גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מורידים ובוכים: אחרי דראגי, גם פאוול בדרך להוריד ריבית – אבל שניהם לא מרוצים

הפדרל ריזרב צפוי ללכת השבוע בעקבות הבנק האירופי המרכזי ולהוריד את הריבית פעם נוספת ● אבל הבנקאים המרכזיים מסבירים כי הכדור בכלל מצוי במגרש של הפוליטיקאים, בברלין ובוושינגטון ● בינתיים מתרבים הקולות שמזהירים כי הריבית הנמוכה מתקרבת לרמה שבה תגרום יותר נזק מתועלת ● פרשנות

מריו דראגי וג’רום פאוול. / צילום: רויטרס
מריו דראגי וג’רום פאוול. / צילום: רויטרס

1) יכול להיות שהריבית כבר נמוכה מדי?

האם יכול להיות ששיעורי הריבית של הבנקים המרכזיים, למשל באירופה או ביפן, כבר כל כך נמוכים עד שהם עלולים לגרום יותר נזק מתועלת? שכמו תרופה במינון גבוה מדי, הם עלולים להיות לא בריאים? בז'רגון הכלכלי יש לזה שם: "שיעור ההיפוך". זה הרגע שבו ההשפעה של מדיניות מוניטרית שאמורה להיות 'מרחיבה' - למשל ריבית מאוד נמוכה - מתהפכת, ובמקום זאת היא 'מרסנת' את הכלכלה, ומאיטה אותה.

הרעיון של שיעור ההיפוך, שעומד בלב מאמר אקדמי של שני פרופסורים לכלכלה מפרינסטון (ברונרמאייר וקובי), שב ועלה בסוף השבוע האחרון. הטריגר היה ההכרזה של מריו דראגי, נשיא הבנק האירופי המרכזי, על צעד נוסף במסע של גוש האירו אל מחוזות הריבית השלילית. דראגי, שעתיד לעזוב את תפקידו בעוד חודש וחצי, הכריז ששיעור הריבית שהבנקים מקבלים על פיקדונותיהם בבנק המרכזי יירד בעוד עשירית אחוז, לרמה של מינוס 0.5%. בנוסף, גם מדיניות ההקלה הכמותית עושה קאמבק: ה-ECB יחזור לקנות איגרות חוב ממשלתיות בשווקים, סוג של הדפסת כסף.

ההחלטה של דראגי לא התקבלה פה אחד בתוך הבנק, והיו גם קולות מחוץ לו שתהו אם ה-ECB לא מתקרב אל השלב שבו הריבית נמוכה מדי, כלומר אל שיעור ההיפוך. זו לא בדיוק טענה חדשה. את הביקורת על הנזק שגורמת לכאורה הריבית הנמוכה מדי אפשר לשמוע לא מעט מכיוון מגזר הבנקאות בשנים האחרונות (גם בישראל). אין פלא: ריבית נמוכה, ובמיוחד ריבית שלילית, מקטינה את הרווחיות של הבנקים. זה גם חלק מהטיעון של ברונרמאייר וקובי, שמסבירים שריבית נמוכה מדי תפגע ביכולת של הבנקים להלוות, וכך תפגע בכלכלה.

אבל זה לא רק הבנקים. טיעונים נוספים, שמטילים ספק בתועלת של עוד הורדות ריבית ועוד רכישות נכסים, אפשר היה לשמוע לאחרונה גם מכלכלנים שהיו בלב קבלת ההחלטות בעשור האחרון, כמו לארי סאמרס, סטנלי פישר ואוליבייה בלנשאר (שכיהנו בבית הלבן, בפדרל ריזרב ובקרן המטבע). בין היתר, הם מדברים על הסכנה שבניפוח בועות נכסים שמגבירות את האי שוויון, על חברות זומבי ששורדות רק בזכות האשראי הזול, וגם על החשש שהמימון הזול מאפשר למונופולים להשתלט על הכלכלה.

2) הגיע תורה של המדיניות התקציבית

שורת הספקנים הזאת, חשוב להבהיר, לא יוצאת נגד הבנקים המרכזיים. המסר שלהם הוא אחר: הממשלות צריכות לעשות יותר. הכלים שעומדים לרשות הבנקים המרכזיים, הם בעצם אומרים, די מיצו את עצמם, בטח במקומות כמו אירופה או יפן שבהם הריבית כבר שלילית. הדרך הנכונה להמריץ את הכלכלה היא באמצעות צעדים כמו השקעות בתחבורה או באנרגיה ירוקה, או רפורמות מבניות.

הכדור, במילים אחרות, נמצא במגרש של הממשלות. אפילו דראגי בעצמו אמר את זה במסיבת העיתונאים שלו בשבוע שעבר, שעמדה כבר בסימן סיכומים. "אני לא מדבר על השנה הזאת או על השנה שעברה, אלא על שש או שבע השנים האחרונות. כמעט כל הדברים שאתם רואים באירופה - יותר מ-11 מיליון מקומות עבודה שנוצרו בזמן קצר, ההתאוששות, הצמיחה המתמשכת - בגדול הושגו על ידי המדיניות המוניטרית שלנו… ועכשיו כבר הגיע הזמן שהמדיניות התקציבית תיקח פיקוד".

גם כריסטין לגארד, המחליפה המיועדת של דראגי, אמרה דברים דומים בשימוע שלה בפרלמנט האירופי בתחילת החודש. הבעיה היא שבינתיים לפחות, מדינות צפון אירופה, שדוגלות במשמעת תקציבית, לא משחררות את הרסן. מכיוון גרמניה, שנמצאת על סף מיתון, אפשר אמנם לשמוע קולות מעורבים: הבנק המרכזי לא רואה צורך בעוד תמריץ תקציבי, אבל הממשלה מאותתת על נכונות להוציא יותר אם המיתון אכן יגיע. אבל בינתיים לפחות, הכדור נותר בידי הבנק המרכזי.

3) בכירי הפד חלוקים, אבל טראמפ יודע מה הוא רוצה

אחרי הורדת הריבית באירופה בשבוע שעבר, השבוע העיניים מופנות לפד, הבנק האמריקאי המרכזי, שאמור להכריז ביום רביעי על הורדת ריבית נוספת, של 0.25%, אחרי שכבר הוריד את הריבית בסוף יולי. בסך הכול הפד אמור להוריד השנה את הריבית שלוש פעמים, ולהסתפק בכך. 'התאמה', כפי שמכנה זאת היו"ר ג'רום פאוול.

בין בכירי הפד, אגב, אין תמימות דעים על המדיניות הנכונה - יש מי שקורא להורדת ריבית דרסטית יותר, ויש מי שחושב שהכלכלה במצב סביר ואין צורך לפעול. חוסר ההסכמה הזה הגיוני, כך הסביר פאוול בדברים שנשא בשווייץ בשבוע שעבר: התמונה הכלכלית עצמה מעורפלת כרגע. למה? פאוול מדבר על 'אי ודאות לגבי מדיניות הסחר', כינוי מעודן למלחמת הסחר שהנשיא טראמפ מנהל נגד סין. העימות הזה גורם לחברות לעכב את החלטות ההשקעה שלהן, ולהימנע מצעדים כמו רכישת מכונות חדשות, הקמת מפעלים או השקעה בתוכנה חדשה. "הם רוצים ודאות שיהיו ביקושים", הסביר פאוול. לפי חלק מהמדדים, המגזר התעשייתי בארה"ב כבר נקלע למיתון - גם אם פאוול מעריך שכלכלת ארה"ב בכללותה אינה צפויה להיכנס למיתון.

עבור טראמפ זו בעיה: עובדי הייצור שנפגעים ממדינות הסחר שייכים לבסיס הבוחרים שלו, והבחירות כבר באופק. אין פלא שהפד ובכיריו ממשיכים לספוג ממנו מטר של חרפות בטוויטר. כבר התרגלנו לכך, ובכל זאת זו מציאות הזויה: את בוקר ה-11 בספטמבר פתח הנשיא בלכנות את פאוול ועמיתיו 'סתומים'. הוא הבהיר שהיה רוצה לראות אותם מורידים את הריבית לאפס, ואולי אפילו פחות. כמו באירופה. אם הפד אכן יסתפק הפעם בהורדת ריבית של 0.25%, לרמה עליונה של 2%, אפשר לצפות לעוד מתקפת ציוצים נשיאותית.

4) הבנקים המרכזיים מחפים על הפוליטיקאים

מלחמת הסחר של טראמפ יוצרת בעיה עבור הפד: לא ברור אם יש לו כלים להתמודד איתה. אם מה שמונע מחברות להשקיע במפעל חדש הוא אי ודאות, כפי שמסביר פאוול, אז עוד הורדת ריבית היא לא בהכרח מה שישכנע אותן לעשות את זה. ועדיין, מדגיש פאוול, כלכלת ארה"ב נמצאת "במקום טוב". ויש מי שחושב שזו בעצם הבעיה האמיתית: המדיניות של הפד, שסופגת בינתיים את הזעזועים, מאפשרת לטראמפ להמשיך את מלחמת הסחר שלו, שגורמת נזק לכלכלה.

מי שהעלה את הטיעון הזה באופן מפורש הוא ביל דאדלי, עד לא מזמן נשיא הבנק הפדרלי של ניו יורק, כלכלן בעל שם שהיה מעמודי התווך של הפד. בטור דעה שפירסם בסוף החודש שעבר, הוא העלה את החשש שהמדיניות המקילה של הפד לא 'מרככת את המכה', אלא מזיקה: היא מעודדת את הנשיא להסלים את מלחמת הסחר, ובכך מגדילה את הסיכון למיתון. הפד בעצם מאפשר את מלחמת הסחר.

דאדלי לא הסתפק בכך, אלא המשיך את קו המחשבה הזה, והציע לפד להבהיר לטראמפ שלא יחלץ אותו אם מלחמת הסחר תסתבך. הוא אפילו הציע לבכירי הפד לחשוב איך המדיניות שלהם תשפיע על בחירות 2020 - מה שהוביל לגל גינויים מקיר לקיר, וגרם לדאדלי לנסות לרכך את המסר שלו.

אבל את הניתוח הבסיסי של דאדלי אפשר לשמוע גם מכיוונים אחרים. פרופ' סימון ג'ונסון, לשעבר הכלכלן הראשי של קרן המטבע, צפה במאמר בסוף אוגוסט שתרחיש שבו בריטניה עוזבת את האיחוד האירופי ללא עסקה, מה שנקרא 'ברקזיט קשה', בעצם לא יהיה כל כך קשה. הסיבה היא שהבנק אוף אינגלנד היה מסוגל לרכך את המכה. "האירוניה של בנק מרכזי עצמאי וחזק היא שהוא הרבה יותר מסוגל לקזז את ההשפעות של מדיניות לא אחראית מכיוונים אחרים". במילים פשוטות יותר, הבנקאים המרכזיים מאפשרים לפוליטיקאים לעשות שטויות - או לכל הפחות לא לעשות יותר מדי. 

עוד כתבות

חדווה בר / צילום: יונתן בלום, גלובס

בלי ארנק, בלי כרטיסי אשראי: האם מתקרב היום שבו נצא מהבית "רק עם הסמארטפון"

כסף מזומן? "יהיה הרבה פחות, רוב התשלומים יעברו דרך המובייל" ● תשלומי חשבונות? "לישראל ייכנסו גורמים זרים, וביניהם אפל וגוגל. אפליקציות התשלומים ישנו את חיינו" ● והבנקים? "בעוד שנה יתחיל לפעול בישראל בנק דיגיטלי" ● המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, בראיון ל"ליידי גלובס"

משה כחלון / צילום: רפי קוץ, גלובס

קרן המטבע חותכת בפעם נוספת את תחזית הצמיחה לישראל

קרן המטבע צופה צמיחה של 3.1% לעומת תחזית קודמת לצמיחה של 3.3%, שגם היא הונמכה בחודש אפריל ● בנוסף, קרן המטבע חתכה את תחזית הצמיחה לכלכלה העולמית ל-3% בלבד בצל מתיחות הסחר בין סין לארה"ב ● התחזית הנוכחית שפרסמה קרן המטבע משקפת האטה בקרב 90% מהכלכלות בעולם

מנכ"ל גוגל, סונדאר פיצ'אי / צילום: רויטרס, STEPHEN LAM

הכירו את פיקסל 4: הטלפון של גוגל שמאפשר לשלוט בו ללא מגע

גוגל ערכה אירוע השקה בניו יורק והכריזה על הסמארטפון החדש שלה ● פיקסל 4 מוצע בשלושה צבעים - שחור, לבן וכתום, יעלה החל מ-800 דולר וזמין מה-24 באוקטובר ● החברה גם השיקה אוזניות חדשות - גוגל פיקסל באדס, ולפטופ מוזל - פיקסלבוק גו

מרכז העיצוב דיזיין סיטי, מעלה אדומים / הדמיה: יח"צ

בכמה שכרה רשת פנדור 600 מ"ר בדיזיין סיטי במעלה אדומים?

ועוד דירות וחללים שנמכרו והושכרו לאחרונה

ליאו ליידרמן / צילום: תמר מצפי

מדד התחרותיות העולמי: ישראל דורגה במקום ה-20, ללא שינוי מהשנה שעברה

הפורום הכלכלי העולמי שעורך את המדד, הדגיש את היותה של ישראל מרכז חדשנות ואת ההשקעה הגבוהה במחקר ופיתוח - 4.3% מתוצר ● הדוח לא מגלם את החריגה הצפויה מיעד הגירעון של 2019 ואת חוסר היציבות הפוליטי שעשוי להוביל לבחירות שלישיות בשנה

 סיגל רגב–רוזנברג/צילום: אורית פניני

"יש כרוניקה של מוות ידוע מראש, צריך להחליט - ארבע קופות חולים טובות או רק שתיים"

זמן קצר לאחר מינויה למנכ"לית קופת חולים מאוחדת, גילתה סיגל רגב-רוזנברג כי הגירעון השנתי זינק ב-2018 ל-440 מיליון ש' - הגבוה מאז הקמתה ● בראיון ל"גלובס" היא מדברת על התחרות, על ההתמודדות עם משרדי האוצר והבריאות וכיצד היא מתכוונת לייצב את הקופה ולהביא מבוטחים חדשים

מארק בניוף \ צילום: רויטרס

מארק בניוף: "הקפיטליזם שאנחנו מכירים מת, הגיע הזמן לקפיטליזם הוגן יותר"

במאמר שפרסם ב"ניו יורק טיימס" כתב המיליארדר ומנכ"ל ומייסד סיילספורס כי "הקפיטליזם של העשורים האחרונים, עם האובססיה שלו למיקסום רווחים עבור בעלי המניות, הוביל לאי-שוויון מזעזע" ● עוד הציע להטיל מסים על העשירים ביותר

הכלכלנית זוכת פרס הנובל אסתר דופלו / צילום: Eloy Alonso, רויטרס

המחקר פורץ הדרך שהפך היום את אסתר דופלו לאישה השנייה אי פעם עם נובל בכלכלה

איך גורמים לילדים להתחסן יותר ומעודדים חקלאים להשתמש בשיטות חדשניות? דופלו, באנרג'י וקרמר יצאו לענות על השאלות האלה בניסויים מבוקרים בשטח, וחוללו מהפכה ● דופלו היא האישה השנייה בהיסטוריה שזכתה בנובל לכלכלה: "מקווה שההדגמה שנשים יכולות להצליח, תיתן השראה לאחרות"

הרברט דיס, מנכ"ל פולקסווגן / צילום: REUTERS/Axel Schmidt

פולקסווגן מעכבת החלטה לבניית מפעל רכבים חדש בטורקיה בעלות של 1.4 מיליארד דולר

על רקע התקיפה הצבאית של טורקיה את כוחות הכורדים בגבול סוריה הצפוני, יצרנית הרכבים הגדולה בעולם נוקטת עמדה ● בהמשך להטלת מכסים ע"י טראמפ על פלדה מיובאת מטורקיה, הלירה הטורקית מתאוששת לאחר שבשוק ציפו למכה נוקשה יותר

יוזמה להפחתת קשיות פלסטיק חד פעמיות במסעדות ובתי קפה    / צילום: שני מוזס, גלובס

מזמינים שתייה קרה בבית קפה? אולי תקבלו אותה בלי קש

עמותת "מסעדנים חזקים ביחד" קוראת לבתי קפה ולמסעדות להפחית את השימוש בקשיות פלסטיק חד-פעמיות ע"י חלוקתן רק עפ"י בקשה או מעבר לחלופות מזהמות פחות ● עשרות בתי עסק ברחבי הארץ התגייסו למהלך - אך מה בנוגע לעלויות?

מורי ארקין, בעל השליטה / צילום: יח"צ

לאחר כישלון ההנפקה והנפילה במניה: אקסלנז שבשליטת ארקין שמה את עצמה על המדף

השווי לו שואפים בעלי חברת האבחון הרפואי עומד על כ-60 מיליון דולר - פי 3 ממחיר השוק ● מורי ארקין מחזיק כ-75% ממניות אקסלנז, שצנחו ב-75% שנה האחרונה

ג'יימי דיימון / צילום: רויטרס

הבנקים בארה"ב פתחו את עונת הדוחות ברגל ימין: ג'יי.פי מורגן וסיטיגרופ עקפו את התחזיות לרבעון השלישי

הכנסותיו של גי.פי מורגן הסתכמו ב-28.5 מיליארד דולר; בשורה התחתונה, הרווח למניה עלה ב-4.7% ל-2.45 דולר ברבעון השלישי ● סיטיגרופ היכה את תחזית הרווח וההכנסות, ומנגד גולדמן זאקס עמד בתחזית ההכנסות אך פספס את תחזית הרווח למניה ב-2 סנט

המגרש שנמכר ברח' הירקון / צילום: שלומי יוסף

יוסי אברהמי רכש מגרש בת"א ברבע מיליארד שקל

מדובר במגרש בשטח של 6.4 דונם שהיה שייך לבעלים רבים ● על המגרש ניתן להקים מגדל מגורים בגובה 15 קומות ● השטח נמכר כחלק מהליך כינוס

המיליארד והמשקיע קן פישר / צילום: Brendan McDermid, רויטרס

המשקיע קן פישר איבד חוזה בהיקף 600 מיליון דולר בשל הערה סקסיסטית

מדינת מישיגן משכה את קרן הפנסיה שלה מחברת פישר השקעות של המיליארדר ● זאת לאחר שיו"ר ומייסד חברת ההשקעות העיר הערות סקסיסטיות בכנס בשבוע שעבר

מטוס טורקיש איירליינס / צילום: יחצ

"הנוסעים הישראלים מצביעים ברגליים; יש אפס ניסיונות 'להעניש' את טורקיה על התקיפות בסוריה"

סוכני הנסיעות מספרים כי מספר הנוסעים בחברות התעופה הטורקיות צומח ולא מושפע מההתרחשויות האחרונות, כשמה שמדבר עבור הנוסעים זה בעיקר המחיר ● "לא רק שלא התקבלו פניות לביטול טיסות, אלא ש-2019 תוגדר כשנת שיא בתנועת הנופשים מישראל"

אריאל חסון, מנכל קרדן אן.וי / צילום: יחצ

"כדור השלג בתהל מחייב השקעה מהירה": שווי חברת תשתיות המים צנח בכמעט 90% בשנתיים .

קרן פימי מציעה להשקיע בתהל לפי שווי חברה של 15 מיליון דולר בלבד ● מנכ"ל קרדן אן.וי, בעלת החברה: "הפרסומים על מצבה של תהל גרמו לאובדן אמון בחברה ופגעו בשווי שלה"

שרון זכות / צילום: אלון רון

שרון זכות ייפרד מרבד עם מענקים של עד 1.7 מיליון שקל 

החברה מבקשת מבעלי מניותיה לאשר את חבילת הפרישה למנכ"ל היוצא, שיחד עם עלות העסקתו השוטפת צפויה להצטבר בסיכום 2019 לכ-3.3 מיליון שקל

אמיר אוחנה, נעמה יששכר / צילום: כדיה לוי, רויטרס

פרשת נעמה יששכר: האם הסמכות להסגרת ההאקר הרוסי נתונה בידי שר המשפטים?

בג"ץ קבע בעבר כי "בידי השר הכוח שלא להסגיר, אך רק בנסיבות מיוחדות וכבדות-משקל" ● האם מקרה שבו אזרחית ישראלית מוחזקת כבת-ערובה ברוסיה על החזקת כמות מינימלית של סמים קלים, כקלף מיקוח נגד הסגרת האקר רוסי לארה"ב, נחשב לנסיבות כאלה?

אדם נוימן / צילום: שאטרסטוק

קדחת הנדל"ן של אדם נוימן: כל הבתים שמייסד WeWork רכש בזמן שהחברה הלכה והסתבכה

בני הזוג נוימן יצאו למסע רכישות שכלל לא פחות משני נכסי מגורים במנהטן, חווה בווסצ'סטר, שני בתים בהמפטונס ואחוזה בקליפורניה ● בסך הכל הוציאו הנוימנים קרוב ל-90 מיליון דולר על שישה נכסים ועוד בחנו השקעות נוספות בסמוך להידרדרות במצבה של WeWork

יצחק סוארי, יו"ר אלייד צילום: תמר מצפי

אקזיט המכוניות המשומשות: סוארי רוכש 51% מאוטודיל תמורת 100 מיליון שקל

צמד המייסדים, מאיר אוחיון ותומר דותן, ימשיכו לנהל את רשת הטרייד-אין גם לאחר מכירת החזקותיהם לידי אלייד, חברת ההשקעות שמוביל יצחק סוארי