גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחקר של בנק ישראל על פריון מנותק מהמציאות העסקית בתחומי המיסוי והסלולר

מה הבעיה של דוח המחקר הראשון תחת הנהגתו של פרופ' אמיר ירון? למרות העובדה שבנק ישראל מתגאה מאוד בעבודת המחקר המקיפה, המלצותיו כלליות מדי, שלא לומר אשלייתיות ● אי-אפשר לכתוב המלצות תאורטיות, צריך לכתוב המלצות מעשיות ● דעה

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: רפי קוץ

 

1.

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, התגאה מאוד בעבודת המחקר המקיפה שיצאה תחת כהונתו אתמול (א'). העבודה הייתה על פריון במשק, נושא חשוב מאוד, אבל למרבה הצער בשבילי היא לא חידשה דבר, ואני מניח שגם לקובעי המדיניות הכלכליים היא לא חידשה דבר. נהפוך הוא - היא גם הפתיעה על חלקם - בגלל ההמלצות שלה.

בעבודה היו השקות לתחום המיסוי, לתחום החינוך, לתחום הטכנולוגי ולתחום הרגולציה. על כל אחד כבר נכתבו הררי מילים - עוד תופעה מאוד אופיינית לחוקרים הכלכליים בסקטור הציבורי. יותר מדי חוקרים, יותר מדי מחקרים - ובסופו של דבר מעט מאוד מעשים. יש מחלקת מחקר בבנק ישראל, יש מחקר באגף הכלכלן הראשי באוצר, יש מחלקות מחקר בכל משרד ממשלתי שעוסקות בניתוח ובעיבוד נתונים ובגיבוש המלצות. ברגולציה מטפל במיוחד משרד ראש הממשלה, והסיקור בעבודת המחקר של בנק ישראל לא ממש הוסיף ערך לפתרונות - למרות שיש שיפור בדירוגים של ישראל בעשיית עסקים, שעדיין נותרו נמוכים יחסית.

אני לא מצליח להבין למה יש יותר מדי מחקרים המופקים בסקטור הציבורי, ואין יכולת להתייעל מהבחינה הזו. מה שאופייני לכל עבודת המחקר, במיוחד עבודת המחקר של בנק ישראל, היא השימוש השחוק בצמד המילים בפרק ההמלצות "יש ל...". היא הופיעה עשרות פעמים במחקר של הבנק - למרות שחלק מההמלצות שיקפו חוסר חיבור למציאות העסקית. הנה שניים מהם, בתחום המיסוי ובתחום הסלולר.

2.

הפרק שעוסק בחוק עידוד השקעות הון תוקף, די במפתיע, את המדיניות הממשלתית בנוגע לחוק עידוד השקעות הון. אני מסכים עם הדוגמאות שהובאו בנוגע למדינות אחרות שמעניקות הטבות לפי אזורים גאוגרפיים על מנת לעודד את הפעילות הכלכלית בהם, כאשר מתן ההטבות בדרך כלל מותנה בהעסקה של עובדים חדשים ובהשקעות הוניות וחלקן מתמקדות במתן תמריצים לעסקים קטנים ובינוניים.

אבל מפה ועד שלילה מוחלטת של כלי הטבות מס (ושוב, אפשר להתדיין בהחלט על מה נותנים ומה מקבלים, כולל התניות של תעסוקה ועוד) רק דרך הפריזמה והמסקנה של פריון היא השקפת עולם מנקודת מבט מאוד צרה. הטענה המרכזית של בנק ישראל היא שאין בהטבות המס בכדי להגדיל בהכרח את היעילות של אותן פירמות ו/או לתרום לסך הפריון המשקי והבנק; שהפעולות המסייעות לחברות מייצאות ולתעשייה עלולות לתרום לנחיתות הפריון של ענפים שאינם מייצאים מאחר שהן מעוותות את הקצאת גורמי הייצור; הבנק גם שולל את ההנחה לפיה פעילות של חברת יצוא היא תוספתית למשק הישראלי, כי בלאו הכי המשק נמצא בסביבת תעסוקה מלאה מזה כמה שנים.

המסקנה של בנק ישראל: מתן הטבה קבועה לחברה יצואנית, אם בעלת פריון גבוה יותר, אינו מוצדק כשלעצמו. ההטבה צריכה להינתן לחברות שמביאות עמן ידע ייחודי, או מאפיינים חיוביים אחרים, הזולגים לחברות אחרות. הוא מודה שיש מסלולים כאלה בחוק השקעות הון אך דורש "לבחון לעומק את פוטנציאל הזליגה של ידע וחדשנות מהן לחברות אחרות במשק ואת מידת האפקטיביות שלהן בשינוי ההתנהגות". איך מודדים זאת בדיוק? לא ממש ברור מהדוח של בנק ישראל.

השורה התחתונה של בנק ישראל מאוד חד משמעית: ביטול הדרגתי של הטבות המס הניתנות לחברות מייצאות ועל בסיס העדפה ענפית, תוך התחשבות בהתחייבויות הקיימות של הממשלה, כדי למנוע זעזועים תכופים במבנה התמריצים; יש לגבש שיטה אובייקטיבית חלופית לזיהוי תחומי פעילות הטומנים בחובם השפעות חיצוניות חיוביות למשק ולהתאים להם תוכניות סיוע אפקטיביות. לחילופין, ניתן להפחית את מס החברות הכללי על בסיס המקורות שיתפנו. כך או כך, קובע הבנק "אין לנקוט בפעולות שעלולות להרחיב את סך הטבות המס". בנק ישראל ממליץ לשמור על מתן הטבות הניתנות במסגרת המסלול האסטרטגי, ובמקביל העלאת אטרקטיביות המשק בעיני חברות אלה, באמצעות הסרת חסמים ביורוקרטיים והשקעה בתשתיות הפיזיות והאנושיות.

לטעמי, ההמלצות הללו כלליות מדי שלא לומר אשלייתיות. ישראל איננה פועלת בחלל ריק, היא פועלת לפי כללי משחק גלובליים של משיכת הון זר, כולל השקעות של חברות יצואניות. נרצה או לא, נסכים או לא, נתרגז או לא - אלה כללי המשחק. שלא יהיה ספק: משיכת השקעות זרות תוך הטבות שונות במיסוי במסלולים של חוק עידוד השקעות הון - נראות על פניו אפליה לטובת החברות החזקות - והיא אכן כזו. בזמנו, כשחשפתי את הטבות המס של טבע, זה היה ניכר היטב לעין וזעק לשמיים: אפס אחוז מס, אפס! אלא שהפטור שהוענק אז לטבע יחד עם כמה חברות, היה באמת חריג בכל קנה מידה, במיוחד לאור מצבה הנוכחי של טבע. אלא שישראל איננה יכולה לנתק את עצמה מהעולם: היא לא יכולה לבטל את הטבות המס לחברות מייצאות רק בטענה שזה לא תורם לפריון המשקי, מה גם שהטענה הזו איננה מדויקת ונתונה לפרשנויות שונות.

את ה"פרשנות" האחרת אני מעדיף להביא מרשות החדשנות, מהדוח האחרון שלהם, שהתמקד בסוגיית המיסוי, וסותרת לחלוטין את ההמלצות והמסקנות של בנק ישראל. לא רק שהן סותרות, הן מפורטות יותר וגם מציאותיות יותר לאור השינויים הגלובליים במשטרי המס. הנה עיקרי הסקירה של רשות החדשנות (לשעבר המדען הראשי).

בשנת 2016 פרסם ארגון ה-OECD את כללי ה-BEPS, כללים שביקשו להתמודד עם ניוד רווחים של חברות עתירות ידע למקלטי מס ברחבי העולם ועודדו רישום קניין רוחני במדינה בה הוא מפותח. בפרסום הכללים, הארגון חתר להרמוניזציה של משטרי המס באופן שיבטיח מיסוי של פעילות כלכלית ריאלית במקום בו נוצר הערך. ואכן, במהלך שנת 2017 מדינות העולם ובהן ישראל החלו להיערך לאימוצם, ופעלו לעדכן את סביבת המיסוי שלהן כדי להיות אטרקטיביות עבור חברות טכנולוגיה.

אולם בשנת 2018 רפורמת טראמפ במיסוי טרפה את הקלפים מחדש. הרפורמה כוללת שינויים מרחיקי לכת במערכת המיסוי האמריקנית, שנועדו בין היתר למשוך פעילות כלכלית של חברות אמריקאיות רב-לאומיות - בהן חברות טכנולוגיה - בחזרה לארה"ב. בין הצעדים המשפיעים ביותר על חברות אלה נמנים הפחתה דרמטית בשיעור מס החברות, והטלת מסים מסוימים המשולמים לצדדים קשורים מחוץ לארה"ב.

המטרה של הצעדים: להגדיל את חבות המס בארה"ב של חברות בינלאומיות המקיימות קשרי גומלין עם ארה"ב, כגון חברות הפעילות במדינה, חברות המוחזקות על-ידי תושבים אמריקניים וחברות בעלות חברות קשורות אמריקאיות. ההשפעה של השינויים על חברות הייטק ישראליות צפויות להיות משמעותיות, משום שהן נוטות להיות גלובליות ולקיים זיקה חזקה לארה"ב. כמה מספרים: המס הפדראלי בארה"ב הופחת משמעותי, משיעור מס מדורג שנע מ-15% עד 35% לשיעור מס קבוע של 21%. על זה יש כמובן להוסיף את שיעור המס המדינתי והמקומי בארה"ב. לפיכך, בממוצע שיעור המס האפקטיבי הכולל (פדרלי, מדינתי ומקומי) עומד כעת על כ-27% בממוצע. אם נשווה לישראל נגלה כי שיעור מס החברות בישראל - העומד כיום על 23% - עדיין נמוך משיעור מס החברות בארה"ב, אך הפער בשיעורי המס בין המדינות הצטמצם, ואיתו גם היתרון התחרותי של ישראל.

כפועל יוצא, מאז חקיקת הרפורמה ישנן קרנות אמריקאיות המביעות חשש מלהשקיע בחברות שאינן אמריקאיות (לרבות חברות ישראליות) ובמקרים יוצאי דופן, קרנות אף מתנות את ההשקעה בחברה הישראלית בכך שיעשה "היפוך שרוול" (הקמת חברת אם אמריקאית מעל החברה הישראלית). הקמת חברת אם אמריקאית עשויה להקל על בעלי המניות האמריקאים, אך מהלך זה עלול לגרום לזליגת מס משמעותית ברמת החברה עצמה, משום שהקמת חברת אם אמריקאית מכפיפה את החברה והקבוצה לרשת המס האמריקאית שיציאה ממנה בשלב מאוחר יותר עלולה להיות בלתי אפשרית.

בסקירה של רשות החדשנות מציינים שרשות המסים, מתוך הבנת הסוגיה והשלכותיה, פרסמה לאחרונה "מסלול ירוק" המשפט את תהליך היפוך השרוול, מתוך מתן פטור ממס בישראל. כמו כן מציינת הסקירה כי רפורמת המס האמריקאית על החברות בישראל טרם ידוע. השורה התחתונה בסקירה: "ככל שמדינת ישראל תשכיל לספק פתרונות רגולטוריים ומיסויים המיטיבים עם החברות ומאפשרים להן לקיים פעילות תחרותית בישראל, כך ההשפעה של רפורמת המס האמריקאית תהיה קטנה יותר.

וזה לא הכל: בעוד חברות הטכנולוגיה בעולם כולו בוחנות היכן להתמקם כדי לזכות בתנאי המיסוי האופטימליים ארגון ה-OECD יצר השנה רעידת אדמה נוספת, כאשר קבע שערך כלכלי מפעילות דיגיטלית נוצר לא רק היכן שממוקמות הפעילויות המרכזיות של החברה (כגון המו"פ), אלא גם במקום בו נוצר מידע דיגיטלי - כלומר, היכן שנמצאים המשתמשים (רלוונטי במיוחד לגוגל ופייסבוק). כמובן שחברות טכנולוגיה ברחבי העולם צפויות להיות מושפעות מגישה זו: אלה הפועלות ממדינה אחת ומספקות שירותים דיגיטליים למשתמשים הממוקמים במדינה אחרת, ולו האוספות מידע דיגיטלי באמצעות מוצר או שירות ומייצרות הכנסות בזכותו.

ההצעה הזו, אם תתקבל, תחול על כל המדינות החברות באיחוד, המלחמה על עוגת המס של ענקיות הטכנולוגיה הופכת יותר ויותר ממאבק בין ענקיות הטכנולוגיה ובין מדינות אירופה - למאבק בין ארה"ב ובין מדינות אירופה.

כל הסקירה הזו נועדה להמחיש שהסביבה הדינמית העסקית, לבטח במדיניות המס, דורשת גם גמישות אצל מקבלי ההחלטות בנוגע למדיניות המיסוי, כולל חוק עידוד השקעות הון. לכן, הקביעה של בנק ישראל במשקפת המאוד צרה של הפריון מנותקת לחלוטין מהמציאות העסקית והמיסויית הגלובלית.

3.

המחשה נוספת לחוסר החיבור למציאות היו בהמלצות של בנק ישראל על שוק הסלולר. הבנק המליץ כי "במבנה הנוכחי של שוק הסלולר שהתחרות היא בעיקר על מחיר ולא על איכות. לפיכך, יש לנקוט במדיניות שתביא לכך שכל חברות השירות הסלולרי יפנימו באותה מידה את עלויות התשתית. יש לבחון מעת לעת אם נדרשים תמריצים מוגבלים להנעת המרוץ טכנולוגי ולהגברת התחרות על איכות השירות".

יסלח לי נגיד בנק ישראל, יסלחו לי חוקריו, אבל מדובר במקבץ סיסמאות לא אפקטיביות שלא מתחברות למציאות בשוק הסלולר. מה זה בדיוק מדיניות "שתביא לכך שכל חברות יפנימו את עלויות התשתית"? איזו מדיניות בדיוק יכולה לגרום "להפנים" את עלויות התשתיות?

ככה לא עובדת כלכלה וככה לא עובדות חברות עסקיות. בשביל להשקיע אתה קודם כל צריך להרוויח, ואת זה חברות הסלולר לא מייצרות בגלל התחרות לחיים ולמוות שם. כשחברה מפסידה היא בדרך כלל מצמצמת השקעות, כי קשה לממן השקעות בלי להרוויח, אלא אם כן אתה מתמנף עוד ועוד - ואז מגיעים הדיבורים על קריסה של אחת מהחברות בשוק הסלולר.

אינני יודע למה בנק ישראל וחוקריו התכוונו ואני לא בטוח שהם יודעים למה הם התכוונו. מה הכוונה בכלל ב"תמריצים"? אנא תפרטו שהציבור יידע מה בבנק ישראל בדיוק מתכוונים? לאיזו מדיניות תמרוץ בשוק הסלולר הם חשבו כדי לגרום לחברות סלולר להשקיע בתשתיות? אי-אפשר לכתוב המלצות תאורטיות, צריך לכתוב המלצות מעשיות. זו בדיוק כל הבעיה של דוח המחקר הראשון תחת הנהגתו של פרופ' אמיר ירון.

עוד כתבות

בית החייל, רמת גן / צילום: יח"צ

איילון מכרו את הבניין, ובית החייל ברמת גן ישנה כתובת

תשע שנים אחרי שחברת הביטוח רכשה את הבניין שברחוב הרוא"ה ב-58 מיליון שקל, היא מכרה אותו ב-63 מיליון שקל ● באגודה למען החייל, שמפעילים במקום את בית החייל, רומזים שהם לא מרוצים מתנאי השכירות והחלו לחפש מבנה חדש לפעילותם

הקמפיין של איקאה בכיכובו של עובד מקאן, אלדר יוספוב/ צילום: מתוך קמפיין הנגישות של איקאה מקאן

סוף למלחמת הקרדיטים בקמפיין איקאה: מקאן נותנים קרדיט למיזם TOM

משרד הפרסום מקאן ת"א הודיע כי פנה להנהלת פסטיבל הפרסום בקאן וביקש לכלול את מיזם TOM ברשימת הקרדיטים להפקת קמפיין ThisAbles של איקאה ● מלחמת הקרדיטים על הקמפיין, שזכה להצלחה בפסטיבל קאן, נחשפה ב"גלובס"

עמית סגל \ צילום: איל יצהר

עמית סגל בכתב ההגנה לתביעת בל"ד: התוכן אמת, אין למפלגה שם טוב

כך השיב הפרשן הפוליטי של חדשות 12 בתגובה לתביעת לשון הרע שהגישה נגדו מפלגת בל"ד ● התביעה הוגשה במרץ האחרון בעקבות התבטאויותיו של סגל בכלי תקשורת שונים, ביניהם העיתון "ידיעות אחרונות" ובערוץ 12, בהן כינה את מפלגת בל"ד "ארגון טרור"

בנייה בנתיבות, בשבוע שעבר / צילום: דייגו מיטלמן

מדד המחירים מספק קצת נחת לכחלון: מחירי הדירות יורדים ב-0.3%; האינפלציה מתקרבת ליעד

קצב האינפלציה מתחילת השנה עלה במקצת ל-0.8% לעומת 0.6% ביולי ●  מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2% באוגוסט, בהתאם לצפיות השוק ● מחירי הדיור אמנם ירדו לעומת מאי-יוני 2019, אך עלו ב-0.7% ב-12 החודשים האחרונים

מנסור עבאס, יו"ר רע"ם / צילום: דוברות הכנסת

מה יו"ר רע"מ, מנסור עבאס, חושב על השמאל הישראלי

יו"ר רע"מ מנסור עבאס אמר כי על נציגי הציבור הערבים להידבר עם השרים, חברי כנסת והפקידים, כדי לקדם את ענייני האוכלוסייה הערבית ושאינם בכיס של השמאל הישראלי

רינה מצליח מול ראש הממשלה נתניהו / צילום: צילום מסך מיוטיוב

17.4% רייטינג לראיון של רינה מצליח עם רה"מ נתניהו בקשת 12

בערוץ המתחרה, רשת 13, הראיון שערכה איילה חסון עם נתניהו בתוכנית "המטה המרכזי" רשם רייטינג של 6.7%; ואילו הראיון עם רה"מ ב"חדשות כאן" בתאגיד השידור הציבורי רשם 4% צפייה

דרור אריה, יו"ר מפלגת נעם / צילום: מתוך יוטיוב

לא נורמלי: רגע לפני פתיחת הקלפיות, מפלגת "נעם" פורשת

בכל מערכת הבחירות מפלגת "נעם" לא עברה בסקרים את אחוז החסימה, וההנחה הייתה שהקמפיין הפוליטי נועד לתת חשיפה מרבית לאג'נדה נגד הלהט"ב ● ראשי המפלגה בהודעת הפרישה: "חשפנו את המזימה לגנוב את המדינה מהעם, אנחנו כאן כדי להישאר"

דירה למכירה דרך תיווך / צילום: גיא ליברמן

נמשכת העלייה במכירת דירות חדשות; היצע הדירות רשם ירידה של 12% בשנה

בכל חודש גדל מספר העסקאות על דירות חדשות ב-2.5%, ואולם התחלות הבנייה קטנות, מה שמביא לירידה במלאי הדירות החדשות הבלתי מכורות

מטוס של וויז-אייר/ צילום: שאטרסטוק

כמה כסף קיבלו חברות התעופה הזרות על הפעלת קווים לנתב"ג?

מנתוני משרד התיירות עולה כי חברות התעופה הזרות קיבלו מענקים של יותר מ-50 מיליון שקל על הפעלת קווים מיעדים שונים לנתב"ג משנת 2016 ועד היום ● מנכ"ל משרד התיירות, אמיר הלוי: "מענקי המשרד לחברות התעופה מוכיחים את עצמם פעם אחר פעם"

איילת שקד / צילום: כדיה לוי

איילת שקד על קמפיין הליכוד: "מודה שזה כואב לי"

לנוכח הירידה בסקרים והלחץ הגדול מקמפיין משיכת הקולות של נתניהו, איילת שקד כינסה מסיבת עיתונאים שבמסגרתה התריעה מפני התעלמות נתניהו מן הציונות הדתית ישר אחרי הבחירות ● "חבריי ואני כפינו עצמינו עליו תמיד בתמרונים פוליטיים מסובכים, את הכניסה שלנו - של ליבת הימין האידיאולוגי והציונות הדתית לממשלתו"

קובי אמסלם / צילום: תמר מצפי, גלובס

דירקטוריון עמידר הצביע בעד בחירתו של קובי אמסלם לתפקיד יו"ר החברה

אמסלם כיהן בין השנים 2012-2016 כממונה על השכר במשרד האוצר ● בהצבעה שקיים הדירקטוריון הוא נבחר פה אחד ● המינוי ייחתם סופית עם אישור שרי האוצר והבינוי והשיכון

ערן סער, מנכל של החברות נפטא יואל אקויטל /צילום: יחצ

יש שכר לאתגר: מנכ"ל אי.די.בי החדש עשוי להרוויח עד 5 מיליון שקל בשנה

לדברי קבוצת אי.די.בי-דסק"ש, מינויו של ערן סער מהווה צעד מהותי למיצוב פעילותה העסקית ואיתנותה הפיננסית של הקבוצה ● בין השאר הוא יידרש להוביל את ההתנהלות מול מחזיקי האג"ח של אי.די.בי, שלהם חייבת החברה 2.5 מיליארד שקל

משה כחלון/ צילום: שלומי יוסף

משה כחלון מכחיש שיפרוש מהכנסת אחרי הבחירות

הכחשותיו של כחלון בעקבות הפרסומים בתקשורת הבוקר מתקבלות בחשדנות, לאור הצהרות אחרות של הפוליטיקאי בשנים האחרונות שהתבררו כלא נכונות

בנימין נתניהו בקלפי / צילום: חיים צח-לעמ"

נתניהו תקף את ועדת הבחירות לאחר שאלה סירבו להיפגש עמו

ראש הממשלה האשים את ועדת הבחירות והמשטרה באוזלת ידה שהביאה להטיית תוצאות הבחירות הקודמות ולאי הקמת ממשלה בראשותו באפריל

ראובן קפלן / צילום: איל יצהר

זהבית כהן שוב מרעידה את פסגות: חילופי מנכ"ל בניסיון להשיג את האקזיט המיוחל

פחות מחצי שנה אחרי שמיכל עבאדי–בויאנג’ו סיימה את דרכה כיו”רית בית ההשקעות פסגות בצל המתיחות עם בעלת השליטה - חילופים גם בכסא המנכ”ל: ראובן קפלן במקום ברק סורני ● השינויים נעשים בצל הרצון של זהבית כהן מאייפקס לשנות כיוון, לקראת מכירה או הנפקה ● פרשנות

משפחת שריד, בעלי חברת שיח / צילום: יח"צ

הכנסות חברת הקנאביס שיח קפצו במחצית, אך הרווח נותר בגדר תעלומה

תוצאות החברה, שעדיין הייתה פרטית בסוף הרבעון השני, מתפרסמות על רקע השלמת המיזוג לתוך ביונד טיים בסוף החודש ● שיח רשמה במחצית הכנסות של 12.9 מיליון שקל - גידול של 50% לעומת התקופה המקבילה

השופט דוד רוזן / צילום: תמר מצפי

ההחלטה שלא תמצא חן בעיני היועצים המשפטיים בעיריות

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות סבור כי היועצים המשפטיים בעיריות צריכים לפקח על הטיפול בתיקי הפרות בנייה ● במסגרת החלטה חדשה המליץ הנציב לבחון נהלים חדשים להסדרת התנהלות התביעה העירונית מול מחלקת הפיקוח ברשויות המקומיות, תוך הטלת האחריות החדשה על היועצים המשפטיים

צילומים: shutterstock, איל יצהר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

תתכוננו להתעצבן: שומר בבי"ח סורוקה מצא תיק ובו 85 אלף שקל. למי ביהמ"ש החליט שהכסף שייך?

מאבטח בבית החולים סורוקה מצא תיק עם 85 אלף שקל מחוץ לשער בית החולים ופנה כנדרש למשטרה, שתאתר את בעלי התיק ● לאחר שהבעלים לא נמצאו, ביקש השומר לקבל את הכסף, אבל ביה"ח טען: התיק נמצא בשטח שלנו

חממת גידול קנאביס של תיקון עולם / צילום: יחצ

חברות מובילות בענף הקנאביס הישראלי מתחרות על רכישתה של תיקון עולם

בין המתחרות על הפעילות: החברות קנביט, קנדוק (אינטרקיור), יוניבו ובזלת ● בעלי תיקון עולם, צחי כהן, דורש 100 מיליון דולר ותמלוגים עבור פעילות תיקון עולם בישראל ● כהן נאלץ למכור את החברה בעקבות טענות המשטרה כי אינו כשיר משפטית להחזיק ביותר מ-5% מחברת קנאביס

חנן מלצר / צילום: שלומי יוסף, גלובס

ועדת הבחירות: לא ניתן לנתניהו להיפגש עם השופט מלצר

נשיאות ועדת הבחירות החליטה ברוב של 3 קולות לדחות את בקשת רה"מ להיפגש עם יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר ומנכ"לית הוועדה אורלי עדס, כדי לדון בפרסומים שלפיהם המשטרה לא בדקה את התלונות על זיופים בבחירות