גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדולר והאירו נחלשו, יבואני הרכב וחברות הליסינג גזרו קופון, ומי לא נהנה? הצרכנים

מתחילת השנה התחזק השקל משמעותית, אולם ההשפעה על מחירוני הרכב הרשמיים לצרכן הייתה אפסית • איך משחק המשבר הגלובלי לטובתם של היבואנים וחברות הליסינג, והאם היצרנים צפויים להעלות מחירים כדי לא להישאר מאחור?

רכבים חדשים בנמל אשדוד / צילום: תמר מצפי
רכבים חדשים בנמל אשדוד / צילום: תמר מצפי

אחד הפתגמים החביבים על כרישי וול סטריט הוא "כשהדם זורם ברחובות, זה הזמן לעשות עסקים". או במילים אחרות - משברים יוצרים הזדמנויות עסקיות. הפתגם הזה תמיד היה נר לרגליו של ענף הרכב הישראלי שידע למנף לטובתו משברים בתעשיית הרכב. והמצב הנוכחי של תעשיית הרכב העולמית, במיקרו ובמאקרו, הוא ללא ספק משבר.

יצרני הרכב והספקים הגדולים בעולם מתמודדים כיום בין השאר עם מלחמת סחר חסרת תקדים, שיוצרת כאוס לוגיסטי ועסקי בשרשרת הייצור והמכירות של התעשייה; עם התכווצות מהירה ואלימה של שוק הרכב הסיני, שהיה בעשור האחרון אחד ממנועי הצמיחה העיקריים של תעשיית הרכב העולמית, בעיקר של היצרנים המערביים; עם דרישות תקינה אגרסיביות וסופר יקרות, ששוברות את כל כללי המשחק שהיו מקובלים עד היום בין הרגולטורים לתעשיית הרכב; עם שינוי מהיר בסביבה הטכנולוגית, שדורש מהיצרנים הסתגלות הנדסית יקרה בתחומים כמו חשמול, מערכות סיוע לנהיגה ועוד; ועם אפשרות של "ברקזיט ללא הסכם" של בריטניה, שעלול לפגוע קשות באחד מבסיסי הייצור והמכירות החשובים בעולם.

זו כאמור רשימה חלקית, אבל מנקודת המבט של הענף הישראלי - אם היינו צריכים לבודד תוצר לוואי אחד של המשבר, שהשפיע ומשפיע יותר מכל על שוק הרכב הישראלי ב-2019 מאחורי הקלעים, הרי שזו קריסת שערי החליפין של יבוא הרכב.

ובכל זאת, למרות ההתחזקות המשמעותית של השקל, ההשפעה על מחירוני הרכב הרשמיים לצרכן הייתה מזערית. רכבים שנמכרו בתקופה שבה הדולר והאירו היו גבוהים יותר, נמכרים באופן תמוה באותה רמת מחיר כאשר מטבעות אלו חוו ירידה משמעותית.

שער המט"ח והשפעתו על תעשיית הרכב

שערי המטבע: גורם הרווחיות מספר 1 בשוק הרכב

עם כל הכבוד לתקנות זיהום אוויר מרכבים (WLTP), לתהפוכות המיסוי הישראליות, הרגולציות, קשיי האספקה, הטבות המס של ההיברידיות ושאר הזעזועים - שערי המטבע הם עדיין הגורם הבודד החשוב ביותר שמשפיע על הרווחיות והתחרות בשוק הרכב.

זה נכון בכל העולם, אבל בישראל ספציפית מיסוי הרכב המצטבר (מס קנייה, מע"מ), בגובה של כמעט 100%, משמש כמכפיל כוח לכל שינוי בשערי המטבע. השינויים שחלו בזירה הזו מתחילת השנה רחוקים מלהיות קלים: הדולר נחלש מתחילת השנה בכ-5% ביחס לשקל. בלי קשר ליבוא הדל מארה"ב, הדולר הוא עדיין מטבע חשוב ביבוא כלי רכב לישראל ולא מעט יצרנים נצמדים אליו כנקודת ייחוס.

שער הדולר ירד מתחילת השנה ב-5.6%. אבל השחקן המרכזי הוא האירו. מלבד המותגים האירופאים רבים ממותגי הרכב הקוריאנים והיפנים מייצאים לישראל מהמפעלים שלהם באירופה, שעלויותיהם צמודות ישירות לאירו. נכון להיום, שער האירו נמוך בכ-9.6% משערו בתחילת השנה - נתון דרמטי. המשמעות היא שבמונחים שקליים עלות השחרור מהמכס של רכב שעולה בשערי הנמל כ-10,000 אירו, זולה יותר ליבואן באוגוסט בכ-1,000 אירו לעומת ינואר.

אותם 1,000 אירו יכולים להיות מתורגמים להוזלה של 1,500-2,000 אירו. יכולים, תיאורטית.
הין היפני נחלש רק בכ-3%, ואילו הליש"ט צללה ביותר ב-8%, למרות שיבוא הרכב במטבע הזה די מוגבל בשוק הרכב הישראלי.

השאלה הגדולה תחת שינויי שער כה קיצוניים, היא מדוע לתזוזה הזו לא היה עד כה שום ביטוי מוחשי במחירוני הרכב הרשמיים לצרכן. המחירונים, שפורסמו בינואר, זהים כמעט למחירונים הנוכחיים. יתרה מכך, במהלך השנה אף הורגשה זחילה מעלה של המחירים.

עיוותים: שערי המט"ח חושפים את התרגילים

בענף הרכב נשמעים לא מעט הסברים לתופעה, העיקרי והנפוץ שבהם הוא "ההשפעה החיובית של שערי המטבע קוזזה על ידי שינויים פנימיים וחיצוניים". כך למשל, אומרים בענף כי אלמלא התחזקות השקל ביחס למטבעות היבוא, עליית המחירים שהייתה נרשמת באפריל כתוצאה מהקטנת הטבות המס הירוק הייתה משמעותית הרבה יותר.

בענף מציינים גם כי רוב היבואנים נערכו לקראת אותו מהלך מיסוי באמצעות צבירת מלאים משמעותיים, ששוחררו מהמכס ברבעון הראשון, כאשר הצניחה המשמעותית בשערי החליפין של מטבעות היבוא עדיין לא החלה. כלומר, חלק לא מבוטל מהמכוניות שעדיין נמכרות כיום בשוק נרכשו במטבע חזק יותר.

קשה מאוד לדעת האם ועד כמה הטענה הזאת נכונה. בכל מקרה, ההשפעה של המיסוי הירוק לא הייתה רוחבית אלא התמקדה בעיקר בדגמים ספציפיים - לרוב דגמים קטנים וירוקים. ההשפעה על דגמים רבים אחרים, חלקם מאד פופולריים, הייתה אפסית, ויבואם גם לא הוקדם.

הסבר נפוץ נוסף בענף לעניין אי הוזלת המחירים הוא שהצרכן הישראלי כן נהנה מהבונוסים של היחלשות מטבעות היבוא, אבל בעקיפין - כלומר, באמצעות מסלול ה"אפס קילומטר" המוזל של חברות הליסינג ודרך מבצעים וימי מכירות. כלומר, מסלול שבו נמכרים כלי רכב חדשים שאותם רכשו חברות הליסינג בהנחות גדולות מהיבואנים, ומשווקות הלאה בהנחות קטנות ללקוחות פרטיים.

ההסבר הזה חושף שני עיוותי שוק בסיסיים. הראשון הוא אותו שוק "אפס קילומטר" ייחודי לישראל, שגוזר עמלת תיווך שמנה מהנחות היבואנים, במקום שהצרכן הפרטי ייהנה מהן. עד כמה גדלה התלות של חברות הליסינג בעמלות הללו אפשר לראות בדוחות של חברות הליסינג הציבוריות, שחלקם מראים כי הרווחים ממכירת כלי רכב מאפילים משמעותית על אלה שמקורם בפעילות הליבה של הליסינג.

מנגד, ההנחות והמבצעים של יבואני הרכב חושפים את הבלוף של השוק הישראלי ביחס לערכי הגרט של המכוניות המשומשות. כולם בשוק יודעים שקיים פער משמעותי בין מחירי המחירון למחירים בפועל, אבל למרות זאת ערכי המחירון הרשמיים עדיין משמשים כבסיס לחישוב הערך המאזני של ציי הרכב הגדולים, וכבסיס לחישוב ערך השעבוד של כלי הרכב כנגד אשראי פרטי לרכישתם. מדובר בהר אשראי של 15-20 מיליארד שקל, שנשען כאמור על ערכים לא ריאליים.

הנימוק הנפוץ והיעיל מכולם הוא "ככל שהמטבעות נחלשים, היצרנים מעלים את מחירי הרכב הבסיסיים כדי לפצות את עצמם". לפחות על פני השטח לא נראה שליצרני הרכב העולמיים יש כרגע, בתנאי השוק המשברי, יכולת או מוטיבציה לייקר משמעותית את מחירי הרכב ליבואנים.

מי ישלם את המחיר: היצרנים יעלו את המחיר

ניצול פערי שער לטובת רווחיות של יבואנים, ולא רק בתחום הרכב, הוא מצב מוכר בכלכלת שוק חופשי. אבל כאשר השינויים מקצינים יש לכך משמעויות לוואי. בתור התחלה, היבואנים צריכים לקחת בחשבון שלטקטיקה כזו עלול להיות מחיר מול היצרן בטווח הארוך.

היצרנים אינם טירונים בתחום, ולמרות שכרגע לרובם יש אינטרס לדחוף סחורה שעמה הם תקועים, מבלי להעלות את המחירים - לא מן הנמנע, שבדגמים שבהם הם סובלים ממחסור באספקה ועודף ביקוש הם יעדיפו "לייבש" את ההקצאה לשוק הישראלי לטובת אספקה לשווקים יותר רווחיים.

אנו כבר רואים את התופעה הזו בשטח בדמות מחסור בדגמי מפתח, בעיקר היברידיים, וזמני מסירות ארוכים ללקוחות. אנו עשויים לראות אותה בצורה הרבה יותר בולטת בקרוב, ככל שיעלה הביקוש באירופה לכלי רכב היברידיים וירוקים, לקראת תקנות הפליטה המחמירות של 2021.

עוד תוצר לוואי של המצב הוא הגדלת ההתמכרות של חברות הליסינג להנחות שנובעות מהפרשי השער. שוק הפורקס הוא סוג של קזינו, בעיקר בתקופות של חוסר יציבות עולמית, ואם גלגל השערים יתהפך והמצב יחזור לקדמותו במהירות - שוק "האפס קילומטר" יתכווץ וחברות הליסינג עשויות למצוא את עצמן ללא עוגן הכנסות מרכזי.

ולבסוף, הענף צריך לזכור שתופעת היבוא העקיף והזעיר בישראל מתרחבת במהירות לממדים משמעותיים. וכך, הסוחרים המזדמנים, יכולים לנצל את הפרשי השער ואת זמינות המלאים בשוק מוכה המשבר בחו"ל לטובת הוזלות ותחרות אגרסיבית, שרק עתידה להתרחב, על הלקוחות הפרטיים.

והלקוחות הפרטיים? הם כבר רגילים לספוג בהכנעה את העובדה, שרכב חדש הוא מותרות ומשאבת מסים למדינה. מי שחושב שמחירונים רשמיים הם גזירה משמיים; שהנחות של 5% או חיישני רברס על חשבון הבית הן זכייה בלוטו; שלקיחת מימון על פי המחירון המלא פלוס היא עסקה משתלמת - כנראה הרוויח ביושר את הסיבוב שכולם עושים עליו. 

מחוץ לענף הרכב: מחירי ההנעלה והלבשה דווקא ירדו בעקבות התחזקות השקל / עמירם ברקת

התייקרות מחירי כלי הרכב המיובאים לישראל מפתיעה לנוכח התחזקות השקל ב-5 עד 10 אחוזים מול המטבעות העיקריים מתחילת השנה. אפשר כמובן להסביר את ההתייקרות בניסיון של יבואני הרכב להרוויח יותר.

הסבר אפשרי אחר שמציע אלכס זבז'ינסקי , הכלכלן הראשי של בית ההשקעות מיטב דש, הוא שעדיין מורגשת השפעת היחלשות השקל מול המטבעות הזרים ב-2018. זבז'ינסקי מציין כי ההשפעה של שינויים בשער המטבע על מחירי הסחורות והמוצרים המיובאים מורגשת בדרך כל באיחור או בהשהייה של מספר חודשים. משום כך לדעתו אפשר להסביר את עליות המחירים, לפחות עד יוני השנה, בהשפעת הפיחות המ שמעותי (מעל 6%) שהשקל רשם ב-2018 מול הדולר והאירו.

תופעה כזו כבר קרתה באוקטובר ובספטמבר 2018, אז ירדו מחירי כלי הרכב למרות שבאותו זמן השקל דווקא נחלש מול המטבעות הזרים.

אם מרחיבים את היריעה אל מעבר לתחום הרכב, בתחומים כמו הלבשה והנעלה מרגישים בחודשים האחרונים ירידות מחירים הנובעות מהתחזקות השקל. לעומת זאת, במוצרים שהיבוא שלהם נשלט בידי יבואנים גדולים לא ניכרות ירידות מחירים - למרות ירידות חדות שנרשמו במחירי אותם מוצרים בעולם. דוגמה בולטת לכך הם מחירי הקפה, שירדו במונחים דולריים מתחילת השנה ב-16% ובמונחים שקליים ביותר מ-25%.

מדד הסחורות החקלאיות העולמי ירד מתחילת השנה במונחים דולריים ב-10 %, והשלים בכך ירידה מצטברת של 40% בחמש השנים האחרונות. וזה כאמור רק במונחים דולריים, כלומר עוד לפני שהבאנו בחשבון את ההוזלה הנוספת הנובעת מהתחזקות השקל. "מחירי הסחורות החקלאיות בעולם נמצאים היום ברמה הנמוכה ביותר ב-50 השנים האחרונות", אומר זבז'ינסקי "אבל מחירי המזון בארץ לא ירדו, ואף תרמו 0.2% לאינפלציה השנתית".

והמסקנה הנובעת מכך? "שלהעלות מחיר זה קל, אבל אף אחד לא ממהר להוריד", אומר זבז'ינסקי. "בתנאי תחרות כאלה המקסימום שהצרכן הישראלי יכול לקוות לו, זה שהמחירים לא יעלו".

עוד כתבות

בוב סוואן,/ צילום: רויטרס

אינטל מוכרת חטיבה שמעסיקה בישראל 200-300 עובדים

החטיבה, שמתעסקת בשבבים למוצרים ביתיים, נמכרת תמורת 150 מיליון דולר ● לרוכשת מקסליניאר היה מרכז פיתוח בישראל אך החברה פיטרה את כל העובדים, מלבד עובדים בודדים

משפחה בנמל תעופה בשנגחאי  / צילום: Aly Song, רויטרס

הגרף היומי: העולם מאוחד בדאגה לבני המשפחה. ומה עם הכלכלה?

סקר שבוצע לאחרונה בסין, גרמניה, אנגליה וארה"ב ביקש לבחון מהן הדאגות העיקריות בקרב הציבור בנוגע להשפעת הקורונה על חייהם ● הדאגה העיקרית: בריאות בני המשפחה הקרובה

אייל מליס, יורם שגיא, אייל דרור, יוני שסטוביץ / צילום: יוסי זמיר, יונתן בלום, סיון פרג', יח"צ

יצרניות המזון בונות כביש עוקף לרשתות, והוא כאן כדי להישאר

הציבור ממעט ביציאה לחנויות, וזמני המשלוח מרשתות השיווק ארוכים וממושכים - ומתקרבים לשלושה שבועות ● המציאות הנוכחית ניפצה את המחסום שהיה לחברות המזון הגדולות בשל יחסיהן עם הקמעונאיות, והן מנסות עתה להגיע ישירות לצרכן

מפגינה ליד משכן הכנסת בירושלים בחודש שעבר, במחאה על מדיניות הממשלה במשבר הקורונה  / צילום: Sebastian Scheiner, Associated Press

ניר קלקשטיין לנתניהו: "האסטרטגיה הממשלתית למאבק בקורונה לא נכונה"

במאמר שהועבר לראש הממשלה מסבירים המיליארדר ניר קלקשטיין ושותפו ממדינט רואי קידר כי הצלחת ישראל בריסון התפשטות המגפה עלולה להתגלות כמוגזמת ולגבות מחיר יקר ● "כדי להתמודד עם המגפה בצורה סבירה לאורך זמן ישראל צריכה לייצר 'עקומת הכלה'"

אבי חימי, כנס לשכת עוה"ד / צילום: דרור סיתהכל

לשכת עורכי הדין: חנויות בקניון פטורות משכר דירה; שוכרי דירות אינם פטורים

בנייר עמדה שנשלח לשר המשפטים מסבירים בכירי הלשכה כי עסקים שהושבתו כליל עקב תקנות החירום בגין הקורונה, פטורים משפטית מחובת תשלום שכר דירה ● עם זאת, לא ניתן לקבל קשיים כלכליים שאליהם נקלעו שוכרי דירות כסיבה להפרת החוזה

בנייה בגני תקווה / צילום: תמר מצפי, גלובס

לקראת פסח: רשות מקרקעי ישראל יוצאת בסדרת הקלות

בין היתר - תשלומים לספקים וללקוחות ישולמו באופן מיידי, ללא דחיית אשראי ספקים/לקוחות, גם אם נקבע כך במסגרת ההסכם מול הספק או הלקוח; פינוי פולשים מבתי מגורים מאוכלסים לא יבוצע בשלב זה אלא בהתאם להנחיות היועמ"ש

ראש הממשלה נתניהו דורש מהציבור להישאר בבתים / צילום: קובי גדעון, לע"מ

"גלובס" מצטרף לעתירה לגילוי פרוטוקולים של ישיבות הממשלה

העתירה הוגשה לבג"ץ כבקשת הצטרפות לעתירות "הארץ", ומטרתה לפעול לגילוי פרוטוקולים של ישיבות הממשלה בהן דנו בנושא ההתמודדות עם הקורונה ● "כשהמידע מוסתר ואינו גלוי, אין ביכולתם של המבקשים למלא את תפקידם בדמוקרטיה – לבחון את ההחלטות ואת דרך קבלתן"

חנויות סגורות בקניון רמת אביב בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

S&P מעלות: צפויה ירידה חדה בהכנסות המרכזים המסחריים

אחרי זינוקים של 40%-80% שרשמו המניות הבולטות בתחום הנדל"ן המסחרי ב-2019, מתחילת השנה ועד כה קוצץ שוויין של כמה מהן עד ליותר מ-40%

מטאנס שחאדה, הרשימה המשותפת / צילום: אתר הכנסת

"50% מהעובדים הערבים הם עדיין שכירים שעובדים מחוץ ליישובים שלהם". האמנם?

האם שכירים ערבים מתקשים יותר להגיע לעבודה בזמן הסגר? הנתונים מראים שכולם באותה סירה

מיצג מחאה במרכז תל אביב – "שולחן הסדר הנטוש" / צילום: מטה המאבק להצלת עולם התרבות, האירועים והמופעים

שולחן הסדר הנטוש: מיצג מחאה הוקם במרכז תל אביב כנגד מצבם הקשה של העצמאים בישראל

המיצג היה באורך של עשרות מטרים ולאורכו מוקמו 100 כיסאות ריקים המיצגים את הענפים השונים של העצמאים אשר ננטשו ערב חג הפסח ע"י ממשלת ישראל

מיכאל בירנהק / צילום: איל יצהר, גלובס

“ה'ביטחוניזציה' של משבר הקורונה היא תקדים מסוכן. לא הצבא צריך לנהל אותו"

פרופ' מיכאל בירנהק, מומחה לדיני פרטיות, מתריע מפני הצעדים שעושה המדינה באמצעות גופי הביטחון כדי לאסוף מידע על אזרחי ישראל: "משבר אזרחי צריך להיות מנוהל ומפוקח באמצעות כלים אזרחיים וע"י גורמים אזרחיים" ● מזהיר גם מ"תקדימים שיישארו ביום שאחרי"

ביקוש עצום בפאזלים / צילום: Ted S. Warren, Associated Press

לא רק ביצים ונייר טואלט: המוצרים שהמחסור בהם כבר מעבר לפינה

עם כל הכבוד למוצרי יסוד כמו נייר טואלט וביצים, מתברר שהקורונה מציבה במחסור גם ענפים שבימי שגרה לא חלמו להפוך לנדרשים כל-כך, וזוכים כעת לרנסנס ואף לשוק שחור שהתפתח מתחת לרדאר ● ומהן הדרכים היצירתיות שמצאו הספקים להתמודד עם המחסור ולהרוויח?

השוק בקריית שמונה. ריק בצל הקורונה / צילום: איל יצהר, גלובס

דעה: שוכרי נכסים? במקרים רבים החוק יעמוד לצידכם

חוק החוזים מאפשר לשוכרים שלא יכולים להשתמש בנכס ששכרו להשתחרר מהשכירות ללא קנס, במקרים מסוימים ● מגפת הקורונה ללא ספק תהיה מקרה כזה

 

מנכ"ל גלאסבוקס, ירון מורגנשטרן / אילוסטרציה: גלאסבוקס

גלאסבוקס גייסה 40 מיליון דולר כדי להקליט את המסך שלכם

החברה מפתחת ומשווקת פלטפורמה טכנולוגית לניתוח ושיפור חוויית משתמש, ע"י תיעוד המסך של המשתמשים וכל האינטראקציות שלהם באפליקציות ובאתרים של לקוחות החברה

שוטר במעבר הגבול הסגור בין דנמרק לגרמניה / צילום: Ritzau Scanpix, רויטרס

אחרי שהצליחו לשטח את העקומה, דנמרק ואוסטריה יוצאות לקרב על חזרה לשגרה

בחלק ממדינות אירופה כבר מתחילים לדבר על הדרך לצאת מהמשבר ובאוסטריה ובדנמרק אפילו קבעו תאריך - 14 באפריל ● בדנמרק מדברים על "חזרה איטית" לשגרה מהשבוע הבא ● נראה כי המדינות שהצליחו "לשטח את העקומה" כבר עומדות בפני לחץ עסקי וציבורי לפתוח מחדש את המשק

ארבע עשרים וארבע לפנות בוקר בסניף יוחננוף במרכז נס ציונה / צילום: יובל לידור

רגע לפני ההסגר: 4 לפנות בוקר, שעה ו-40 דקות בתור לסופרמרקט

בלילה האחרון נרשמו דיווחים על תורי ענק מחוץ לסופרמרקטים, כשלקוחות ביקשו להגיע לרשתות בשעות החריגות האלה בתקווה למצוא סניפים עמוסים פחות עם מבחר גדול יותר לאחר חידוש המלאים בחצות

המשטרה סוגרת את הרחוב הראשי ז'בוטינסקי בכניסה לבני ברק בדרך להטלת סגר על העיר על פי הוראות הממשלה / צילום: Oded Balilty, Associated Press

הממשלה אישרה את החמרת הסגר מהערב ב-19:00; צו משרד הבריאות אוסר על יציאה מהבית ללא מסכה

ממחר ב-15:00 ועד מחרתיים ב-7:00, לא ניתן יהיה לצאת מן הבית לצורך הצטיידות במזון ● תוקף ההחמרות הוא עד 6:00 ביום שישי ● צו משרד הבריאות לחבישת מסכות ייכנס לתקוף בראשון בבוקר ● מספר מקרי הקורונה בארץ עומד על 9,006; מספר המתים - 60

הפגנת העצמאים / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הכסף בחשבון: 122 אלף מהעסקים שנמצאו זכאים למענק מהמדינה כבר קיבלו אותו

רשות המסים העבירה ביומיים האחרונים כחצי מיליארד שקל לזכאים למענק מהמדינה; המענק הממוצע עומד על כ-4,000 שקל ● אתמול אחה"צ, שלחה רשות המסים הודעות סמס לעשרות אלפי עסקים שזוהו כפוטנציאליים לקבלת המענק וטרם הגישו בקשה

תל אביב./  צילום: גיא ליברמן

מכת קורונה: השוכרים בורחים מת"א ומחפשים דירות זולות בפתח תקוה

שוק השכירות מגיב במהירות למשבר הכלכלי ומשנה את מפת הביקושים • מנתוני חברת WeCheck עולה כי השוכרים הצעירים מוותרים על הדירות היקרות של העיר ללא הפסקה ומחפשים תחליפים • במקביל נרשמת ירידה של כ-30% בהיצע הדירות להשכרה בכל הארץ

גונן אוסישקין  / צילום: סיון פרג'

אל על: משרד האוצר לא מאשר את חבילת הסיוע לחברה

חברת התעופה עדכנה כי נציגי האוצר מסרו לה בעל-פה כי לפי עמדת הצוות המקצועי אין לאשר את החבילה ● אל על: "התמיכה חיונית על-מנת לאפשר לחברה להתמודד עם ההשלכות המהותיות של משבר הקורונה"