גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נתניהו והאחרים צפצפו על חוק איסור התעמולה? אולי הגיע הזמן להתאים אותו לימינו

לפי חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה בהצעה שניסחו לרפורמה בדיני תעמולת הבחירות באפריל 2015, "חוק הבחירות הוא נטע זר במציאות התקשורתית והפוליטית של המאה ה-21, אין בו התייחסות רצינית לאינטרנט, והוא אינו מתמודד עם סוגיות של פגיעה בפרטיות או טרגוט בוחרים"

בנימין נתניהו מדבר לבוחרים דרך טוויטר / צילום: מתוך טוויטר
בנימין נתניהו מדבר לבוחרים דרך טוויטר / צילום: מתוך טוויטר

ב-10 בספטמבר, שבוע לפני הבחירות לכנסת, הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על כינוס מסיבת עיתונאים לצורך מסירת "הצהרה דרמטית". מפלגות כחול לבן והמחנה הדמוקרטי מיהרו לעתור ליו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, נגד העברת ההצהרה בשידור חי. שתי המפלגות המתחרות לליכוד טענו כי נתניהו עומד לעשות תעמולת בחירות אסורה במעטה של מסירת הודעה ביטחונית. מלצר דחה את העתירה וקבע כי ההצהרה תימסר, וכי גופי התקשורת יוכלו לבדוק את תוכן הדברים של נתניהו בזמן אמת.

היו מי ששגו באשליות שההצהרה של נתניהו אכן תהיה דרמטית ותעסוק בעניינים ביטחוניים. אולי אפילו שנתניהו יבשר על התקדמות במאמצים להביא לארץ את גופותיהם של הדר גולדין ואורון שאול, או לשחרורו של אברה מנגיסטו. אבל בסופו של דבר ההצהרה הדרמטית של נתניהו התבררה כעוד הבטחה של לפני הבחירות שתלויה בתוצאותיהן. ראש הממשלה הבטיח כי אם הוא ייבחר, הוא יספח את בקעת הירדן ואת צפון ים המלח. שוב הגיעו פניות לשופט מלצר, והפעם הוא החליט להטיל קנס של 30 אלף שקל על הליכוד ונתניהו בשל הפרת הדין האוסר על תעמולת בחירות.

למה לאסור על תעמולה?

אירוע "ההצהרה הדרמטית" של נתניהו הוא רק דוגמה אחת לאופן שבו חוק דרכי תעמולה - שבין היתר אוסר על תעמולת בחירות בטלוויזיה 60 יום לפני הבחירות - אינו רלוונטי לימינו, ולא ניתן לאכוף אותו. נתניהו לא לבד: הפוליטיקאים, מימין ומשמאל, עברו בימים האחרונים על חוקי התעמולה בדרכים שונות ומשונות בלי הנד עפעף.

והם לא אשמים בכך. חוק דרכי תעמולה הקיים נחקק ב-1959 והתאים לימים שבהם התקשורת הישראלית הייתה בנויה מערוץ טלוויזיה אחד ורדיו ועיתונות ממוסדים. החוק בנוסחו הנוכחי ממש לא מתאים לשנת 2019, שבה חלק גדול מאוד מהתעמולה שעושות המפלגות לפני הבחירות נעשה ברשתות החברתיות ובקבוצות הווטסאפ.

וכפי שניסחו זאת היטב ד"ר גיא לוריא וד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה בהצעה לרפורמה בדיני תעמולת הבחירות באפריל 2015: "חוק הבחירות (דרכי תעמולה), שהוא החוק העיקרי המסדיר את תעמולת הבחירות בישראל, הוא נטע זר במציאות התקשורתית והפוליטית של המאה ה-21. אין בו התייחסות רצינית לאינטרנט - אחד מאמצעי התעמולה העיקריים כיום - אך יש בו איסור על תעמולת בחירות בכלי טיס או בכלי שיט".

לוריא ושוורץ-אלטשולר מסבירים כי איסורים אלה פוגעים בהליך הדמוקרטי התקין, הם בעייתיים לאכיפה, וכאמור, כבר אינם מתאימים לזמננו. החוק הקיים גם אינו מתמודד עם סוגיות של פגיעה בפרטיות או "טרגטינג" (שיווק ממוקד יעד), שהן קריטיות בימינו.

חוק הבחירות (דרכי תעמולה) מטיל שורה ארוכה של מגבלות על כל צורות הפרסום. בין היתר הוא קובע, כאמור, כי תעמולת בחירות ברדיו ובטלוויזיה במהלך 60 הימים שלפני הבחירות, תיעשה רק במסגרת הסדרים הקבועים בחוק (בתשדירי הבחירות האנכרוניסטיים שכמעט איש אינו צופה או מאזין להם, ח"מ). בנוסף, בין היתר, החוק אוסר על שימוש באמצעים הבאים לתעמולת בחירות: שימוש בנכסים הממומנים על-ידי המדינה לצורכי תעמולה, שימוש בכלי טיס או בכלי שיט.

עוד אוסר החוק על שימוש בשמו ובדמותו של איש כוחות הביטחון שנפגע, או של נפגע בפעולת איבה - בלא הסכמתו או הסכמת משפחתו. אסור גם שיתוף ילד שטרם מלאו לו 15 שנה בתעמולת הבחירות, אלא אם כן הוא מצולם בפעילות שגרתית; אסור לעשות תעמולה באמצעות שימוש בתוכניות בידור; ועוד.

בשלב זה של הדיון אפשר לעצור ולשאול - בשביל מה בכלל אנחנו זקוקים להגבלות מכל סוג על תעמולת בחירות? הרי בעולם דמוקרטי, שוויוני וחופשי אפשר לכאורה לתת לכולם לעשות תעמולה כל הזמן ולתת לבוחר לבחור במי שהכי מוצא חן בעיניו.

איזון בין חופש הביטוי לשוויון

אלא שאנחנו לא חיים בעולם מושלם אלא במציאות שבה זקוקה המדינה לאזן בין שני אינטרסים מנוגדים: מחד גיסא, להבטיח את חופש הביטוי של המועמדים והמפלגות; מאידך גיסא, להבטיח שוויון בין המפלגות מחשש שמפלגות השלטון ינצלו את כוחן לרעה כדי למנוע מהמתחרות להפיץ את משנתן. נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרן ברק, בפסק דין ניסים זווילי נגד יו"ר ועדת הבחירות באפריל 1992, ציין כי הצורך באיזון הזה עמד לעיני הכנסת בעת שחוקקה את חוק התעמולה בסוף שנות ה-50.

חבר הכנסת ורהפטיג, שהציג את הצעת החוק לקריאה ראשונה, הסביר כי "הבעיה חמורה ביותר, ופתרונה נראה לפעמים כפתרון חידת ריבוע העיגול, מעין 'שבור את החבית ושמור את יינה'. מצד אחד - הרי בחירות חופשיות מושתתות על העיקרון של חופש מלא של הדיבור, של השכנוע, של התעמולה; ומצד שני - הרי למען הגשמתו של העיקרון עצמו של חופש הבחירות באים ומציעים הגבלות על חופש התעמולה. סוד ההצלחה בהסדרים חוקיים מעין אלה הוא בשמירת האיזון בין העקרונות ושמירת הקו שבין ההגנה על חופש הביטוי ובין ההתקפה עליו".

אז מה הוא הפתרון? התאמה של החקיקה למציאות הטכנולוגית והתקשורתית הקיימת. לפי הצעת ד"ר שוורץ-אלטשולר וד"ר לוריא, הכנסת צריכה לבטל את כל אותם איסורים בחוק שפשוט אינם רלוונטיים לימינו ושלא ניתן לאכוף אותם. למשל, לבטל את איסור התעמולה בטלוויזיה וברדיו ב-60 הימים שלפני הבחירות; להתיר לרשימות לרכוש פרסומות פוליטיות בטלוויזיה לקראת תום תקופת הבחירות; ולהגדיר את הסמכות של יו"ר ועדת הבחירות לפסול תעמולת בחירות במקומות שהחוק לא חשב עליהם.

למשל, במערכת הבחירות הנוכחית, לשופט מלצר לא היה עוגן חוקי להתמודד עם פרסום גזעני במסנג'ר של מפלגת הליכוד, שבו נאמר כי "אסור שתקום ממשלת שמאל שסומכת על ערבים שרוצים להשמיד את כולנו", אז הוא הודיע כי נתניהו הפר את חוק התעמולה כשפרסם סקרים בסמוך לבחירות.

לגישת ד"ר שוורץ-אלטשולר בשיחה עימה היום, "יו"ר ועדת הבחירות צריך לקבל סמכות כללית לפסול פרסומים כאלה, כי ברור שיש פה עבירה על חוק פלילי של הסתה לגזענות". בנוסף, שוורץ-אלטשולר אומרת כי "יו"ר ועדת הבחירות זקוק לצוות חקירה וכן לקשר עם רשויות הביטחון כדי להתמודד עם ניסיונות של גופים זרים לעשות מניפולציה על אזרחי ישראל כפי שקרה בארה"ב בבחירות 2016".

עד כאן ההקלות שצריך לעשות בחוק. אבל לפי הצעת שוורץ-אלטשולר ולוריא, ישנו גם היבט אחד שבו צריך להקשות בחקיקה על המפלגות כדי לשמור על השוויון ביניהן - ההיבט הכלכלי. לפי הצעת שני החוקרים, יש לקבוע בחוק הגבלה נוקשה יותר מזו הנהוגה כיום על ההוצאות המותרות לתעמולת בחירות באמצעות קביעת תקרת הוצאות לתעמולה.

ההצדקה המרכזית להחמרת ההגבלות על הוצאות תעמולה היא שמירה על ההוגנות ושוויון הסיכויים בין הרשימות. גם פרקטית, מדובר במהלך נכון ויעיל שכן, כפי שכותבים שוורץ-אלטשולר ולוריא, "תקרת הוצאות היא הסדר חוצה-מדיה שיכול לחול על כל אמצעי התקשורת. החלת הסדר נוקשה יותר על הוצאות התעמולה, אגב הסרת ההגבלות החלות (כיום) על כל אמצעי תקשורת בנפרד, תשווה את תנאי השוק לכל אמצעי התקשורת ותסייע לשמור על התכליות של חוק דרכי התעמולה גם באינטרנט". 

עוד כתבות

משה גפני / צילום איל יצהר

יו"ר ועדת הכספים: על המדינה להעלות מכסים על יבוא טקסטיל בשיעור של 12%

באוצר סירבו לציין מהי עמדתם הרשמית - האם יבקשו להאריך את הוראת השעה שממשיכה להעמיד על 0% את המכס, או שיאפשרו להחזירה ל-6% כפי שקבוע בחוק כיום ● מדובר במכסים שהוסרו לפני כשנתיים למשך שנה במסגרת תוכנית "נטו הוזלות" שהוביל כחלון, כשבתום 2018 הוארכה התוכנית בשנה נוספת

קרית שרת / הדמיה: משרד בר לוי אדריכלים ומתכנני ערים.

10,000 דירות ברחובות: אושרה תוכנית ההתחדשות העירונית הגדולה בישראל

הוותמ"ל אישרה את תוכנית ההתחדשות העירונית בשכונת קריית משה ברחובות ● 10,000 דירות יחליפו כ-1,400 קיימות ● ראש עיריית רחובות ל"גלובס": "בשורה לאומית"

בניין הבימה בתל אביב / צילום: Shutterstock

50% פחות: כך נגמר המאבק של הבימה בדרישת הארנונה של עיריית ת"א

בניגוד לעמדת היועמ"ש, ביהמ"ש העליון קבע כי סיווג הארנונה של התאטרון הלאומי לא יישונה לסיווג היקר ביותר ● המשמעות: מלכ"רים נוספים יוכלו לדרוש לשלם ארנונה לפי תעריף נמוך ממה שהם משלמים היום

ביטקוין / צילום: רויטרס

שער הביטקוין ירד ל-7,500 דולר - שפל של 5 חודשים

בזמן שמארק צוקרברג משיב לשאלות הקונגרס האמריקאי בשימוע על פרויקט המטבע הדיגיטלי של פייסבוק, צנח הביטקוין למחירו הנמוך ביותר מאז 18 במאי

פנים בניין הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

סגירה שלילית בבורסה: ת"א 90 איבד 1.1%; טאואר צנחה בכ-5%

ננו דיימנשן זינקה ב-14.4%, טלרד זינקה ב-7.7% על רקע הליכי התייעלות, קסטרו קפצה ב-6.7%, מניות הקנאביס הרודיום ושיח מדיקל עלו ביותר מ-6% כ"א ● מנגד, קרדן אן.וי צנחה ב-17.7%, אופקו צללה ב-10.16%, המשביר איבדה 6.3% ורדהיל נפלה ב-6%

ניר צוק, מנכ"ל פאלו אלטו  / צילום: תמר מצפי

גיל שויד, מאחוריך: פאלו אלטו וניר צוק עקפו את צ'ק פוינט גם בשכר

האופציות הזניקו את השכר של צוק ל-36 מיליון דולר ב-2019 ● פאלו אלטו, המספקת פתרונות לאבטחת מידע, כבר נסחרת בשווי של 20 מיליארד דולר, אף שאינה רווחית לפי כללי החשבונאות המקובלים

טראמפ וארדואן / צילום: רויטרס - Kevin Lamarque

טראמפ: "הסנקציות על טורקיה יבוטלו; הפסקת האש קבועה"

נשיא ארה"ב התייחס הערב להפסקת האש בסוריה: "הבסנו 100% מהכליפות של דאעש" ● טראמפ ציין כי הוא שומר את על הזכות לחדש את הסנקציות והודיע כי הוא עשוי להיפגש עם ארדואן

מייסדי החברה: אלרם גורן (מימין), שי כהן, אורן אברהם ואייל גורן / צילום: יח"צ

סבב מוצלח: הסטארט-אפ הישראלי פאבריק גייס 110 מיליון דולר

החברה, שנקראה עד לאחרונה CommonSense Robotics, פיתחה טכנולוגיה שעוזרת לקמעונאיות ללקט את המוצרים במחסן ● כעת החברה מתרחבת לארה"ב

"מידבראג". ציליות שעשויות מרשת ברזל בניין, ובתוך הריבועים שקפים צבעוניים/ צילום: גאיה סעדון

פסטיבל אינדינגב נפתח, והשנה הוא כולל גם אמנות פלסטית

פסטיבל אינדינגב חוגג השנה בר-מצווה, והוא מתרחב מפסטיבל מוזיקה גם לאמנות פלסטית, שמוקמת רק לשלושה ימים בלב המדבר ● בפסטיבל יצירות של אמנים מקומיים ועצמאיים, וחלקן ייעלמו אחריו "כמו סטורי באינסטגרם"

נדל"ן מניב / צילום: shutterstock

קבוצת הנדל"ן המניב CBRE רכשה את חברת ירון-לוי ניהול פרויקטים

רכישה זו מצטרפת לרכישות קודמות של חברות ישראליות מובילות על ידי CBRE - מאן נכסים, חברת ייעוץ ותיווך נדל"ן, וקבוצת רמות, ספק ניהול ואחזקת מבנים

 רכב של טסלה צילום:Shutterstock  א.ס.א.פ קריאייטיב

עידן חדש? כך עשויה ההתקרבות של טסלה לישראל לסיים את ההגמוניה של יבואני הרכב

ההתקרבות של טסלה לישראל שנחשפה ב"גלובס" ושיטת המכירה שלה שמייתרת את היבואנים ועשויה להיות מאומצת ע"י יצרנים נוספים - מסמנות תום עידן בשוק הרכב • גם פסיקת ביהמ"ש שמגדילה את כוחם של היבואנים העקיפים לא מבשרת טובות ליבואנים הגדולים בישראל

שריל סנדברג/ צילום:  GettyImages

שריל סנדברג רומזת: ייתכן שאתמוך באליזבת וורן במרוץ לנשיאות ארה"ב

סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, שריל סנדברג, נמנעה מלהשיב בראיון לעיתונאית קייטי קוריק תשובה ישירה בנוגע לתמיכתה בסנאטורית וורן, אך חזרה על כך שהיא דמוקרטית בעמדותיה

אדם נוימן/ צילום:רויטרס

אמא של אדם נוימן: "יש הפי אנד, הוא חזר בתשובה"

"אדם אפילו לא היה עצוב כשהיה כל הבלגן", אמרה ד"ר אביבית נוימן, אמו של אדם, בראיון לאילה חסון ● זאת בוקר לאחר החלטת דירקטוריון WeWork לאשר לסופטבנק להשתלט על החברה ולשלם לנוימן 1.7 מיליארד דולר כדי שיעזוב את הדירקטוריון

הנשיא מעניק את המנדט להרכבת הממשלה לבני גנץ / צילום: חיים צח, לע"מ

המנדט עבר לגנץ: "נקים ממשלת פיוס לאומית שתאחד את הקרעים בעם"

מחר אמורים צוותי המו"מ של כחול לבן והליכוד להיפגש לשיחת מו"מ ראשונה ● ריבלין: "ניתן להקים ממשלה. אין שום הצדקה לכפיית מערכת בחירות נוספת, שלישית במספר תוך שנה על הציבור" ● גנץ: "מי שינסה לגרור את ישראל לבחירות נוספות, יוקע וייזרק מהמערכת הפוליטית" ● גנץ לנתניהו: "מכיר בזכויותיך ומאחל לך לצאת נקי מכל העניינים המשפטיים. תוצאות הבחירות מחייבות שינוי"

פרוייקט מחיר למשתכן / צילום: איל יצהר

יום לנעילת הגרלת מחיר למשתכן: מכרזי ראשל"צ והווילות באילת מככבים

מחר תינעל ההגרלה התשיעית של מחיר למשתכן ● בראשון-לציון הסיכוי לזכות בדירה עומד על אחד ל-15 ● גם בבאר יעקב הסיכויים לא גבוהים ● היענות נמוכה נכון לעכשיו לדירות בנהריה, קריית ים ומגדל העמק

רפי פרץ/ רובי קסטרו - וואלה חדשות

לקראת פגישת גנץ עם הנשיא: רפי פרץ הציע עצמו כמתווך בינו לנתניהו

גורמים בכירים בסביבת נתניהו אומרים כי "חבל שהרב רפי פרץ לא מבין שמה שהוא עושה רק סודק את הגוש. כפי שלא הצליח לתווך בין נתניהו לבין ליברמן, אין לו מה להתחנן בפני גנץ שלא רוצה אותנו"

משה גפני/ צילום: שלומי יוסף

גפני לרשות המסים: "תציגו בתוך שבוע תוכנית לפיצוי עסקים בעוטף עזה"

יו"ר ועדת הכספים הזהיר כי אם הרשות ואגף התקציבים באוצר לא יציגו תוכנית להסדר תשלום פיצויים למסעדנים ולבעלי אולמות וגני אירועים בעוטף עזה, הוועדה תקדם חקיקה מיוחדת בנושא

מייט איקס של וואווי / צילום: יח"צ וואווי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

וואווי השיקה היום את הטלפון המתקפל שלה, מייט X

לעת עתה המכשיר נמכר בסין בלבד ויהיה זמין החל מ-15 בנובמבר במחיר של 17 אלף יואן (2,400 דולר) ● אם החרם של ממשל ארה"ב על וואווי יימשך, החברה לא תוכל להציע למשתמשיו את הגרסה הרשמית של אנדרואיד ושירותים ואפליקציות שונים של גוגל כמו יוטיוב ומפות

מלון שרונה העתידי / הדמיה: חברת נצבא

טרנד הבוטיק חלף? נצבא תקים מלון ענק סמוך לנתב"ג - וזו רק הסנונית הראשונה

"יש לנו אמון בענף התיירות בישראל", אומר ל"גלובס" מנכ"ל משותף בחברת איירפורט סיטי נצבא, פריאל אטיאס, לאור כוונת החברה לפתוח 2,200 חדרים ב-6 בתי מלון ברחבי הארץ בשנים הקרובות ● המהלך מצטרף לכניסת של חברות נדל"ן נוספות כמו ישראל קנדה לתחום

איתן יוחננוף / צילום: תמר מצפי

הרשת השישית בדרך לבורסה: יוחננוף מבקשת לגייס כ-400 מיליון שקל בהנפקת מניות

רשת המזון מציגה צמיחה מהירה ועלייה ברווחיות בשנים האחרונות, גם הודות לרכישת סניפים מרשת מגה שקרסה ● עם זאת, ספק האם יוחננוף תקבל את השווי שלו היא שואפת - כ-2 מיליארד שקל לפני הכסף ● במחצית הראשונה של 2019 קפצו הכנסות הרשת ב-26% ל-1.4 מיליארד שקל