איגוד לשכות המסחר לאוצר: להכליל את האטרקציות התיירותיות בתקציב משרד התיירות

למרות שמדובר בסגמנט הצומח ביותר בענף התיירות העולמית, בישראל מוזנח תחום האטרקציות המשפחתיות דוגמת פארקי שעשועים ומים • ל"גלובס" נודע כי באיגוד לשכות המסחר מבקשים כעת להכליל את ענף האטרקציות התיירותיות ביעדי התקציב של משרד התיירות לשנת 2020

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין / צילום: תמר מצפי
נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין / צילום: תמר מצפי

הגידול בענף האטרקציות לא פוסח על ישראל. השבוע פרסמנו על הסגמנט הצומח ביותר בענף התיירות העולמית, ענף האטרקציות, שהפך לשלישי בהיקפו בתחום, אחרי טיסות ולינה. ענף זה מגלגל לפי ההערכות כ-150 מיליארד דולר בשנה, והוא נמצא בצמיחה עקבית לאור דרישות התיירים לשילוב אטרקציות בחופשתם - מהופעה, עבור במשחק כדורגל ועד פארק שעשועים. גם בישראל מדובר בענף צומח מחד - אבל מאידך בתחום שנטען כי הוא מוזנח.

לפי נתוני הלמ"ס לשנים 2012-2015, פדיון ענף האטרקציות התיירותיות עמד על כ-770 מיליון שקל בשנה, מספר שמשקף עלייה אבל בקצב איטי אל מול הפוטנציאל. לאור זאת העביר השבוע נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין, פנייה לממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, בה הוא מנמק מדוע לטענתו יש להכליל את ענף האטרקציות התיירותיות ביעדי התקציב של משרד התיירות לשנת 2020.

אטרקציה מוגדרת כמיזם תיירותי שאינו מתקן תיירותי ללינה, המציע פעילויות נופש ופנאי ושהוא מהווה מוקד משיכה תיירותי חיוני שאף מוגדר ככלי משלים והכרחי למלונאות. "עד כה תרומת הענף, על אף מרכזיות חשיבותו, לא באה לידי ביטוי בסדרי העדיפות התיירותיים והלאומיים ובתקציב משרד התיירות", כך סבורים באיגוד.

"תרומת הענף לא באה לידי ביטוי"

לין מנסה לפלס את דרכו רגע לפני הבחירות לכנסת ה-22; "כידוע, בימים אלה אנו נמצאים בתקופת הבחירות לכנסת ה-22, ולאחריה על הממשלה שתקום יהיה לאשר בתוך 4 חודשים לכל היותר את חוק התקציב לשנת 2020. למיטב הבנתי, בימים אלה מתקיימת היערכות במשרד האוצר ובמשרדי הממשלה האחרים לקראת תקציב המדינה לשנת 2020 וחוק ההסדרים... אני רואה לנכון לפנות אליך על-מנת לנסות ולתקן עוול של שנים בכל הנוגע לענף האטרקציות התיירותיות בכללותו".

לין סבור כי "תרומת הענף לא באה לידי ביטוי בסדרי העדיפות התיירותיים והלאומיים, וענף זה אף לא מוכר ולא מוגדר ברשימת ענפי הכלכלה המשמשים את גורמי הרגולציה בבואם לבחון מתן הטבות ותמריצים". נקודת המוצא של לין היא ש"במבחן המהותי והענייני אין האטרקציות שונות מבתי המלון עצמם. זוהי השקעה הונית המקדמת את ענף תיירות החוץ".

תקציב משרד התיירות לשנת 2019 עמד על 1.2 מיליארד שקל. התקציב הזה משקף את כוחו של שר התיירות שיש להניח כי לא יישאר בקדנציה הבאה - יריב לוין. לוין זקף לעצמו הגדלה משמעותית של תקציב המשרד, לרבות תקציב נפרד למענקים אותם מחלק המשרד לחברות תעופה שפותחות קווים מיעדים חדשים המוגדרים כבעלי פוטנציאל להגדלת התיירות הנכנסת. תקציבים אלה מסתכמים בעשרות מיליוני דולרים בשנה. המשך הגדלת התקציב הוא מהלך שתלוי במידה רבה בדמות שתאייש את תפקיד שר התיירות הבא.

סוד גלוי הוא שמדיניות משרד התיירות, כפי שהיא באה לידי ביטוי בהסכמים התקציביים עם משרד האוצר ובנהלי הסיוע של המשרד, מתעדפת את התיירות הנכנסת באופן ברור. לזכות המשרד ייאמר כי מספר התיירים שפוקדים את ישראל גדל בהתמדה: מתחילת השנה ועד לסוף חודש אוגוסט הגיעו לישראל 2.9 מיליון תיירים - 10% יותר לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

אלא שאל מול המספרים הללו טוען מנהל תחום האטרקציות התיירותיות באיגוד לשכות המסחר, עו"ד עמיר עופר, כי "משרד התיירות עסוק במרדף אחר הבאת תיירים לישראל. למעשה זה עיקר עיסוקו, וזה בא על חשבון הזנחה של תיירות הפנים, לרבות תחום האטרקציות בישראל. זה בא לידי ביטוי בכמה היבטים ואפילו בזה השיווקי, האתרים שמקודמים הם אתרי מורשת דוגמת מצדה או הגן הלאומי קיסריה כשאתרי בילוי כמו קייקים בנהר הירדן נשכחים. 

קיאקים במתחם רוב רוי על הירדן /  צילום: אורלי גנוסר
 קיאקים במתחם רוב רוי על הירדן / צילום: אורלי גנוסר

"תיירים שמגיעים לכל יעד בעולם מחפשים אילו אטרקציות יש באזורים שבכוונתם ולבקר, ולפי זה הם בונים את החופשה שלהם. בארץ זה מפוספס, גם עבור תיירים מבחוץ וגם עבור תיירי הפנים. למה הסיכוי שיהיה בישראל פארק כמו יורודיסני או פארק מים משמעותי יותר הוא בגדר חלום? כשבוחנים את אופציות הבילוי המשפחתיות בישראל, האלטרנטיבות לא מרובות. הקמה של אטרקציית תיירות כרוכה בהשקעה של 20 מיליון שקל לפחות. למשקיעים עדיף לבנות חדרים למלון, ומשרד התיירות אף מעודד את זה" .

הדרישה: תקציבים והכרה כ"עבודה מועדפת" 

השאיפה של איגוד לשכות המסחר נחלקת לשלושה רבדים עיקריים: ראשית, החלת התוכנית לעידוד יזמים לבנייה של בתי מלון באמצעים מענקים גם ליזמים שיבנו אטרקציות (דוגמת פארקי מים). התוכנית לעידוד מלונאים מתוקצבת בכ-110 מיליון שקל בשנה, והיא קובעת בין היתר מענק כספי. כך למשל, בבניית בתי מלון בדרגת אירוח עממית יזמים זכאים לתמיכה כספית בשיעור של 13%, מענק של 10% מוענק ליזמים שמסבים מבנים משרדיים לבתי מלון ועוד.

שנית, האיגוד דורש להקצות תקציבים לשדרוג המתקנים הקיימים. דרישה נוספת, שהיא ריאלית למדי, מבקשת להפוך את התחום המעסיק אלפי עובדים למוכר כ"עבודה מועדפת" עבור חיילים משוחררים, ולפיכך תזכה אותם במענק.

לין מזכיר כי אטרקציות תיירותיות מהוות תרומה משמעותית לפעילות בתי המלון הממוקמים לידן, כאשר חלק ניכר מהאטרקציות התיירותיות מפוזרות בפריפריה, "והן עוגן תעסוקתי חיוני שיש לשמרו, לטפחו ולחדשו". 

צרו איתנו קשר *5988