גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"פינוי-בינוי צריך להיות לפחות 50% מהבנייה. צריך להשאיר את התמ"א רק למקרים חריגים"

לא פחות מ-10 אלף יחידות דיור בפרויקטים של פינוי-בינוי מקדם היום היזם אפי כץ, הבעלים של חברת ענב ● הוא לא מאמין בעטיפה לבניין מבית היוצר של תמ"א 1, חושב שבתמ"א 2 צריך להשתמש רק במקרים מיוחדים, ודוחף לשימוש נרחב בפינוי-בינוי במרכזי הערים

אפי כץ / צילום: איל יצהר, גלובס
אפי כץ / צילום: איל יצהר, גלובס

שכונת סינג סינג היא כנראה החצר האחורית המוזנחת ביותר של העיר אילת. לא לחינם זכתה השכונה לכינויה, על שמו של בית הכלא הידוע לשמצה במדינת ניו יורק. יש שאומרים שהסינג סינג האמיתי הוא גן עדן בהשוואה לשכונה האילתית המתפוררת.

כבר שנים רבות שעיריית אילת מנסה למצוא פתרון לשכונה, ללא הצלחה. לאחרונה אישרה מועצת העיר תוכנית פינוי-בינוי לשכונה, ומי שלקח על עצמו את האתגר הוא אפי כץ, הבעלים והמנכ"ל של חברת ענב, המתמחה בתחום. אף שעד היום כבר התמודד כץ עם כמה פרויקטים של פינוי-בינוי, הוא מודה שסינג סינג הוא בין המאתגרים. "לאילת", מסביר כץ, "יש הייחודיות שלה. היא מוגבלת ביכולת השיווק שלה. הפרויקט הזה הוא גדול ומסיבי, 1,700 יחידות דיור, וסדר גודל כזה בעיר אילת לא ניתן ליישום, אפילו לא ברמה התיאורטית".

למה, בעצם?

"אין באילת מספיק תעסוקה, וההגירה החיובית היא בקצב של אחוז לשנה, מה שאומר שאם אנו יוצאים עם פרויקט כזה גדול, לא ניתן לשווק אותו, אז צריך למצוא מפתח ייחודי".

מה האפשרויות?

"הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מעורבת בזה, וגם משרד השיכון. כולם מבינים שיש צורך, וכרגע אנו מנסים לגבש את הפתרון הנכון ביותר כדי להפוך את הפרויקט לישים.

"אפשרות אחת היא שחלק מהיחידות יהיו למלונאות. אפשרות אחרת היא שיסתפקו בפחות יחידות דיור. לרשות להתחדשות עירונית יש קרן שנועדה לכך, ויכולה הרשות להגיד, שמכיוון שמדובר בפרויקט בסדר גודל לאומי, יסתפקו רק ב-1,200 יחידות, למשל.

"אפשרות שלישית היא שיינתנו מגרשי השלמה בעיר אחרת. למשל, שנקבל 700 יחידות באילת ועוד 500 יחידות בתל אביב (במקום כ-1,000 באילת). כך שיש פתרונות. זה מורכב ומאתגר, אבל יש חלופות, ואפשר גם לשלב ביניהן. יש המון פתרונות יצירתיים. צריך להיות אופטימיים עם ראש פתוח.

"במקרה של אילת, האתגר כפול ומכופל. אילת היא בועה. בניגוד לערי פריפריה אחרות, כמו קריית שמונה למשל, שיש לה יישובי לוויין סביבה, לאילת אין את זה, ולכן צריך לטפל בזה ברמה הלאומית. הפתרון בפריפריה הקונבנציונלית הוא יותר נגיש, אבל לגבי אילת חייבים לחשוב אחרת".

כבר שנים מדברים על פיתוח של אילת ושנים שהיא לא מתרוממת. התחושה היא שהעיר בסטגנציה.

"יש שם כרגע תנופה מאוד גדולה של פיתוח. גם של רצועת החוף, גם מגרש לגולף, גם תוספת חדרי מלון. אני מקווה ורוצה להאמין שזה מעיד על משהו חיובי".

אתה לא חושש מהפסד? זה לא נשמע כמו פרויקט רווחי.

"ברוב הפרויקטים הגדולים שעשיתי, הסבירו לי שהם בלתי אפשריים. כשאתה מתחיל פרויקט, מסבירים לך שאחרים ניסו לפניך, ושזה בלתי אפשרי ומורכב. היה לנו פרויקט פינוי-בינוי בנווה מונוסון. לאורך שנים לא התקדמו שם במילימטר כי כל יזם הסביר כמה זה מורכב. בסוף לקחנו את זה על עצמנו והרמנו את הפרויקט. אנחנו מאמינים שאנו יכולים להוביל את זה".

"לא נכנס לפרויקטים בלי תמיכת העירייה"

כץ, אם כן, כבר רגיל שאומרים לו שאין סיכוי, ודווקא לאותן פינות חסרות סיכוי הוא אוהב להיכנס. לענב יש כיום כ-30 פרויקטים ברחבי הארץ, הכוללים 10,000 יחידות דיור: 1,000 יח"ד בפרויקט בחדרה על חוף הים; 1,800 בפרויקט נוסף בעיר; 2,000 יח"ד בבאר יעקב; בלה גארדיה; ברמת גן, על ציר הרכבת הקלה; 500 יח"ד בתל אביב, ברחוב המאבק (על גבול גבעתיים); כפר סבא, בקעת אונו, גבעת אולגה, ועוד.

יחידות דיור בהליכי תכנון

חלק מהפרויקטים היו תקועים לאורך שנים רבות, והצריכו התמודדות עם מכשולים לא מעטים. למשל, פרויקט רקנאטי בתל אביב, ברמת אביב ג', אותו יוזמת ענב יחד עם אשדר מקבוצת אשטרום, היה תקוע במשך 20 שנה. לאחרונה, לאחר שסיימו לפרק את המהמורות שבדרך, נהרס הבניין הראשון והחלה הבנייה.

"ההיענות של הדיירים בשלב הראשון הייתה מדהימה", משחזר כץ, "למעלה מ-90% מהדיירים חתמו על הסכמים והיו בעד, אבל הסביבה התנגדה: דיירי הבניינים ממול התנגדו בטענה שהבנייה תסתיר להם את הנוף. הם עשו כל מה שאפשר כדי לעצור את הפרויקט, הפעילו לחץ בלי שום פרופורציה על חברי עירייה עד שהעירייה חזרה בה מהתמיכה בפרויקט, אבל אנחנו חשבנו שהוא נכון, כל חוות הדעת תמכו בפרויקט, מבחינה תנועתית, מבחינת מבני ציבור, והחלטנו שאנו ממשיכים.

"לימים, למרות כל העיכובים ואף שהייתה התנגדות מכל זווית, הוועדה המחוזית קיבלה החלטה אמיצה שהפרויקט הוא נכון. הדיירים פונו בבת אחת, והפרויקט, שכולל 200 יחידות דיור, בשלושה מגדלים בני 17 קומות כל אחת, יצא סופסוף לדרך".

יחידות דיור שאושרו בתוכניות פינוי בינוי

מה הסוד? למה אתה מצליח איפה שאחרים נכשלו?

"אני משתדל מאוד לא להיכנס לפרויקטים אם אני לא יודע מראש שהרשות תומכת בזה. מהניסיון שלי, כשאתה בא עם פרויקט הוליסטי ולא נקודתי, הרשות מסייעת. במקומות שאין פתרונות, אני נתקל או במשיכת כתפיים או בחוסר עניין. מאז הוקמה הרשות הממשלתית, העזרה והנכונות לדחוף, הן מדהימות. עד לפני זמן מה לא היה עם מי לעבוד. היום, לעומת זאת, אתה מרגיש שיש גוף שפועל לטובת התחדשות עירונית".

אבל מה אפשר לעשות כשיש התנגדויות?

"התנגדויות זה בסדר, אבל צריך לקצוב אותן בזמן, כדי שזה לא יתקע פרויקטים".

יש גם ענייני דיירים סרבנים. איך באמת משכנעים דיירים לחתום?

"הם צריכים להיות משוכנעים ביכולת שלך. דיירים רוצים יזם שידבר איתם בגובה העיניים, הם רוצים לשמוע בדיוק מה שקורה בפרויקט, עד לפרטי פרטים, ואנו מקפידים לשתף אותם: אנו מוציאים דיוור מסודר באופן שוטף. אנו מחזיקים פה צוות של כחמישה אנשים שכל תפקידם זה להתנהל מול הדיירים, להיות איתם בקשר, להסביר. העבודה שלנו לא מסתכמת בלהחתים אותם על הסכם. פרויקטי פינוי-בינוי הם פרויקטים שאורכים שנים, ואתה צריך להיות נגיש וזמין מבחינת כוח אדם, להיקף גדול של פניות מבעלי דירות".

מה אתה חושב על החוק המחיל על יזמים בפינוי-בינוי, הוראות מיוחדות לגבי קשישים, מתוך הבנה שעבורם זה מהלך מורכב יותר בהשוואה לדיירים צעירים, שלרוב שמחים להיכלל בפרויקט פינוי-בינוי?

"אני חושב שזה נכון. זה בא באיחור - זה צורך שהיה קיים ולא היה לו פתרון, צריך עוד לדייק את הפתרון".
גם ההירתמות של ראשי ערים שבתחומי השיפוט שלהן מקודמים הפרויקטים, אומר כץ, היא חיונית לקידומם. כך היה באילת, וכך לדבריו קורה גם בערים אחרות, כמו חדרה, נתניה, תל אביב, ובני ברק.

"יש לנו כעת פרויקט בבני ברק, שקידמנו יחד עם ראש העיר, שהיה מעורב לכל אורך התהליך, נלחם איתי ובא לוועדה המחוזית, עד כדי כך שלפעמים הייתי ממש נפעם. זה פרויקט ששנים היה תקוע, ורק אחרי שראש העיר, שבא עם ראייה הוליסטית ורצון עז לקדם את הפרויקט, נרתם לו, זה התחיל לזוז", הוא אומר.

יש לכם שם פרויקט של עירוב שימושים: משרדים, מסחר, מגורים, ומבנה ציבור.

"עירוב השימושים בפרויקט בבני ברק, הוא ברמת המתחם. בפרויקט אחר, בז'בוטינסקי רמת גן, יש לנו עירוב שימושים ברמת המגדל. עירוב שימושים שעובד טוב, שיוצר הרמוניה בין סביבה עסקית וסביבת מגורים שעובדות בהרמוניה, זה דבר מצוין.

"קחי למשל את מתחם הבורסה ברמת גן, שהיה תמיד מתחם של מסחר ותעסוקה, ובשעות הערב היה שם ריק, ואני לא צריך להרחיב מה קרה שם בשעות האלה. לעומת זאת, כשאתה יוצר הרמוניה, המתחם יודע לתת שירותים לכל אורך היום. זה הרבה יותר נכון ויעיל שבית הקפה ישמש בבוקר את התעסוקה ובערב את המגורים. כשעירוב שימושים נעשה בצורה נכונה ובהרמוניה וחשיבה, אחד משרת את השני, ובסוף זה פועל לטובת כולם".

"זה לא נכון לעבוד בבניין שאנשים גרים בו"

את חברת ענב הקים כץ בשנת 2001, לאחר שעסק שנים בהפשרת קרקעות מושבים וקיבוצים.
ענב מתמקדת בפרויקטי פינוי-בינוי גדולים ומורכבים, ובניגוד לחברות אחרות העוסקות בהתחדשות עירונית, היא כלל לא עוסקת בתמ"א. "אני לא מאמין בלעטוף ולצפות מבנה במצב פיזי ירוד. קוסמטיקה כמו שיקום שכונות. זה גם לא נכון לעבוד בבניין שאנשים גרים בו, להקים אתר בנייה בתוך סביבת מגורים, זה לא נראה לי הגיוני, זה מרשם בדוק לחיכוכים".

או קיי, ובהמשך התפתחה תמ"א 2. למה לשם לא נכנסתם?

"תמ"א 2 מתמקדת ברמת הבניין, וברוב הרשויות לא אוהבים את זה, כי במתכונת הזו יש לך בעיה לתת פתרונות סביבתיים. זה יוצר אילוץ תכנוני, ובגדול זה מוצר הרבה פחות טוב בהשוואה לפינוי-בינוי. בפינוי-בינוי אתה יוצר סביבת מגורים חדשה".

בפרויקטים גדולים אולי, אבל מה על פינוי-בינוי קטן? גם שם אתה לא ממש יוצר סביבת מגורים חדשה.

"גם בפרויקטים קטנים אפשר להכניס תפיסות יותר הוליסטיות. יש לי אחד כזה: שלושה מגדלים של 22 קומות, 240 יחידות דיור. לקחנו מתחם שלם, שבו תיבנה סביבת מגורים חדשה. אנחנו מפנים בנייני רכבת, ומקימים גני ילדים, גינות ציבוריות".

גם אתה חושב שצריך לחסל את התמ"א?

"דלית זילבר (מנכ"לית מינהל התכנון - ה.מ) צודקת. צריך להשאיר את התמ"א רק למקרים חריגים. תמ"א 1 זה בכייה לדורות, ותמ"א 2 צריכה להיות במקרי קיצון שבהם לא ניתן לאגד קבוצת בתים. למשל, כשיש איזה בניין ישן שכלוא בין בניינים. אך כתפיסה, הפרויקטים צריכים להיות יותר מרחביים, עם ראייה יותר הוליסטית".

או קיי, הסתכלתם הוליסטית. עדיין, איך מתגברים על הקושי התחבורתי שפרויקטים כאלה יוצרים? 200 או 150 דיירים, יוצאים בבת אחת לעבודה, פחות או יותר באותה שעה, ויוצרים פקק ביציאה מהחניון התת קרקעי, וברחובות השכונה.

"לאט לאט כל רשויות התכנון משנות את התפיסה של אדם בודד שנוסע בבוקר לעבודה. הבוקר נכנסתי למשרד, באחד ממגדלי בסר, ועובד במחלקת הנדסה, שגר במזכרת בתיה, סיפר לי שהגיע למשרד ברכבת, ואמר לי: 'חיים אחרים'. ברכב לוקח לו שעתיים להגיע".

באמת? הוא צריך לנסוע ברכב לתחנת הרכבת, וכשהוא יורד, הוא צריך לקחת אוטובוס כדי להגיע למשרד. לא מציאה.

"נכון, אבל עדיין לקח לו שעה ורבע במקום שעתיים.

"אני היום מקים פרויקט מאוד גדול ביהוד, של 1,400 יחידות דיור, על גבול מושב מגשימים. הפרויקט ממוקם במרחק חמש דקות הליכה מהקו הסגול של הרכבת הקלה. בהנחה שהקו הסגול והירוק יוקמו בתוך כארבע שנים, אז התפיסה לגבי ההגעה לעבודה תשתנה. אם אתה מפנים שאתה לא חייב להיכנס לרכב אלא זה בסדר גמור שתחליף את הרכב ברכבת, בתוך חצי שעה אפשר להגיע למשרד בתל אביב. הקו האדום, שיושלם בתוך שנה-שנתיים, כבר יעשה מהפכה.

"אני לא צריך ללכת רחוק ולהסתכל על מנהטן או על פריז. אני רואה מה נעשה בירושלים, כמה הרכבת הקלה שינתה את כל נושא התחבורה בעיר. לפני שהקו שם החל לפעול ההנחה הייתה שיהיו פיקים בבוקר ואחר הצהרים, ואת יודעת מה התוצאה? שלאורך כל שעות היום יש פיקים. זה הוכיח את עצמו גם ברמה שבתי עסק ודירות מגורים שנמצאים על הציר, הרוויחו. הערך שלהם עלה פלאים, ואני מניח שגם כאן זה יהיה אותו דבר. גם אם זה יתעכב מעט, בתוך חמש שנים התפיסות התנועתיות שלנו ישתנו.

"אנשים היו במחשבה שרכבות זה רעש. היום, כשאת נמצאת ליד הרכבת הקלה בירושלים, אם היא לא משמיעה את הצלצול שלה, את בכלל לא שומעת שהיא עוברת. כל החשש הזה שהיה בזמנו ממגורים ליד תחנת רכבת, כבר לא קיים. אנשים מפנימים היום שלגור בסמיכות לתחנת רכבת, זה יתרון".

אתה חושב שצריך להיעזר יותר בפרויקטי פינוי-בינוי? שזה צריך לתפוס חלק גדול יותר מפתרונות המגורים כאן?

"אני חושב שזה צריך לתפוס מעל 50%. היום זה 20%, בעיקר במרכזי הערים. זה גם חסכוני יותר לתושבים ולמדינה מאשר להקים שכונה חדשה, משום שהשירותים כבר קיימים. נוסף לכך, כשאתה מקים שכונות חדשות אתה משאיר את מרכזי הערים לא מפותחים. קחי למשל את פתח תקווה: שכונות אם המושבות וכפר גנים עוטפות את פתח תקווה מדרום מערב, בעוד שמרכז העיר לא מתרומם. הוא נראה מאוד ישן, מאוד לא מזמין, אין שם ביקושים, ההתנהלות של המרכז עברה למעטפת של העיר, ולדעתי זו טעות".

עוד כתבות

השקעות אלטרנטיביות / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

השקעות אלטרנטיביות - סיכונים מגלקסיה אחרת

בשעה טובה רשות ני"ע החליטה לבחון את מה שמכונה השקעות אלטרנטיביות ● מהמסמך שחיברה אפשר ללמוד מה הם סימני האזהרה החשובים בתחום זה, אבל מעבר לכך חשוב שהמשקיע ישאל אם הוא יכול לעשות בהשקעות אלה את כל הבדיקות הדרושות

סוחרים בוול סטריט / צילום: רויטרס

וול סטריט ננעלה ללא שינוי סביב רמת השיא; טבע צנחה ביותר מ-4%

הנאסד"ק והדאו ג'ונס ננעלו ללא שינוי, ומדד S&P טיפס ב-0.1% ● דחיית משפט האופיואידים בשלושה חודשים הכבידה על מניית טבע ● סיסקו נפלה לאחר תחזית חלשה שסיפקה זה הרבעון השני ברציפות ● וולמארט היכתה את תחזית הרווח למניה ● סין רכשה תוצרת חקלאית מארה"ב אך פחות מהצפוי

אורי גייגר / צילום: יחצ

אקסלמד שואפת לשבור שיא לקרן מכשור רפואי: גיוס 400 מיליון דולר

הקבוצה, המשקיעה בחברות מכשור רפואי, מקימה קרן רביעית שתפעל לפי המודל הייחודי שפיתחה: צירוף טכנולוגיות חדשניות למערכי שיווק של חברות מדשדשות • המייסד והשותף המנהל, ד”ר אורי גייגר, מסביר אילו חברות הוא מחפש, מה היתרון של ניו יורק על עמק הסיליקון ומדוע המוסדיים צודקים בכך שלא השקיעו עד כה בקרנות רפואיות שיצאו מישראל

אורי לוין, מייסד ויו"ר. זיו תירוש, מייסד ומנכ"ל, Refundit / צילום: יח"צ

הסטארט-אפ ריפנדיט שייסדו אורי לוין וזיו תירוש גייס 10 מיליון דולר

מדובר בסטארט-אפ המציע אפליקציה שמייעלת ומקצרת את הליך קבלת החזר המע"מ לתיירים בהתאם למדיניות של הארצות בהן הם מבקרים ● את סבב הגיוס הובילה Amadeus Ventures

אלונה בר און בוועידת עושים שוק \ צילום: איל יצהר

אלונה בר און, יו"רית "גלובס": יש לקיים דיון דחוף על תפקיד מועצת העיתונות בשיקום העיתונות ואמון הציבור

"זוהי שעת חירום. עלינו להודות שמועצת העיתונות אינה ממלאת תפקיד משמעותי ורלוונטי כפי שהיה מצופה ממנה בשעה קשה זו" ● מכתב גלוי ששלחה אמש יו"רית גלובס אלונה בר און למועצת העיתונות ● מפאת חשיבות הדברים והרלוונטיות גם ל"גלובס", אנו מביאים אותו כאן כלשונו

תלמיד עם מחשב נייד / צילום: שאטרסטוק

בכיר באפל: תלמידים שישתמשו במחשבים של גוגל לא צפויים להצליח

פיל שילר, סגן נשיא בכיר לשיווק באפל, התייחס בראיון לאתר "CNET" למחשבי "כרומבוק" של גוגל: "אם כל מה שאתה רוצה זה לעשות מבחנים לילדים, אולי מחשב זול יוכל לעשות זאת. אבל התלמידים לא הולכים להצליח"

איריס בינקוביץ', אביגיל דר ונרקיס טסלר / צילום: רונה איבר

מועדון ארוחת הבוקר: מה חושבות מנהלות בתחום הקנאביס על שבירת קירות

וגם: UMI תפחית שכרו של בני גבאי ל-60 אלף שקל לחודש

שדרות ירושלים/צילום: מתן פורטנוי

מוקדם מהמתוכנן: אפליקציית Colu מסיימת מחר את הטבת הצבירה המוגדלת ביפו

בתחילת אוקטובר יצאה אפליקציית התשלומים במהלך שמטרתו לעודד את העסקים בשדרות ירושלים ביפו: הטבה של צבירת קאש-בק בשיעור של 30% ● המבצע, שאמור היה להימשך עד 1 בדצמבר, יסתיים כבר מחר בערב, היות שהתקציב נגמר

פגיעה ישירה במפעל בשדרות / צילום: Ammar Awad, רויטרס

שלושה ימי שיגורי רקטות: נזק ישיר המוערך בעשרות מיליוני שקלים עד כה

ברשות המסים טיפלו עד כה ב-67 תביעות בגין נזק ישיר שנגרם לאזרחים ● מדובר בנזק לרכוש בעקבות שיגורי הרקטות ולא בנזקים עקיפים בגין אובדן ימי עבודה, תשלומי שכר לעובדים או הפסדי רווחים

הפגנת BDS / צילום: SHUTTERSTOCK

הארגון שהפסיד בעתירה על סימון מוצרים מיו"ש: "החלטה מבישה שנבעה מסיבות פוליטיות"

ביה"ד של האיחוד האירופי הנחית השבוע מכה על היצוא הישראלי, כשקבע כי חובה לסמן מוצרים מיהודה ושומרון, ממזרח ירושלים ומרמת הגולן, בשל היותם "שטחים כבושים" ● באירופה הנזק לישראל יהיה יותר תדמיתי מאשר כלכלי

נדל"ן בחו"ל / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

כיצד לתכנן את השקעתך בנדל"ן בחו"ל

הריבית האפסית והירידה בתשואה על השקעות בנדל"ן בישראל הביאו ישראלים רבים להשקיע בנדל"ן בחו"ל ● בהשוואה לעבר קל היום בהרבה להשקיע, בין אם באופן ישיר או באמצעות חברה ● לכל מבנה עסקה יש השלכות מס שונות ותכנון מס לקוי עלול לאיין את הרווח שנוצר מההשקעה

מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן ומנכ"ל בזק, דודו מזרחי / צילום: כדיה לוי, רונן טופלברג

האם התוכנית החדשה לפרסית סיבים אופטיים תוכל לעמוד באתגרי המציאות הישראלית

משרדי האוצר והתקשורת הראו חשיבה מחוץ לקופסה בתוכניתם להקים קרן שתממן פריסת סיבים אופטיים באזורים לא כלכליים • האם זו הדרך הנכונה להנחת התשתית לקפיצה הדיגיטלית שדרושה לישראל, והאם חברות תקשורת יכולות לוותר על הכנסות למען הקרן?

שאול שני / צילום: איל יצהר

שנה לאחר כישלון ההנפקה: ספינת הדגל לשעבר של ההייטק הישראלי ECI בדרך למיזוג עם חברה אמריקאית

ריבון קומיוניקיישנס הציבורית חתמה על הסכם למיזוג עם ECI של שאול שני תמורת 32.5 מיליון ממניותיה ועוד 355 מיליון דולר במזומן ● המיזוג מגיע לאחר כישלון הנפקתה של חברת ציוד התקשורת הישראלית הוותיקה בלונדון לפני כשנה ● בעלי המניות של ריבון פחות מרוצים מהמהלך ושווי השוק שלה נחתך ברבע בארה"ב

אביגדור ליברמן ובני גנץ / צילום: אלעד מלכה, יח"צ

גנץ וליברמן בסיום הפגישה: אין תשובה מדויקת על מתווה הנשיא

עדיין לא חלה התקדמות כלשהי לכיוון הקמת ממשלה ● ביום רביעי הקרוב יפקע המנדט של גנץ להרכבת הממשלה

מתי דב / צילום: איל יצהר

עלייה של 19% ברווח של קרן הריט למגורים מגוריט ל-13.4 מיליון שקל ברבעון

קרן הריט למגורים רשמה רווח של 13.4 מיליון שקל ברבעון השלישי, רווח של 23.8 מיליון שקל ב-9 החודשים הראשונים של השנה ● עיקר הרווח נובע מהשלמת עסקה לרכישת מתחם דירות בפתח תקוה ● ההכנסות של מגוריט מדמי שכירות עלו ל-3.6 מיליון שקל ברבעון השלישי, לעומת 1.5 מיליון שקל ברבעון המקביל

קנאביס / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התפתחות דרמטית בבג"ץ הקנאביס: משרד הבריאות חשף כי הנחיות בעניין ייצוא הקנאביס יפורסמו בשבוע הבא

משרד הבריאות מתכנן לפרסם הנחיות בעניין ייצוא קנאביס ביום שני הקרוב ● בהודעה לבג"צ אמר המשרד: "מבחינת משרד הבריאות, כל עסק אשר עומד בסטנדרט לייצור ושיווק מקומי – יוכל לשווק מוצריו לחו"ל"

הנשיא דונלד טראמפ ונשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: רויטרס

ג'ון בולטון: אינטרסים פיננסיים מכתיבים מדיניות טראמפ כלפי טורקיה

טראמפ אירח אתמול את ארדואן בבית הלבן והכריז: "אני אוהד גדול של נשיא טורקיה" ● ארדואן מתח ביקורת על הקונגרס האמריקאי מעל בימת הבית הלבן ● טראמפ: "יש לנו יחסים מצוינים עם הכורדים"

ראשת מועצת גני תקווה, ליזי דלרי'צה / צילום: אביגיל עוזי

"התחבורה בישראל היא 100 שנה אחורה, צריך פתרונות בתוך היישוב"

כך אמרה ל"גלובס" ראשת מועצת גני תקווה ליזי דלרי'צה לאור החלטת המועצה השבוע לקדם בניית 1,200 דירות בצפון היישוב כחלק מרובע חדש שיכלול גם רבע מיליון מ"ר שטחי תעסוקה ומסחר

נועה קירל בקמפיין החדש של ביטוח ישיר  / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ביטוח ישיר

בזכות נועה קירל? ביטוח ישיר - הפרסומת הזכורה ביותר השבוע

גיאוקרטוגרפיה: הפרסומת לביטוח ישיר היא גם המושקעת ביותר השבוע עם כ-813 אלף שקל ● הפרסומת לדלתא בכיכובה של אליאנה תדהר היא האהודה ביותר בשבוע החולף

שרה נתניהו, רעיית ראש הממשלה בבית המשפט לקראת הודאה / צילום: מרים צחי

המסרונים המפלילים של בעלי בזק ו-250 סמסים בין שרה נתניהו לאיריס אלוביץ': נחשפו תמלילי חקירת אשת רה"מ

בתוכנית המקור בערוץ 13 נחשפו הערב תמלילים מחקירתה של שרה נתניהו שאף מעומתת בחקירה עם תכתובות בין שאול אלוביץ ומנכ"ל וואלה דאז אילן ישועה ● אלוביץ קושר בתכתובות במפורש בין סיקור חיובי להטבות רגולטוריות ● נתניהו נדרשת להגיב על מעורבותה בענייני משרד התקשורת ובהפעלת לחץ לקבלת סיקור חיובי