גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סוער, אבל קצת פחות: למה הקבוצות האנגליות ציננו פעילות בחלון ההעברות

חלון ההעברות בכדורגל האירופי נסגר השבוע עם שיא חדש של מסעות רכש יקרים - 5.5 מיליארד אירו בחמש הליגות הגדולות ביבשת • בצל הברקזיט, צניחת שער הליש"ט ומגבלות חדשות, הקבוצות מהממלכה הבריטית שבאופן מסורתי מובילות את הרכש, הפתיעו ושמרו על שפיות יחסית

ז'ואאו פליקס, ההעברה הגדולה של הקיץ / צילום: רויטרס
ז'ואאו פליקס, ההעברה הגדולה של הקיץ / צילום: רויטרס

עונת הציד בכדורגל האירופי הסתיימה השבוע עם סגירת חלון ההעברות הקייצי. זה היה חלון פרוע, שובר שיאים, שהוכיח בפעם המי יודע כמה שלכדורגל האירופי כמעט שאין גבולות. בשורה התחתונה, ההוצאה הכספית של הקבוצות בחמש הליגות הבכירות באירופה (אנגליה, ספרד, איטליה, גרמניה, צרפת) הסתכמה ב-5.5 מיליארד אירו - כך לפי דוח של פירמת החשבונאות דלויט.

זו הייתה הפעם הראשונה בהיסטוריה שנשבר מחסום ה-5 מיליארד אירו בקיץ אחד על רכש. הנתון החדש ניפץ את השיא הקודם שנרשם בקיץ 2018 ועמד על 4.6 מיליארד אירו.

האנגליות ממשיכות לשלם הכי הרבה

בכל חמש הליגות הגדולות הוציאו הקיץ יותר משהוציאו אי-פעם על רכש - בליגה הספרדית הסתכמה ההוצאה על רכש ב-1.37 מיליארד אירו, ולראשונה נחצה בה רף של מיליארד אירו בקיץ אחד; באיטליה נרשמה הוצאת שיא של 1.17 מיליארד אירו; קבוצות הבונדסליגה הגרמנית רכשו שחקנים ב-740 מיליון אירו; ובצרפת הסתפקו בנתון שיא של 670 מיליון אירו.

אלא שהכותרות הגדולות מעוותות מעט את המציאות. השוק בכללותו פחות סוער משנדמה. את הדוגמה הטובה ביותר לכך ניתן למצוא בפרמיירליג האנגלית - הליגה העשירה בעולם, הליגה הכי פחות הגיונית לכאורה בתחום הרכש.

ההוצאה של מועדוני הפרמיירליג על רכש הסתכמה הקיץ בשיא כל הזמנים, 1.55 מיליארד אירו. אבל בפועל ההוצאה נטו על רכש (רכישת שחקנים בניכוי מכירת שחקנים) לפי דלויט עמדה על 635 מיליון אירו.

במילים אחרות, קבוצת פרמיירליג הוציאה בממוצע על רכש 31 מיליון אירו נטו - 11% בלבד מהמחזור השנתי הממוצע של המועדונים באנגליה. זהו הנתון הנמוך ביותר בשבע העונות האחרונות, שבמהלכן כבר הגיעה ההוצאה בחלון ההעברות בקיץ לכמעט 17% מהמחזור. אם מביאים בחשבון שכמעט כל הקבוצות שומרות על רווחיות, הרי שמדובר בסכום סביר לגמרי.

מה קרה באנגליה שהעסק נרגע? קודם כול, הקבוצות מרוויחות הרבה יותר ולא מבזבזות הכול על רכש. בחמש העונות האחרונות עלתה ההכנסה הממוצעת לקבוצה ב-56% - ומסעות הרכש, מטורפים ככל שיהיו, לא מגיעים לסדר גודל הזה עדיין.

בנוסף, העלייה העקבית בשכר השחקנים בשנים האחרונות, שכבר הגיעה לרמה של 500 אלף ליש"ט לשבוע במקרים קיצוניים, מניחה בפני המועדונים סעיף הוצאה קבוע וכבד שמקשה מאוד על אירועי רכש פרועים.

אבל נראה שהסיבה המרכזית היא חוק שעבר בליגה האנגלית, שלפיו חלון ההעברות נסגר ערב המחזור הראשון של העונה. המשמעות: באנגליה הסתיימה חגיגת הרכש ב-9 באוגוסט, בעוד שבאירופה זכו הקבוצות לעוד שלושה שבועות ארוכים של פעילות.

הפער הזה הוא מאוד בעייתי לקבוצות האנגליות. מצד אחד, יש להן פחות זמן לסגור עסקאות גדולות - ולאלו לוקח לעתים להבשיל עוד כמה ימים או שבועות; מצד שני, האנגליות הופכות עם סגירת החלון באנגליה למטרת רכש על-ידי הקבוצות באירופה שעדיין פועלות בשוק ללא מגבלה.

משבר הברקזיט פוגע בקבוצות

את השפיות האנגלית אפשר להסביר גם בשתי קבוצות גדולות שסגרו את הברז: ליברפול שזכתה בליגת האלופות לא הרגישה צורך לתקן את הסגל ועסקה בעיקר בניסיונות לשמור עליו - היא רכשה שחקן אחד בלבד ב-1.9 מיליון אירו בלבד. צ'לסי, בעקבות האמברגו שהטילה עליה אופ"א בגלל מעבר על תקנות הפייננשל פייר-פליי, לא הייתה פעילה בשוק ורק מכרה שחקנים ב-136 מיליון אירו (בהם אדן הזאר ב-100 מיליון אירו לריאל מדריד).

פעילות ההעברות באירופה מושפעת מאוד גם מהשינוי בשערי המטבעות ומהאי-ודאות באנגליה סביב הברקזיט. הליש"ט שנשחקת משחקת תפקיד מרכזי - אם רק לפני ארבע שנים נהנתה הפרמיירליג מיתרון מול המועדונים בגוש האירו, בזכות יחס של כמעט אירו וחצי לליש"ט, את הקיץ הזה כבר עשו המועדונים באנגליה עם יחס המרה שהגיע בשלב מסוים ל-1:1.05 ליש"ט לאירו, שמשמעותו כוח קנייה הרבה פחות חזק.

לקבוצות אנגליות פחות כדאי לעשות היום עסקים בגוש האירו. וכך, מתוך 99 שחקנים שנרכשו בכסף על ידי קבוצות פרמיירליג, רק 34 עסקאות היו מול קבוצות היבשת בגוש האירו. כל השאר הן עסקאות בתוך בריטניה. בצד השני, הקבוצות האנגליות, שהמאזנים שלהן במטבע המקומי, יכולות ליהנות היום מעסקאות טובות בעבור מכירת שחקנים לגוש האירו.

לדוגמה, מנצ'סטר יונייטד שמכרה את רומלו לוקאקו לאינטר ב-80 מיליון אירו, קיבלה תמורתו 73 מיליון ליש"ט, סכום שהיה עומד על 61 מיליון ליש"ט אם העסקה הייתה מבוצעת ערב הכרזת הברקזיט לפני שלוש שנים.

הפער בין הערכות על הנייר למציאות בשטח

העסקה המעניינת ביותר של הקיץ היא זו שעשתה אתלטיקו מדריד - רכישת ז'ואו פליקס הפורטוגלי בן ה-19, ב-126 מיליון אירו. לא רק שזו הייתה ההעברה הכי גדולה הקיץ, אלא שמדובר בהעברה השלישית הכי גבוהה בהיסטוריה של הכדורגל. פליקס הוערך על ידי חברות שמתמחות בהערכת שוויים של שחקנים בסכום נמוך הרבה יותר - חברת החשבונות והייעוץ KMPG העריכה את השווי שלו בתחילת הקיץ ב-45 מיליון אירו; האתר transfermarkt שמתמחה בשוק ההעברות ובהערכות שווי נתן לו הערכה של 70 מיליון אירו.

איך הגיעה דווקא אתלטיקו, שלא נמנית עם הקבוצות העשירות או המכניסות בעולם, למצב שהיא משלמת על חלוץ ששיחק 13 דקות בלבד בעונה שעברה בליגת האלופות, סכום כה גבוה? "אפקט הלופ" המפורסם.

אתלטיקו שמכרה את אנטואן גריזמן לברצלונה עבור 120 מיליון אירו, מצאה את עצמה עם סכום כסף אדיר, שכמו במקרים דומים בעבר גורם מיד לעסקת נגד לא בהכרח הגיונית.

זה קרה לפני שנתיים גם לברצלונה, שמכרה את ניימאר לפריז עבור 222 מיליון אירו, וכעבור מספר חודשים רכשה את פיליפה קוטיניו מליברפול עבור 160 מיליון אירו (סכום שבהמשך הופחת בגלל אי-עמידה בתנאי יעד מסוימים) - כמעט פי שניים מהשווי המוערך שלו אז.

למה לקנות אם אפשר לשאול בזול

אלכסיס סנצ'ז הושאל הקיץ לאינטר, קוטיניו הושאל לבאיירן מינכן, חאמס סיים השאלה וחזר לריאל מדריד שנהנית משחקן הרכב בלי שנדרשה להוציא כסף לרכש. הרבה עסקאות של השאלת שחקנים ראינו הקיץ, במה שיכול להעיד כי הרגולציה של אופ"א מקשה בכל זאת על מועדונים להשתולל ללא גבולות.

עסקה במתכונת של השאלה טובה לעתים לשני הצדדים - הצד ש"נפטר" מהשחקן חוסך את עלויות השכר שלו וגם לא מאבד לחלוטין את הנכס; הצד שמקבל את השחקן, לא צריך להוציא עליו את סכום הרכישה המטורף, ובכך מקל על עצמו לעמוד ברף ההוצאה המותר של אופ"א ובתקנות "הברייק איבן".

לפי בדיקה של "פייננשל טיימס", בשנת 1992 רק 6% מכלל ההעברות בכדורגל האירופי בחמש הליגות הבכירות נעשו בעסקאות השאלה. עשור לאחר מכן עסקאות השאלה כבר תפסו 20% מכלל המעברים בין המועדונים, ואילו העונה היקף ההשאלות של שחקנים עלה ל-29% מההעברות. במילים אחרות, כל שחקן שלישי שעובר מועדון בחמש הליגות הגדולות עושה זאת בעסקת השאלה.

בחלק גדול מהמקרים הופכת ההשאלה למרכיב לבדיקת סיכונים, מעין "בדיקה לפני רכישה". קבוצות דורשות בהסכם ההשאלה אופציה לרכישה בתום תקופת ההשאלה. כלומר, אם השחקן היה טוב בשנת ההשאלה והוכיח את עצמו - אין סיבה שלא לרכוש אותו. לא מילא אחר הציפיות? חוזר למועדון האם שלו. 

עוד כתבות

שליחי Wolt, תל אביב / צילום: יח"צ

תנגוס בתן ביס? אפליקציית משלוחי האוכל Wolt מתרחבת לרמת השרון

אפליקציית המשלוחים, שהחלה לפעול בישראל לפני כשנה בת"א, מרחיבה את אזור הפעילות ונכנסת לרמת השרון ● להערכת החברה, השירות החדש מקצר את זמני ההמתנה למשלוח מ-90 דקות ל-31 דקות בממוצע ● כיום עובדת Wolt עם כ-500 מסעדות

ראובן הריסון (מימין) ורובי כיטוב, מייסדי חברת תופין (Tufin), בבורסת ניו יורק / צילום: יח"צ

הגדילו את המימוש: קרנות ההשקעה המחזיקות בתופין הישראלית מכרו מניות ביותר מ-70 מיליון דולר

שתי הקרנות עשויות להגדיל את היקף המכירה אם חתמי ההנפקה יבחרו לרכוש מהן עוד מניות ● במקרה שמרקר תממש את אופציית החתמים, היא תרד להחזקה של 12.3% מהחברה, וקטליסט תהפוך לבעלת המניות הגדולה בתופין

צילום: איל יצהר. צולם במפעל חלל של התעשייה האווירית

הישראלית הבכירה בתחום החלל ממליצה לישראל לשגר אישה לירח

ד"ר דגנית פייקובסקי, מהדמויות הבכירות בתחום האסטרונאוטיקה בעולם, מסבירה למה כדאי להשקיע בחלל, ולמה מומלץ למדינת ישראל שהאדם הבא שתשלח לחלל יהיה דווקא אישה

עמוס לוזון / צילום: איל יצהר

"לא שוכנעתי כי קיים סיכוי כלשהו לשיקומה של דורי בנייה"

כך כתבה היום השופטת איריס לושי-עבודי, לצד החלטתה להוציא צו לפתיחת הליכים לחברת דורי בנייה ● עם זאת, לא נסתם הגולל המשפטי על האפשרות לשיקום החברה

אבי ברזילי, מנכ"ל אפריקה נכסים / צילום: אירנה קוסטינסקי

ביג מגדילה את ההימור על אפי נכסים: רכשה מניות נוספות של חברת הנדל"ן המניב ביותר מ-400 מיליון שקל

בעקבות ההשקעה, שבוצעה במסגרת הנפקת מניות, הגדילה ביג את שיעור החזקתה באפי נכסים, המתנהלת ללא גרעין שליטה, ל-20% בהשקעה כוללת של 725 מיליון שקל ● מגה אור, המחזיקה ב-13% ממניות אפי נכסים, שמרה על חלקה בהשקעה של 83 מיליון שקל

חממה לגידול קנאביס/ צילום: shutterstock א.ס.פ.קריאייטיב

בג"ץ הקפיא את רפורמת הקנאביס הרפואי, איך יושפע השוק?

בסוף השבוע הקפיא בג"ץ חלקית את האסדרה החדשה בקנאביס וקיבע את המחיר למטופלים שקיבלו את הרישיון לפני הרפורמה, עד חודש מרץ • מה יקרה עכשיו ומה יכול משרד הבריאות לעשות כדי להפחית את המחירים בלי לגרור את המגדלים להפסדים • "גלובס" עושה סדר

פטיש דין משפט גזר דין עתירה דין וחשבון / צלם: פוטוס טו גו

עתירה: התקציב לשיקום שורדות זנות לא נוצל – ועלול לרדת לטמיון

המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות עתר לבית המשפט נגד משרדי הרווחה והאוצר, בטענה שהכסף המוקצה עבור שיקום נשים בזנות לא הגיע ליעדו, ועשוי לשוב לקופת האוצר עם תום השנה ● בית המשפט הורה למדינה לנמק בתוך שבוע מדוע לא נעשה שימוש בתקציב

ריאנאייר / צילום: שאטרסטוק

אפקט בואינג: ריאנאייר תסגור את הקו לנירנברג בחודש מרץ הקרוב

חברת הלואו קוסט מנמקת את המהלך בעיכוב בקבלת מטוסי הבואינג 737 מקס 10 ● המשמעות – ביטול הקו הישיר מת"א לנירנברג שבגרמניה הפועל כיום בתדירות של שתי טיסות שבועיות

פרויקט מחיר למשתכן ביבנה / צילום: אייל פישר

הממשלה אישרה: תוכנית מחיר למשתכן תוארך גם ל-2020

זאת בשתי פעימות: בפעימה הראשונה יימשך שיווק הדירות במסגרת התוכנית עד ליוני 2020; לאחר מכן, בכפוף למקור תקציבי ובאישור הממשלה, התוכנית תימשך עד לסוף 2020 ● כיוון שמדובר בממשלת מעבר, ההחלטה טעונה בחינה של היועמ"ש

מדף של מוצרי תנובה/  צלם:תמר מצפי

חגיגת קניות בנובמבר? לא לשוק המזון: קיטון של מעל 100 מיליון ש' במכירות

אף שרשתות המזון הצטרפו למבצעים של חודש נובמבר, ענף מוצרי הצריכה רשם ירידה של 2.7% ביחס לחודש המקביל בשנה שעברה

עם הפנים ל–2030 / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

עם הפנים ל-2030: מה יאפיין את המגמות בשוק הדיור בשנים הקרובות

אחרי שנה בלי ממשלה קבועה, הביקוש לדירות המשיך לעלות, וההיצע לא גדל מספיק ● הריבית הנמוכה מתדלקת עוד ועוד את הביקושים, ונראה שרק ב-2021 יוצגו תוכניות חדשות שיוכלו להשפיע על שוק הדיור

צוללת צבאית / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

הוועדה שלא קמה התחקיר שלא נעשה, הלקחים שלא הופקו: במערכת הביטחון לא למדו מפרשת הצוללות

ועדה שמונתה לקביעת כללים בנושאי רכש לא פעלה, ובכירים במערכת הביטחון טוענים כי לא הופקו לקחים ● משרד הביטחון: הוטלו מגבלות על עבודה מול מתווכים

אמיר אוחנה, שלמה (מומו) למברגר, אביחי מנדלבליט / צילומים: רפי קוץ, לשכת עורכי הדין

משפט שלמה של אוחנה ומנדלבליט: העימות של שר המשפטים והיועמ"ש על ממלא-המקום של שי ניצן

אמיר אוחנה מאמין ששלמה למברגר יכול לכהן כמ"מ פרקליט המדינה ● אבל למברגר הוא המועמד המועדף של היועמ"ש, ולאוחנה חשוב להראות שהוא הבוס ● למה ליאת בן-ארי לא מועמדת להחליף את שי ניצן? יכול להיות שהתשובה נמצאת בכלל אצל בודהא ● פרשנות

סידני אוסטרליה  / צילום: shutterstock אס.איי.פי קריאייטיב

הישראלית שדיווחה על "האצה בצמיחה": מניית אפסווילאג' הנסחרת באוסטרליה זינקה 53% ביום

החברה, המפתחת פלטפורמת תוכנה כשירות לניהול אפליקציות לקידום עסקים קטנים ובינוניים, צופה הכנסות חוזרות חודשיות של כ-105 אלף דולר - צמיחה של 50% ביחס לרבעון הקודם ושל 200% לעומת הרבעון המקביל

גלעד אלטשולר / צילום: איל יצהר

2019 הייתה שנה טובה לבתי ההשקעות - ובעיקר לאלטשולר שחם

בית ההשקעות, שהנפיק השנה בהצלחה את חברת הגמל שלו, מציג רווחים אדירים של 213 מיליון שקל מתחילת השנה - ונהפך לבעל היקף הנכסים השני בגודלו בשוק ההון הישראלי

מחאה על תוכנית לצמצם הפנסיה של עובדי חברות ממשלתיות בצרפת / צילום: Jean-Paul Pelissier, רויטרס

נמשכות שביתות התחבורה בצרפת; ביום רביעי תוצג תוכנית הרפורמה בפנסיות

היום ומחר תצומצם תנועת הרכבות ברחבי צרפת בכ-85%, ובפריז 14 קווי מטרו מתוך 16 יהיו סגורים ● הרקע למחאה - הרפורמה המקיפה שמתכננת הממשלה בפנסיות של עובדי החברות הממשלתיות

משה ברקת/ צילום: רפי קוץ

ברקת נגד חברת הייעוץ: "יש ריכוז כוח גדול מאוד אצל אנטרופי; איכות ההחלטות באסיפות הכלליות טעונה שיפור"

רשות שוק ההון פרסמה טיוטת דוח ביקורת חריף על תחום הייעוץ למוסדיים בהצבעות באסיפות כלליות ● על מהלך רגולטורי שמובילה הרשות ביחס לחברות הייעוץ נמתחת ביקורת מצד רשות ני"ע והמשנה ליועמ"ש ● גל סטאל, יו"ר אנטרופי: "הדוח נערך בלי שנעשתה כל פנייה אלינו. נראה כי מדובר בדוח רצוף שגיאות, הכולל פרשנות שגויה למציאות"

האחים יעקובי / צילום: אריק סולטן

אחים יעקובי: הניסיון לשקם את אורתם סהר הוביל להסדר חוב נוסף בחברה הבת

בדוחות של יעקובי לרבעון השלישי, החברה מחקה את יתרת השקעתה באורתם סהר בהיקף של כ-7 מיליון שקל וכן רשמה הפרשות של יותר מ-12 מיליון שקל בגין ערבויות שהעמידה "למזמיני עבודות ולספקים של אורתם סהר" ● אלה גררו את יעקובי להפסד רבעוני של 28 מיליון שקל

על בד דימונה / צילום: יח"צ

קריסתן של מניות חברות הבדים נמשכת - ותוצאות הרבעון אינן מעודדות

בזמן שמדדי המניות המובילים קרובים לשיא, ספגו מניות מגזר הבדים ירידות משמעותיות מתחילת 2019 והתרחקו 35%-70% מהשיא שרשמו בשנים 2016-2017 בבורסת ת"א ● אף אחת מארבע החברות - שלא"ג, עלבד, ספאנטק ואבגול - לא הצליחה לשפר את הכנסותיה ברבעון השלישי של 2019

נתניהו וריבלין / צילומים: איל יצהר ורויטרס

המתווה שלא היה: איך הפיל הליכוד על ריבלין הצעה לרוטציה

במערכת הפוליטית שוב עולות הקריאות לכבד את "מתווה הנשיא", וחוזרת המנטרה: שנה-שנתיים-שנה • אלא שריבלין מעולם לא הזכיר רוטציה ולא הציע שנתניהו ישוב לשנת הכהונה הרביעית • כיצד נולד הספין, איך הוא התגלגל, ואיך נראית רוטציה אמיתית? ● המשרוקית של גלובס