הסיפור המוזר על השלט שעיריית ירושלים דרשה להוריד מהמרפסת

עיריית ירושלים דרשה מאדם פרטי להסיר שלט שנושא את הכיתוב "אהוב את המלאכה ושנא את ההסתדרות", מאחר שלא קיבל רישיון לתלות אותו • בעבר פסק בג"ץ נגד פרקטיקה דומה

השלט שעיריית ירושלים דרשה להוריד / צילום: יונתן סורוצ'קין
השלט שעיריית ירושלים דרשה להוריד / צילום: יונתן סורוצ'קין

עיריית ירושלים הסירה שלט במרפסת פרטית בעיר, שנכתב בו "אהוב את המלאכה ושנא את ההסתדרות", כפרפרזה לדברי חז"ל במסכת אבות "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות" (רבנות בהקשר זה היא שררה, א"ג). את השלט תלה הפעיל האנטי-סוציאליסט יוני סורוצ'קין המנהל קמפיין ממושך נגד ההסתדרות.

בהקלטות שהגיעו לידי "גלובס" נשמעים פקחי העירייה מתקשרים ובהמשך מגיעים לביתו של סורוצ'קין בדרישה כי יסיר "כמה שיותר מהר" את השלט במרפסתו, בטענה כי לא קיבל רישיון מהעירייה לתלות את השלט. כשסורוצ'קין הציע לשלם עבור הרישיון, נמסר לו כי הדבר לא אפשרי, כיוון שהשלט "מהווה פגיעה ברגשות הציבור". לבסוף, נטען כי מדובר בהסתה נגד ההסתדרות, ובשל כך עליו להוריד את השלט.

סורוצ'קין סירב לדרישות העירייה, ושלח מכתב הטוען כי מדובר בפגיעה בחופש הביטוי ובקניינו הפרטי. עוד הוא טען כי מדובר באכיפה בררנית. "מבט חטוף ברחבי העיר ירושלים מלמד על שלטים רבים התלויים במקרקעין פרטיים, רבים מן השלטים מכילים תוכן פוליטי מובהק, וככל הידוע רבים מהם נתלו ללא קבלת רישיון. רבים מהם אף תלויים לאורך שנים באין מפריע".

עו"ד מורן רביבו, ראש צוות התביעה בעיריית ירושלים, הגיבה וכתבה כי "בתוכן המודעה ישנה פגיעה והסתה במשתמע נגד ההסתדרות. חופש הביטוי אכן הוא זכות יסוד שיש לכבדה, אולם כאשר זכות יסוד זו מתנגשת עם ערכים אחרים כמו תקנות הציבור ורגשותיו, יש לערוך איזון בין הזכויות והערכים האחרים. נוכח האמור, ומאחר שישנה פגיעה והסתה נגד ההסתדרות, רשאית העירייה לדרוש הסרת המודעה".

לאחר שסורוצ'קין עמד בסירובו, פקחי אגף השיטור והאכיפה בעיריית ירושלים הגיעו עם מנוף ונכנסו למרפסת כדי להסיר ולהחרים את השלט.

עורך דינו של סורוצ'קין, יצחק בם, שלח לעירייה התראה לפני הגשת עתירה מינהלית. לטענתו, "הסרת השלט בידי עובדי העירייה, בשל אי-הסכמה עם התוכן והמסר של השלט, מהווה ניסיון השתקה פסול. לעירייה אין שום סמכות לשקול שיקולים של תוכן ומסר בבואה לאכוף את חוק העזר".

עו"ד בם מוסיף וטוען כי "מדובר בפגיעה בזכות לקניין ולחופש הביטוי, וכי מעבר לכך הסרת השלט על-ידי פקחי העירייה נעשתה שלא כדין ובלא סמכות, מכיוון שלא ניתנו לפקידי העירייה סמכויות אכיפה באופן שיאפשר להם לעשות דין לעצמם ולהסיר את השלט בכוחות עצמם". 

שיקול-דעת רחב מאוד

מסמך שהגיע לידי "גלובס" מעלה כי רוב גדול של עובדי עיריית ירושלים מאוגדים באמצעות ההסתדרות, דבר המעלה לכאורה ניגוד עניינים חריף במאבקם נגד השלט השנוי במחלוקת. עו"ד בם כתב בפנייתו כי "ככל שיסתבר כי הפקידים אשר החליטו לדרוש את הסרת השלט והורו על הסרתו הם עצמם חברים בהסתדרות, הרי החלטתם ביחס לשלט המגנה את ההסתדרות התקבלה מתוך ניגוד עניינים בין עניינם האישי כחברים בארגון לבין חובתם המקצועית לאפשר חופש ביטוי נגד אותו ארגון".

בם מוסיף ומעלה טענה עקרונית היוצאת מעניינו של השלט הפרטני של סורוצ'קין. לטענתו, חוק העזר גורף מדי, ובשל כך איננו חוקתי, ודינו להתבטל. "חוק העזר מתנה הצגה של כל שלט, אף על גבי רכוש פרטי, אף שלט פוליטי שאינו מסחרי, בקבלת רישיון מן העירייה. הגבלה זו פותחת פתח רחב לאכיפה סלקטיבית של האיסור לאפליה בין תולי השלטים על בסיס דעותיהם הפוליטיות והחברתיות".

לאור זאת, עו"ד בם דורש כי העירייה תשנה את הוראות חוק העזר, באופן שההגבלות ודרישת הרישיון לא יחולו על שלטים לא מסחריים שהתושבים תולים אותם על קניינם הפרטי.

טענות לאכיפה בררנית

למרבה האירוניה, עו"ד בם מתבסס דווקא על חוות-דעתו של המשנה ליועמ"ש עיריית ירושלים, עו"ד דני ליבמן, מחודש יוני השנה. מכתבו של ליבמן עסק בדרישה של פעיל הר הבית עו"ד אביעד ויסולי כי עיריית ירושלים תסיר את השלט של הרבנות הראשית לישראל בכניסה להר הבית, האומר כי "על-פי ההלכה אסור לכל אדם להיכנס להר הבית". ויסולי טען כי מדובר בשלט לא חוקי, כיוון שהרבנות הראשית לא קיבלה רישיון להצבת השילוט, וכי מדובר בשלט הפוגע ברגשות אנשים העולים להר הבית.

יועמ"ש עיריית ירושלים, עו"ד ליבמן, דחה את הבקשה וקבע כי "בתיאום עם מחלקת שילוט באגף קידום עסקים ועם הפיקוח העירוני, תשובתנו היא כי מחלקת השילוט בעיריית ירושלים, ככלל, אינה פועלת כלפי שלטים ללא רישיון שאין בהם פרסום מסחרי". ליבמן כותב כי אכיפת הדין נגד השלט של הרבנות הראשית "עלולה להיחשב כאכיפה בררנית אסורה".

יש לציין כי בג"ץ פסק בשנת 1996 נגד עיריית באר-שבע שהסירה שלטים שמתחו ביקורת על תפקוד ראש העיר והשאירה על כנם שלטים אחרים. השופט יצחק זמיר כתב כי "העירייה לא ביקשה לאכוף את סעיף 2 לחוק העזר המחייב רישיון להצגת שלט או מודעה, מתוך דאגה לחזות העיר או לבטיחות התושבים, אלא היא ביקשה להשתמש בסמכות שסעיף 16 לחוק העזר מקנה לראש העירייה כדי להפעיל צנזורה נגד ביקורת על ראש העירייה. אין ספק כי זהו שיקול זר לחוק העזר, כמו גם לפקודת העיריות, והוא אינו יכול לבסס החלטה להסיר את הכרזות שהוסרו".

תגובת עיריית ירושלים: "הצגת שלט על מרפסת ללא רישיון אסורה על-פי חוק עזר לירושלים שילוט. אין זה משנה מה הכיתוב שעל השלט. בוודאי כאשר הכיתוב פוגעני. העירייה נתנה מספר התראות להורדת השלט, והבעלים לא הוריד את השלט ולא ביקש רישיון. אשר על כך פעלה העירייה להסרת השלט, בהתאם לדין".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988