כחלון לא מתבייש להודות שהוא כבר לא הבוס במשרד האוצר, וזה לא נורא כל כך

הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מגבילות את חופש הפעולה של השרים ומעבירות את המילה האחרונה ליועצים המשפטיים • לא רק כחלון מבין זאת, גם המפגינים מול ביתו של עו"ד אסי מסינג, יועמ"ש האוצר • פרשנות

"98% מההנחיות שלי לא מקוימות", אמר שר האוצר משה כחלון בהקלטה שפורסמה השבוע. הדברים נאמרו במסגרת שיחה עם פעיל שהתלונן על כך שהיועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, פועל על דעת עצמו ומתעלם מהנחיות השר. כחלון לא מתבייש להודות שהוא כבר איננו הבוס במשרד האוצר. בהזדמנות אחרת אמר כחלון על מסינג כי "הוא מחליט בשבילי איזה קפה אני אשתה - נס או שחור". האמירות של כחלון מופרזות אך לא מופרכות. הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מגבילות מאוד את חופש הפעולה ושיקול הדעת של השרים ומעבירות את המילה האחרונה ליועצים המשפטיים של המשרדים. לא רק כחלון מבין זאת, גם המפגינים מול ביתו בחיפה עברו להפגין מול ביתו של מסינג במרכז הארץ (וזכו שם לקבלת פנים צוננת ורטובה).

שנת 2019 תיזכר כשנה שבה ניהלו פקידים את המדיניות הכלכלית במדינה. מסינג והממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, שהיו בסכנת הדחה אלמלא הקדמת הבחירות, הפכו בן לילה לקובעי המדיניות הכלכלית. שלטון הפקידים הזה הוא כנראה הארוך ביותר מאז הקמת המדינה. ב-26 בדצמבר 2018 החליטה הכנסת על פיזורה ועריכת בחירות. ממשלה חדשה לא תוקם לפני אוקטובר-נובמבר ותקציב המדינה הבא לא יונח על שולחנה לפני ינואר 2020. הכינוי "שנה אבודה" הודבק ל-2019 עוד לפני פיזור הכנסת בפעם השנייה, במאי השנה. אבל האם 2019 אכן הייתה גרועה כל כך? מצד אחד לא התקבלו החלטות מדיניות חדשות, לא קודמו רפורמות ולא הוחלט על שינויים מבניים. הטיפול בגירעון נדחה ל-2020, למעט העלאת מיסוי על רכב היברידי וצעדים נוספים שלא מצריכים חקיקה. מצד שני תקופת שקט כזו לא הייתה כאן מזמן. אף מהלך פופוליסטי ומזיק לקופת המדינה לא קודם. הושגה שליטה בהוצאות הממשלה. מלחמות השרים שככו, הרגולטורים והפקידים הבכירים עבדו בחופשיות ללא חרב על צווארם, קרבות התקציב וסכסוכי העבודה הגדולים הופסקו או שעברו להתנהל על אש קטנה. אפילו המאבק השנתי המסורתי של המורים הסתיים בקול ענות חלושה. באוצר התפנו לעסוק בדברים חשובים ופחות דחופים, בהתאם לחזון התקציב הדו-שנתי של יובל שטייניץ. אז אולי שנת הפוגה בין ממשלה לממשלה היא לא רעיון רע כל כך?

הנגיד מנער את הבנק. נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, הופיע השבוע פעמיים על בימות ציבוריות ודיבר בחופשיות רבה על תוכניותיו. כבדרך אגב הוא גילה שהקים בבנק ישראל ארבעה צוותי עבודה במסגרת תוכנית אסטרטגית שתבחן את כל היבטי הפעילות של הבנק: המדיניות המוניטרית, המערכת הפיננסית, השפעות הטכנולוגיה, דרכי איסוף המידע וניהול ותפעול כוח האדם בבנק. הבייבי של סטנלי פישר כנגיד היה חקיקת חוק בנק ישראל. אצל קרנית פלוג אלה היו הנושאים החברתיים וקידום מושג הצמיחה המכלילה. ירון מצטייר כנגיד שבא לנער את בנק ישראל, מוסד שמתואר לא פעם על ידי מבקריו כשמרני, מנותק ואפילו מנומנם. כמי שבא מחוץ למערכת ולמדינה, אין לירון שום מחויבות למסורת קשר אישי או מוסכמה. הוא סבור ובצדק שהתהפוכות של השנים האחרונות במערכת הבנקאית ובטכנולוגיה צריכות לקבל ביטוי בהתנהלות של הבנק המרכזי. בהצלחה. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988