גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מהפכת חדלות פירעון ושיקום כלכלי יוצאת לדרך

ביום ראשון ייכנס לתוקף "חוק חדלות פירעון החדש", שצפוי לחולל מהפכה בתחום ונחשב לאחד ממהלכי החקיקה הגדולים והמורכבים בשנים האחרונות ● בין היתר קובע החוק כי תהליך השיקום של חייבים יוגבל ל-4 שנים, שבסופן יקבל החייב פטור מחובותיו ● החוק הוליד גם מחלקת חקירות חדשה של הכנ"ר, שתהפוך לעצמאית ותקבל סמכות לקיים חקירות פליליות

עו"ד סיגל יעקובי, כונסת הנכסים הרשמית / צילום: כפיר זיו
עו"ד סיגל יעקובי, כונסת הנכסים הרשמית / צילום: כפיר זיו

ביום ראשון ייכנס לתוקפו "חוק חדלות פירעון החדש", שצפוי לחולל מהפכה גדולה בתחום חדלות הפירעון ונחשב לאחד ממהלכי החקיקה הגדולים והמורכבים ביותר שנעשו בישראל בשנים האחרונות. החוק החדש, המחליף חקיקה מנדטורית בת למעלה מ-80 שנה, מגדיר כמטרה ראשונה את השיקום הכלכלי של החייב וקובע, בין היתר, כי תהליך השיקום של חייבים יוגבל ל-4 שנים, שבסופן יקבל החייב פטור מחובותיו.

מטרת החוק החדש היא לסייע בשיקום כלכלי של חייב יחיד ולקדם את שילובו מחדש במרקם החיים הכלכלי. בנוסף, החוק נותן כלים שעשויים לסייע בהגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים.

בבסיס החוק ניצב העיקרון שלפיו התכלית הראשונה במעלה במקרה של כניסה לחדלות פירעון היא שיקומו הכלכלי של החייב, ולא הגנה על האינטרסים של הנושים ומקסום הליכי הגבייה. בהתאם, החוק החדש יקל במידה משמעותית על חייבים להיכנס ולנהל הליכי חדלות פירעון במטרה להביא לשיקום ולהפטר מחובות, ומצד אחר הוא מטיל מגבלות משמעותיות יותר על יכולות הגבייה של הנושים לסוגיהם.

החוק מבטא גישה חברתית מובהקת של מעבר מהתייחסות לחייב כאל מישהו שיש להטיל עליו אות קלון - לגישה שלפיה לא כל היקלעות למשבר כלכלי היא בהכרח מעשה רמאות. עם זאת, החוק מתייחס באופן מחמיר אל מי שהגיע למצב של חדלות פירעון בשל מעשי רמייה, אל מי שנוהג בחוסר תום-לב ואל מי שמנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון, ואף מקנה לכונס הנכסים הרשמי (הכנ"ר) סמכויות פליליות במקרים כגון אלה.

במקביל, תכליתן של הוראות רבות בחוק היא להגדיל את שיעור החוב שייפרע לנושים ולהשיא את ערך נכסי החייב. כך, למשל, החוק קובע כי 25% מהנכסים המשועבדים בשיעבוד צף (שיעבוד שאינו שיעבוד על נכס ספציפי של החייב) יועברו לטובת הנושים הכלליים. הציפייה היא כי מהלכים אלה צפויים להגדיל את חלקם של הנושים ה"רגילים" - ספקים, אנשים פרטיים ואחרים. 

עיקרי המהפכה

בתחום שיקום החברות, הרפורמה יוצרת תשתית לקידומם של הסדרי חוב בשלבים מוקדמים של הקשיים הכלכליים שבהם נתקלת החברה, באמצעות "משא-ומתן מוגן" - היוצר סביבה בטוחה המאפשרת קידום מהיר ויעיל של הסדרי חוב, מתוך תקווה כי כלי זה יסייע בצמצום תופעת "התספורות". כמו כן, הרפורמה מטילה חובה על נושאי משרה בחברה לצמצם את היקף חדלות הפירעון ערב פתיחתם של הליכי חדלות הפירעון.

בנוסף, נקבע בחקיקה החדשה כי ניהולם של חלק נכבד מההליכים של יחידים-חייבים (להבדיל מתאגידים) יועבר מבתי המשפט לכנ"ר ולמערכת ההוצאה לפועל. בין היתר, החוק החדש מעביר חלק משמעותי מניהול ההליכים של חדלות פירעון של יחידים למערכות מינהליות, וכך מבקש לתרום לקיצור ההליכים והפחתת הנטל הביורוקרטי.

על-פי החוק, חייבים יחידים שחובותיהם נמוכים מ-150 אלף שקל יהיו באחריות רשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל לשעבר), ואילו חייבים שחובותיהם עולים מ- 150 אלף שקל יהיו באחריות האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים הרשמי, שמעכשיו ייקרא "הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי".

החוק יקנה לפרקליטים, שהוסמכו לכך על-ידי כונסת הנכסים הרשמית, סמכויות לקבלת החלטות בהליכים של חייבים יחידים. למעשה, הממונה יהיה אחראי על ניהול רוב הליכי חדלות הפירעון של היחיד. מתן הצו לשיקום כלכלי יינתן בידי בית משפט השלום. ההליך יהיה קצוב לתקופה בת 48 חודשים מעת פתיחתו. בקשות שדורשות הכרעה בזכויות צדדים שלישיים או נוגעות להחלטות מסוימות, כדוגמת מימוש דירת המגורים של החייב, תהיינה בסמכות בית משפט השלום.

מחלקת חקירות עצמאית

עוד בעקבות חקיקת החוק, הוקמה מחלקת חקירות חדשה של כונס הנכסים הרשמי, שהחל מיום ראשון תהפוך למחלקה עצמאית ובעלת סמכויות לקיום חקירות פליליות. החוק מקנה לכונס הרשמי סמכות לבצע חקירה פלילית מקיפה בענייו של חייב שניתן נגדו צו כינוס, ובכלל זה בדבר הכנסותיו, הוצאותיו, חובותיו ונכסיו, בדומה לסמכויות הנתונות לגופי חקירה אחרים במדינה, בהם המשטרה, רשות המסים ועוד.

פעמים רבות עולות טענות כלפי פושטי רגל כי הם מסתירים נכסים אצל קרוביהם, חיים ברמת מחיה גבוהה מאוד ומבקשים פטור מחובותיהם תוך מרמה כלפי הנושים והמדינה. במסגרת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי החדש הוענקו לחוקרי הכונס הרשמי סמכויות חקירה פליליות שנועדו לאתר את המקרים הללו.

פעולות החקירה במחלקה האמורה נעשות על-ידי חוקרים מקצועיים ביחידת החקירות - רואי חשבון, כלכלים ועורכי דין - בהדרכה ובהכוונה של מנהל מחלקת החקירות. החל מינואר השנה, כחלק מההערכות לכניסת החוק לתוקפו, החלה היחידה לפעול כיחידה עצמאית, הפרוסה במספר מוקדים ברחבי הארץ. בתקופה זו הגישה המחלקה 4 כתבי אישום נגד פושטי רגל; 33 תיקים נמצאים בשלבי חקירה גלויה; 19 תיקים נמצאים בשלבי חקירה סמויה; ב-7 תיקים הסתיימה החקירה והם ממתינים להחלטה על נקיטת אמצעים; ו-19 תיקים הסתיימו כתוצאה מהחקירה בהסדרים המיטיבים עם הנושים.

התקנות המלוות את חוק חדלות פירעון ומאפשרות את יישום חלק מהוראותיו, גובשו בעקבות עבודת מטה מאומצת בהובלת המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט כלכלי), עו"ד מאיר לוין, והמשנה לכונס הרשמי במשרד המשפטים, עו"ד אורי ולרשטיין. התקנות מסדירות הן את ההיבטים המשפטיים של ההליך והן היבטים טכנולוגיים הנוגעים לדרך ניהול ההליך. התקנות שנחתמו על-ידי שר המשפטים מהוות את הבסיס המרכזי הנדרש ליישום החוק.

לדברי עו"ד סיגל יעקובי, כונסת הנכסים הרשמית, "הכונס הרשמי קיים במשך 3 השנים האחרונות היערכות משמעותית לקראת כניסתו לתוקף של החוק. אנחנו נעשה את כל הנדרש על-מנת להבטיח ניהול ההליכים, כדי להבטיח את הגשמת תכליותיו של החוק וניהול יעיל של ההליכים". 

"חוק חשוב וטוב - אך טמונים בו קשיים"

לדברי עו"ד ד"ר איתי הס, שותף ומנהל מחלקת פירעון במשרד אגמון ושות', רוזנברג הכהן ושות', "הגם שמדובר בחוק חשוב וטוב, עדיין טמונים בו מספר קשיים, שיש מקום לדון בהם ולשקול לתקנם במרוצת הזמן". 

אחד הנושאים הללו, לדבריו, נוגע להטלת אחריות חדשה על נושאי משרה. "סעיף 288 בחוק מטיל, בתנאים מסוימים, על דירקטור ומנכ"ל של חברה אחריות אישית לאי צמצום חדלות פירעון. "התכלית מבורכת - עידוד פנייה להליכי חדלות פירעון מבעוד מועד. אולם מדובר בהרחבה של חובות הזהירות והנאמנות שחלות על נושאי משרה לפי דיני התאגידים, באופן אשר עלול ליצור ניהול מתגונן, או חשיפה לחיוב אישי בלתי מוצדק. הסעיף מעלה מספר שאלות יישומיות, ולטעמי אף עלול להתנגש עם כלל שיקול הדעת העסקי בסביבת חדלות הפירעון". 

נושא נוסף המעורר קשיים, לדברי עו"ד הס, מתייחס לאופן מינוי בעלי תפקיד בהסדרי הבראה של תאגידים. "כאשר חברה שוקלת אם לפנות להקפאת הליכים ולהליכי הסדר, אחת השאלות הראשונות שנשאלות היא מי ינהל את ההליך. משקלו של הנאמן בהצלחת המהלך, ובהובלת החברה לעבר הכיוון הטוב ביותר האפשרי (לטובת כולם, לא רק לטובת אינטרס מסוים), הוא קריטי. לפיכך, לבעלים ולמנהלים חשוב לדעת שהחברה תהיה מסורה בידיים טובות במסגרת ההליך. הקושי הוא שהחוק שלל כמעט לחלוטין את האפשרות שלהם להשפיע על זהות בעל התפקיד. הם יכולים להמליץ, אבל הוראות החוק מקנות עדיפות להמלצת הממונה, והפרקטיקה הקיימת כבר היום היא שלא מתייחסים כמעט כלל להמלצת החברה. המלצה כזו אפילו יוצרת התנגדות".

לדברי עו"ד הס, מנגנון כזה יוצר תמריץ שלילי ביותר לחברות להיכנס להליך הקפאת הליכים, והתוצאה תהיה אחת משני תרחישים: "או שהחברה תדחה ככל הניתן את הפנייה לבית המשפט ותגיע מאוחר מדי, כשכבר כלו כל הקיצין, ומצבה הכלכלי כבר לא מאפשר שיקום והבראה; או שמנהלי/בעלי החברה ינסו להיכנס להליך של הסדר נושים ללא הקפאת הליכים, כדי להימנע ממינוי נאמן. זה אפשרי אבל מחייב התנהלות של החברה תחת עיקולים והליכים משפטיים שמקשים מאד על גיבוש הסדר ועל הניהול השוטף שלה".

לדבריו, כבר היום ניתן לזהות נטייה של השוק והמלצות של עורכי הדין העוסקים בכך לעבר בחירה במנגנון זה. "למעשה, אופן מינוי הנאמן בחוק מקשה מאד על השימוש במכשיר המשפטי החשוב ביותר שהוא יכול להעניק לחברות במצוקה - הקפאת הליכים. ההמלצה שלי היא שהחוק יתוקן כך שכאשר מדובר בבקשה להבראה, להבדיל מפירוק, ברירת המחדל תהיה הפוכה - תינתן עדיפות למינוי הנאמן שהחברה הציעה".

נקודה שלישית עליה מצביע עו"ד הס היא ריבוי הפורומים המשפטיים שיוצר החוק לטענתו. "על-פי החוק החדש, חייב מתחת ל-150 אלף שקל צריך לפנות להוצאה לפועל, מעל סכום זה לממונה, בקשת נושה תוגש לבית משפט השלום, הליכים הנוגעים לתאגידים ינוהלו בבית המשפט המחוזי, ובקשה שכורכת גם חייב פרטי וגם תאגיד - למחוזי. למרות שמדובר בדין מהותי דומה עד זהה, ריבוי הפורומים עלול להביא לשונות רבה בין הליך להליך: האם רשם הוצאה לפועל שוקל את אותם שיקולים, ובאופן דומה, לשופט שלום? לממונה? האם ניהול התיק יתבצע על-פי מדיניות משפטית דומה בערכאות השונות?". 

שאלה נוספת נוגעת לאופן ניהול ההליך מבחינה מינהלית. "אם, למשל, ניהול התיקים אצל הממונה יוכיח את עצמו כיעיל, או להפך, זה עלול לעודד פורום-שופינג על-ידי חייבים", אומר עו"ד הס. 

שיקום חייבים - מה המשמעות?

עו"ד הס מעלה בנוסף את השאלה מה המשעות של שיקום החייבים - המטרה העומדת בבסיס הרפורמה. לדבריו, "החוק מעלה על נס את הצורך בשיקום הכלכלי של החייבים, ורוח השיקום מפעמת בו, אבל חסרים בו סעיפים אופרטיביים שיפרטו את הרוח הזו למעשה. למעט האפשרות לשלוח חייבים להכשרה כלכלית, אין בחוק התמודדות עם קשיי השיקום שחווים חייבים במהלך ההליך ולאחר סיומו.

"שתי הבעיות המרכזיות שחייבים רבים מדווחים עליהן הן חוסר היכולת לעשות שימוש בהמחאות, וכתוצאה מכך קושי בעיקר מול משכירי דירות (ואז מתפתחת פרקטיקה של שכירות באמצעות אחר, או תשלום מזומן גבוה יותר או עלויות אחרות שנגזרות מחוסר היכולת לפרוס תשלומים ולתת בטחונות), והקושי בהתנהלות מול המערכת הבנקאית - רבים מהחייבים מתקשים לנהל חשבון בנק נורמטיבי גם לאחר קבלת ההפטר. מרבית הבנקים לא מעניקים להם אשראי בשום צורה, וגובים מהם עמלות מרביות כתנאי לניהול חשבון. בנק אינו יכול לסרב לפתוח חשבון רק בשל העובדה שאדם הוא חייב בהליך חדלות פירעון (בוודאי לא לאחר הפטר), אבל כל התנאים המסחריים הם בשיקול-דעתו הבלעדי, והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אינו מתערב בכך".

עוד כתבות

הייטק גלובלי / אילוסטרציה: שאטרסטוק

הקטר שעדיין מושך את המשק: יצוא ההייטק עלה ב-12%

יצוא השירותים של ענפי ההייטק ברבעון השלישי של 2019 הסתכם ב-7.2 מיליארד דולר ● התחדשה העלייה במספר המשרות הפנויות במשק

נחום איצקוביץ / צילום: איל יצהר, גלובס

מנהל רשות ההשקעות עזב כנס לאחר מחאה של עשרות משתתפים

כנס משותף למשרד הכלכלה והתעשייה ולעיריית קריית שמונה שהתקיים היום בקריית שמונה התפוצץ זמן קצר לאחר שהחל, וזאת לאחר שעשרות ממשתתפיו התפרצו בצעקות ובשריקות לעבר מנהל רשות ההשקעות, נחום איצקוביץ'

צחי נחמיאס / צילום: מירי נחמיאס

מסע הקניות של צחי נחמיאס: מגה אור רוכשת השליטה בארנה גרופ, החזקותיו "על הנייר" שוות 1.2 מיליארד שקל

התמורה תשמש בעיקר להחזר הלוואות שנתן מרכוס וובר לחברת הנדל"ן הכושלת, שבה השקיע כמיליארד שקל - סכום שרובו ירד לטמיון ● מניית מגה אור יותר מהכפילה את ערכה מתחילת 2019

כלב / צילום: שאטרסטוק

ווף על הבוף: חברת קנזון של יוצאי בבילון תשווק קנאביס לכלבים עצבניים

החברה, שהקימה חנות מקוונת למסחר בקנאביס באירופה, תציע שני מוצרים המכילים CBD בלבד (החומר הפעיל הלא ממסטל בקנאביס): לטיפול בכאבי מפרקים ולהרגעה ● השימוש ב-CBD לטיפול בכלבים הוא שוק קיים, אם כי לא גדול, במדינות בהן ה-CBD הוא חוקי

האפיפיור פרנציסקוס / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

שערורייה כספית בוותיקן: כספי תרומות מיוחדות שנועדו לחלשים ונזקקים הופנו לכיסוי הגירעון

רק 10% מכספי קרן "הפרוטות של פטרוס", שמגייסת מדי שנה בחודש יוני כ-55 מיליון דולרים וכפופה ישירות לאפיפיור, שימשו למטרה הייעודית

בנימין נתניהו וגדעון סער / צילומים: תמר מצפי, שלומי יוסף, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

גדעון סער לחדשות 12: לדחות את שידור סדרת הכתבות "ימי בנימין"

סער, המתמודד מול נתניהו בפריימריז בליכוד, טוען כי שידור סדרה בת 4 פרקים על רה"מ בעיתוי הנוכחי הוא בלתי סביר ופוגע קשות בעיקרון השוויון בבחירות, בשל החשיפה הרבה שיקבל נתניהו כתוצאה מכך ● פנה בנושא למנכ"ל חדשות 12 וליו"רית הרשות השנייה

דב קוטלר / צילום: גדי דגון, יח"צ

מבוי סתום במו"מ: ההסתדרות הכריזה סכסוך עבודה בבנק הפועלים

לטענת ההסתדרות, הרקע לסכסוך הוא מבוי סתום במו"מ על הסכם שכר; חלוקת דיבידנדים בסך מיליארד שקל לבעלי המניות על רקע מכירת המניות בישראכרט, ללא תגמול לעובדים; והליכי התייעלות של ההנהלה, שהרעו את תנאי העובדים ● פועלים: "שלב הדיונים טרם מוצה"

שלט מכירת נדל"ן של פירמת Redfin / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

דעה: האם באמת כדאי להשקיע בנדל''ן בחו''ל?

זהו טרנד ישראלי פופולרי לחפש השקעות נדל''ן אטרקטיביות מעבר לים, אבל הרבה ישראלים אינם בוחנים את ההשקעות האלה עם הכלים הנכונים ● דעה

סקר הסקרים

סקר הסקרים: סער בראשות הליכוד מחליש את המפלגה, אבל מכניס את הבית היהודי לכנסת

מדינת ישראל הולכת לבחירות בפעם השלישית בתוך שנה ● סקר הסקרים בודק מי מתחזק, מי נחלש, ומי מתנדנד סביב אחוז החסימה ● כל הסקרים מכל כלי התקשורת ● "גלובס" עושה סדר ומביא את המספרים העדכניים ביותר של מערכת הבחירות הסוערת

מטוס של חברת התעופה האוסטרלית קוואנטס / צילום: שאטרסטוק

החוויה המפחידה של נוסעי קוואנטס: מה גרם למגלשות החירום של המטוס להיפתח?

נוסעי טיסת 575 פונו הבוקר מהמטוס באמצעות מגלשות החירום אחרי שעשן סמיך מילא את תא הנוסעים

שר האוצר משה כחלון, ד"ר יפעת שאשא־ביטון, ראש עיריית שדרות, אלון דוידי בחנוכת פרויקט מחיר למשתכן  / צילום: דביר מלכה

הצעירים נהרו בחגים לחתום על רכישת דירות במחיר למשתכן

אוקטובר 2019 ייחשב לחודש שיא מבחינת היקפי מכירת דירות חדשות, על אף חגי תשרי שנחגגו בו ● זאת, עקב כמות גדולה של דירות במחיר למשתכן שנמכרו בחודש זה

ילדים בטהראן עוטים מסיכות נגד זיהום אוויר / צילום: STR New, רויטרס

זיהום אוויר כבד הביא לסגירת בתי הספר בטהראן

מדובר בזיהום גבוה פי 6 מהמותר עפ"י ארגון הבריאות הבינלאומי

אבי ניר, מנכ"ל קשת ויוסי ורשבסקי, מנכ"ל רשת / צילומים: רפי דלויה, תמר מצפי, יח"צ, עיבוד תמונה: טלי בוגדנובסקי

משבר חריף בין קשת לרשת על רקע הדרך לחישוב הרייטינג

המשבר, ששיאו בפיצוץ פגישה שהתקיימה בין שתי בעלות הרישיון, עלול להשפיע על מכירת הפרסום בטלוויזיה החל מינואר 2020

זוג קשישים יושב על ספסל ציבורי / צילום: שלומי יוסף

איך עומדים בעול הכלכלי של טיפול בילדים ובהורים מזדקנים בו זמנית? ככה המדינה יכולה לעזור

העלייה בתוחלת החיים ובגיל ההולדה מעמידה דור שנדרש לטפל בהוריו ובילדיו במקביל, והנטל הנפשי והכלכלי קשה מנשוא ● לפי מחקר חדש, המדיניות הישראלית עדיין לא מדביקה את הנעשה בעולם ● מה המדינה יכולה לעשות כדי להקל על המטפלים בהוריהם המבוגרים

ניר שטרן/ צילום: תמר מצפי

מציאות כמעט בלתי אפשרית: דז'ה-וו למשקיעים בסלקום

למרות המציאות הענפית הקשה, רבים מאמינים כי השקעה סבלנית בפלטפורמה העסקית של סלקום עוד תביא עמה תשואות גבוהות בעתיד ● נראה כי אופוריה מוגזמת ביחס לשינוי כיוון בתנאי השוק עלולה להסתיים בפעם המי יודע כמה במפח-נפש

הבורסה בתל אביב/ צילום: שלומי יוסף

המסחר בבורסה ננעל בירידות; להב אל.אר זינקה ב-18%

אבי לוי, מנכ"ל מליסרון לשעבר, צפוי להפוך לבעל השליטה בלהב אל.אר ● הכשרת היישוב זינקה ביותר מ-10% על רקע הנפקת מניות מוצלחת ● מחזור המסחר הסתכם ב-575 מיליון שקל

יוני שסטוביץ ואיציק אברכהן / צילום: רפי דלויה

הקרב על הבושם: BE של שופרסל תייבא מותגים של המתחרה שסטוביץ

רשת הפארם Be, מקבוצת שופרסל, תחל לשווק את מותגי הבישום CK, נרסיסו, מון בלאן ואברקרומבי • מבחינת שסטוביץ מדובר באובדן מכירות לרשת הפארם השנייה בגודלה

בוריס ג’ונסון / צילום: רויטרס

הבחירות בבריטניה: 4 מסקנות בעקבות הניצחון המוחץ של ג'ונסון

ההפסד הצורב ביותר של מפלגת הלייבור מאז 1935 מראה שהציבור הבריטי דחה את הרפורמות הקיצוניות שקורבין הציע ● במה שונה ג'ונסון מתאצ'ר, והאם הוא יצליח לשמור על סקוטלנד וצפון אירלנד בממלכה? ● ניתוח "גלובס" לתוצאת הבחירות בבריטניה

שי ג'ינפינג, נשיא סין, ודונלד טראמפ, נשיא ארה"ב / צילום: KEVIN LAMARQUE, רויטרס

לקראת השבוע בשווקים: סין וארה"ב צפויות לקבוע מועד לחתימה; "הדרך להסכם סחר כולל עדיין רחוקה"

אחרי זינוק של 11% מהשפל באוגוסט, האם הליש"ט תמשיך לזנק על רקע הברקזיט המתקרב? ● הדרמה בשוק הריפו נמשכת ● שלל נתוני מאקרו יפורסמו בעולם, בהם הריבית ביפן והייצור בסין ● בשוק המקומי, בנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח ● התחזית השבועית של "גלובס"

ליאון אביגד ומטוס של ישראייר. המתווה יחייב אישור של בנק לאומי / צילום: כפיר זיו

נמצא פתרון להקמת מלון בנתב"ג: מלונות בראון וקבוצת אמן יקימו מלון בצמוד לטרמינל 3

מלון "בראון נתב"ג" ייבנה על שטח של 7.5 דונם בצדו המערבי של טרמינל 3 וצפוי לכלול כ-200 חדרים ● ליאון אביגד, מבעלי רשת בראון: "השאיפה היא להקים מלון שלא יהיה 'מלון שדה תעופה' רגיל, ושיהיה שווה להישאר בו"