "צריך לדעת שאין מדובר רק בתחרות טורפנית לזמן קצר"

לאחר שרשות התחרות נתנה אור ירוק להקמת סוכנות ביטוח בבעלות חברת כרטיסי אשראי, הממונה על רשות שוק ההון, משה ברקת, מבהיר מהם תנאיו ושיתיר זאת רק לסוכנות אובייקטיבית שתפעל מול מגוון חברות ביטוח

יאיר נתניהו וניר חפץ / צילום: שלומי יוסף

דעה: איך הגיע ציטוט מעוות לכתב האישום נגד נתניהו ומשם לקמפיין פרסומי של "דה מרקר"

בכתב האישום נגד רה"מ נתניהו מופיע משפט לפיו "'דה מרקר' זה לא שאול (אלוביץ')" ● אלא שתמלול השיחה בין יאיר נתניהו לניר חפץ, שממנו נלקח המשפט, חושף כי היה זה דווקא "דה מרקר" שהסכים (ובצדק) להוריד ציטוט רגיש הנוגע לחייו האישיים של בנו של רה"מ ● דעה

מייסדי אפסגון, ניצן שפירא ורן רבנזפט / צילום: אביב קורט

הסטארט-אפ הישראלי-אמריקאי אפסגון גייס 16 מיליון דולר לאיתור שגיאות באפליקציות ענן

אפסגון הוקמה ב-2017 ע"י ניצן שפירא ורן רבנזפט, ועד היום גייסה כ-20 מיליון דולר בסך-הכול ● הפלטפורמה שפיתחה החברה מספקת ניתוח אוטומטי מלא של אפליקציות ענן בסביבת מיקרו-סרוויסים

בנימין נתניהו/ צילום: תמר מצפי

נתניהו: בן גביר צריך לפרוש; בן גביר: שלא יטיף מה שאינו עושה בעצמו

מסביבת נתניהו נמסר כי הווטו שהציב נפתלי בנט נגד בן גביר העמיד בסכנה את כל שלטון הימין ● בן גביר הגיב לדברי נתניהו: "אם נתניהו היה פורש הייתה מוקמת ממשלה. שלא יטיף לבן גביר"

החוף בפוקט תאילנד / צילום:  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

200 אלף ישראלים נפשו בתאילנד ב-2019. כמה הם הוציאו בממוצע?

לפי נתוני לשכת התיירות של תאילנד, מדובר בעלייה של 6% במספר התיירים מישראל לעומת השנה הקודמת ● 69% מהישראלים שמבקרים בתאילנד הם תיירים חוזרים

ג'רום פאואל בנאום הערב אחרי החלטת הריבית / צילום: Sarah Silbiger, רויטרס

בעזרת הפד? בשלושת החודשים מאז שהחל לקנות שטרי אוצר, מדד 500 S&P טיפס ב-11%

האם אלון מאסק מטסלה, שמנייתה הכפילה את עצמה בתוך רבעון, צריך לשלוח פרחים לפדרל ריזרב? לא בטוח בכלל ● אז מה גרם לזינוק בשוק המניות?

הבורסה בתל אביב / צילום: רויטרס

הבורסה סגרה את היום בעליות: ת"א 35 קפץ 0.7%, פריגו ואלוני חץ הובילו את העליות

טבע, שקפצה ב-20% בשני ימי המסחר הקודמים, הוסיפה 0.3% לערכה ● אלוני חץ זניקה ב-3.5% ושיכון ובינוי ב-2.2% ● לאומי שוקי הון: "הסכם הסחר בין סין לארה"ב מגולם במלואו במחירי המניות"

ארז שמול / צילום: יח"צ

תלמה תיירות ממשיכה להתחמש לקראת ההנפקה בת"א: רוכשת את אמריקן אקספרס נסיעות תמורת 130 מיליון שקל

איסתא, בעלת השליטה הנוכחית בחברה הנמכרת, צפויה לרשום ממכירת מניותיה רווח של כ-74 מיליון שקל ● בדרכה להנפקה, השבוע נודע כי תלמה מתכוונת לרכוש את אתר Smartair תמורת כ-40 מיליון שקל

סתיו שפיר / צילום: יח"צ

לא מבינים איך סתיו שפיר מצאה את עצמה ללא בעלי ברית ומחוץ לכנסת? זה ההסבר

חברת הכנסת סתיו שפיר, שצמחה במחאה החברתית, הביאה רוח לחימה אקטיביסטית גם לכנסת • אלא שאויבים שצברה מימין ומשמאל טוענים שהיא עסוקה רק בתדמית • למרות שפרשה, שפיר עוד לא אמרה את המילה האחרונה ● ניתוח

גליה שילה-סום, לונדון / צילום: אלבום פרטי

להיכנס לחדר לידה ולצאת עם חשבונית של 127 אלף דולר

גליה שילה-סום זוכרת מצוין את האחות הצמודה שנענתה לכל קריאה שלה כשילדה בארה"ב, וגם את זאת שזרקה אותה מהמיטה כשילדה באנגליה ● היום היא חיה בלונדון, מגדלת ילדים בריטיים מנומסים ותוהה איך יסתדרו אם יחזרו פעם לארץ ● האזינו לפודקאסט "דברים שרואים משם"

לאן נעלם דוח הגירעון באתר משרד האוצר? / צילום מסך של אתר משרד האוצר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

האם המסמך עם תחזית הגירעון של האוצר הועלם כדי לא לפגוע בסיכויי הליכוד בבחירות?

המסמך, שהוצג השבוע בפני ישיבת הממשלה, נעדר מאתרי הממשל הרשמיים ובניגוד לשנים קודמות אינו זמין לציבור הרחב ● אולי זה קשור לכך שבליכוד רואים בו מסמך פוליטי שיכול לפגוע בסיכויי ההצלחה בבחירות

סוחר בבורסת ניו יורק / צילום: רויטרס

המדדים בוול סטריט קפצו לשיא כל הזמנים; אלפאבית חצתה לראשונה שווי של טריליון דולר

הנאסד"ק הוסיף 1.06% לערכו, הדאו ג'ונס עלה ב-0.9% ● מספר התביעות הראשונות לדמי אבטלה עמדו בארה"ב בשבוע האחרון על 204 אלף לעומת צפי ל-216 אלף ● דוחות חיוביים למורגן סטנלי הזניקו את המניה ● מניית יצרנית המטוסים והרכבות בומברדייה קרסה בצל אזהרת רווח

קופקסון 40 מ״ג / צילום: יחצ

הסוף של משפט טבע-פרוניורון? העליון דחה את ערעור טבע

לאחר מעל עשור של התדיינות משפטית, כשפרונוירון האשימה את טבע בסיכון חיי חולים, וטבע האשימה את מייסדת פרונוירון בסילוף תוצאות ניסויים, אושרר פסק הדין של המחוזי: טבע ביצעה ניסוי שלא תוכנן היטב, ועליה להחזיר לפרוניורון את הרישיון לקופקסון על התוויות שאינן טרשת נפוצה

חזי בצלאל / צילום: יוסי כהן

חזי בצלאל מצא שותף לאקספון: קשת עשויה לרכוש 50% מהחברה

שתי החברות מתכננות להקים מיזם טלוויזיוני אינטרנטי חדש שייתכן שיהיה בשיתוף-פעולה עם קבוצת RGE ולהתחרות ישירות בהוט, ב-yes, בפרטנר ובסלקום

שופרסל / צילום: תמר מצפי

סוף לסכסוך: חברת כרטיסי האשראי מקס תקבל 73 מיליון שקל עבור חלקה בשופרסל פיננסים

התשלום שתקבל מקס משקף לחברת שופרסל פיננסים שווי של כ-455 מיליון שקל - כמעט 40% פחות מהשווי שלפיו מכרה השותפה הנוספת, פז, את מניותיה לשופרסל

נתניהו ואדלשטיין / צילום: רויטרס

דעה: אדלשטיין צריך ללכת עד הסוף ולקבוע תקדים

חוות-הדעת שהוגשה השבוע ליו"ר הכנסת בעניין דיוני החסינות מחייבת אותו לבחור: לקיים את החוק ולאבד בכך את אהדת מפלגתו - או להפר את החוק ולומר שלום לכהונה אפשרית במשכן הנשיא ● אלא שיש גם דרך שלישית, והיא עוברת דרך התקדים של כפירה בחוות-הדעת המשפטית ● דעה

בנייה בירושלים / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

"ההון הנדרש לרכישת דירה בת"א יותר מהכפיל את עצמו בחלק מהשכונות"

באילו ערים יש הכי הרבה עסקאות, איפה הכי השתלם לרכוש דירה, ומה קורה בשוק היוקרה? ● אתר מדלן עשה סיכום של שוק הנדל"ן בעשור האחרון, ואלה שלוש המגמות החשובות 

 

יעקב לוקסי לוקסנבורג / צילום: גיזי

לפידות קפיטל הבטיחה גיוס של 115 מיליון שקל באג"ח להמרה

בכך השלימה החברה את כל המקורות הדרושים לה לרכישת אפריקה ישראל, שמתוכננת להתבצע ב-20 בינואר