גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שיפור בתחום איכות הסביבה? הפוליטיקאים לא יזוזו בלי דחיפה מהציבור

בעולם כבר מבינים שחייבים לשמור על כדור הארץ כדי לאפשר לכדור הארץ לשרוד, אבל הפוליטיקאים בישראל טוענים - כנראה בצדק - שרוב הציבור הישראלי לא מגלה עניין בנושא

מחאת האקלים בניו יורק / צילום: רויטרס, Shannon Stapleton
מחאת האקלים בניו יורק / צילום: רויטרס, Shannon Stapleton

בסתיו 2018 הצהירה ועידת המדענים של האו"ם שלאנושות יש כעשור לעצור את ההתחממות הגלובלית, ולמלט את עצמה מאירועי קיצון שקשה לתפוס את היקפם ותדירותם. חוקרים נוספים דיברו על כך שמדובר בהערכת חסר ושחלון הזמן שלנו צר משמעותית, אך החדשות המרעישות התקבלו ברחבי העולם בפיהוק. גופי תקשורת דיווחו, ולאורך השנה האחרונה התחזקה המחאה העולמית בנושא, אך משבר האקלים נותר לרוב בשולי החדשות ולא הצליח לפרוץ את מחסום התודעה האנושית, למרות שמדובר באחד האתגרים הגדולים שבפניהם ניצב המין האנושי.

מחקרים שניסו לבדוק את הפער בין הסכנות לבין התגובה האנושית, מסבירים כי מנגנון ההדחקה שלנו פועל היטב; מצד אחד, אנחנו מסתכלים מרחוק על התמוססות הקרחונים ועליית גובה פני הים - ולא מצליחים להבין שבסוף אנחנו עלולים להיפגע מכך באופן אישי. מצד שני, אנחנו לעיתים חושבים שהדחקת הבעיה, בשל הקושי להתמודד איתה, תבטל את עצם קיומה. כמה פעמים שמעתם את המשפט: "האנושות כבר תמצא פתרון" בהקשר של משבר האקלים. פעילי אקלים מעידים שהם שומעים את התשובה הזו שוב ושוב כשהם מנסים להסביר לציבור או למדינאים שיש לפעול מיד וליישם את הפתרונות הקיימים, ולא להניח לטבע ולגורל לעשות את שלו בזמן ההמתנה לפתרון אמורפי, עתידי, קל.

בסמוך לבחירות הקודמות, ניסינו לברר מדוע פוליטיקאים ואנשי תקשורת מתעלמים מהנושא הסביבתי. "זה לא מעניין את הציבור, זה משעמם", הייתה תשובה שנשמעה שוב ושוב. המשבר האקולוגי, כך התברר, סובל ממצוקת רייטינג. אלו שמבינים את החשיבות מפחדים לגעת ולהיעלם בין רגע מהעין הציבורית, ואלו שכבר עוסקים בתחום - מרגישים שהם דוחפים סלע כבד במעלה ההר ועובדים לשם שמים. אין תמורה בעד הסביבה - לא בקרב הציבור, לא בתהודה תקשורתית.

"לא הצלחנו לשכנע את חברי הכנסת שמדובר בנושא שאפשר לעשות עליו רווח פוליטי", אמרה לנו פעילה סביבתית, שמתקשה לאורך שנים למצוא אוזן קשבת בכנסת. היא ציינה כי למרבית הח"כים אין רצון ללמוד את הנושא, למרות חשיבותו.

בפני הכנסת החדשה שתושבע בקרוב עומד אתגר גדול; הנושא הסביבתי לא יכול להישאר עוד נחלתם של מתנדבים אמיצים. מדובר ב"החיים עצמם", והמחוקקים יצטרכו לפעול ביחד ובאומץ כדי לייצר פתרונות לאתגרים שהמשבר מזמן. מדינות ברחבי העולם כבר מחוקקות חוקים בנושא ומתקדמות ביישום אמנת פריז, ולכך יידרשו גם המדינאים שלנו, כשהם ניצבים בפני אתגר משמעותי - להתאים פתרונות לבעיות הייחודיות לישראל, שמתחממת במהרה ועלולה לסבול מהשלכות חמורות של משבר האקלים.

כשברחבי העולם מכריזות מדינות על מצב חירום אקלימי ופרלמנטים פועלים לחקיקת חוקים להגנת האקלים, הוצאת כלי פלסטיק חד פעמיים מהחוק, רגולציה לקראת משק דל פחמן והתאמת הסביבה הכלכלית והאנושית לעולם החדש המתגבש, לא יוכלו עוד חברי הכנסת שלנו לברוח מעיסוק בנושא. כדי להאיץ מציאת פתרונות למשבר, עולה הצורך לפרק את משולש ההתעלמות וההדחקה הכה אנושית של הפוליטיקאים, התקשורת והציבור, ולהפוך את הנושא לבעל חשיבות לאומית, אסטרטגית וביטחונית.

ד"ר גיא הוכמן מהמרכז הבינתחומי בהרצליה ופרופ' דן אריאלי, בדקו האם ההתנהגות שלנו בעבר משפיעה על עמדות פרו סביבתיות. הם ביקשו מהנבדקים לדמיין שהם נמצאים בבית ורואים חרק. לידם נמצא חומר הדברה ידידותי לסביבה וחומר נוסף שמזיק לסביבה. הנבדקים נטו לא להשתמש בחומר המזיק לסביבה, אך כשאמרו להם שהם השתמשו בחומר המזיק בעבר - הם דווקא נטו להשתמש בו מחדש.

ד"ר גיא הוכמן   / צילום: גבריאל בהרליה

"הממצא שלנו בשלושה ניסויים היה שאם אנשים חשבו שהם התנהגו בצורה לא טובה לסביבה בעבר, זה מוריד את הסיכוי שהם יתנהגו בצורה פרו-סביבתית בהווה. מעבר לזה שלכל אדם צריכה להיות אחריות, מחוקקים וקובעי מדיניות צריכים לחשוב איך דברים שאנחנו עושים משפיעים על ההתנהגות העתידית שלנו, וליצור מצבים שבהם לא נתנהג בצורה שהיא לא טובה לסביבה, אחרת מדובר במדרון חלקלק - כשעברתי את הגבול, אין דרך חזרה. ברגע שכבר עשיתי משהו אחד לא בסדר - זה משפיע על איך שאני תופס את עצמי ומתנהג בהמשך", מסביר הוכמן.

"אנשים מביעים עמדות הרבה פעמים, אבל לא מתנהגים בהתאם לעמדות שלהם. עמדות ירוקות הן עמדות כלליות. אנחנו קצרי רואי, ויש לנו נטייה לתת משקל לתועלת העכשווית על חשבון התועלת העתידית. זה דומה לזה שאנחנו לא חוסכים כסף לזמנים קשים או כדי לקנות דירה, ונותנים יותר משקל למה שקורה עכשיו. ההשפעות של הדברים שאנחנו עושים לכוכב שלנו יופיעו רק בעתיד - ולכן אנחנו פחות מתחשבים בכך. אנחנו עושים דברים קטנים שלכאורה נראה לנו שאין להם באמת משמעות, כי קשה לנו להעריך את האפקט המצטבר. וגם ההתנהגויות שלנו מנוגדות לתפיסה שלנו, וכך אנחנו משנים את התפיסות הפרו סביבתיות שלנו בהתאם להתנהגות שלנו. אנשים לא בהכרח הם רציונליים".

איך הופכים את הנושא לפופולרי?

"מחקרים מלמדים שדברים ויזואליים וקצת מפחידים שמערבים מידע, הם אפקטיביים. הקמפיינים הממוקדים לעידוד התנהגות פרו סביבתית צריכים להפחיד קצת מצד אחד, אבל להעביר מסר אינפורמטיבי. יש התערבויות התנהגותיות שנועדו לעודד אותנו להתנהג בצורה נכונה. למשל - הנגשה של פחי מיחזור. הרבה פעמים אנשים רוצים להפריד, אבל לא יודעים איך. לאחרונה מועצות מקומיות התחילו להנגיש את הפחים ולשים עליהם תמונות יותר גדולות. אלו שאכפת להם - צריכים שזה יהיה כמה שיותר פשוט וקל עבורם. ככל שההתנהגויות הרצויות יותר קלות ופשוטות לעשייה, הסיכוי שאנשים יממשו אותן עולה. אין ספק שקובעי המדיניות צריכים להירתם - זה הרי מתחיל בהקצאת משאבים ומדיניות. בסופו של דבר אזרח אומר - למה אני צריך לעשות אם המדינה לא עושה, אם לה זה לא מספיק חשוב לה".

מיחזור הוא החלק הקל. יש דברים פחות נעימים: תחבורה מזהמת, ויתור על שימוש בכלים חד פעמיים.

"זה מצריך התגייסות של המון גורמים. המקור הוא המדיניות. אם אנשים יקבלו תמריצים למכוניות היברידיות או קארפולים - יהיה בזה יותר שימוש. צריך קודם כל לאפשר לאנשים להתנהג בצורה הנכונה באופן קל ופשוט. כשיוצרים נורמה, אנשים הולכים איתה. לרוב בני האדם אכפת, הם לא רוצים לפגוע בסביבה, אבל צריך לתת להם את הכלים. התפקיד של מתווי המדיניות הוא לאפשר את הסביבה הכי נוחה, פשוטה וקלה כדי שכל מי שרוצה להתנהג בצורה רצויה יתנהג כך. בהמשך, גם אלה שפחות אכפת להם יתיישרו לנורמה. לנורמה החברתית יש כוח מאד חזק בעיצוב ההתנהגות.

"אנשים אוהבים להישאר בברירת המחדל. אם אני קובע בארגון שכל המדפסות מדפיסות דו צדדי - הרוב המכריע של האנשים יישארו עם ברירת המחדל. אני יכול פשוט ליצור סביבה שמעודדת חיסכון בנייר. לעודד ולהבנות את הסביבה בצורה שתייצר התנהגות רצויה - זה התפקיד שלנו. אלו דברים שאנחנו צריכים לעשות כמה שיותר בנושא הזה, כי אין לנו כבר זמן לבזבז, ואנחנו צריכים לנסות למחזר את הנזקים הגדולים שכבר עשינו. יש הרבה חסמים התנהגותיים וכוחות כלכליים שהולכים נגד, אבל יש לנו הרבה פתרונות וכלים. צריך להתחיל ליישם אותם". 

מה צריכה לעשות הממשלה החדשה בתחום האקולוגי?

צמצום פליטות הפחמן ומעבר לאנרגיה מתחדשת. יעדי צמצום פליטות הפחמן של ישראל נמוכים, ועל הממשלה הבאה להכין וליישם תוכנית סדורה שתוביל את ישראל לגמילה מדלקים פוסיליים. בנובמבר 2020, יתכנסו המדינות החתומות על הסכם פריז לוועידה בה ידונו בהתקדמותן ביישום ההסכם לקראת הפסקת השימוש בדלקים מזהמים עד 2050.

הכרזה על מצב חירום אקלימי. מדינות וערים שונות ברחבי העולם הכריזו בשנה החולפת על מצב חירום אקלימי, לאחר שנה של מחאות רחוב ודרישה מן הפרלמנטים לייחס חשיבות עליונה לנושא. בין המדינות והערים השונות - אירלנד, אנגליה, סקוטלנד, צרפת, קנדה, לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו ועוד. ארגוני המחאה וכן הארגונים הסביבתיים קוראים לממשלת ישראל להתייחס ברצינות למשבר האקלים ולהכריז על מצב חירום אקלימי גם בישראל.

חוקי הגנת אקלים. ממשלת ישראל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה והארגונים הירוקים, תצטרך לשקוד על חוק לאומי להגנת האקלים, המסדיר תקנות והיערכות בכלל תחומי החיים לצמצום נזקי ומפגעי אקלים והסתגלות לחיים בעידן של שינויים. ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם ואוכלוסייתה עתידה לגדול עוד יותר. בשל צפיפות השטח והתנאים הייחודיים המאפיינים את ישראל - על הממשלה לשקול על פתרונות המתאימים לאזורנו.

צמצום השימוש בפלסטיק. ישראל היא שיאנית בשימוש בכלי פלסטיק חד פעמיים. בשעה שמדינות ברחבי העולם מוציאות מהחוק שימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים שונים, גם בישראל צפויות לעלות בכנסת הקרובה הצעות בנושא. הממשלה והכנסת יצטרכו להכריע, ואולי אף לקדם הצעת חוק מקיפה המתכללת את שוק הפלסטיק; מפיקדון מוגדל על בקבוקים, תשלום מוגדל או הפסקת שימוש בשקיות פלסטיק, לפתרונות לכלים החד פעמיים ואולי אף איסור השימוש במיקרובידס - חלקיקי פלסטיק מיקרוסקופיים המצויים אפילו בתמרוקים ובקרמים שלנו, ונאסרו במספר מדינות.

טיפול בתחבורה הציבורית. מדינת ישראל היא הפקוקה ביותר בין מדינות ה-OECD, כשהתחבורה הציבורית לא מצליחה להדביק את פערי גודל האוכלוסייה והצרכים המטרופוליניים, ומכוניות נמכרות בישראל בקצב מסחרר. לפי בנק ישראל, רק כ-13% מכלל הנסיעות היומיות בישראל נערכות בתחבורה ציבורית. משרד האוצר מעריך כי הנזק השנתי למשק כתוצאה מהגודש בכבישים הוא 35 מיליארד שקל.

מסים ירוקים. מסים אלו נועדו לקדם פעילות אקולוגית בת-קיימא באמצעות תמריצים כלכליים. למשל; מסים מוגדלים על כריית משאבים מינרליים ודלקים, מסי הטמנת פסולת, מסי גודש בכניסה לערים, מסים על מכוניות הפועלות עם מנוע בעירה פנימי, מס על שימוש ברכב מזהם ומאידך הקלות מס לרכבים הפועלים באנרגיות נקיות ועוד.

היערכות לשינויי אקלים. בישראל קמה מנהלת שינויי אקלים, הפועלת לתכלול הצרכים בתחומי החיים השונים בעידן של התחממות גלובלית, שכן מצב שבו הטמפרטורה עולה, גם אם נצליח לעמוד ביעדי הסכם פריז, דורש היערכות מחודשת לשינויים, בהם עליית גובה פני הים, השפעות על החקלאות והקרקע (הלחץ על מקורות מזון זמינים ילך ויגבר, גידול של תוצרת חקלאית יהפוך קשה יותר. אורז, קמחים ומוצרים אחרים המיובאים לכאן - גם הם בסכנה בשל השינויים במדינות המגדלות את המזון), וגם השפעה על בריאותינו.

לשמור על הקיים. החודש התבשרנו כי משרד ראש הממשלה עלול לנסות לצמצם את סמכויותיו של המשרד להגנת הסביבה ופועל להפעלת גורמים שיפקחו על החלטותיו, בהתאם לדרישות התעשיינים. ייתכן כי חוקים חשובים ומתקדמים כמו חוק המזהם משלם וחוק אוויר נקי, עלולים להיפגע.

עוד כתבות

כוחות צבא ברחובות צ'ילה בעקבות הפגנות / צילום: שני אשכנזי, גלובס

מהומות בצי'לה: "האנשים מתעוררים, עכשיו זה העם נגד הפוליטיקאים"

מזה כשבוע מתחוללת בצ'ילה מחאת ענק ● הממשלה הכריזה על מצב חירום ● "אנשים מבוגרים נאלצים להתקיים מפנסיה זעומה, לצעירים אין ביטחון כלכלי וחברתי, מצב החינוך רע ולא מושקע בו כסף"

עו"ד עמית ברכה / צילום: יונתן בלום

"הסיפור הסביבתי הוא סיפור קיומי ויומיומי כמו הקוטג'"

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל עמותת "אדם, טבע ודין", בראיון אישי ● על הילדות בבת ים ובתל אביב ("הייתי ילד פוליטי"), על הבחירה במשפטים ("היה לי ברור שאני רוצה עבודה ציבורית"); ועל הצפוי בישראל בשל ההתחממות הגלובלית: "אלפי אנשים ימותו בכל שנה מבעיות של משבר האקלים"

ארומה תל אביב / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ארומה תל אביב

ויליגר: "מצרים על מחול השדים שנוצר וניסיונות השווא של ארומה ת"א להתנער מאחריות"

ממצאי בדיקת משרד הבריאות מנקים את האחריות מספקית הטונה ויליגר ● היסטמין הגבוה נבע מאופן הטיפול בטונה לאחר פתיחתה ● ארומה ת"א: "נעשה הכול על-מנת שתקלה מסוג זה לא תחזור" ● אדם נוסף הגיע לחדר מיון לאחר שאכל כריך טונה בקיוסק בנמל ת"א

רצח העם הארמני./ צילום:  ויקימדיה

ארה"ב אחרי 100 שנה: כורדים, ארמנים, למי אכפת

הסכנה הגדולה ביותר במדיניות החוץ האמריקאית הייתה תמיד הצירוף של בורות ושל קוצר רוח ● הנה מה שהתכונות האלה גרמו השבוע לפני מאה שנה ● לכורדים של אז קראו "ארמנים", וארה"ב העדיפה לחזור הביתה

בורסת טוקיו / צילום: רויטרס

מגמה מעורבת באסיה; "מלחמת הסחר מעיקה על כלכלת סין"

הסוחרים ממשיכים לעקוב אחרי ההתפתחויות בנוגע לברקזיט: אתמול ביקשה הממשלה הבריטית באופן רשמי דחייה נוספת במועד הפרישה מהאיחוד האירופי

אזוב מצוי/ צילום: פרופ' נתיב דודאי

שיח מפלג: איך אפילו ביטול האיסור על קטיף של זעתר הפך לקרב נרטיבים בין יהודים וערבים

גם אחרי שרשות הטבע והגנים ביטלה את האיסור המוחלט על קטיף הזעתר והעכוב, יש מי שמשוכנעים יותר מתמיד שבסוף כל החלטה מקצועית שלה יושב ערבי עם נרגילה ● הסופר עודה בשאראת: "ברור שהמדינה רצתה ליצור ניכור בין הערבים לבין הטבע, רוצים שהערבי ישתגע במדינה הזאת"

קאר שולץ, מנכ"ל טבע / צילום: שלומי יוסף

בדרך לפשרה: שופט זימן את מנכ"לי טבע וחברות התרופות האחרות לדיון לפני המשפט

שופט פדרלי זימן בכירים מהחברות על מנת לדון בפיצויים שהחברות מציעות ● טבע תשלם 29 מיליארד דולר, כחלק מהסכם הפשרה, בתרופות ובשירותי הפצה - כך על פי מקורבים לעסקה

אליזבת וורן/ צילום:  רויטרס

היא מפחידה את וול סטריט וגם את מארק צוקרברג ויש לה תוכנית לכל בעיה: האם זו המועמדת שתצליח לנצח גם את טראמפ

אליזבת וורן, המועמדת הדמוקרטית לנשיאות, מובילה בסקרים ● יש לה תוכניות להכול - מפיקוח על שוקי הפיננסים, דרך מיסוי עשירים עד להפחתת פליטות הפחמן ● וורן היא פוליטיקאית מזן שונה - האם זה יספיק לה כדי לזכות בהתמודדות הדמוקרטית והאם היא תוכל לנצח את הנשיא טראמפ

בוריס ג'ונסון / צילום: רויטרס

דרמת הברקזיט: ג'ונסון שיגר לאיחוד שני מכתבים סותרים בנוגע לפרישה

(עדכון) ● אחרי שלא הצליח לאשר את הסכם הברקזיט בפרלמנט הבריטי אתמול, ג'ונסון נאלץ לבקש דחייה מהאיחוד • כלי התקשורת בבריטניה דיווחו כי שלח בקשת הארכה בלתי-חתומה בבריסל, מלווה במכתב חתום נוסף שבו הוא מפציר באיחוד לא לאשר אותה

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: Tom Nicholson, רויטרס

"פרלמנט של שוטים": לתקשורת הבריטית נמאס מהברקזיט

ראש הממשלה הבריטי בוריס ג'ונסון נחל מפלה נוספת בניסיון הלא נגמר להוציא את בריטניה מהאיחוד האירופי ● לעיתונים במדינה כבר נמאס מהסאגה, והם לא מפחדים להראות את זה

מרקוס בקינגהאם / צילום: יח"צ

מומחה הניהול מרקוס בקינגהאם מציג: במה טעינו עם העובדים שלנו

לוחצים עליכם לטפל בחולשות שלכם בעבודה? מומחה הניהול העולמי מרקוס בקינגהאם ינסה להוריד אתכם מזה ● בראיון ל"ליידי גלובס" הוא מספר על האלגוריתם שפיתח לבדיקת אפקטיביות בעבודה, ומנסח כתב אישום נגד שיטות הניהול החדשניות: "כשאנחנו מכריחים עובדים לציית לתרבות ארגונית מומצאת, אנחנו מדכאים את היצירתיות שלהם וגורמים לבזבוז אדיר של זמן"

 מאזדה 3 סדאן / צילום: יחצ

שאיפות פרימיום: מאזדה 3 החדשה זכתה לשדרוג מרשים ביחס לדור היוצא

מאזדה 3 מתברכת בשלדה מהנה לנהיגה, בתא נוסעים איכותי, ובביצועים מכובדים • אבל תג מחיר שאפתני מציב אותה במיקום בעייתי מול ההיברידיות והקרוס-אוברים האופנתיים

מאיר שמגר / צילום:אמיר מאירי

מאיר שמגר היה גדול הבנאים של שלטון החוק במדינת ישראל

פרקליט צבאי ראשי, יועץ משפטי לממשלה ונשיא בית המשפט העליון – בכל תפקידיו הניעה את מאיר שמגר מחויבות דמוקרטית עמוקה, אנושיות, ואמונה בחירות, שוויון וצדק לכל אדם

מטוס של חברת התעופה האוסטרלית קוואנטס / צילום: שאטרסטוק

קוואנטס האוסטרלית שברה שיא: המספרים מאחורי הטיסה הארוכה בעולם

חברת התעופה האוסטרלית השלימה השבוע את הטיסה הארוכה ביותר בעולם: מטוס הדרימליינר של החברה חיבר בין ניו יורק לסידני במסע שארך 19 שעות וחצי ● מדובר בטיסת ניסוי לקראת השקה רשמית של הקו, כלל הנראה ב-2022

מסחר בוול סטריט./  צילום: רויטרס

שבוע המסחר בוול סטריט ננעל בירידות; ג'ונסון אנד ג'ונסון צנחה 5.9%

בורסות אירופה ננעלו בירידות שערים ● נגיד הבנק המרכזי של אנגליה צפוי לנאום הלילה כשברקע ציפייה להצבעה על הסכם הברקזיט בפרלמנט הבריטי ● בורסת שנחאי נסגרה בירידה של 1.3% בעקבות הודעת התמ"ג של סין, שאר המדדים העיקריים באסיה ננעלו בירידות שערים גם כן

משה יעלון ומשה כחלון / צילום: אמיל סלמן-הארץ

ערעור לבית המשפט העליון: חשפו את הסכם כחלון-יעלון

מדובר בנספחים להסכם שנחתם בנובמבר 2015 בין שר האוצר משה כחלון לשר הביטחון משה יעלון שאותם סרב משרד הביטחון לחשוף במסגרת פנייה לפי חוק חופש המידע ● המידע בנספחים החסויים הוא בעיקרו תחשיבי שכר וגמלאות לאנשי הקבע בצה"ל אך במשרד הביטחון טענו כי נתונים אלה מאפשרים ללמוד על סדרי הכוחות בהווה בעתיד

לאגר אנד אייל   / צילום: אנטולי מיכאלו

“לאגר אנד אייל", בירות טובות במחיר מצוין. מתברר שאפשר

כשנפתח "לאגר אנד אייל" הייתי בטוח שלא יעברו כמה חודשים והוא ייסגר ● וראה זה פלא, המקום לא רק שורד אלא אף משגשג

בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

לא ביבי, לא חופרים? האם עד נתניהו המדינה לא שיקמה אתרים היסטוריים

רה"מ טען בסרטון תעמולה כי קודמיו לא השקיעו שקל באתרי מורשת ● האמת היא שהמדינה טיפלה באתרים ארכיאולוגיים והיסטוריים כבר לפני עשרות שנים ● ובכל זאת, נתניהו יכול לרשום לזכותו מהפך בסדרי הגודל

מארק צוקרברג / צילום: צילום מסך מפייסבוק

זהירות, דיקטטורה: צוקרברג חשף את קו ההגנה החדש שלו

בנאום מיוחד על חופש הביטוי הציב עצמו מנכ"ל פייסבוק בעמדת המבוגר האחראי שפונה לעולם ומזהיר – אם לא תחדלו לריב כמו ילדים ולתת לטהרנות ולצדקנות לאכול כל חלקה טובה, הסינים ישתלטו על האינטרנט ויהרסו אותו ● האם צוקרברג באמת חושש מהסינים, או בעיקר לעתיד החברה שהקים? ● פרשנות

ליברפול, מרכז העיר. רחוב אופייני של בנייני לבנים אדומות  / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

ליברפול, לא רק ביטלס וכדורגל. טיול אחר בעיר

רוב התיירים שמגיעים לליברפול נוחתים בשדה התעופה ע"ש ג'ון לנון ועושים את הסיבוב המסורתי בעקבות ארבעת המופלאים ● אבל הביטלס לא צמחו מתוך ואקום, וליברפול היא לא רק הביטלס ● יש לה היסטוריה, מורשת כדורגל מפוארת והרבה אווירה