גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ממט"ח ועד נדל"ן: הפרשנות מאחורי מפת הדרכים ששרטט נגיד בנק ישראל אמיר ירון

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, פרס בכנס "גלובס" את משנתו המלאה לגבי כלכלת ישראל, השקל החזק ושוק הדיור והסביר את תוכניתו האסטרטגית לבנק המרכזי • "יש חלון של שערי חליפין שאנחנו סבורים שהוא קונסיסטנטי עם יציבות מחירים והפעילות הכלכלית. החלון דינמי ותלוי בפרמטרים שמשתנים כל הזמן - שמטבע הדברים נכון לא לחשוף אותם"

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, גלובס
פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: איל יצהר, גלובס

"אם וכאשר בנק ישראל יעריך ששער החליפין סטה באופן מהותי מאותו חלון שהגדרנו, בהחלט ייתכן שנתערב בשוק. ואף אחד לא יקבל מאיתנו מכתב התראה לפני כן", כך אמר נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, בוועידת הנגידים של "גלובס" שנערכה במוזיאון א"י, בהשתתפותם של הנגידים הקודמים קרנית פלוג, סטנלי פישר ויעקב פרנקל. 

הדברים שאמר ירון בנושא שער השקל הם רק חלק אחד מתוך נאום מפורט, שבו כלל פרטים רבים על עבודת הבנק המרכזי ועל תוכניותיו בעתיד. "גלובס" מתעמק בנאומו של הנגיד - ומפרש את הדברים.

■ להחזיר את ההתערבות בשוק המט"ח לתודעה

"הייתי מעדיף ששער החליפין ייקבע בשיווי משקל בשוק, וזו גם הייתה התפיסה בבנק בתקופה שלפני כניסתי לתפקיד. מעשית, יש חלון של שערי חליפין שאנחנו סבורים שהוא קונסיסטנטי עם יציבות מחירים והפעילות הכלכלית, כשאנחנו מביאים בחשבון את כל הגורמים ואת כל המשתנים במשק. החלון הזה הוא דינמי, ותלוי בפרמטרים שמשתנים כל הזמן, שמטבע הדברים נכון לא לחשוף אותם. מבחינה זו, אפשר לקרוא למדיניות בנק ישראל בנושא - עמימות קונסטרוקטיבית, שהיא המדיניות המתאימה למשק קטן כמו ישראל", אמר ירון.

לאחר שירון לא רכש דולרים כשהשקל פרץ את מחסום ה-3.5 שקלים לדולר, היו רבים שחשבו שהוא ויתר על הכלי הזה, שהיה פופולרי בתקופת הנגידה הקודמת קרנית פלוג. ירון אמנם אמר באותו זמן שעומדים לרשותו "כלים נוספים" בנוסף לכלי הריבית, אך בשוק היו רבים שהאמינו שאין כדורים ב"אקדח" של רכישת דולרים. בנאומו מבהיר ירון שהאקדח של התערבות בשוק המט"ח איננו ריק, אלא טעון בכדורים חיים, ושהוא עשוי להשתמש בו בעתיד בתנאים מסויימים שאותם איננו מתכוון לגלות כדי לא לספק תחמושת לספקולנטים.

 נתוני האינפלציה יורדים מתחת ליעד

בשבוע שעבר החליטה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להותיר את הריבית ללא שינוי, אולם העבירה מסר שונה מהמסר שליווה אותנו בחודשים האחרונים. "המסר השתנה כי הנתונים השתנו", אמר ירון.

"בז'רגון של הבנקאות המרכזית זה נקרא Data Dependency. תוך זמן יחסית קצר ראינו ירידה באינפלציה, שינוי כיוון במדיניות המוניטרית העולמית, החרפה בסיכונים לכלכלה העולמית וייסוף חד יחסית בשער החליפין. ציינו בסיפוק את העובדה שהמשק המקומי נמצא במצב טוב - ואכן, כשמסתכלים מעבר לתנודתיות הטכנית, רואים שהמשק צומח בקצב נאה, שוק העבודה נותר הדוק ונראה שעד כה ההאטה בכלכלה העולמית לא מחלחלת לכלכלת ישראל, אפילו לא ליצוא, שממשיך לצמוח בעיקר בזכות יצוא השירותים".

"אם המשק נמצא במצב טוב, למה ציינו שבמידת הצורך ננקוט צעדים להרחיב את המדיניות המוניטרית?", שאל ירון. "ראשית, משום שמגמת האינפלציה השתנתה. לא ברור לנו בשלב זה אם מדובר ברעש בנתונים - רעש גדול אמנם, אבל רעש - או בירידה בסיסית של האינפלציה. אולם ברור לנו שעלינו להמשיך לחתור ולהעלות את האינפלציה לכיוון מרכז היעד.

"שנית, הסיכונים התגברו. במידה והסיכונים יתממשו, אנחנו נרצה לפעול מבעוד מועד, כדי למנוע ככל שניתן האטה בפעילות הכלכלית. איך נעשה זאת? יש לנו מגוון כלים, וכולם נמצאים על השולחן. גם הכלים הסטנדרטיים, ואנחנו מרעננים את ארגז הכלים גם לגבי כלים שלא נוסו פה, או שלא נוסו מזה זמן רב".

ירון מדבר על נתוני מדד המחירים לצרכן של החודשים יוני ויולי שהיו נמוכים מהצפוי ובעקבותיהם ירד קצב האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים מ-1.5% ל-0.5% - זאת לאחר שבמשך שנה שלמה האינפלציה הייתה גבוהה מאחוז (כלומר בתוך תחום יעד המחירים של הבנק). מדובר בשינוי מאוד משמעותי והשאלה האם מדובר רק באירוע זמני והאינפלציה תשוב למסלול של עלייה.

■ הדיור עדיין על שולחן הטיפולים

"אנחנו לא עיוורים לסוגיית הדיור, ולהשפעות שלה על הדור הצעיר. לכן ביקשתי מחטיבת המחקר להתחיל לגבש המלצות אופרטיביות בתחום הדיור, כדי לסייע לממשלה החדשה לזהות את סדרי העדיפויות ולפעול להסרת חסמים שמקשים על הגדלת היצע הדירות", אמר ירון.

"ביוזמה משותפת עם קרן המטבע הבינלאומית, אנו מפתחים מודל מקרו-כלכלי חדש, שמביא בחשבון שני מגזרים שלא היו כלולים עד כה במודלים המקובלים - שוק הדיור והמערכת הפיננסית. כזכור, שני אלו היו מהגורמים העיקריים למשבר של 2008. המודל ישמש אותנו להערכות המקרו, אך גם יתרום לעבודת הוועדה ליציבות פיננסית", אמר ירון.

הנושא שמעסיק את בנק ישראל כבר שנים הוא איך להגדיל את כמות ההיצע של הדירות החדשות. דברי הנגיד מתייחסים לבדיקה שהחלה לאחרונה בחטיבת המחקר בומסגרתה נבדקים שלושה נושאי-משנה: העלות והתועלת של תכניות התחדשות עירונית, האם שינוי מבנה התמריצים לרשויות המקומיות יכול לתמרץ אותן להגדיל את האוכלוסייה והנושא השלישי הוא האם קיימים מכשירים פיננסיים יצירתיים שיוכלו לסייע בהגדלת ההיצע.

"חשיבה מחדש על המדיניות המוניטרית"

■ בונים אסטרטגיה חדשה לבנק ישראל

"בהינתן השינויים בכלכלה העולמית ובראייה קדימה, התנעתי תהליך אסטרטגי, להגדרת היעדים של הבנק לשנים הקרובות. ההנהלה כולה נרתמה למהלך, עליו מנצח מנכ"ל הבנק, חזי כאלו. לא פשוט לקיים תהליך כזה תוך כדי העבודה השוטפת שהיא תמיד מאוד אינטנסיבית, אבל היה לי ברור שאנחנו חייבים להרים את הראש מעבר לשוטף.

"לכן ליווינו את התהליך בסלוגן פנימי - 'עושים היום - חושבים על המחר'. ביקשתי מחברי ההנהלה לחשוב מחוץ לקופסה, ולנסות לזהות את האתגרים החשובים שאיתם כלכלת ישראל ובנק ישראל יתמודדו בשנים הקרובות. הקמנו לצורך כך מספר צוותים, בהשתתפות עשרות עובדים ומנהלים, בכל התחומים הרלוונטיים".

מדובר בתהליך אסטרטגי שהתניע הנגיד במאי, שמבוסס בשלב זה על עבודת צוותי חשיבה שפעלו במהלך הקיץ והגישו ניירות עבודה ראשוניים לנגיד. הניירות יעברו תהליך של תעדוף כשבמהלך השנה הקרובה (2020) ייבחנו הרעיונות שעלו במסגרת עבודת הצוותים ויעברו הליך של בחינה יישומית. התהליך כולו אמור להימשך כשלוש שנים.

■ חשיבה מחדש על תפקיד הכסף

"הצוות הראשון, עוסק במדיניות המוניטרית בעידן המודרני ושואל את השאלות הגדולות", אמר ירון. לאור השינויים בכלכלה העולמית והמקומית, ולאור השינויים שעשויים לחול במבנה של הכסף בעידן המודרני, חיוני להבין איך צריכה להתנהל המדיניות המוניטרית ומהו ארגז הכלים הדרוש לשם כך.

"לכן, כבר בשנה הקרובה בכוונתנו לקיים תהליך של חשיבה מחדש על מסגרת המדיניות המוניטרית, וכבר הזמנו גורמים בכירים מבנקים מרכזיים בעולם לבוא לארץ ולהשתתף בכנס שבכוונתו לערוך בנושא. בהחלט ייתכן שבסוף התהליך נגיע למסקנה שהמשטר הקיים הוא הנכון ואין צורך לשנות אותו, אולם אנחנו חייבים לאתגר את החשיבה מכל הכיוונים לפני שנגיע למסקנה כזו".

צוות המדיניות המוניטרית פועל בדומה לחשיבה מחדש של המדיניות המוניטרית שנעשית היום בפד. הצוות האמריקאי בוחן למשל את השאלה האם יעדי האינפלציה הנוכחיים (בין 1% ל-3%) עדיין רלבנטיים, רעיון אחר הוא האם נכון "לפצות" על תקופות של אינפלציה נמוכה בתקופות של אינפלציה גבוהה.

■ השפעת השינויים הטכנולוגיים

"צוות שני עוסק במערכת הפיננסית העתידית ובאופן שבו יש להיערך לשינויים הצפויים בה. הצוות מגבש אסטרטגיה, שמטרתה - שמירה על היציבות הפיננסית, תוך התאמת המערכת הפיננסית והרגולציה לסביבה המשתנה, הגברת תחרות והטמעת חדשנות.

"ההתפתחויות הטכנולוגיות שמשנות את המערכת הפיננסית עמדו בליבת עבודת הצוות, כמו גם האתגרים הנובעים מהגידול במספר ובסוג השחקנים במערכת, לצד שאלות מתבקשות לגבי תפקידו של בנק ישראל כגורם מרכזי במערכת הפיננסית ובשוק ההון בכלל", אמר ירון.

"בצוות השלישי, עושים חיים. הוא מתמקד בטכנולוגיות המתקדמות בעידן הדיגיטלי. הצוות חשב על ההשפעות של העידן הדיגיטלי על התשתיות הפיננסיות - הבנקאות הפתוחה, הבלוקצ'יין, המטבעות הדיגיטליים, ועל הצורך לשדרג את מערכות התשלומים במשק למערכת תשלומים מיידית ומהירה - תחום שבו ישראל נמצאת בפיגור מאחורי החזית העולמית. דנו בתרומה של תעשיית הפינטק לכלכלה הישראלית, כיצד ניתן לקדם את החדשנות במערכת הפיננסית ובכלכלה כולה, וגם - איך להפוך את הבנק עצמו לארגון דיגיטלי וחדשני", אמר ירון.

צוות טכנולוגי בוחן רעיונות, כמו הנהגת מטבע דיגיטלי לאן הולכת תעשיית הפינטק ומה רלבנטי למערכת הישראלית. השאלות הגדולות סביב התפקיד שימלאו ענקיות הטכנולוגיה במערכת הפיננסית. האפשרויות ליצור מערכות תשלומים וסליקה יעילות יותר באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות.

■ לשמור על יציבות המערכת הפיננסית

"מי שמכיר אותי יודע שאני נושם מחקר ודאטה. הצוות הרביעי שהקמנו עוסק בכך. אני חושש שמאז כניסתי לתפקיד הצמחתי לא מעט שיערות לבנות אצל האנשים המצויינים בחטיבת המחקר ובחטיבת הסטטיסטיקה של הבנק, עם הדרישות והבקשות שהצבתי להם.

"הנתונים הסטטיסטיים הם מאבני הדרך המרכזיות בעבודת הבנק המרכזי. במבט צופה פני עתיד, יהיה צורך באיסוף של מידע חדש מסוגים שונים וממקורות חדשים. ביג דאטה, מידע ויזואלי, אודיו-ויזואלי, מידע גיאוגרפי, בינה מלאכותית - כל אלו תחומים שמתפתחים בקצב מהיר ועל הבנק יהיה לבחון כיצד להפיק מהם את המקסימום לצורך מילוי תפקידיו השונים, וגם כיצד להנגיש את המידע לציבור הרחב בצורה היעילה והנוחה ביותר".

צוות פיננסי בוחן את השינויים במערכת הפיננסיים ובשאלה איך תיראה המערכת הפיננסית העתידית. במסגרת הזו נבחנות יוזמות בתחומים כמו האיגוח והעמקת שוק ההון.

■ הצמדת איכות המידע לכמות המידע

"אנחנו מסתכלים גם פנימה - אל המשאב האנושי - הנכס החשוב ביותר שעומד לרשות בנק מרכזי. אנחנו בוחנים לעומק את ההיערכות התפעולית שלנו, ואיזו אסטרטגיה תבטיח את התשומות הנאותות לצורך ביצוע תפקידי הבנק לאורך זמן; ואת הקשר שלנו עם הציבור - האם וכיצד עלינו להתאים את האופן בו אנו מסבירים את עצמנו לציבור לאור השינויים החדים החלים בעולם התקשורת בכלל, ובאופן בו בנקים מרכזיים מתקשרים עם הציבור - בפרט.

"התהליך הזה הוא מורכב ומעמיק. מטרתו היא להציב סימני שאלה על כל מוסכמה אפשרית, ולא להשאיר אבן על אבן. וכמובן, המבחן שלו יהיה ביישום. לאור האופן שבו הבנק כולו נרתם לתהליך - אני בטוח שבסופו הבנק יהיה מוכן יותר למילוי תפקידיו באופן מיטבי לאור האתגרים הבאים עלינו בשנים הבאות", סיכם ירון. 

צוות מידע בוחן שאלות כמו האם ניתן לנצל את ההתפתחויות הטכנולוגיות לשיפור שיטות איסוף המידע הכלכלי הנוכחיות למשל בתחומים כמו מחירים ותחבורה.

עוד כתבות

מיקום התאונה במג'דל שמס / צילום: מינהל הבטיחות

חודש קטלני באתר הבנייה: חמישה עובדים נהרגו בתאונות עבודה

מתחילת 2020 נרשמה ירידה מעודדת במספר תאונות העבודה הקטלניות באתרי עבודה בישראל ● מנגד בחודש מאי נהרגו חמישה פועלים, אחד מהם נהרג היום כתוצאה מנפילה מפיגום במג'דל שמס

נייר טואלט "טישו" קלינקס, קימברלי קלארק / תמונה: שאטרסטוק

האגיס, ניקול ולילי עד הבית: קימברלי קלארק הקימה אתר אונליין שעוקף את הסופרמרקט

נכון להיום המוצרים נמכרים באתר של קימברלי קלארק אך ורק בצורה של מארזים שכוללים מגוון מוצרים ומחיריהם נעים בין 135 שקלים ל-200 שקל, והם לא ניתנים להרכבה או לשינוי

משרדי חברת הטכנולוגיה נייס ברעננה. צומחת בזכות פעילות הענן
צילום: רויטרס, Ronen Zvulun

הקטר של המשק הישראלי מוביל גם את הבורסה

תיק ההשקעות הטיפוסי של המשקיע הממוצע בבורסת תל אביב עתיר במניות בנקים ונדל"ן ● ואולם, הביצועים של סקטור הטכנולוגיה המקומי, והמגמות בעולם, מעידים כי יש צורך בשינוי

אסדת לוויתן / צילום: אלבטרוס

קרב גרסאות בין משרד האנרגיה לנובל אנרג'י: מדוע הופעל הלפיד באסדה

חברת נובל אנרג'י מעדכנת כי הלפיד הופעל בהמשך לעבודות מתוכננות באסדה, אך לפי משרד האנרגיה הלפיד הפועל כאשר מתרחשת תקלה כדי למנוע זיהום אוויר חריג, לא אמור היה לפעול היום

קנאביס / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

עסקי קנאביס: אינטרקיור מתקדמת לייצוא, הכנסות פנאקסיה מזנקות

טוגדר ביצעה ביום חמישי הנפקה של אג"ח להמרה בהיקף של 13 מיליון שקל ● אינטליקנה הודיעה על קבלת אישור מיחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות, עבור חוות הגידול וחוות הריבוי שלה ● פנאקסיה רשמה ברבעון הכנסות של 12.1 מיליון שקל, צמיחה של מעל 300% בהכנסות

אלדד פרשר / צילום: איל יצהר

מזרחי טפחות עם הרווח הגבוה בבנקאות, גם הודות לתגמולי הביטוח: הרוויח 357 מיליון שקל

הבנק הגדיל ב-350% את ההוצאות בגין הפסדי אשראי בשל משבר הקורונה והצפי להרעה בתיק האשראי בהמשך השנה, ונהנה מגידול בעמלות ומהכנסה של 83 מיליון שקל מחברת ביטוח

אייל רביד ויקטורי / צילום: אבי רוקח

משבר הקורונה עשה טוב לויקטורי: המכירות זינקו ב-38% ברבעון

הכנסות רשת המזון הסתכמו ב-566 מיליון שקל ברבעון והזינוק מיוחס להתפרצות נגיף הקורונה, עיתוי חג הפסח וההתרחבות המואצת של החברה ● הרווח הרבעוני זינק פי 5 ועמד על 14.5 מיליון שקל ● ויקטורי תחלק דיבידנד של 10 מיליון שקל

קים ג'ונג און / צילום: רויטרס

ארה"ב מאשימה: עשרות בכירים צפון קוריאנים הלבינו 2.5 מיליארד דולר

על פי כתב האישום, הנאשמים, ובהם גם עובדים מרכזיים בבנק מרכזי לסחר חוץ בצפון קוריאה, פתחו והפעילו כ־250 חברות קש מחוץ למדינה ועבדו עם אנשים נוספים כדי לקנות סחורות ולבצע תשלומים אסורים בדולרים

יגאל דמרי / צילום: כדיה לוי, גלובס

"לא התחתנתי עם כלום": הצצה למסע הקניות של יגאל דמרי

כ-7 חודשים אחרי שנסוג מרכישת אפריקה ישראל ודוניץ, נכנס יגאל דמרי, בעיצומה של הקורונה ובתוך חודש אחד, לסדרת רכישות בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל ● בראיון ל"גלובס" מספר היזם על העצה שקיבל מאביו כשהתמודד על אפריקה, ומסביר מדוע אסור להתאהב בנכס

עו"ד דוד פורר, כנס לשכת עוה"ד / צילום: כדיה לוי, גלובס

המועמדים לוועדה לבחירת שופטים נחשפים: ברשימה - עו"ד המייצג מקורב של נתניהו

"גלובס" חושף את זהות עורכי הדין שצפויים להתמודד על תפקיד הנציג השני של לשכת עוה"ד בוועדה הרגישה, שיצטרף לעו"ד אילנה סקר; בין המועמדים: עו"ד דוד פורר, המייצג את חברת הנדל"ן הציבורית "אאורה" של איש העסקים יעקב אטרקצ'י, המקורב לנתניהו וראש הלשכה לשעבר דורון ברזילי

משה קפלינסקי / צילום: יונתן בלום, גלובס

דירקטוריון בזן אישר מינוי מנכ"ל חדש: אלוף במיל' משה קפלינסקי

קפלינסקי, בן 63, יחליף בתפקידו את שלומי בסון, שמכהן כממלא מקום המנכ"ל מאז מאי אשתקד

התרופה פביפירביר / צילום: Issei Kato, רויטרס

רוסיה אישרה תרופה לשפעת לשימוש נגד הקורונה

משרד הבריאות אישר את התרופה פביפירביר לאחר שתוצאות ראשונות הראו שחולים שנטלו אותה התאוששו מהר יותר

נדב טופולסקי / צילום ערן בארי

המאבק הופך לאישי: מה רצו עובדי חדשות 13 מהשכנים של יו"ר רשת?

אנשי חדשות 13 חילקו היום לשכניו של נדב טופלסקי מכתבים שקראו להם להתעמת עימו סביב כוונת ההנהלה לקצץ 35% מתקציב חברת החדשות

סיטיגרופ / צלם רויטרס / צילום: רויטרס

תחזית פסימית של סיטי: "השוק הקדים בהרבה את המציאות"

"התמחור לא יכול להיות טוב יותר בהרבה מכאן והלאה", אמר מנולו פלקו מבנק ההשקעות ● "השווקים מתמחרים תיקון בצורת V; זה לא הולך להיות כל כך קל"

ברק סורני / צילום: רמי זרנגר

מפסגות למידרוג: ברק סורני מונה ליו"ר חברת מידרוג

סורני יכנס לתפקיד דירקטור ויו"ר החברה מחר, ב-1 ביוני, והוא ימלא את התפקיד במקומו של יו"ר מידרוג הקודם דוד מילגרום, שפרש מתפקידו בנובמבר 2019

שר הבריאות יולי אדלשטיין / צילום: משרד הבריאות

שר הבריאות אדלשטיין: אנחנו עוד לא במקום של החזרת הסגר. נרחיב את הבדיקות גם למי שלא מגלה תסמינים

שר הבריאות יולי אדלשטיין מודיע הערב על שינוי במדיניות הבדיקות, שתורחב גם לאסימפטומטיים, ששהו במגע עם חולה מאומת

אולפן החדשות של ערוץ 13 / צילום: יח"צ

המאבק מסלים: עובדי חדשות 13 לא יספקו תכנים לרשת ביממה הקרובה

במקביל, ביקש ארגון העיתונאים מחבריו בכל כלי התקשורת להימנע משיתוף פעולה עם תוכניות רשת

נורד סטרים 2. צינור הגז של פוטין / צילום: רויטרס

דיווחים: ארה"ב שוקלת להטיל סנקציות נוספות על "צינור הגז של פוטין"

לפי הדיווחים, הסנקציות הקיימות, שנכנסו לתוקף בדצמבר וגרמו לחברה השוויצרית שהניחה כ-93% מתוואי הצינור להפסיק את העבודה עליו שבועות לפני סיומו, עשויות להתרחב לחברות גרמניות או רוסיות שישתפו פעולה עם העבודות להשלמתו

דוד לפלר / צילום: איל יצהר, גלובס

אושר מינויו של דוד לפלר למנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה

האתגר המשמעותי של משרד הכלכלה בימים אלה הנו שיקום המגזר העסקי, ובייחוד העסקים הקטנים והבינוניים שספגו, ועדיין סופגים, פגיעה קשה בתקופת משבר הקורונה

איך מצא את עצמו צוקרברג בצד של טראמפ, ונגד טוויטר / צילום: Associated Press

איך מצא את עצמו צוקרברג בצד של טראמפ, ונגד טוויטר

מארק צוקרברג מחושב עסקית ודואג לאימפריית הרשתות החברתיות שהקים, בעוד שג'ק דורסי פוליטי ותזזיתי • זו לא הפעם הראשונה ששני מנהלי הרשתות החברתיות הפופולריות מתעמתים על סוגיית חופש הביטוי, כשברקע מרחפת סכנה לעתיד החברות שהקימו