גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השבוע שבו מתה האקרובטיקה הפוליטית: ישראל לא תהנה עוד מתמיכה דו-מפלגתית בארה"ב

במשך חצי מאה ישראל נהנתה מיחס מועדף שכמעט לא היה דוגמתו: תמיכה דו-מפלגתית גורפת בארה"ב ● כדי לקיים אותה היא הייתה זקוקה ללוליינות ● התנהלותה המגושמת בפרשת עומר-טלייב הביאה את התמיכה הזו סמוך מאוד אל קיצה ● ישראל מזוהה עכשיו עם צד פוליטי במחלוקת מרה, עם נשיא הלוחם על חייו ● פרשנות

רשידה טלייב ואילהאן עומר / צילום: רויטרס
רשידה טלייב ואילהאן עומר / צילום: רויטרס

סקרי דעת קהל אמריקאיים אינם מונחים בבוקר על שולחנו של שר הפנים. הוא אינו צריך להביא אותם בחשבון, כאשר הוא מחליט מי יורשו להיכנס לתחומי ישראל. אבל הדעת נותנת שהם, או לפחות הד קלוש שלהם, מגיעים אל משרד ראש הממשלה.

ביום ו' בבוקר היה בנימין נתניהו חופשי לעיין בתוצאות הסקר האחרון של רשת פוקס, זו הנהנית ממעמד נדיר באמריקה של דונלד טראמפ: הנשיא אינו מוסיף אוטומטית את הציון "פייק ניוז" לשמה. היא רשת הבית שלו, תומכת נאמנה. אבל סקר הוא סקר, והיא אינה מזייפת את סקריה רק מפני שאין הם נוחים לה, או למוטביה הפוליטיים.

הסקר של יום ו' הכיל חדשות מזעזעות בשביל נשיא ארה"ב: התמיכה האלקטורלית בו צנחה אל מתחת ל-40%. ארבעה עשר חודשים וחצי לפני הבחירות הבאות לנשיאות, כל ארבעת המובילים במקדימות של המפלגה הדמוקרטית היו גוברים עליו בקלות אילו הבחירות היו נערכות עכשיו.

הטוען העיקרי של המפלגה, סגו הנשיא לשעבר ג'וזף ביידן, היה מביס אותו בהפרש של 12%. גם הסנאטור ברני סנדרס, הסוציאליסט היהודי ממדינת ורמונט, היה מכה אותו שוק על ירך (9%). שתי האחרות, אליזבת' וורן וקמלה הריס, היו גוברות עליו בהפרשים של שישה עד שבעה אחוזים.

הפליא את כל רואיו

שטות תהיה להניח שזהו זה. באמתחתו של כל נשיא מכהן יש הרבה כלים, היכולים לעזור לו להטות את כיוון נשיבת הרוח. הסקר של פוקס אינו אלא צילום מצב, והוא נערך בשבוע שבו הנשיא סבל משטף בלתי פוסק של חדשות רעות, מבית ומחוץ. יהיו לו אל נכון שבועות טובים מזה, ההפרשים יצטמצמו, ושום דמוקרט רציני אינו תופר חליפות למעמד ההשבעה בינואר 2021.

כיוצא בזה, שום מנהיג רציני של מדינה זרה אינו מניח שבחירתו החוזרת של טראמפ מובטחת. שום מנהיג רציני של מדינה זרה אינו מהמר בשם ארצו על עוד ארבע שנים של טראמפ.

לרוע המזל, ראש ממשלת ישראל ולפחות חלק משריו עשו כן בסוף השבוע שעבר במהלך שהפליא כמעט את כל רואיו. מספיק לראות אילו יהודים בארה״ב התנערו מהחלטת ישראל לאסור את כניסת שתי צירות הקונגרס המוסלמיות, אילהן עומאר ורשידה טליב.

ארגונים שכל מהותם היא אמירת אמן וייצוג נאמן של עמדות ישראל סירבו להנהן. השדולה הפרו-ישראלית אייפ:"ק, הקיימת כדי לתמוך ללא עוררין, התנגדה בגלוי. ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים, אשר קמה בראש ובראשונה כדי לתמוך בעניינה של ישראל, הנידה בראשה, וביקשה הסברים דחופים משגריר ישראל בוושינגטון. הוועד היהודי האמריקאי אמנם לא קם כדי לייצג את ישראל (הוא נוסד 50 שנה ויותר לפניה), אבל הוא שייך לזרם המרכזי של יהודי אמריקה, ורק לעתים רחוקות התייצב נגד ישראל או ביקר אותה. הוא עשה כן ביום ו'.

שגריר ישראל רון דרמר היה עסוק מאוד לפני כניסת השבת. אחד האנשים שתבעו ממנו הסבר היה סטנלי הוייר, האיש מס' 2 במידרג הדמוקרטי בבית הנבחרים, שתוארו הוא "מנהיג הרוב" . אכן, לדמוקרטים יש רוב בבית הנבחרים מאז תחילת השנה. מותר לשער בלי עודף סרקזם, שהעובדה הזו הייתה ידועה לראש ממשלת ישראל.

יותר מכל יבשת אפריקה

אפשר לטעון (אני טוען), כי הנכס הגדול ביותר של ישראל בזירה הבינלאומית בחצי המאה האחרונה היה האופי הדו-מפלגתי של התמיכה האמריקאית בעניינה. אני מתחיל את הספירה בימי נשיאותו של ריצ'רד ניקסון, שלא היה ידוע כידיד ישראל, והיה חשוד באיבה ליהודים. הנשיא הרפובליקאי הזה, שבקושי שליש מיהודי אמריקה הצביעו לטובתו, הציל את ישראל מהתמוטטות צבאית במלחמת יום הכיפורים.

בעקבות ניקסון ויום הכיפורים באה העסקה הגדולה, שפעם הייתה חשובה עד מאוד, לפני שהורדה קצת בדרגה: הפיכת הסיוע לישראל למענק. ישראל היא המסתייעת הזרה הגדולה ביותר של ארה"ב. היא מקבלת מארה"ב בשנה אחת יותר מכל יבשת אפריקה. זו תוצאה ישירה של הדו-מפלגתיות.

אני סוקר בחירות בארה"ב מאז 1984. אינני מצליח להיזכר בדוגמה אחת של אי הסכמה בין מועמדים מרכזיים על היחס לישראל. במקדימות הדמוקרטיות של 84', למשל, שני הטוענים הדמוקרטיים העיקריים לנשיאות התקוטטו בשאלה מי מהם היה הראשון שהציע להעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים; לא אם כדאי להעביר אותה.

שמירת הנכס הזה חייבה את ישראל לעניין אחד בלבד: הימנעות קפדנית מלזהות את עצמה בפומבי עם אחת המפלגות הפוליטיות, או עם מועמדיהן לנשיאות. זו משימה המצריכה לפעמים אקרובטיקה לא מבוטלת, בייחוד כאשר השליטה על הבית הלבן ועל הקונגרס מתחלקת בין שתי המפלגות. אבל במשך חצי מאה האקרובטיקה עלתה יפה.

לא עוד. ראש ממשלת ישראל, המכיר את אמריקה לפני ולפנים, גדל בה, התחנך בה, עבד בה, ושימש במשך שלוש שנים ויותר סגן השגריר בוושינגטון, הצליח לשמוט את הנכס הזה מידי ישראל על עניין כמעט של מה בכך.

ישראל כהפלה מלאכותית

אין זה עניינו של הטור הזה לשער מה הביא את נתניהו להחלטתו, או אם אמנם לא שיער את תוצאותיה. אבל התוצאות הלוא הן כתובות עכשיו על עמודיהם הראשונים של הגדולים בעיתוני אמריקה. "הדמוקרטים", כתב אתמול ה"וושינגטון פוסט", "התחילו לראות את ממשלת ישראל כחורגת מכללי התנהגות נאותים (out of line), או אפילו גזענית, בעיניהם של לפחות שני טוענים לנשיאות".

הוויכוח על ישראל, טען העיתון בידיעה בעמודו הראשון, "עבר אל התחום המפלגתי, שבו מתנהלים בדרך כלל הוויכוחים על עניינים כמו הפלות מלאכותיות, בעלות על נשק פרטי והגירה".

לשון אחר, ישראל מצטרפת עכשיו אל רשימה ארוכה של עניינים, המפלגים את אמריקה וקורעים אותה לגזרים. העניינים המוזכרים למעלה הם מקור הקיטוב הפוליטי והחברתי של ארה"ב, החוצה משפחות, מוציא המונים אל מאבקים פוליטיים נואשים, ומסיים מאבקי בחירות דרמטיים בכמעט-תיקו. בדור האחרון, אי הסכמה באמריקה פינתה את מקומה לטינה ולשנאה.

האומנם ישראל עומדת למצוא את עצמה בשדה עקוב הדם שבו מתנהלת שאר הפוליטיקה האמריקאית? האם זה מצב עניינים שראש ממשלת ישראל חושב לרצוי, או לכל הפחות משאיר אותו שווה נפש?

בסוף השבוע הזה, ידידים ויריבים של ישראל מגרדים את פדחתם. מדוע זה ממשלה זרה תרצה לוותר על נכס, המעורר את קנאת העולם כולו, רק כדי להניח את דעתו של נשיא שהסקרים חוזים לו תבוסה ניצחת?

משימה עליונה בחשיבותה, החורגת מגבולות אי ההסכמה המפלגתית בישראל, היא להשתחרר מחיבוקו של דונלד טראמפ לטובת הטווח הארוך. אין צורך לנהוג בו בחוסר נימוס או בחוסר הערכה. צריך רק לחזור אל האקרובטיקה. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב - https://tinyurl.com/karny-globes ציוצים (באנגלית) ב - twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

אביגדור ליברמן במסיבת העיתונאים היום / צילום: דני זקן

ליברמן ל"גלובס": "אמליץ על גנץ, אם יתחייב לממשלת אחדות חילונית ללא נספחים"

לליברמן לא נותרו הרבה אפשרויות, לאחר מסמך החישוק שהחתים נתניהו את מפלגות הימין והחרדים ● החתימה הזו מערימה קושי רב על גנץ להקים ממשלה כלשהי ● פרשנות

קבוצות רכישה / צילום: Shutterstock

החלת חוק מכר דירות על קבוצות רכישה – לא נכון ולא חוקי

הממונה על חוק המכר שואף להחיל את החובות שבחוק המכר על מארגני קבוצות רכישה, אולם הצעת החוק בעניין הקבוצות מעלה מנגנון נכון וצודק יותר ● דעה

מובטלים בלשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר

עלייה בשיעור האבטלה במשק: עמד בחודש אוגוסט על 3.8%

זאת לעומת לעומת 3.7% בחודש יולי - כך עולה מנתוני סקר כוח-האדם שמפרסמת היום הלמ"ס ● בנוסף, הנתונים מצביעים על ירידה במספר המועסקים בהיקף מלא ועלייה במספר העובדים במשרה חלקית

AIRBNB / צילום: דאדו רוביק, רויטרס

חברת Airbnb יוצאת להנפקה: חושפת הכנסות של יותר ממיליארד דולר

השווי של חברת שיתוף הבתים הוערך בספטמבר של 2017 בכ-31 מיליארד דולר ● החברה חושפת יותר מ-7 מיליון משתמשים הפזורים על 100 אלף ערים ברחבי העולם ● גולשי האתר הרוויחו יותר מ-80 מיליארד דולר נכון ל-15 בספטמבר 2019, כך מסרה החברה

בניין הבורסה של ניו יורק בוול סטריט / צילום: רויטרס, Mike Segar

נמחקו העליות בוול סטריט בסגירת המסחר

הפד הזרים גם היום 75 מיליארד דולר לשוק האשראי לטווח קצר בארה"ב (repo) ● מכירות הבתים הקיימים בארה"ב עלו ב-1.3% בחודש אוגוסט ● תביעות האבטלה הראשוניות בארה"ב בשבוע החולף עלו ב-2,000 ל-208 אלף ● הבנק הבריטי הותיר את הריבית ללא שינוי בצל אי-ודאות בנוגע לברקזיט ● מיקרוסופט הודיעה על הקצאה של 40 מיליארד דולר לרכישה חוזרת של מניות, והעלאת הדיבידנד הרבעוני ב-5 סנט למניה

יולי אדלשטיין / צילום: דוברות הכנסת

כחול לבן מסמנת מטרה ראשונה לפתיחת הכנסת: החלפת היו"ר יולי אדלשטיין

ל"גלובס" נודע שהתכנית של רשימת כחול לבן היא להחליף את יו"ר הכנסת, הבכיר בליכוד, כבר בישיבת הפתיחה ב-3 באוקטובר ● האם מדובר בפעולה בת ביצוע והאם לבני גנץ יש את הרוב הדרוש לכך? ● פרשנות

מיכאל בן ארי והפעילים שלו / צילום: אמיר מאירי

כרוניקה של הפסד ידוע מראש: כיצד "עוצמה יהודית" תירצה כל הפסד, מ-2003 ועד לבחירות האחרונות

"הציבור הימני לא יחזור על אותה טעות פעמיים", כך הבטיחו במפלגתו של ברוך מרזל לקראת הבחירות ב-2006 ● אך ההיסטוריה מוכיחה אחרת, ו'עוצמה יהודית' וראשיה הפסידו מערכת בחירות אחת אחר השנייה, בעודם מאשימים את בנט, המפד"ל, ביבי, יהדות התורה - אך רק לא את עצמם

אדם נוימן / צילום: צילום: רויטרס Eduardo Munoz ,

צרות בצרורות: הבנקים מבקשים לשנות את קו האשראי לנוימן

הבנקים שהעמידו קו אשראי למייסד אדם נוימן בהיקף של 500 מיליון דולר מבקשים לשנות את תנאי ההלוואה ● הנמכת הציפיות סביב ההנפקה של WeWork שנדחתה העלתה את החששות לגבי המניות שנוימן התחייב כבטוחה

בניין ה-OECD בפריז / צילום: עמירם ברקת

ה-OECD פסימי: צופה האטה נוספת בקצב הצמיחה של הכלכלה העולמית

ארגון המדינות המפותחות צופה התכווצות בסחר העולמי ברבעון השלישי של השנה, לראשונה מאז 2016 ● מזהיר: מלחמת הסחר בין ארה"ב ובין סין גרמה עצירה בגידול בייצור ובהשקעות

ראובן ריבלין/ צילום: שלומי יוסף

ההתייעצויות להרכבת הממשלה יחלו ביום ראשון

הנשיא קיבל את ההחלטה לאחר שיחת תיאום בנושא עם יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר לאחר שקיבל את הסכמתו לכך

גיל דון, מנכ”ל ספליטיט / צילום:  כדיה לוי

"גיל עשה עבודה מצוינת": מייסד חברת הפינטק ספליטיט יעזוב את תפקיד המנכ"ל

מניית ספליטיט עלתה ב-153% מאז הונפקה באוסטרליה בתחילת השנה ● המנג"ל הפורש גיל דון ימונה למנהל אזור

נבחרת ישראל / צלם: שלומי יוסף

רייטינג נמוך ועלויות בשמיים: משדר הספורט שכולנו משלמים עליו

רק 3% מהאוכלוסייה צופים במשחקי נבחרת ישראל בכדורגל המשודרים בערוץ הציבורי, אך תאגיד השידור ממשיך לשלם כ-850 אלף שקל לכל משחק ● הגיע הזמן שמדינת ישראל תתקדם ותאפשר שידורי של משחקי הנבחרת בערוצים המסחריים ● פרשנות

ערן גפן, / צילום: מנחם רייס

חוצים את הקווים: אנשי הפרסום שעוברים להייטק מגיעים למיטאפ של "גלובס"

המיטאפ ייערך ביום שני הקרוב, 23 בספטמבר ● הפרסומאי ערן גפן עבר עם סוכנות הפרסום שלו לחברת Wix, ואימי עירון מייעצת לחברות הייטק בנוגע לסטוריטלינג ובניית מותג – השניים ישתתפו בשיחה מעניינת על השינוי שעוברת תעשיית ההייטק וההשפעה שלה על ענף הפרסום

ניצן הורוביץ, סתיו שפיר ואהוד ברק / המחנה הדמוקרטי / צילום: המחנה הדמוקרטי

"אין לנו אג'נדה": הטעויות שהובילו לנפילת מפלגות השמאל

תוצאות הבחירות מציגות תמונה עגומה לגוש המשאל, שלמרות התחזקות במנדט, נותרו מצומק עם 11 מנדטים בלבד ● ליאת רון אירחה באולפן "גלובסטוק" את חה"כ לשעבר איתן כבל ואת ד"ר מוטי גיגי, ראש ביה"ס לתקשורת במכללת ספיר, כדי לנתח את הטעויות שהובילו את אזרחי ישראל לעזוב את המפלגות שהיו בעבר שחקניות מרכזיות בפוליטיקה הישראלית ● האזינו

Mate 30, הסמארטפון החדש של וואווי / צילום: מייקל דאלדר, רויטרס

וואווי השיקה טלפונים חדשים ללא שירותי גוגל

חברת וואווי הסינית השיקה היום את סדרת מכשירי הדגל החדשים שלה, "Mate 30", עם מערכת ההפעלה שמתבססת על גרסאת הקוד הפתוח של אנדרואיד של גוגל, אך אינה נתמכת ע"י החברה ● הסיבה לכך  היא ההגבלות שממשל ארה"ב הטיל על הענקית הסינית, מתוך חשש כי ממשל סין משתמש בחברה לצורכי ריגול

האדריכל מידד גנדלר, משרד V5, / צילום: מוריה כהן

איך משווים את כמות העוסקים בספורט בישראל לרמת שאר העולם?

האדריכל מידד גנדלר ממשרד V5 אדריכלים חושב שצריך להגדיל דרמטית את היצע מתקני הספורט בארץ ● "הנושא של תרבות הפנאי, הספורט והפעילות הגופנית הוא שווה-ערך בעיניי לשעת לימוד של ילד"

טכנולוגיות רכב / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

ענקית סחר הרכב האמריקאית COX AUTOMOTIVE נכנסת לפעילות בישראל

החברה, שמובילה את תחום סחר המשומשות בארצות הברית, נכנסת כשותפת השקעה במאיץ האוטו-טק "דרייב" של קבוצת מאיר

ג'ו לובין, מייסד Consensys  / צילום: שלומי יוסף

לווויתן הבלוקצ'יין לא מתרגש מ"חורף הקריפטו" ובטוח שפיצח הנוסחה להנפקות מבוססת מטבעות דיגיטליים

ג'ו לובין, ממייסדי פלטפורמת המטבע הדיגיטלי את'ריום, המוביל את חברת Consensys, חזר לביקור בישראל, הפעם במסגרת שבוע הבלוקצ'יין בתל אביב ● בראיון מיוחד ל"גלובס" הוא מספר על התובנות שלו מ"חורף הקריפטו" ועל האסטרטגיה שלו להובלת תעשיית הבלוקצ'יין העולמית

נחושת במפעל סיני / צילום: רויטרס

מתכות עם הבנה כלכלית: מה אפשר ללמוד משוק הסחורות?

לשוק הסחורות יצא מוניטין של שוק ספקולטיבי ותנודתי במיוחד אשר קשה להסיק ממנו מסקנות ברורות ● אלא שמבט עליו יכול לספק לנו מידע רב ערך על הכלכלה הריאלית ולאן פניה, כל עוד נתבונן עליו בכלים הנכונים

גר צדק,  תל אביב–יפו / הדמיה: מאירה מור

רחוב גר צדק ביפו: תמ"א 38 בשלושה בניינים סמוכים

בכל בניין יש 24 דירות קיימות, ויתווספו עוד 2.5 קומות שבהן סה"כ 13 דירות חדשות