גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"טכנולוגיה ואיסוף נתונים יאפשרו לייעל גידולים חקלאיים, עד רמת הצמח הבודד"

בוב רייטר מחברת באייר, שמוביל את המו"פ של פעילות החקלאות הגדולה בעולם, מתאר בראיון ל"גלובס" את השפעת הטכנולוגיה על החקלאות, מסביר למה הוא אופטימי לגבי המיזוג עם מונסנטו למרות 18 אלף תביעות נגדה, ומדבר על שיתוף-הפעולה עם אבוג'ן הישראלית: "הוא לא נראה מבטיח כמו בהתחלה"

ד"ר בוב רייטר / צילום: חברת באייר
ד"ר בוב רייטר / צילום: חברת באייר

חברת החקלאות והתרופות הגרמנית באייר  יצאה לפני שלוש שנים לאחד המהלכים הדרמטיים ביותר בתולדותיה: היא החליטה לרכוש את המתחרה מונסנטו, אחת החברות הגדולות, החדשניות והמושמצות ביותר בתחום החקלאות העולמי - ובעולם התאגידים האמריקאי בכלל. באייר לא רק הסכימה לרכוש את החברה, אלא ממש רדפה אחריה. בסופו של דבר שילמה באייר עבור מונסנטו 63 מיליארד דולר - יותר משווייה הנוכחי של באייר עצמה, שעומד על 60 מיליארד דולר.

שלוש שנים לאחר מכן, המיזוג הוכתר כבעייתי, לא רק משום שבינתיים החברות לא מצליחות להראות את הסינרגיה ביניהן, אלא גם ובעיקר בגלל המוניטין הגרוע של מונסנטו אותו ירשה באייר - וזאת אפילו שהיא מחקה את המותג מונסנטו מכל מוצריה. הדבר מתבטא בעיקר בשערורייה שבמסגרתה מואשמת מונסנטו בכך שחומר ההדברה שלה בשם ראונדאפ תורם להיווצרות סרטן. לפני הרכישה, הוגשו 1,300 תביעות נגד מונסנטו בעניין זה בארה"ב, ומאז הגיע מספר התביעות ליותר מ-18 אלף בחודש שעבר. קנס שנפסק נגד באייר בגין חלק מהתביעות הוקטן בלמעלה מ-90%, מ-2 מיליארד דולר ל-87 מיליון דולר. מאז, מספר התביעות נגד החברה ממשיך לעלות.

בוב רייטר הוא בעצמו אחד הנכסים שרכשה החברה הגרמנית ממונסנטו, בה כיהן כסגן נשיא מחקר ופיתוח. כיום, הוא מוביל את המחקר והפיתוח ואת החדשנות ב-Bayer Crop Science, חטיבת החקלאות של באייר, אשר מורכבת ממיזוג פעילות החקלאות הוותיקה של באייר עם חברת מונסנטו. מדובר בחברת החקלאות הגדולה בעולם כיום, עם מכירות שהגיעו ל-14 מיליארד אירו בשנה שעברה, תקציב פיתוח של למעלה מ-2 מיליארד אירו, ו-22.5 אלף עובדים ברחבי העולם, מתוכם כ-8,000 הם עובדי מחקר ופיתוח.

לרייטר יש הסבר ברור מדוע העסקה דווקא הייתה כדאית, וכיצד צפויות היכולות של שתי החברות להשתלב יחד לכדי הצעה כוללת של חקלאות מדייקת, דיגיטלית ורב תחומית. על רקע הגידול באוכלוסייה והמחסור במשאבים, בשנים האחרונות מתעוררת ההבנה שהחקלאות נדרשת לשלב פתרונות טכנולוגיים מתקדמים כדי להצליח להאכיל את אוכלוסיית העולם. התוצאה היא שימוש בביג דאטה, בינה מלאכותית, רחפנים וחיישנים - כדי לשפר את גידול המזון תוך חיסכון במשאבים.

בראיון ל"גלובס" רייטר מצייר עולם של חקלאות עתידית, יעילה יותר וטכנולוגית יותר, בו חיישנים ימדדו את כל המתרחש בשדות החקלאיים. לדבריו, השילוב של היכולות של באייר ומונסנטו יאפשרו למנף את הידע הזה יחד עם מידע חיצוני, למשל על מזג אוויר ומזיקים, ועם תובנות שנאספו מאלפי שדות אחרים, ולהציע לחקלאי הבודד בדיוק כיצד לטפל בשדה שלו - טיפול ספציפי לכל ערוגה וערוגה - במטרה להביא כל פיסת אדמה לפרודוקטיביות מקסימלית. "מונסנטו הייתה חברה חדשנית ביותר וגם זכתה לביקורת", הוא אומר, ועוקץ - "אתם הישראלים מבינים מה זו חדשנות, ומבינים גם מה זו ביקורת".

רייטר צפוי להגיע לישראל בעוד כחודש, ולהיות הנואם המרכזי באירוע האגריווסט שייערך בתל אביב ב־24 בספטמבר. הכנס הוא בארגון משותף של Trendlines Group ,Greensoil investment ו-GrowingIL (מיזם משותף של המכון הישראלי לחדשנות, סטארט-אפ ניישן סנטרל, משרד הכלכלה וישראל דיגיטלית).

"הביקורת על מונסנטו הגיעה מהחדשנות שלנו"

כדי להצליח בעולם כזה, אומר רייטר, חברה צריכה להיות מסוגלת לספק את כל סוגי הפתרונות, והוא רואה את המיזוג בין באייר ומונסנטו על יכולותיהן המשלימות כהכרחי כדי להוציא לפועל את חזונו בתחום החקלאות המדייקת, מבוססת הדיגיטל. "אין לנו שום ספק שהעסקה הייתה טובה, והכרחית למימוש החזון הזה. אנחנו מאמינים שכדי להיות המובילים במערכת המשולבת הזו, חייבים להיות ראשונים בקטגוריה בכל התחומים הרלוונטיים לחקלאים, כולל פתרונות כימיים וביולוגיים וגם בפיתוח הזרע עצמו". לדבריו, הרכישה שימשה להשלמת היצע הפתרונות החקלאיים של באייר באמצעות פיתוחים חדשניים של מונסנטו.

"ערב העסקה, לבאייר היו יכולות מעולות בתחום של הדברה כימית במולקולות קטנות וקוטלי עשבים ביו כימיים. מונסנטו הוסיפה לפורטפוליו את יכולות הטיפוח בהכלאה הטובים בעולם בירקות וגידולי שדה, את היכולות להשפיע על תכונות בצמחים ואת הרכיבים הדיגיטליים. שתי החברות עבדו על היכולות הללו, אבל מונסנטו השקיעה בכך יותר. עם המיזוג, רוב המוצרים מהסוג הזה שהיו של באייר נמכרו ל-BASF (חברה נוספת בתחום החקלאות, ג"ו) כדי למנוע יתירות ולעמוד בדרישות ההגבלים העסקיים. אז כמעט כל הזרעים שיש לנו היום הם במקור ממונסנטו.

"כיום, רוב החקלאים - בין אם הם גדולים או קטנים - מקבלים החלטות על בסיס הניסיון והידע הפרטי שלהם, ועל בסיס הדאטה הפרטי שלהם. אם יש לך גישה לדאטה על החווה, לרוחב של מאות מיליוני אקרים (יחידת מדידה לשטח, י"י), אתה יכול להיות יותר יעיל בגידול של שדה של חקלאי אחד - כל הדרך עד הצמח הבודד. אנחנו חושבים שאם אוספים את הדאטה הזה מהרבה שטחים ומהרבה חקלאים ועושים עליו ניתוחים, ניתן לקבל החלטות טובות יותר מאשר ההחלטה של החקלאי הבודד עם הדאטה שלו. לפני כמה שנים הקמנו פלטפורמה שנקראת פילד ויו (Field View), שמתבססת על חברה שרכשנו בשם קליימט. כיום הפלטפרומה נמצאת בשימוש על פני כ-60 מיליון אקרים בארה"ב, והשנה אנחנו מצפים שזה יגדל ל-90 אקרים, ויש לנו גישה לכל הדאטה במרחבים הללו.

"על בסיס זה השקנו לאחרונה שירות שנקרא סיד אדווייזור, שמייעץ לחקלאים היכן בשטח שלהם לשתול זרעים מסוגים שונים, ובאיזו צפיפות לשתול אותם. ההמלצה לשתילה משתנה על בסיס הסביבה בכל חלק בשדה. אחד הדברים שאנחנו לא מבינים זה כמה שוני יש בכל שדה שהחקלאי מנהל. גם בשדה קטן, כשמסתכלים עליו הוא יכול להיראות די אחיד, אבל כשיורדים לפרטים כמו הרכב האדמה, השיפוע שלה, הצפיפות שלה, פרופיל הרכיבים המזינים באדמה - כל הדברים האלה ישפיעו על האופן שבו כל צמח אינדיבידואלי גדל. באופן אידיאלי, אנחנו רוצים להגיע להמלצות הללו עד לרמת המטר הרבוע, כי גם המלצה כמו 'האם לשתול במטר הזה ארבעה צמחים או חמישה' יכולה לעשות את כל ההבדל".

רייטר משוכנע שכעת, יש לחברה הממוזגת את היכולת להציע לחקלאים את סט הכלים המלא. "יש לנו יכולות הכלאה לגידולי שדה וירקות, יש לנו פתרונות ביו-טכנולוגיים לדחיית מזיקים והיום גם את יכולות הבינה המלאכותית, ואנחנו עוסקים במחקר ופיתוח של מולקולות חדשות שיסייעו למגדלים להפוך את גידוליהם לעמידים בפני מחלות, מזיקים ועשבים שוטים".

רייטר עצמו הוא דוקטור למיקרו-ביולוגיה, מדע העוסק במבנה והתפקוד של אורגניזמים מיקרוסקופיים, כמו חיידקים. "במרחב המיקרו-ביולוגי, יש לנו כמה מוצרים בשוק, וכמה בתהליכי פיתוח", הוא מספר. "כיום אנחנו לומדים איך אפשר להפוך חלק מהמיקרובים הקיימים לטובים יותר. ביקרתי בחממות וראיתי איך הצוותים שלנו לוקחים מיקרוב שנראה כאילו יש לו רק מעט יכולת התנגדות למחלות, ועושים לו שינוי ביולוגי שמגדיל את העמידות שלו פי כמה. אנחנו יודעים מניסיון שכדי שהמוצרים הללו יעבדו הכי טוב, הזמן בו הם מיושמים הוא קריטי. לכן אנחנו עובדים גם על מערכת שתסייע לאתר מחלות בגידולים מוקדם מאי פעם, וזה יאפשר להשתמש במוצרי ההדברה מוקדם יותר ובאופן יותר אפקטיבי.

"חשוב להדגיש שאנחנו לא חושבים על החומרים המיקרו-ביולוגיים כתחליף למוצרי ההדברה הכימיים הקיימים בשוק, אלא כהשלמה להם. למשל, כשחקלאי מגדל גידולים אכילים, הוא יוכל להשתמש במוצרים הכימיים בתחילת התהליך, ולקראת הסוף להחליף למוצרים המיקרו-ביולוגיים, כדי שהוא יוכל לקטוף את הגידולים ולשווק אותם למאכל בני אדם כשהם נקיים מחומרים כימיים".

מונסנטו זכו לביקורת רבה לאורך השנים, הן על החומרים בהם השתמשו, אשר נקשרו בגרימת מחלת הסרטן, והן על המודלים העסקיים שלהם. הם באמת פעלו בצורה שונה מכל חברה אחרת בתחום?
"כדי לענות על כך אני חושב שצריך להסביר שמונסנטו הייתה מאוד חדשנית, ולקחה על עצמה תחומים חדשים שחברות אחרות לא רצו להיכנס אליהם. היא החליטה דווקא להפסיק להשקיע בכימיה קלאסית להדברה, ובמקום זאת להשקיע בזרע ולהשתמש בביוטכנולוגיה, וזה התחום שדרכו אני נכנסתי לחברה. המטרה הייתה לבסס חקלאות חדשה ומשופרת על הכלים החדשים של ריצוף גנטי. מכאן גם הגיעה הביקורת - מהחדשנות שלנו. גם מונסנטו וגם באייר השקיעו באותה התקופה השקעה גדולה בישראל".

השקעתם בחברת אבוג'ן הישראלית, שעסקה בביולוגיה חישובית, במטרה להנחות אתכם בהנדסה גנטית. באותה התקופה הנדסה גנטית הייתה פופולרית, ולפתע נחקקו חוקים נגדה באירופה וגם במקומות אחרים היא הוגבלה. האם זו הסיבה שבגללה ההסכם עם אבוג'ן לא ממש מתקדם עד היום?
"לא בדיוק. המטרה בהסכם עם אבוג'ן הייתה בעיקר להגדיל יבול על ידי שינוי גנטי. אבוג'ן הייתה אמורה להנחות אותנו איזה גן לשנות, על בסיס המחקר החישובי וניסויי המעבדה שהיא ערכה. לצמחים יש כ-30 אלף גנים, והמידע בתחום הזה היה מועט. בחנו 100 גנים שונים שהם המליצו עליהם, זו הייתה שותפות גדולה. אבל פשוט לא הצלחנו. זה כנראה לא עובד כמו בתחום העמידות בפני חרקים, שבו שינוי של גן אחד יכול לעשות הבדל גדול בתפקוד של הצמח. כנראה שבעיית שיפור היבול היא מורכבת יותר. מדע זה דבר מסוכן ולא תמיד עובד כמו שאנחנו רוצים. עד היום הבאנו לשוק רק מוצר אחד לשיפור יבול באמצעות גנטיקה, וגם הוא פותח בתוך באייר במשך 15 שנה".

אז אין מוצרים של אבוג'ן כרגע בפיתוח אצלכם?
"לא משהו שנראה שיגיע לשוק. יש כמה דברים שבוחנים אבל כרגע זה לא נראה מבטיח כמו שהיה נראה כשהתחלנו. השותפות הייתה טובה וכולם ניסו כמיטב יכולתם, ואבוג'ן בינתיים מיישמת את הטכנולוגיה החישובית שלה בתחומים אחרים".

מאבוג'ן נמסר כי לחברה יש שני שיתופי-פעולה עם באייר בתחום של שיפור תכונות בזרעים. הראשון הוא פיתוח עמידות גנטית לפוזריום בתירס, לגביו נאמר כי "בתחום זה הפרויקט מתקדם ואף התרחב לכלול עריכה גנטית מעבר להנדסה לפני כשבועיים. תחום זה קרוב באופי שלו לעמידות לחרקים שבו כבר יש מוצרים בשוק. בתחום זה הציפייה היא שגן בודד יצור את העמידות הנדרשת".

שיתוף-הפעולה השני נוגע לשיפור יבול ועמידות ליובש בתירס וסויה, ולגביו נמסר כי "בתחום זה הפרויקט מתקדם יותר לאט ממה שצפינו. המורכבות של התכונה, כנראה, מצריכה שינוי של יותר מגן אחד. באייר בחנה מספר רב של גנים (מאות גנים) שהומלצו על ידי אבוג'ן. אבוג'ן לא מודעת להפסקת הפעילות בתחום זה בבאייר".

לאבוג'ן יש היום ארבע חברות בנות, והיא הפחיתה משמעותית את המיקוד שלה בהנדסה גנטית, אם כי היא עדיין מסתמכת על הידע שלה בגנומיקה של הצמח לפיתוח

מוצרים חדשים. כיום אין לה עדיין הכנסות, והכישלון דה-פקטו של ההסכם הוביל לירידה חדה במחיר המניה שלה לאורך השנים האחרונות. אולם, באחרונה הודיעה אבוג'ן על חתימת הסכם שיתוף-פעולה אסטרטגי עם חברת החקלאות קורטבה לפיתוח משותף של מוצרי מיקרוביום (תמהילי חיידקים) לטיפוח צמחים, על בסיס ידע גנטי בנוגע לצמח ולחיידק.

באייר רוצה להחיות את הקשר עם ישראל

שיתוף-הפעולה עם אבוג'ן היה רק אחת הפעילויות של מונסנטו בישראל. אולם לפני שלוש שנים - רגע לפני שקיבלה את הצעת הרכישה של באייר, ועל רקע משבר בחקלאות העולמית - סגרה מונסנטו את מרכז הפיתוח שלה בישראל. מרכז הפיתוח התבסס על שתי רכישות שביצעה החברה בישראל בשנים שקדמו לכך: חברת ההנדסה הגנטית רוסטה גרין, שהייתה חברה בורסאית ונכסיה נרכשו ב-2013 עבור 35 מיליון דולר; וחברת בי. או. לוג'יקס, שפיתחה חיסונים נגד מחלות התוקפות דבורים ונרכשה ב-2011 בסכום שהוערך בכ-100 מיליון דולר. שתי החברות שאוחדו בזמנו למרכז פיתוח אחד, העסיקו בשיאן עשרות רבות של עובדים. למונסנטו הייתה בישראל גם פעילות מחקר ופיתוח קטנה בתחום זרעי הירקות.

כעת מחיה באייר את הקשר הזה, ותחום הירקות יהיה בחזית חידוש הקשר: לאחרונה ערכה החברה האקתון בישראל בתחום טכנולוגיות לשיפור ירקות ופירות. בביקורו בישראל בספטמבר, רייטר צפוי לחפש טכנולוגיות להשקעות ושיתופי-פעולה. "אני חושב שישראל, שהיא מאוד טובה בחקלאות ואין בה הרבה שטח, היא מאוד טובה בדיוק בסוג כזה של חשיבה - איך לנצל הכי טוב כל מטר רבוע שיש לך", הוא אומר.

הביקור יתמקד בטכנולוגיות בתחום הפנוטיפים, שנועדו לזיהוי אוטומטי של תכונות חיצוניות בזרעים שמעידות על תכונות פנימיות, במטרה להצליח למיין מיליוני זרעים במהירות ולגדל אותם בצורה אופטימלית - ובכך להגדיל את התוצרת החקלאית. באייר אימצה את זרוע ההשקעות של מונסנטו ומיתגה אותה מחדש בשם Bayer Growth Venture. היא פועלת לצד זרוע החדשנות הפתוחה של החברה, וחלק משיתופי-הפעולה עשויים להתבצע דרך זרוע ההשקעות. 

מדוע חברת מונסנטו נתפסת כאיש הרע של עולם החקלאות

מונסנטו הוקמה בארה"ב ב-1901 כחברה כימית רב תחומית, והייתה גורם מפתח ביצור של L-Dopa , תרופה מובילה לפרקינסון. בתחילת שנות ה-2000 מיקדה החברה את פעילותה בביוטכנולוגיה של צמחים, והמשיכה בפיתוח מצומצם של תרופות עד למכירת עסקי הפארמה שלה ב-2002. אך אין זה מפתיע כי עם פיתוח תחום הביוטק לצמחים, חיקתה מונסנטו את המודל העסקי של תחום הפארמה.

הרעיון היה כזה: השקעה מאוד גדולה במחקר ופיתוח וניסויים בתחילת הדרך, הצלחה רק בחלק קטן של המוצרים, רישום פטנט על המוצרים הללו, מכירתם במחיר גבוה מאוד בתקופת הפטנט ואחר כך במחיר נמוך יותר עם תפוגתו. מונסנטו רצתה תשלום מכל צמח וצמח שינבע מן הזרעים שלה - כך שתוכל להחזיר את ההשקעה על הפיתוח ואף להרוויח יפה. לכן מונסנטו תבעה חקלאים שהפרו את הפטנטים שלה - עניין שהיה לא מוכר עד אז בעולם החקלאות. לעומת חברות תרופות שתובעות זו את זו, הרעיון של תאגיד חקלאי שתובע חקלאי (אף שחלק מהחלקאים גם הם חברות ענק), עבר פחות טוב בגרון של הציבור.

בתחילת שנות ה-2000, באירופה החל גל נגד עצם ההנדסה הגנטית. המוצרים אושרו כבטוחים באיחוד, אולם הצרכנים הצביעו ברגליים במחאה, החרמה והתנגדות.

מונסנטו סומנה בצדק כמובילת טרנד ההנדסה. מדענים רבים בתחום החקלאות בעולם טוענים כי אין פסול בהנדסה גנטית וכי המו"פ של מונסנטו היה חיוני לביטחון המזון בעולם, אך הציבור לא קיבל דעה זו. עם כל הביקורת, ההשקעה של החברה בפיתוח הובילה ללא ספק להתקדמות בתחום מדעי הצמח, וחברות אחרות בתחום החקלאות רצו לאמץ את המודל השנוי במחלוקת.

בנוסף, הייתה גם הסוגיה של מוצר הראונדאפ, אשר כעת מהווה איום גדול על באייר. כיום מוצפת החברה בתביעות מחקלאים שטוענים כי הראונדאפ גרם להם סרטן.

בנוסף, החומר מעקר את השדות לזמן מה, אך מונסנטו יכלה לתכנן את הזרעים שלה כך שיהיו עמידים בפני ראונדאפ, וכך חקלאי שמרסס בראונדאפ מקבל שדה נקי למעט הצמחים הרצויים. טיפול כזה גם מאפשר לשתול באופן צפוף יותר, כי לא צריך לעבור פיזית בין השורות. רעיון גאוני, אבל בעייתי - שדה מרוסס הוא כזה שלא יכול לגדול בו שום דבר חוץ מזרעי מונסנטו. כך החומר מעצים עוד יותר את התלות של החקלאים בחברה. זו עסקה שבעצם אי אפשר לחזור ממנה - כי השדה כבר לא יהיה אותו הדבר. אם חומר המפותח בגישה הזו הוא מסרטן, הרי שהיא הופכת מגאונית לקטלנית.

באייר קנתה את מונסנטו ב-63 מיליארד דולר ב-2018. העסקה אושרה ב-2016, זמן מה לפני שמלוא ההשפעה של הראונדאפ החל להתגלות. עם סגירת העסקה, נמחק את השם מונסנטו ממוצרי החברה כדי לזכות שוב באמון הציבור. אך כעת השאלה היא האם מחיקת השם תזכה את באייר באמון - או תעביר אליה את התדמית הגרועה של מונסנטו.

ת.ז. ד"ר בוב רייטר

מגורים: גרמניה

תפקיד: ראש מחקר ופיתוח של מחלקת החקלאות בבאייר

תפקידים קודמים: סגן נשיא עולמי של מחקר ופיתוח ואסטרטגיות אינטגרציה במונסנטו

השכלה: דוקטורט בגנטיקה של צמחים מאוניברסיטת ויסקונסון-מדיסון

עוד משהו: הוריו היגרו מאירופה לקנדה לאחר השואה

עוד כתבות

גיל דון, מנכ”ל ספליטיט / צילום:  כדיה לוי

"גיל עשה עבודה מצוינת": מייסד חברת הפינטק ספליטיט יעזוב את תפקיד המנכ"ל

מניית ספליטיט עלתה ב-153% מאז הונפקה באוסטרליה בתחילת השנה ● המנג"ל הפורש גיל דון ימונה למנהל אזור

משרדי פלאפון / צילום: איל יצהר

על רקע הקשיים במו"מ להסכם קיבוצי: שביתת פתע בפלאפון

בעקבות השביתה הודיעה הנהלת פלאפון כי בשל עיצומי עובדים חלק ממוקדי השירות ייסגרו, ולכן זמני ההמתנה יהיו ארוכים מהרגיל

יוסי צילום: תמר מצפי

"גם כשמגיע מישהו כמו לפיד או כחלון ופוגע בענף הנדל"ן, החברות הטובות והחזקות לא נפגעות"

יוסי פרשקובסקי, יו"ר חברת הבנייה פרשקובסקי, שנסחרת בשווי של כמעט מיליארד שקל לאחר זינוק של 130% מתחילת השנה, טוען כי "אין מספיק היצע של דירות באזור המרכז והביקושים גדלים, ורואים את זה בעליית המחירים האחרונה, שתימשך כנראה כי אין ברירה אחרת"

אמזון/ צילום:   Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

מסתמן: אמזון ישראל תעלה לאוויר בתחילת השבוע

הפרויקטורים של הפעילות הקמעונאית המקומית בישראל בהובלת רולף קימאייר עושים מאמצים אחרונים כדי לבצע את ההשקה הרשמית בתחילת השבוע, על-מנת להצליח לקחת חלק במכירות של ראש השנה שהולך ומתקרב

האדריכל מידד גנדלר, משרד V5, / צילום: מוריה כהן

איך משווים את כמות העוסקים בספורט בישראל לרמת שאר העולם?

האדריכל מידד גנדלר ממשרד V5 אדריכלים חושב שצריך להגדיל דרמטית את היצע מתקני הספורט בארץ ● "הנושא של תרבות הפנאי, הספורט והפעילות הגופנית הוא שווה-ערך בעיניי לשעת לימוד של ילד"

רקס טילרסון / צילום: שאטרסטוק

שר-החוץ האמריקאי לשעבר: הישראלים עבדו על טראמפ בעיניים

רקס טילרסון אמר את הדברים בדיון באוניבריסטת הארווארד ● עוד אמר כי "כשיש לכם עסק עם נתניהו, תתחמשו במנה גדולה של ספקנות. נתניהו הוא פוליטיקאי בעל כישורים יוצאים מהכלל, אך הוא קצת כמו מקיאוולי"

רותם סלע בקמפיין קסטרו / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של קסטרו

סקר הפרסומות: קסטרו הכי זכורה השבוע, 9 מיליון הכי אהובה

גיאוקרטוגרפיה: הקמפיין של קסטרו "Do whatever you please", באמצעות אדלר-חומסקי ובכיכובה של רותם סלע, הוא המושקע ביותר מבחינה תקציבית גם השבוע עם כ-1.3 מיליון שקל

הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

סגירה חיובית בבורסה; ישראל קנדה זינקה ביותר מ-7%

המדדים המובילים בבורסה בתל אביב עלו בעד 0.5% ● מניית אופקו צנחה ב-6%, אמות ובזן עלו ב-3.9% ו-3.55% בהתאמה, שופרסל ואלוני חץ עלו ביותר מ-2% ● בריינסווי הודיעה על כוונתה למנות מנכ"ל אמריקאי במקום מר יעקב מיכלין שפורש

אלדד קובלנץ / צילום: דן חיימוביץ

תאגיד השידור הציבורי ייצא למכרז על הקמת מערכת מדידת רייטינג עצמאית

לקראת הפרישה מוועדת המדרוג, ב"כאן" יערכו מכרז לבחירת ספק שיקים עבורם מערכת מדידת רייטינג עצמאית ● המטרה: מערכת שתמדוד את נתוני הצפייה בכל אמצעי המדיה - טלוויזיה, רדיו ודיגיטל - ותספק נתון מספרי משוקלל אחד ● בינתיים נפגשו אנשי התאגיד עם חברת נילסן

שי ניצן ואביחי מנדלבליט/ צילום: איל יצהר

בפרקליטות פתוחים לניהול מו"מ לעסקת טיעון עם סנגוריו של ראש הממשלה

מדוע שכר ראש הממשלה את שירותיו של עו”ד רם כספי, המומחה דווקא בתפירת עסקאות מסחריות, אחרי פרישתו מהייצוג של ראש מחלקת צווארון לבן במשרדו, עו"ד נבות תל צור • במה יתמקדו עורכי דינו של רה"מ בשימוע בעוד שבועיים • ומה חברי הכנסת הנוכחית לא הבינו

עינת קליש רותם / צילום: רמי זרנגר

עיריית חיפה תקצץ זכויות תמ"א 38 בעיר; מגבשת מדיניות עירונית חדשה

בדיקה שנעשתה בעיריית חיפה הראתה כי אם תיושם התמ"א - יתווספו לעיר 15 אלף יחידות דיור, והתשתיות יקרסו ● המדיניות החדשה תכלול מתן זכויות בנייה גדולות לאורך צירים מרכזיים וצמצום זכויות בתוך השכונות

אבי לוי, מנכ"ל מליסרון / צילום: איל יצהר

מנכ"ל מליסרון הגדיל החזקותיו בלהב אל.אר לכ-15%: רכש מניות ואופציות בכ-6 מיליון שקל

מימוש האופציות יגדיל את החזקותיו של אבי לוי לכ-19% מההון של חברת הנדל"ן המניב, שני רק לבעל השליטה אלי להב ● מניית להב אל.אר, שעיקר פעילותה בתחום הנדל"ן המניב בגרמניה, הגיבה לדיווח בעלייה של 2% היום, לשווי חברה של כ-115 מיליון שקל, והשלימה התקדמות של כ-20% בשנה האחרונה

הפגנה נגד הבניה המואצת בפתח תקווה / צילום: גלעד קוולרצ'יק

תוכנית הבנייה המסיבית באזור סירקין תשנה את פתח תקווה לתמיד, והתושבים מתרעמים

תושבי פ"ת וכפר סירקין יצאו למאבק נגד הבנייה הנרחבת הצפויה באזור ● הטענות שהם מעלים מצטרפות לטענות שנשמעות בכל מקום שבו מתוכננות דירות רבות בבת אחת: אין תשתיות, יש פקקים, חבל על השטחים הפתוחים האחרונים ● ברקע עומדת גם השאלה איך תתמודד העיר עם תוספת התושבים

נחושת במפעל סיני / צילום: רויטרס

מתכות עם הבנה כלכלית: מה אפשר ללמוד משוק הסחורות?

לשוק הסחורות יצא מוניטין של שוק ספקולטיבי ותנודתי במיוחד אשר קשה להסיק ממנו מסקנות ברורות ● אלא שמבט עליו יכול לספק לנו מידע רב ערך על הכלכלה הריאלית ולאן פניה, כל עוד נתבונן עליו בכלים הנכונים

ניצן הורוביץ, סתיו שפיר ואהוד ברק / המחנה הדמוקרטי / צילום: המחנה הדמוקרטי

"אין לנו אג'נדה": הטעויות שהובילו לנפילת מפלגות השמאל

תוצאות הבחירות מציגות תמונה עגומה לגוש המשאל, שלמרות התחזקות במנדט, נותרו מצומק עם 11 מנדטים בלבד ● ליאת רון אירחה באולפן "גלובסטוק" את חה"כ לשעבר איתן כבל ואת ד"ר מוטי גיגי, ראש ביה"ס לתקשורת במכללת ספיר, כדי לנתח את הטעויות שהובילו את אזרחי ישראל לעזוב את המפלגות שהיו בעבר שחקניות מרכזיות בפוליטיקה הישראלית ● האזינו

AIRBNB / צילום: דאדו רוביק, רויטרס

חברת Airbnb יוצאת להנפקה: חושפת הכנסות של יותר ממיליארד דולר

השווי של חברת שיתוף הבתים הוערך בספטמבר של 2017 בכ-31 מיליארד דולר ● החברה חושפת יותר מ-7 מיליון משתמשים הפזורים על 100 אלף ערים ברחבי העולם ● גולשי האתר הרוויחו יותר מ-80 מיליארד דולר נכון ל-15 בספטמבר 2019, כך מסרה החברה

ריבלין, נתניהו וגנץ באזכרה של הנשיא לשעבר פרס / צילום: לע"מ

ריבלין בטקס האזכרה לשמעון פרס ז"ל: "אעשה כל שביכולתי על מנת למנוע מערכת בחירות נוספת"

נשיא המדינה בטקס האזכרה לנשיא פרס ז"ל: "גודל השעה מחייב אותנו להתכנס מהר ככל הניתן, מיד כשנבין את תמונת הקולות הסופית, על מנת לחתור להקמתה של ממשלה" ● ריבלין הוסיף כי האחריות מוטלת בעיקר על העומדים בראש שתי המפלגות הגדולות

יולי אדלשטיין / צילום: דוברות הכנסת

כחול לבן מסמנת מטרה ראשונה לפתיחת הכנסת: החלפת היו"ר יולי אדלשטיין

ל"גלובס" נודע שהתכנית של רשימת כחול לבן היא להחליף את יו"ר הכנסת, הבכיר בליכוד, כבר בישיבת הפתיחה ב-3 באוקטובר ● האם מדובר בפעולה בת ביצוע והאם לבני גנץ יש את הרוב הדרוש לכך? ● פרשנות

יגאל דמרי / צילום: איל יצהר

על בסיס מזומן בלבד: יגאל דמרי מגייס 282 מיליון שקל מחברות הביטוח לרכישת אפריקה ישראל

ההצעה המשופרת שהגיש יגאל דמרי למחזיקי האג"ח של אפריקה ישראל נוקבת בסכום של 1.27 מיליארד שקל, שישולם כולו במזומן ● כעת יידרשו המחזיקים להחליט האם לפתוח את ההתמחרות על אפריקה ישראל מחדש, או לחלופין, להמשיך עם הבחירה בהצעת לפידות-אלטשולר שנקבה בתמורה נמוכה יותר

יו"רית ימינה, איילת שקד / צילום: ליאב פלד

איילת שקד תשבור את הבלוק? "רעיון מעניין, אבל לא סגור"

יו"רית ימינה אמרה בראיון לרשת ב': "גוש הימין של נתניהו הוא רעיון מעניין, אבל עוד לא סגור. נצטרך לוודא שהאינטרסים שלנו מיוצגים"