גדעון סער טען שהסכמי עודפים לרוב מיטיבים עם המפלגה הגדולה. בדקנו

ח"כ גדעון סער טען כי "רשימה שקיבלה יותר קולות לרוב תזכה במנדט העודף. בבחירות הקודמות גם לכחול לבן וגם לישראל ביתנו לא היה הסכם עודפים" • בדקנו אם זו עובדה או משאלת לב • המשרוקית של גלובס

המשרוקית בעקבות הסכמי העודפים / צילום: גיל ג'יבלי, גלובס
המשרוקית בעקבות הסכמי העודפים / צילום: גיל ג'יבלי, גלובס

מי צפוי להרוויח מהסכם העודפים בין ישראל ביתנו לכחול לבן? בראיון לגלי צה"ל הייתה לח"כ גדעון סער מהליכוד תשובה נחרצת: "מתמטית, סטטיסטית", הוא אמר, "ידוע שבדרך כלל הרשימה שקיבלה יותר קולות תזכה לקבל את העודפים - במקרה הזה כחול לבן". סער טען שלהסכם בין שתי הרשימות תהיה משמעות קריטית בבחירות הקרובות, שכן "בבחירות הקודמות גם לכחול לבן וגם לישראל ביתנו לא היה הסכם עודפים".

נתחיל בטענה השנייה והקלה לבדיקה: בבחירות אפריל 2019, כחול לבן אכן לא התקשרה בהסכם עודפים עם שום רשימה. לישראל ביתנו, מנגד, היה הסכם עם הימין החדש. הוא לא מומש משום שהימין החדש לא עברה את אחוז החסימה, ולכן לא השתתפה בחלוקת המנדטים העודפים. 

ועכשיו לחלק הקשה. הסכמי עודפים הם סידור שנועד לתת לרשימה יתרון מול המתחרות בשלב ייחודי של חלוקת המנדטים: זה שמתרחש אחרי שכל רשימה "קנתה" X מנדטים שלמים במחיר ששווה ל-1/120 מהקולות הכשרים. לכל רשימה נשארו לרוב כמה אלפי קולות שלא מספיקים למנדט, ובכנסת נותרו כמה כיסאות שלא "נמכרו".

את החלוקה עושים בסדרה של מכרזים. השיטה, שמבוססת על חישוב "מודד רשימה", מוסברת בכתבתו של דורון ברויטמן על הקולות האבודים של מערכות הבחירות האחרונות. אבל ברמה האינטואיטיבית, היא שואלת שאלה היפותטית: אם ניתן למפלגה עוד מנדט, ונניח שהיא "שילמה" על כל המנדטים בכל הקולות שלה - כמה בממוצע היא תשלם על מנדט? את המנדט ניתן לזו ששילמה הכי הרבה.

כדי לחשב מודד לרשימה, כותבים במונה את כלל הקולות שלה, ובמכנה את מספר המנדטים השלמים + 1. ככל שיש לרשימה יותר מנדטים, ההשפעה היחסית על המכנה יורדת (ההבדל בין 30 ל-31 קטן מההבדל בין 5 ל-6), והמודד "נפגע" פחות. התופעה הזאת גורמת לכך שסטטיסטית, ביותר מ-50% מהמקרים המודד של הרשימה הגדולה יהיה גדול יותר.

הסכם עודפים נועד לנצל את היתרון הזה: שתי הרשימות מתחרות במכרז בצוותא, ולכן יש להן סיכוי גבוה יותר לקבל את המנדט. הצרה היא שאחרי הזכייה, רק אחת מהן יכולה לקבל אותו. מה עושים? עורכים מכרז פנימי בין שתיהן באותה שיטה כמו קודם. שוב יש סיכוי גבוה יותר לגדולה.

אלא שהיתרון הזה קל בלבד. בבחירות אפריל מומשו ארבעה הסכמי עודפים, ובשניים קרה ההיפך. יהדות התורה הייתה קטנה מש"ס במנדט אחד וזכתה בעודף, וכך גם איחוד הימין - שהייתה קטנה פי תשעה מהליכוד.

■ בשורה התחתונה: דבריו של סער חצי נכונים. שיטת חלוקת המנדטים העודפים מעניקה יתרון קל לרשימות גדולות. בבחירות אפריל 2019 כחול לבן לא חתמה על הסכם עודפים, אבל לישראל ביתנו היה הסכם עם הימין החדש.

תחקיר: ארן רונדל

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988