גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוויר, בים, ביבשה ובצלחת: הפלסטיק נמצא במקומות שלא חשבנו עליהם

על קרקעית האוקיינוס, בהרי הרוקי ואפילו בקונגרס - שאריות של פלסטיק נמצאות בכל מקום ומתעופפות למרחקים ● המדענים הוכיחו שהחומר פוגע בבעלי חיים, וכעת הם בודקים את הנזק לבני האדם ● ובישראל? פה הזיהום גבוה פי תשעה בהשוואה למערב הים התיכון ● המשבר האקולוגי - מדור חדש

זיהום בחופים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
זיהום בחופים / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

צוות חוקרים של המכון הגיאולוגי האמריקאי, שהגיע לבצע בדיקה שגרתית בהרי הרוקי, לא ציפה שניתוח דגימות מי הגשמים לצורך זיהוי זיהום חנקן, יעלה ממצא כל כך מפתיע: רכיבי מיקרופלסטיק זוהו ביותר מ-90% מהדגימות של מי הגשם שנאספו בשמונה אתרים שונים.

"יורד עלינו גשם מפלסטיק", הם כתבו בדוח מיוחד. אותם תוצרי גשמי מיקרופלסטיק נמצאו בהרי הרוקי, בגובה של 3,150 מטר מעל פני הים. בשבוע שעבר נמצאו כמויות אדירות בהרי האלפים - בריכוז של עד 24 אלף חלקיקים לליטר, והשבוע התגלה מיקרופלסטיק בריכוז גבוה גם בלב האוקיאנוס האטלנטי.

השנה התגלו שאריות פלסטיק במקום העמוק ביותר באוקיינוס, אליו הגיעו בני אדם רק שלוש פעמים. צוללן שירד לעומק 3,300 מטר מתחת לפני הים, גילה שאריות פסולת אנושית. מיקרופלסטיק אותר השנה גם בקרקעות חקלאיות בפרברי שנחאי, באיי הגלפגוס ובנהרות צ'כיה. הגילויים המדאיגים הללו מעלים שאלות לגבי החומר, מעשה ידי אדם, שהופך במהרה לפסולת ונמצא כעת בכל מקום בעולם. סיבי מיקרופלסטיק הפכו לחלק בלתי טבעי מהטבע, והם נמצאים בכל מקום שאליו נישאות העיניים. שפסולת הפלסטיק מחלחלת למים, לנהרות, ולאדמה. היא נמצאת באוויר, ועכשיו גם במי הגשמים והשלגים ברחבי העולם.

כ-335 מיליון טון פלסטיק מיוצרים בעולם מדי שנה. השימוש העיקרי בו הוא לצורך ייצור אריזות, אך הוא נמצא בכמויות גדולות גם בתעשיות הבנייה, הרכב, בפרטי הלבוש שלנו - כ-60% מהבגדים עשויים מפוליאסטר - ואף בתמרוקים.

פלסטיק סינטטי הוא חומר עמיד וחזק שאיננו מתכלה. בניגוד לירקות וחומרים אורגניים אותם אנו זורקים, לאחר השלכתו לפח הוא מתפרק אט אט לחלקיקים קטנטנים שנקראים מיקרופלסטיק ומתחיל להתפשט במערכות האקולוגיות השונות.

מיקרופלסטיק מורכב מחלקיקים קטנים, שגודלם יכול לנוע מעשרות מיקרונים ועד למילימטרים בודדים. הם כה זעירים שאינם ניתנים לזיהוי גם תחת מיקרוסקופ. עם הזמן, חלקיקי המיקרופלסטיק מתפרקים והופכים לננו-פלסטיק. אלו חלקיקים זעירים עוד יותר, עד גודל של 10 ננו-מטר. חלקיקים כה קטנים יכולים לעבור גבולות ביולוגיים כמו מעטפת התאים, ולייצר נזק לרקמות חיות. מחקר של אוניברסיטת לונד בשוודיה גילה כי חלקיקי ננו-פלסטיק שהגיעו למוחם של דגים השפיעו על התנהגותם. הדגים האטו את קצב אכילתם ונטו פחות לבחון את סביבתם.

במסגרת מחקר שפורסם בחודש אפריל מצאו חוקרים מאוניברסיטת טולוז כי הרוח נושאת את חלקיקי הפלסטיק הזעירים לכל מקום - לאורך מאות ואלפי קילומטרים. הם הופתעו לגלות חלקיקי מיקרופלסטיק בפסגות הגבוהות והמרוחקות בפירנאים, מרחק שישה קילומטר מהכפר הקרוב.

סוגי המיקרופלסטיק שנמצאו, עיקרם משאריות של אריזות חד פעמיות ושקיות ניילון. לפי ניתוחי מידע, מיקרופלסטיק יכול להיסחף עם הרוח לאורך 100 קילומטר, בעוד שלפי מידולי תנועות רוח ואבק שביצעה נאס"א במדבר סהרה, מיקרופלסטיק עלול אף להיסחף לאורך אלפי קילומטרים.

אותם חלקיקים נישאים לאורך המערכות האקולוגיות השונות, נאכלים על ידי בעלי החיים, ומגיעים במהירות לשרשרת המזון של בני האדם. לאחרונה, ביולוגים ימיים מאוניברסיטת סינגפור מצאו בקטריות רעילות על חלקיקי מיקרופלסטיק. על 275 חתיכות מיקרופלסטיק שבחנו, נמצאו כ-400 סוגים שונים של בקטריות, בהן בקטריה שגורמת לדלקות ולזיהומי קיבה ומעי אצל בני אדם.

לפי החוקרים, כשאותם חלקיקים נאכלים על ידי אורגניזמים ימיים, הם עלולים להצטבר לרמות מסוכנות ולחדור לשרשרת המזון. את החלקיקים אספו החוקרים במקומות נגישים ותיירותיים. חלקיקי המיקרופלסטיק אוספים איתם מזהמים שונים מהסביבה, ובכך הם הופכים למעין רפסודות, צלחות פטרי של זיהום.

אוכלים את הפסולת של עצמנו

מאחר שמפעלי טיהור מים לא יכולים ללכוד אותו, המיקרופלסטיק חודר בקלות גם מבעד למסננים ומגיע לאוקיינוס. חיות הים השונות ניזונות, לרוע מזלן, משאריות הפלסטיק של המין האנושי. בנוסף, אותם חלקיקי פלסטיק זעירים מגיעים למערכת האקולוגית גם דרך מכונת הכביסה שלנו; מחקר של אוניברסיטת דבלין מצא כי פריט לבוש פוליאסטר אחד יכול לשחרר למערכת המים כ-1,900 סיבי פלסטיק בכביסה אחת ובגדי פליז - כמיליון.

הפלנקטון, שמשמש מזון לחיות רבות, לא מבדיל בין מיקרופלסטיק לאצות, ולעיתים אוכל את הפלסטיק, דגים גדולים שאוכלים את הפלנקטון - ניזונים כך הם מהפלסטיק. המיקרופלסטיק סופח מהמים חומרים מזהמים כגון מתכות, ומזהמים אורגניים והידרופוביים. כשיצורים ימיים בולעים אותם, המזהמים מרעילים אותם. משם מגיעים לצלחותינו, כך, אנו למעשה אוכלים את הפסולת שלנו, בתוספת בקטריות אחרות.

לפי מחקר שבוצע באוניברסיטת אדינבורו, בזמן ארוחה של כ-20 דקות, כ-114 חלקיקי מיקרופלסטיק מגיעים לצלחת האוכל שלנו מהאוויר. חלקיקים אלו מסיימים את דרכם בתוך מערכת העיכול האנושית. בנוסף, חלקיקים אלו, הנמצאים באוויר, יכולים גם להיכנס לגופנו כחלק מתהליך הנשימה. מחקר של

הקרן העולמית לשימור חיות הבר, בשיתוף אוניברסיטת ניוקאסל באוסטרליה, גילה שבני האדם אוכלים בממוצע חמישה גרם פלסטיק בשבוע - בדומה למשקלו של כרטיס אשראי. מחקר של אוניברסיטת קולומביה שפורסם ביוני השנה, גילה שאמריקאי ממוצע צורך עד 52,000 חלקיקי מיקרופלסטיק בשנה ממאכלי ים, מים, סוכר, מלח ואלכוהול בלבד.

אם אתם משתמשים בבקבוקי פלסטיק לצרכי שתייה, אתם צורכים עוד כ-90 אלף חלקיקים בשנה, לעומת 4,000 בקרב אלה ששותים רק מי ברז. גם אם נסנן את המים שלנו דרך מערכות מתוחכמות ונמזוג אותם לכוס זכוכית שתונח על השיש - הם עדיין יזוהמו מחלקיקי מיקרופלסטיק הנישאים באוויר.

בבדיקה של ארגון Orb Media, דגמו חוקרים מי ברז ביותר מתריסר מדינות, ומצאו כי 83% מתוכן היו מזוהמות בסיבי פלסטיק. שיעור הזיהום הגבוה ביותר - 94% - נמצא בארה"ב, שם התגלו סיבי פלסטיק בדוגמיות מי ברז ממקומות כמו בנייני הקונגרס, המשרד הראשי של הסוכנות להגנת הסביבה ומגדל טראמפ.

החוקרים מעריכים שצריכת הפלסטיק שלנו גבוהה אף יותר מהעולה במחקרים, היות שלא נבדקו כלל מקורות המזון. חוקרים מאוניברסיטת וינה בדקו דגימות צואה מנחקרים הגרים בשמונה מדינות שונות ברחבי העולם ומצאו שבכולן יש חלקיקי פלסטיק, ללא קשר לתזונה או למדינת מוצא.

המחקר על השפעות המיקרופלסטיק על בריאות האדם עדיין בראשיתו ורמת המסוכנות שלו לבריאותנו איננה ברורה לחלוטין. בשנה שעברה הודיע ארגון הבריאות העולמי כי יחל לבצע סקרים ומחקרים בנושא. אך מחקרים שבוצעו בנוגע לחומרים המשולבים בתעשיית הפלסטיק, העלו ממצאים מדאיגים.

לדוגמא, חומר בשם BPA שנועד לחזק את הפלסטיק ולהפכו שקוף, נמצא כרעיל ובעל השפעות קריטיות על המערכת ההורמונלית והעצבית. חומר נוסף בעל השפעה שלילית הוא Phthalates , שנועד להפוך את הפלסטיק לגמיש ואלסטי, ולפי מחקר שנעשה בבית החולים Mount Sinai, חשיפה של עוברים זכריים לחומר משפיעה על המערכת ההורמונלית שלהם, וגורמת לבעיות פוריות ועקרות.

"אין לנו סיבה להניח שהחומרים שבפלסטיק הם ויטמינים או מינרליים", מסבירה ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה. "כל עוד החומרים המזהמים כלואים בתוך הפלסטיק - זאת לא בעיה. הבעיה מתחילה כשהם משתחררים למזון, לשתייה ולסביבה. החומרים המזהמים זולגים מהמיקרופלסטיק ובנוסף, לחלקיקים האלה מצטרפים במהלך הזמן חומרים כמו מתכות כבדות ומזהמים סביבתיים. לכן, מיקרופלסטיק הוא מזהם גדול יותר מהפלסטיק עצמו.

"אנחנו רק מתחילים לגרד את הקצה של הבעיה. אין מספיק מחקר ואנחנו עדיין לא יודעים לומר איפה החשיפה הכי משמעותית - בשתייה, בנשימה, בדברים שאנחנו נוגעים בהם. בעולם מתחילים לבחון את הנושא, ובארץ לא כל כך. הבעיה בישראל כנראה חמורה בהרבה מאשר במקומות אחרים: בארץ, הטיפול במי השפכים הוא טיפול הרמטי. כלומר; הם מסוננים ועוברים לשימוש בחקלאות, וכך גם המיקרופלסטיק יכול להגיע לשדות, לדשן ולתבואה. אנחנו לוקחים מיקרופלסטיק מהביוב ומעבירים אותו לשדות ולגידולים שאנחנו אוכלים".

גם תהליך המיחזור מייצר פסולת

זיהום הפלסטיק הימי עולה לכלכלת העולם 2.5 טריליון דולר בשנה, כשלפי הערכות שמונה מיליון טונות של זיהום פלסטיק זולגים לאוקיינוסים מדי שנה. בתוך כך, ברור כי הפתרון המתבקש הוא צמצום צריכת הפלסטיק, למרות הקושי הניכר בכך כשמרבית המוצרים ארוזים בו. לפי האו"ם, ב-2015 מוחזר רק 19% מהפלסטיק העולמי.

צרכנים רבים מיטיבים להעביר, בצדק, את פרטי הפלסטיק בהם השתמשו לפח המיחזור, אך חשוב לזכור כי תהליך המיחזור כשלעצמו מייצר זיהום סביבתי. במקרים מסוימים ניתן למחזר פלסטיק אולם יש מוצרים, שקיות למשל, שיישארו בעולם לנצח עד שיתפרקו.

"המיחזור ניקה את המצפון של הצרכנים, אבל הדבר היחיד שטוב לסביבה הוא להקטין את הצריכה ולא לקנות כל כך הרבה זבל", מסכמת ד"ר אולנובסקי. "כל מה שאנחנו עושים בתחום עוזר לעסקים - כי הנה, אני ממחזרת, אין בעיה לצרוך. אני אלופה בהפרדות. אבל לא באמת עזרתי לסביבה. אנחנו צריכים ללמד, גם אם זה הפוך לאינטרס העסקי של העסקים והמדינה. לאף אחד אין אינטרס אמיתי לעשות את זה, וזה איום ונורא. תהליכי המיון וההפרדה משרתים את העסקים והתאגידים, אבל אנחנו מפסידים - האוויר שאנחנו נושמים והקרקע שלנו מזדהמים, והמיקרופלסטיק בכל מקום". 

הזיהום בחופי ישראל גבוה פי תשעה בהשוואה למערב הים התיכון

מחקר שבוצע באוניברסיטת חיפה העלה כי כמות הפסולת שצפה בים בישראל גבוהה יחסית לממוצע העולמי. צפיפות חלקיקי המיקרופלסטיק מטרידה - בערך פי תשעה מהצפיפות במערב הים התיכון ובאוקיינוס השקט. תוצאות דיגום הפסולת הימית שערכו החוקרים מעידות שמיקרופלסטיק מופיע בכול הדגימות בשכיחות ממוצעת הגדולה פי 9 לעומת הממוצע במערב הים התיכון וגבוה מהממוצע העולמי. בנוסף, בחלקיקי הפלסטיק נמצאה כמות גדולה של מזהמים אורגניים, בייחוד בחלקיקים שנאספו בחלק הצפוני של מישור החוף.

"ערכנו מחקר של שנתיים, בשמונה עונות ב-17 נקודות בישראל", מסביר ד"ר נועם ואן דר האל, חוקר מיקרופלסטיק מהחוג לציוויליזציות ימיות בבית הספר למדעי הים מאוניברסיטת חיפה. "כמות חלקיקי המיקרופלסטיק באי הפלסטיק שנמצא באוקיינוס השקט גדולה פי שישה מכמות הפלנקטון הנמצא באותו אזור. כלומר, יש מקומות בים עם יותר מיקרופלסטיק מפלנקטון. כמות המיקרופלסטיק שאנחנו מצאנו בישראל, גדולה מכמות המיקרופלסטיק באותו האי.

ד"ר נועם ואן דר האל/ צילום: באדיבות המצולם

"אפשר להיכנס לים בישראל, וברגע שמתחילים לשחות נתקלים בהרבה חלקיקים של מיקרופלסטיק. זה יכול לתת המחשה לגבי הכמויות שנמצאות אצלנו בים. עכשיו מתחילים להבין שחלקיקי ננו פלסטיק יכולים להיכנס לדם ולרקמות הגוף. פלסטיק יכול להיכנס לקיבת אדם ודג, הבעיה היא שרעלנים שמגיעים למים על ידי האדם, נספחים על המיקרופלסטיק, וכך הוא הופך להיות רעיל. גילינו במחקר שלנו שכמויות הרעלנים הספוחים אל המיקרופלסטיק גבוהות. מצאנו מזהמים שמקורם בחומרי דישון, ריסוס נגד מזיקים, חומרים של זיהום אוויר מתעשייה, PCBs, קבוצת חומרים ששימשו כמבודדים במוצרי חשמל ושנאסרו לשימוש בסוף שנות ה-70, וגם רעלנים ששקעו אל הים מזיהום האוויר לדוגמה PAH".

מצאתם את החומרים הללו בדגים?
"דג סיכן משויש הוא אחד מהמזונות העיקריים של הלוקוס שפופולרי באזורנו. גילינו שהוא אוכל כמויות אדירות של מיקרופלסטיק. זהו דג צמחוני באורך של כ-15 סנטימטר, ומצאנו בקיבתו הקטנה של דג יחיד 450 חלקיקים. השווינו את הממצאים של היום אל מול דגים שנתפסו ושומרו במוזיאון הזואולוגי החל משנות ה-60. בעשורים הראשונים ראינו כמויות זעומות של מיקרופלסטיק, אך בדגים שנתפסו החל מסוף שנות ה-80 ראינו גדילה משמעותית.

"בדקנו גם האם אותם דגים סופחים PCBs לתוך גופם, וראינו שיש מעבר של החומרים מקיבת הדגים אל תוך רקמות הגוף שלהם. משם, החומרים האלה עוברים לגופו של הלוקוס, וכשאנחנו אוכלים אותו - הם עוברים לגופנו. אם אנחנו לוקחים בחשבון שהפלנקטונים אוכלים מיקרופלסטיק, וגם דגים וצדפות, אפשר להבין עד כמה שרשרת המזון מצויה במצב עדין. כרגע, מבחינה מדעית, אין מחקר מספיק מקיף שמוכיח שהמיקרופלסטיק מזיק לאדם".

מה המדינה צריכה לעשות לדעתך?
"אנחנו מזהים כמויות גבוהות של חלקיקים של מיקרופלסטיק שמגיעים אל הים דרך נחלים ותעלות הניקוז עם הגשמים הראשונים. יש חשיבות לצמצום השימוש בחד פעמי ובשקיות, או בכל מוצר פלסטיק שיכול למצוא את עצמו בצורה מהירה בטבע. אנחנו צריכים להבין שכל שקית תתפרק לאלפי חלקיקי מיקרופלסטיק, והם בסופו של דבר יחזרו למזון שלנו.

"בעולם יש מגמה של להוציא מהחוק מיקרובידס- חלקיקי פלסטיק הנמצאים בתמרוקים, משחות שיניים ותכשירי פילינג, החלקיקים האלה מגיעים בסופו של דבר לשפד"ן, לבוצה, לנחלים ולים. בהולנד, בצרפת, בקנדה ובחלק ממדינות ארה"ב ווד הוציאו את המיקרובידים מהחוק, ומדינות אחרות בדרך. צריך לעשות את זה גם אצלנו".

סרגל עם שברירי המיקרופלסטיק  / צילום: ד"ר נועם ואן דר האל, יח"צ

ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה, מוסיפה ש"זו אחת הבעיות הכי פחות מדוברות. צריך לזהות, לאבחן ולדעת מה נספח למיקרופלסטיק במחוזותינו. אחרי שמאבחנים, צריך לבדוק את הימצאותו במזון, בשתייה ובשדות ולבצע הערכת סיכונים. הניחוש שלי הוא שהחשיפה אליו מסכנת אותנו. אחרי שמעריכים סיכונים, נדרשת רגולציה מתאימה. צריכים להכיר בכך שיש כאן בעיה סביבתית שלא פוגעת רק בדגה בים התיכון, אלא גם באדם. מחקרים מראים שחשיפה למזהמים מפלסטיק גורמת למגוון רחב של מחלות ובעיות בריאות. הרשימה כוללת מסרטן, סוכרת, שיבוש הורמונלי, התבגרות מינית מוקדמת ועוד".

מי שמחפש את חצי הכוס המלאה - בהנחה שלא מדובר בכוס פלסטיק - ישמח לשמוע שבתעשיית הקלינטק בישראל, קיימים מספר סטארט-אפים שמנסים לפתור את בעיית הפלסטיק ולייצר חלופות נקיות.

הסטארט-אפ טריפל W של טל שפירא ואמיר אורנים, המייצרת ביופלסטיק משאריות מזון, גייסה בחודש שעבר כ-15 מיליון שקל. המיזם מייצר פלסטיק מתמחזר ומתכלה ובנוסף חוסך בזבוז מזון, שטחים להטמנת פסולת ואף את התלות בנפט, חומר גלם עיקרי בתהליך ייצור הפלסטיק המזהם.

הסטארט-אפ Solutum של הכימאית שרון ברק, מפתח חומר חליפי לפלסטיק, שמתכלה ואינו מזיק לסביבה. מטרת הפיתוח היא לתת מענה למוצרי פלסטיק חד פעמיים שמזהמים ויוצרים בעיות כלכליות, בריאותיות וסביבתיות.

הסטארט-אפ Tipa של היזמיות דפנה ניסבוים וטל נוימן, מפתח אריזות ביולוגיות מתכלות שמתפוגגות בתוך 180 יום, בדומה לאשפה אורגנית. האריזות מתאימות לחטיפים, מאפים, דגנים, מזונות יבשים וקפה, וכן אריזות לתחום ההלבשה, שקיות ועוד. החברה גייסה עד כה 25 מיליון דולר.

חוף ים מזוהם בישראל / צילום: ד"ר נועם ואן דר האל, יח"צ
 

עוד כתבות

גלעד יפת / צילום: MyHeritage

מנכ"ל מיי הריטג': "אין לנו כוונות אפלות. לא נפיק מידע נוסף מבדיקות הקורונה"

חברת מיי־הריטג' מתכננת להקים מעבדה לבדיקת 10,000 בדיקות קורונה ביום, אך משרד הבריאות החליט להקפיא את הפרויקט ולערוך מכרז עם חברה נוספת ● מאחורי הקמת המעבדה יש סימני שאלה, בין היתר, בגלל השותפה הסינית ● "צריך לתת לנו להקים מעבדה, אין מה לחשוש מהסינים"

רכבי יבוא בנמל אשדוד/ צילום: תמר מצפי

ענף הרכב נדבק בנגיף: ירידה במכירות לחודש מרץ

השפעות ראשונות של משבר הקורונה וסגר התחבורה: קריסה של 36% במכירות הרכב במרץ, צניחה דו ספרתית בצריכת הדלקים

יומן קורונה / אילוסטרציה: גלובס

המענק הממוצע לעצמאי עומד בינתיים על 4,143 שקל: הצטרפו ליומן הקורונה של גלובס

ניוזלטר חדש של "גלובס" מגיש לכם מדי יום את מיטב התכנים והפודקאסטים שלנו • נכנסתם לבידוד? כתבו לנו ונשמח לארח לכם לחברה

פקחים מאתרים מבודדים על מנת לוודא שאכן פועלים על פי ההנחיות של משרד הבריאות והממשלה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

התוכנית של חוקרי בר אילן: שבוע שבוע - סגר במשמרות

חוקרים מבר אילן מציעים אסטרטגיה של "סגר במשמרות", בהתבסס על מודלים מתמטיים ● האתגר המרכזי מבחינת החוקרים הוא לבודד באופן סלקטיבי את החולים, שכן חלק ניכר מנשאי הווירוס לא מפתחים סימפטומים בתקופה שבה הם מדבקים ● קורונה - אסטרטגיית יציאה

איתן מדמון, מנכ"ל איגוד הבנקים  / צילום: תמר מצפי

הבנקים מסיטים את האש לאוצר: "בתנאיה הנוכחיים, הקרן לא בנויה לספק מענה אמיתי לצרכי המשק בעת הזו"

איגוד הבנקים יוצא בהתקפה כנגד משרד האוצר, על האופן שבו בנה את קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה, כך לפי מכתב שנשלח למנכ"ל האוצר ערב לפני דיון בנושא בוועדת הכספים בכנסת - שחבריה כבר ביקרו את התנהלות הבנקים בימים אלה

החשכ"ל חזקיהו / צילום: איל יצהר, גלובס

תקועים בסבך הסיוע: גם קרן ההלוואות החדשה מתקשה לעמוד בעומס

באוצר מעריכים שהלוואות ב–2 מיליארד שקל יועברו בשבועיים הקרובים, אולם בעלי עסקים מדווחים על דרישות בלתי נגמרות למסמכים ואישורים, שמקשות לקבל כספים

שר התחבורה בצלאל סמוטריץ' / צילום: איתמר סיידא

חוק התעופה צפוי להשתנות בעקבות משבר קורונה - מה זה אומר לגבי הצרכנים?

הנימוק לבקשה לשנות את החוק בצו השעה נסב סביב מצבן הכלכלי הקשה של חברות התעופה שפעילותן נפסקה כמעט לחלוטין ● אחרי שהתזכיר הועבר להערות ציבור ואחרי הערות שהעבירה הרשות להגנת הצרכן, נוסחה הצעת חוק שמשקפת מעין פשרה בין האינטרסים של הצדדים

פריקה של מיליון מסיכות N95, שהגיעו מסין לבוסטון ביום חמישי / צילום: Jim Davis, Associated Press

פרשנות: ציד המסיכות והתמוטטות הסדר העולמי

האם האמריקאים גנבו 200 אלף מסיכות 95N, שנועדו למשטרת גרמניה? מי יודע ● אבל נוסחת ״אמריקה תחילה״, המקדשת ריבונות ואנוכיות, אינה מיטיבה לשרת את אמריקה או את בעלות בריתה במלחמה נגד נגיף הקורונה

קניות אונליין / צילום: יח"צ

גל הונאות ברשת, גניבת פרטי אשראי, הלבנת הון ואיומי סייבר: כך תמזערו את הסיכוי ליפול בצד האפל של קניות ברשת

הרשות לאיסור הלבנת הון ממליצה לגופים הפיננסיים לגלות ערנות כלפי עלייה אפשרית בהונאות רשת, והיא לא היחידה ● בתקופה של ריבוי קניות אונליין יש כמה דברים פשוטים שכדאי לשים אליהם לב כדי למזער את הסיכון ליפול קורבן לתקיפות סייבר

רינה מצליח / צילום: אביב חופי

חדשות 12: "דעתה של רינה מצליח הייתה אחת מיני רבות"

בעקבות הסערה התקשורתית שעוררו דבריה של רינה מצליח על התנהלות המגזר החרדי מול סמכות המדינה, מוציאה היום חדשות 12 תגובת הבהרה, המגבה מצד אחד את הפרשנית ומבהירה כי זכותה להביע את דעתה - ומנגד מדגישה את מגוון הקולות שנשמעים בחברה

דניאל שליט, שף  / צילום: דניאל לילה

"הלכתי לאתר וראיתי שאני לא זכאי לסיוע. כל החיים עבדתי, עשיתי מילואים. זה אגרוף בבטן"

דניאל שליט כבר 20 שנים בענף המסעדנות ● לפני כשנתיים הפך עצמאי בתחום, וכעת הוא חושש שהעסק שהקים לא ישרוד את מכת הקורונה ● עסקים במשבר

בנימין נתניהו / צילום: Oded Balilty, Associated Press

במשרד ראש הממשלה מנסים לעבות את צוות הסברת הקורונה; שמרלינג מאאורה של אטרקצ'י נשקל

גידי שמרלינג, שעמד בראש מערך ההסברה בלשכת ראש הממשלה ומי שמשמש כיום כסמנכ"ל שיווק ומכירות של אאורה נדל"ן בבעלות יעקב אטרקצ'י, נשקל כעיבוי לצוות ההסברה הממשלתי על נגיף הקורונה

מטוס נוסעים שהוסב למטוס מטען / צילום: ישראייר, יח"צ

אל על תוציא בשבועיים הקרובים כ-20 טיסות לסין ליבוא ציוד רפואי

הטיסות יופעלו במטוסי הדרימליינר של אל על שמושבתים מפעילות מסחרית ובמטוסי ה-777 שאל על הסבה לאחרונה ממטוסי נוסעים למטוסי מטען ● אל על לא לבד: גם ישראייר וק.א.ל הטיסו ציוד מסין

בתי ההשקעות: גילעד אלטשולר וקלמן שחם / דב ילין ויאיר לפידות / צילומים: איל יצהר

שינויים בצמרת בתי ההשקעות: מי טיפס לראש הרשימה רגע לפני שהיכתה הקורונה

בית ההשקעות של גילעד אלטשולר ורן שחם רשם בשנה שעברה הכנסות של כמעט מיליארד שקל, והקדים את מיטב דש עם הכנסות של 925 מיליון שקל ● בית ההשקעות הרווחי ביותר מפעילותו השוטפת ב-2019 - ילין לפידות

פגישת טראמפ עם ראשי תעשיות הנפט בארה"ב / צילום: Evan Vucci, Associated Press

מאחורי הקלעים של ביטול פסגת החירום של אופ"ק: האשמות בין מדינות והימנעות של ארה"ב לקצץ בהפקה

ברגע האחרון קואליציה עולמית של מדינות מפיקות נפט, אופק פלוס, דחתה פסגת חירום וירטואלית שעניינה שחיקת הביקושים על רקע הקטנת הביקוש העולמי לנפט במקביל לצניחה הכללית במחיר מאז החלה מגפת הקורונה

אבי בן טל, מנכ"ל רשת 13 / צילום: ינאי יחיאל

מנכ"ל רשת לעובדים: "היקף הפרסום ירד, בקרוב צעדי קיצוץ נוספים"

אבי בן טל פנה שוב במכתב לעובדי רשת וכתב כי "בימים הקרובים נודיע על צעדים נוספים שמטרתם לשמור על רשת 13 וחדשות 13 כחברות איתנות ועצמאיות מחד ועל מקום עבודתנו מנגד"

דירת 5 חדרים בשכונת כוכב הצפון, תל אביב / צילום: איל יצהר, גלובס

הלמ"ס: רגע לפני הקורונה, הציבור המשיך לרכוש דירות חדשות בקצב מהיר

בחודש ינואר נקבע שיא של עשור לפחות ברכישת דירות, ואילו בפברואר מספרן ירד אך הוסיף להיות גבוה מהממוצע השנתי של 2019

חנן פרידמן / צילום: רפי דלויה

לאומי יעניק גרייס של שנתיים ללוקחי משכנתא שהוצאו לחל"ת

בסביבת הבנק מציינים כי אוכלוסיה שעשויה ליהנות במיוחד מהמבצע היא זו של רוכשי הדירות ב"מחיר למשתכן" שירצו לנצל את ההטבה שבה זכו אך שהוצאו לחל"ת ממקום עבודתם

דובי אמיתי / צילום: יח"צ

עתירה לבג"ץ: הפתרונות של המדינה למגזר העסקי - "לעג לרש"

מרבית הארגונים המייצגים את המגזר העסקי התאחדו והגישו עתירה לבג"ץ נגד תוכנית הסיוע של המדינה לעסקים ● לטענתם, התוכנית כוללת פתרונות דלים מדי, ויש ליצור באופן מיידי מנגנון פיצוי או קרן תשלומים לעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה

דוד פורר / צילום: רפי דלויה

מחלוקת בין דירקטוריון בזק לבעלי השליטה החדשים סביב תיקון תקנון החברה

דירקטוריון בזק ממליץ באופן חריג שלא להצביע בעד תיקון התקנון, אולם מדובר בתיקון המתחייב מהיתר השליטה - והדבר עלול להעמיד את בעלי השליטה בהפרה של ההיתר