ישראל היא סטארט-אפ ניישן? אז למה חצי מהמפלגות לא עוסקות בהייטק

כולם מדברים על ההייטק כמנוע הצמיחה של המשק, אבל כמעט אף אחת מהמפלגות לא מחזיקה במצע מסודר בנושא • למרות פניות חוזרות, רק חמש מפלגות הסכימו להשיב על שאלות בנוגע לנושאים הבוערים בתעשייה • אלה שכן ענו, טענו בעיקר שצריך לשים דגש על החינוך וההכשרות כדי לפתור את בעיית כוח האדם

חצי מהמפלגות  לא עוסקות בהייטק / צילומים: שלומי יוסף, דוברות הכנסת, איל יצהר, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי
חצי מהמפלגות לא עוסקות בהייטק / צילומים: שלומי יוסף, דוברות הכנסת, איל יצהר, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

אין הרבה סוגיות שמטרידות את ראשי ענף ההייטק, שבעשור האחרון נהנה מפריחה בקנה מידה בינלאומי. ואולם מעט הסוגיות שכן מטרידות אותו הן קריטיות ליכולת של ישראל ליהנות מהמשך הפריחה גם בעשורים הבאים: הדאגה בנוגע לרמת החינוך הטכנולוגי בבתי הספר ובתיכונים, המחסור במפתחים, והתחרות על הטאלנטים מול הענקיות הרב לאומיות - הן אולי המרכזיות שבהן.

ההייטק הישראלי הוא סיפור הצלחה, אבל לא לעולם חוסן | פרשנות

מי שלקח על עצמו לנסות להעלות גבוה יותר בסדר היום הציבורי את הסוגיות שמטרידות את ראשי ענף ההייטק הוא איגוד ההייטק הישראלי, הפועל במסגרת התאחדות התעשיינים. האיגוד שלח לכל המפלגות המיוצגות בכנסת היוצאת והמתמודדות לכנסת הבאה, רשימה של 11 שאלות שמטרתן להציף את הקשיים איתם מתמודדת תעשיית ההייטק, ולבקש להבין מה עמדת המפלגות לגביהן ואיזו מדיניות הן מבקשות לקדם לאחר הבחירות והקמת הממשלה הבאה.

בחלק מהשאלות שמציג האיגוד מובלעות הנחות היסוד והאינטרסים של התעשיינים - כמו למשל בשאלה "מהי עמדת המפלגה אודות הרגולציה הכבדה בתעשיית ההייטק בישראל לעומת חו"ל?", או "כיצד תפעלו לעודד חברות בינלאומיות נוספות כגון אינטל להשקיע בישראל?", או "הסיבה העיקרית לעזיבה של חברות הייטק ישראליות לחו"ל היא הבירוקרטיה המתחזה במקרים רבים לרגולציה". ועדיין, הסוגיות שמציף איגוד ההייטק משקפות גם את מכלול הטענות שאנו שומעים שוב ושוב בראיונות ובשיחות רקע.

השאלון שנשלח למפלגות הוא ככל הנראה חלק ממהלך רחב שהתאחדות התעשיינים מנסה לקדם באחרונה, במסגרתו מופץ בימים אלה קמפיין חוצות אגרסיבי תחת הכותרת "מנהיג אמיתי בוחר בתעשייה", עם תמונות של דונלד טראמפ, אנגלה מרקל ועמנואל מקרון. עם זאת, יש לציין שאת היוזמה לפרסם את השאלות למפלגות ואת תשובותיהן יזם איגוד ההייטק עוד בזמן מערכת הבחירות הקודמת, בתחילת השנה. באותה מערכת בחירות דובר רבות על העובדה שמפלגת השלטון, הליכוד - אינה מפרסמת מצע. ואולם לא רק הליכוד - אלא כל שאר המפלגות - לא השיבו לפניית ההתאחדות ולפניית "גלובס" שבאה בעקבותיה.

עתה, לקראת מועד ב' של הבחירות, פנינו למפלגות פעם נוספת. לאחר ארבע פניות מתועדות של איגוד ההייטק ושלוש פניות של "גלובס", התקבלו תגובות מלאות של חמש מפלגות בלבד: כחול לבן, ישראל ביתנו והמחנה הדמוקרטי, ותגובה חלקית של מפלגה נוספת - יהדות התורה. ימינה והרשימה המשותפת שלחו את התייחסותן רק לאחר פניות "גלובס".

מה נשאלו המפלגות ומה הן השיבו?

1. איך אתם מתכוונים לטפל במחסור בעובדים?

2. האם צריך לאפשר לחברות להעסיק עובדים שקיבלו ויזת עובדים זרים?

3. האם בריחת המוחות ופתיחת מרכזי פיתוח ישראליים בחו"ל היא תופעה בעייתית?

4. האם צריך להרחיב את לימודי התכנות בבתי הספר?

5. האם המדינה צריכה להתערב בהשקעות בתעשיית ההייטק?

כחול לבן

1. הקמת מרכזי הכשרה מקצועיים במקצועות שאינם דורשים לימודי תואר אקדמי רב שנתי, בדומה לעמק הסיליקון.

2. לעובדים שעבודתם בחברות ישראליות חיונית להצלחתן ואין אפשרות למצוא עבורם חלופות מקומיות.

3. סדר יום המבוסס על תכנון של כל תחומי החיים לשלושים השנים הקרובות ישכנע אזרחים ישראלים לחזור הביתה.

4. מהגיל הרך.כחול לבן תעודד למידת שפות תכנות כבר בבתי הספר היסודיים.

5. מתן תמריצים שונים והחלת תקנות המס המקובלות בישראל (pre-ruling) עבור משקיעים זרים באופן שיטתי ומעוגן בחוק.

ימינה

1. תוכנית ממשלתית לתמרוץ עובדים לחזור לתעשייה ולאקדמיה לאחר שנים בודדות. נתמרץ חברות להכשיר כוח אדם עם הטבת מס כנגד הוצאותיהן.

2. הכרחי לאפשר לעובדים ברמה גבוהה להיכנס לארץ. נפעל לקידום פרויקט לתמרוץ עלייה מארה"ב לישראל עם דגש על ההייטק.

3. יש עזיבה מסוימת אך לא נכון להגדירה כנהירה. מדינת ישראל אטרקטיבית בהייטק, אך אינה אטרקטיבית בתחומים אחרים כגון יוקר המחיה והדיור.

4. משזינק מספר התלמידים שלומדים מתמטיקה, יש לקדם רפורמה בלימוד מדעי ההייטק והמחשב בבתי הספר העל יסודיים.

5. מעבר למדען הראשי, מדינת ישראל לא צריכה להשקיע ישירות בהייטק, אלא להשקיע בהגדלת מספר המהנדסים ובחינוך טכנולוגי.

ישראל ביתנו

1. ליזום תוכנית מסובסדת להכשרות והסבות מקצועיות, ולעודד את המגזר החרדי ואת המגזר הערבי להיכנס לשוק התעסוקה.

2. אפשרות שניתן לשקול, ובלבד שתיעשה לטווח זמן מוגבל ותלווה בהשקעה בהכשרת כוח אדם מקומי.

3. בעבר הממשלה פעלה במסגרת התוכנית הלאומית להשבת המוחות, והגיע הזמן שהיא תחזור לפעול.

4. שילוב נושאי הייטק הכרחי לבתי הספר היסודיים כהכנה לחינוך העל יסודי. שפת התכנות היא בסיס שניתן להתחיל וללמד בכל בתי הספר.

5. לבחון את כוונת החברות לעתיד הרחוק ולתמרץ בהתאם. לחייב את קרנות הפנסיה להשקיע בהייטק 2% מהשקעותיהן.

המחנה הדמוקרטי

1. להכין תוכנית חירום להכשרת עשרות אלפי עובדים בשנים הקרובות.

2. תומכים במתן ויזת עובדים זרים להייטק במקרים בהם חסרים עובדים ישראלים מיומנים, במספר מוגבל ולזמן מוגבל.

3. נהירת המוחות ומרכזי הפיתוח לחו"ל מסוכנת לא רק לעתידו של ההייטק, אלא לעתידה של המדינה.

4. מתן דגש ללימודי ההייטק בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, בבתי הספר הערביים והחרדיים.

5. העלאת תקציב הרשות לחדשנות. צמצום הרגולציה לרמה הסקנדינבית.

הרשימה המשותפת

1. חיזוק מערכת החינוך, ההכשרה המחקר והפיתוח בפריפריה של הכלכלה הישראלית.

2. פתרון נקודתי ומוגבל, שלא יכול להחליף את הצורך בצעדים ממשלתיים עתירי תקציב בתחום החינוך לטובת הכשרת כוח עבודה מקומי איכותי.

3. להשקיע בפיתוח ההון האנושי המקומי כדרך להפוך את עלויות הייצור הגבוהות יותר בישראל לכדאיות.

4. כיום משולבים נושאי הייטק במספר בתי ספר, אך ניתן לזהות פריסה לא שוויונית של ההזדמנויות. יש לשאוף לתת לכל התלמידים המעוניינים אפשרות לפתח יכולות בתחום.

5. השקעה בחינוך בתחומים עתירי ידע תהווה השקעה ארוכת טווח, שתותיר אחריה תשתית אנושית כנכס קיים גם אם החברה הבינלאומית תעזוב. 

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988