בצלאל סמוטריץ' וניצן הורוביץ ראש בראש: מה מעמדו של בג"ץ

להפסיק את התערבות בית המשפט העליון או להצילו? • "גלובס" מפרסם את תפיסתם של השר בצלאל סמוטריץ' ממפלגת ימינה ושל ניצן הורוביץ יו"ר המחנה הדמוקרטי בנושא מעמדו של בית המשפט העליון

ניצן הורוביץ ובצלאל סמוטריץ' / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר. עיבוד: טלי בוגדנובסקי
ניצן הורוביץ ובצלאל סמוטריץ' / צילומים: שלומי יוסף, איל יצהר. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מעמד בית המשפט העליון - נדמה כי מאז בחירות 2015 זה אחד הנושאים שמסעירים את השיח הפוליטי. כל צד דבק בעמדותיו, בטוח שעמדות הצד השני הן הרס לדמוקרטיה הישראלית.

הוויכוח נסוב על בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.

לטענת השמרנים השיפוטיים, מאז "המהפכה החוקתית" בשנות ה-90 התגברה התערבות בג"ץ בחוקי הכנסת והממשלה ובמינויי שרים. לטענת הימין, בג"ץ חרג מסמכותו כשנכנס לתחום הפוליטי, ובשל "האקטיביזם השיפוטי" התערב גם בהחלטות בנושאי מדיניות ממשלתית שבהן לא התערב בעבר. למשל, בהרחקת מסתננים/פליטים, באי-הקמת כלא פרטי, במתווה הגז ועוד.

בית משפט אקטיביסטי
 בית משפט אקטיביסטי

לעמדתם, החלטות מהותיות צריכות להתקבל על-ידי נבחרי הציבור בכנסת ובממשלה, ולא על-ידי שופטים. לטענות אלה נוספו בימין תלונות על היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה. לטענתם, בשם "המשילות" יש לאפשר לשרים - ולא ליועצים המשפטיים - להחליט בעניין משרדיהם.

מהצד השני נשמעות טענות הפוכות. רבים בחברה הישראלית רואים בבג"ץ ובמערכת המשפט כמגנים חשובים מפני עריצות שלטונית, רמיסת זכויות המיעוט ואפשרות לקבלת סעד מפני התנכלות ממשלה דורסנית.

בישראל פוסלים פחות חוקים
 בישראל פוסלים פחות חוקים

לדברי המצדדים במערכת המשפט, ללא החלטות בג"ץ לא היו מתקבלות זכויות חשובות לקהילה הגאה, לנשים בצבא ובחברה, למיעוט הערבי ועוד. ובכלל, לדברי תומכי "האקטיביזם השיפוטי", בג"ץ ממעט לפסול חוקים: מקום המדינה נפסלו רק 18 חוקים, והיו אפס פסילות ב-2018-2019.

נזכיר כי בעשורים האחרונים הורחבה מאוד זכות העמידה (הפנייה לבג"ץ), צעד שיחד עם חקיקת שני חוקי היסוד שאפשרו את "המהפכה השיפוטית" (חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; וחוק יסוד: חופש העיסוק) מאפשרים לבג"ץ מרחבי תמרון גדולים והתערבות במקומות שבעבר השופטים לא נכנסו אליהם.

נראה כי כל עוד אין למדינת ישראל חוקה, הוויכוח הזה ימשיך להסעיר את הרוחות ואת השיח הציבורי בישראל.

בעבר הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "ישמור" על עצמאות וסמכויות בית המשפט, אך נדמה כי לאחר הבחירות האחרונות הוא זונח עמדה זו. לדוגמה, נראה כי נתניהו הסכים (לעומת העבר) לחקיקת "פסקת ההתגברות" שיזם הבית היהודי.

כעת, כשהבחירות יתקיימו בשבוע הבא, הגיע הזמן להעלות את נושא מעמד בית המשפט העליון לראש סדר היום.

בצלאל סמוטריץ'
למען הדמוקרטיה: להפסיק את התערבות בית המשפט

בצלאל סמוטריץ' בכנס לשכת עורכי הדין באילת / צילום: ליאב פלד
 בצלאל סמוטריץ' בכנס לשכת עורכי הדין באילת / צילום: ליאב פלד

המהפכה החוקתית, שקידמו נשיאי בית המשפט העליון ובראשם אהרן ברק, נטלה בכוח את הזכות לניהול המדינה מידי האזרח והעבירה אותה לשופטים ולפקידים בלתי נבחרים. בדרך לא הגונה ולא חוקית יצר בית המשפט מציאות שבה היכולת של האזרחים לקבוע מה הם ערכי המדינה ומדיניותה, היא מוגבלת. בפסקי דין ובהחלטות שוטפות של בית המשפט העליון, הופך הפתק בקלפי לבלתי רלוונטי. ● לקריאת המאמר המלא

ניצן הורוביץ
להציל את בית המשפט העליון

ניצן הורוביץ / צילום: איל יצהר
 ניצן הורוביץ / צילום: איל יצהר

אומנם דמוקרטיה היא שלטון הרוב, אבל צריך להישמר מעריצותו כלפי המיעוט. דמוקרטיה, או גרסתה המודרנית, היא גם זכות הפרט לחירות ולשוויון, ולפעמים כשהרוב או נציגיו רוצים לרמוס את זכויות המיעוט, לשסות ולהסית נגדו את ההמון, ראוי שיהיה בית משפט שיגן על הזכויות. ● לקריאת המאמר המלא

צרו איתנו קשר *5988