עוד חוזר הניגון: כניסתה לתוקף של הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי נדחתה שוב בחצי שנה

יום לפני הבחירות הורה שר המשפטים אמיר אוחנה על דחיית כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין האזרחי, בדיוק כפי שעשתה שרת המשפטים לשעבר איילת שקד יומיים לפני הבחירות הקודמות • מבין נימוקיו של השר: הרפורמה עשויה לשמש "כר פורה לפרשנות ולאקטיביזם שיפוטי"

יום לפני הבחירות לכנסת, שר המשפטים אמיר אוחנה הודיע כי הוא דוחה את כניסתה לתוקף של הרפורמה בסדרי הדין האזרחי בשבעה חודשים, לספטמבר 2020. מדובר בדחייה השנייה של הרפורמה במהלך שנה האחרונה, לאחר שיומיים בלבד לפני הבחירות הקודמות שנערכו השנה, הודיעה גם שרת המשפטים הקודמת, איילת שקד, על עיכוב כניסתן לתוקף של התקנות שצפויות לחולל מהפיכה בסדר הדין האזרחי.

"לא יכולתי להתעלם מפניות רבות המבקשות לדחות את כניסת הרפורמה לתוקף לצורך תיקון והיערכות מחדש", כתב השר אוחנה במכתב ששלח לשופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, שעמד בראש הוועדה שהקים משרד המשפטים לצורך בחינתן של התקנות; וליו"ר לשכת עורכי הדין, אבי חימי, שהוא אחד ממתנגדיה הקולניים והבולטים של הרפורמה.

עוד עולה ממכתבו של השר כי גם השופט בדימוס אורי גורן, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ומי שנחשב לאורים ולתומים בתחום סדר הדין בישראל, מתנגד לרפורמה האמורה.

שר המשפטים התייחס גם לקרע בין לשכת עורכי הדין לבין בכירי מערכת המשפט סביב הרפורמה, עליה דיווחנו בעבר ב"גלובס". לדברי אוחנה, הוא הורה להקים את הוועדה לבחינתן של התקנות, מכיוון שהוא סבר כי "נכון יהיה לנסות ולתקן את הדרוש תיקון בחודשים שנותרו עד כניסתן של התקנות לתוקף". עם זאת, השר ציין במכתבו כי "למרבה הצער, לאחר מספר ישיבות ארוכות לא נרשמה התקדמות מספקת".

הטעמים העיקריים שהובילו את שר המשפטים אוחנה להורות על דחיית כניסתן של התקנות לתוקף וצוינו במכתבו נגעו לסוגיית העיתוי של הרפורמה, שעתידה הייתה להיכנס לתוקפה באמצע שנת המשפט הנוכחית; עיקרון הוודאות המשפטית, שלטענת נציגי לשכת עורכי הדין ייפגע מאוד עקב הרפורמה; הפגיעה בציבור המתדיינים, שייאלצו להתאים את עצמם לסד זמנים לחוץ יותר; והטענות בדבר שיקול-הדעת השיפוטי הנרחב שיוענק לבתי המשפט במסגרת התקנות החדשות.

ביחס לשיקול-הדעת השיפוטי, שר המשפטים ציין כי התקנות החדשות כוללת שורה של מטרות ועקרונות הנתונים לפרשנות נרחבת, שעשויים להוות "כר פורה לפרשנות ולאקטיביזם שיפוטי, יצירת דין שלא על-ידי המחוקק ודין שיהיה שונה משופט לשופט".

ראש לשכת עורכי הדין, עו"ד אבי חימי, בירך כמובן על החלטתו של אוחנה: "בכך הושלם החלק הראשון של המאבק שחרטתי על דגלי, לפעול לביטולן של תקנות סדר הדין האזרחי המאיימות לפגוע בצורה קשה ביכולתם של אזרחי ישראל לקבל משפט הוגן וצודק. בקרוב יישב הצוות המיוחד שמיניתי לטיפול בנושא, בראשותם של פרופ' טליה איינהורן וד"ר אסף פוזנר, ויגיש את המלצותיו לתקנות חלופיות אשר יתנו מענה הולם לצורכיהם האמיתיים של אזרחי המדינה המתדפקים על דלתו של בית המשפט. לשכת עורכי הדין לא תשקוט ותוודא שדעתה תישמע.

"הלשכה בראשותי תמשיך לשאת בגאווה מאבקים צודקים נוספים ותצא נגד כל מהלך שעלול לפגוע בציבור המתדיינים, בעורכי הדין ובאזרחי מדינת ישראל באשר הם".

במערכת בתי המשפט, סביר להניח, מאוכזבים מאוד מההחלטה, לאחר שהיו להוטים במיוחד להוציאה לפועל. נוסף על כך, מערכת המשפט כבר מושקעת עד צוואר ברפורמה המדוברת, לאחר שהשקיעה בה מיליוני שקלים: היא השקיעה שעות מהנדסים יקרות בפיתוחים למערכת "נט המשפט"; ערכה השתלמויות לשופטים ולמזכירויות בתי המשפט ועוד.

התקנות החדשות

תקנות סדר הדין החדשות אמורות להחליף את תקנות הסדר הדין האזרחי המיושנות, שהותקנו בשנת 1963 ומאז תוקנו בשיטת "טלאי על טלאי". הקודקס החדש כולל 180 סעיפים שיחליפו את מאות התקנות הקודמות.

התקנות החדשות קובעות, בין השאר, דרך מרכזית אחת לפתיחת הליך משפטי, ובכלל זה להגשת תובענה, ובמסגרתה יבוטלו הסדרים בלתי נדרשים כגון סדר דין מקוצר והמרצת פתיחה, ויושם דגש על "זמנים וכמויות".

בין העקרונות החדשים שילוו לקודקס, ניתן לציין את מדדי זמן והיקפים של כתבי טענות (11 עמודים בבית משפט שלום ו-14 עמודים בבית המשפט המחוזי, ובתביעה לסעד כספי מעל ל-2.5 מיליון שקל - לא יעלה על 30 עמודים); וקביעת פורמט אחיד לכתבי בי-דין. בנוסף נקבע עיקרון חדש, ולפיו ימונה מזכיר משפטי שימנע קבלת מסמכים שאינם ממלאים אחר ההוראות החדשות שנקבעו בתקנות או אחר הוראות בית המשפט.

נושא מהותי שמוסדר בתקנות הוא קריאה לשופטים "ליטול יוזמה ככל שנדרש" ולהפוך אקטיביים יותר. כך, לדוגמה, יוכלו השופטים לתחום את זמן הדיון (לרבות החקירות), לנהל את קדם-המשפט בצורה אקטיבית יותר, ובכלל זה לשמוע עדויות של כל הנוכחים באולם בית המשפט על עובדה שבמחלוקת ולקבל מענה לשאלות בעניינים הנוגעים לסכסוך נושא התובענה. 

"לבצע חשיבה מחודשת" 

עו"ד אורית קורין, יו"רית ארגון הפרקליטים, מסרה בתגובה: "אני מברכת על החלטת שר המשפטים לדחות את התקנות בחצי שנה נוספת לספטמבר 2020. כפי שעולה ממכתבו, ישנם נימוקים כבדי-משקל לדחיית התקנות, ויש לבצע חשיבה מחודשת אמיתית באשר לנחיצותן של התקנות והשפעתן הקשה על ציבור המתדיינים בבתי המשפט המחכים לעשיית צדק בעניינם". 

עו"ד דוד פורר, ממובילי המאבק בלשכת עורכי הדין נגד הרפורמה, מסר בתגובה: "טוב עשה שר המשפטים שהודיע כי הרפורמה לא תיכנס לתוקף, וכי הוא יערוך בחינה מקיפה וכוללת של הנושא. הרפורמה בעיייתית כל-כך, שכל מועד הוא מועד טוב להחלטת שר המשפטים. זה לא משנה אם זה היה יום, שבוע או חודש לפני הבחירות". 

עו"ד רפאל ליבא, שותף בכיר במשרד איתן מהולל שדות וחבר בוועדה שהקימה לשכת עורכי הדין לשינוי הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי, מסר בתגובה: "אני מברך על החלטת שר המשפטים אמיר אוחנה לדחות את יישום הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי לספטמבר 2020. התקנות במתכונת שבה הוצעו היו עלולות לפגוע בהליך המשפטי האזרחי התקין ובאפשרות לעשיית צדק בין המתדיינים. אני מקווה שלאחר שיתאפשר כעת דיון מעמיק ברפורמה המוצעת, התקנות יתוקנו באופן שיטיב עם ציבור המתדיינים". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988