גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מה קרה לכנסת בחילופי העונות, ולמה זה גרם לקרמניצר להתנגד לחוק היועמ"שים?

למה באמת נערך השנה סביב נוסף של בחירות, מה אפשר ללמוד מהמהלך על המעמד של הכנסת, ואיך קרה ששני חוקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה מתארים את בית הנבחרים הישראלי בצורה כל-כך שונה? ● פרשנות

בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן / צילום: חיים צח, לע"מ
בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן / צילום: חיים צח, לע"מ

כשחולות הזמן יכסו את הבחירות לכנסת ה-22, אפשר יהיה לנסות וללמוד מהן משהו עקרוני על מבנה השלטון בישראל.

מעל לפני השטח הלכנו לבחירות האלה בגלל היריבות האישית בין אביגדור ליברמן לבין בנימין נתניהו. כתבי האישום הממשמשים ובאים ודאי גם הם שיחקו תפקיד. התמימים שבינינו אולי עדיין מאמינים שהייתה שם גם יריבות פוליטית אמיתית בין הסיעות החרדיות לבין ישראל ביתנו שחוללה את הבחירות.

אבל לבחירות האלה יש בוודאי גם הסבר אחר. כזה שקשור בגיאולוגיה הפוליטית שלנו. הסכנה הברורה והמיידית לשלטונו של נתניהו כיום היא תוצאה של פעילות הלוחות הטקטוניים בפוליטיקה הישראלית סביב חוק הגיוס. ההתנגשות של הכנסת והממשלה בסוף הקדנציה הקודמת היא שחוללה את מועד ב' של מערכת הבחירות.

מה לא טענו כנגד הכנסת בקדנציה האחרונה. אמרו עליה שהתרוקנה מסמכותה כבית מחוקקים. שהפכה למסדר חיילים ממושמע הפועל לפי פקודת ועדת השרים לחקיקה. שהמשמעת הקואליציונית, המוכתבת לה על-ידי הממשלה, הרסה בה כל חלקה טובה של שיקול-דעת פרלמנטרי. והנה לפני כשנה הציב בית המשפט אתגר קטן לתזה הזו. הוא חייב את הממשלה לחוקק חוק גיוס חדש ונקב במועד אחרון בהחלט לצורך השלמת החקיקה. לכאורה יעד לא מאוד מורכב לממשלה השולטת בכנסת ללא מצרים.

היעד הזה היה קל באופן מיוחד, מכיוון שהממשלה לא חשבה לרגע לעשות עבודה יסודית. איש משרי הממשלה לא התכוון לאתגר את החרדים עם מתווה קשה מדי. הממשלה בסך-הכול ביקשה לצלוח את העתירה. היא הייתה זקוקים ל"צעטלה" לבוא איתו לבית המשפט ולומר לשופטים - "חוקקנו". אולי לא בהכרח חוק מוצלח, אבל העיקר שזה חוק. משהו שמראה שהשתדלנו וידחה את רוע הגזירה. משהו שיגרום לשעון העצר הפוליטי להתאפס.

מואזין תמורת גיוס

משרד הביטחון נרתם למשימה והציג מצדו מתווה לחוק המיועד. הממשלה אישרה אותו, אך למרות מאמציה הכבירים להעביר אותו בשלוש קריאות בכנסת, הסיעות החרדיות לא הסכימו להצביע בעדו. לא עזר הריקוד הממשלתי מול יש עתיד, שבהתחלה עוד השמיעה הצהרות לתמיכה אפשרית בחוק. אחרי כמה שבועות של מחשבות הרואיות מצדם - נפל להם האסימון. הם החליטו לוותר על המדליה שמקבלים אידיוטים פוליטיים שימושיים.

גם לא הועילו הניסיונות לייצר עסקה מול הסיעות הערביות כדי לזכות בתמיכה שלהן מספסלי האופוזיציה. החרדים עשו עבודה פרלמנטרית מעולה ועברו אצל הערבים הרבה לפני שיושב-ראש הקואליציה בא לבקר אותם. ההתנגדות החרדית לחוק המואזין, בניגוד לעמדת הממשלה התומכת, נענתה באמצעות התנגדות ערבית לחוק הגיוס, וזאת מחוץ לממשלה ובניגוד גמור לעמדתה.

הפרלמנט עשה את עבודתו, והממשלה מצאה את עצמה מתנגשת בכנסת יציבה, עקשנית ומכאיבה. קווי השבר שיצרה ההתנגשות הביא את הממשלה, ובאופן אירוני גם את הכנסת לסוף דרכן.

כמה חזקה הכנסת?

האם זה אומר שהכנסת הישראלית היא מוסד חזק כל-כך? האמת היא שהתשובה לשאלה הזו מורכבת. יש לא מעט צדק בטענה לפיה הממשלה שולטת בתהליכי החקיקה בכנסת. אלא שהאמת היא שאין שום חוק המחייב את הכנסת לציית לה. זה קורה בעיקר בשל העובדה שהכנסת, בדגש על הקואליציה, בוחרת באופן וולונטרי להתכנס מאחורי הסינר של ועדת השרים לחקיקה ולקבל על עצמה את עמדת הממשלה. השליטה של הממשלה בחקיקה היא יותר עניין סטטיסטי מאשר נורמטיבי.

מצב העניינים הרגיל הזה, שבו הממשלה מווסתת את עבודת החקיקה בכנסת, כמעט גורם לנו לשכוח שהכנסת יכולה גם לנהוג אחרת. שבסופו של יום היא עצמאית לחלוטין. היא הריבון האמיתי. חוק הגיוס הוא רק מקרה אחד המוכיח זאת. הוא מצטרף לדוגמאות אחרות שסיפקה הקדנציה האחרונה כמו חוק היועמ"שים וחוק ההתגברות שזכו לתמיכת הממשלה ולא צלחו את המסלול הפרלמנטרי. פעם הייתה זו האצבע של רועי פולקמן שחסרה לקואליציה. ופעם הייתה זו האצבע של בני בגין. הכנסת אינה קבלן משנה של הממשלה. בוודאי ביחס להצעות חוק רגישות באופן מיוחד.

אלא שיש מי שמבקשים להתעלם מהמורכבות הזו ולטעון טענות קיצוניות ביחס למעמד הכנסת. הם בוחרים להציג את היחסים של הפרלמנט הישראלי עם הרשות המבצעת והשופטת באופן חיוור וחד ממדי. ההתעלמות ממורכבות העניין אינה מקרית. ניתקל בה בכל מקום שבו קיים צד המבקש להסיק מסקנה פוליטית חדה וברורה הנגזרת ישירות מהתיאור החסר. לעתים ההצגה הזו משעשעת, לעתים היא מגוחכת.

תמיד היא חוטאת למורכבות העניין.

שני תלמידי חכמים שהיו בעירנו

דוגמה טובה לניתוח מגמתי ביחס למעמד הכנסת הן שתי חוות-דעת הפוכות שנתקלתי בהן בשנה שעברה. שתיהן יצאו תחת ידיהם של סגני נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. הן פורסמו, בהפרש של כמה חודשים, על רקע מהלכי החקיקה אותם הזכרנו: פסקת ההתגברות וחוק היועמ"שים.

החוק הראשון ביקש לאפשר לכנסת להתגבר על החלטת בית המשפט לפסול חקיקה מטעמה. החוק השני ביקש לאפשר לממשלה למנות יועצים משפטיים למשרדי הממשלה באופן שיפתח את שורות המתמודדים ויאפשר לשר לקחת חלק בבחירת יועצו המשפטי.

שני סגניו של נשיא המכון הסתמכו על מודל הפרדת הרשויות, ניתחו אותו והסיקו את המסקנה המתבקשת מבחינתם. כפי שתיראו מיד, קשה לחשוב על מרחק גדול יותר שיכול להתקיים בין שתי חוות-דעת. ודווקא הסתירה החריפה שבין חוות-הדעת, והמפגן המפואר הזה של חוסר מודעות עצמית מטעם המכון, יכולים ללמד אותנו עד כמה אפילו גופים רציניים עשויים להיות מוטים להחריד כשזה נוגע לכנסת.

הסגן הראשון, פרופ' יובל שני, פרסם בחודש אפריל מאמר ובו ניתוח של יחסי הרשויות בישראל, וכותרתו: "הכנסת היא בכלל אחד הפרלמנטים החזקים בעולם" , ובו טען כך:

"לכנסת יש כוח יוצא דופן בעולם המערבי מבחינת יכולתה של הקואליציה להעביר חוקים. ברמה המוסדית - היא אינה כפופה לגופים בינלאומיים כמו האיחוד האירופי או בית הדין האירופי לזכויות אדם. אין בישראל נשיא כמו בארה"ב, שיש לו זכות וטו על חקיקה, או בית מחוקקים שני כמו בבריטניה ובגרמניה, החולקים בסמכויות החקיקה ומאזנים זה את זה. לישראל אין אפילו חוקה מפורטת, והכנסת היא זו שמחוקקת את חוקי היסוד. מצב זה הופך את בית המחוקקים הישראלי לאחד מהפרלמנטים החזקים בעולם הדמוקרטי".

שני סיים את דבריו בקביעה הבלתי נמנעת, ולפיה "בג"ץ הוא הגוף היחיד שבסמכותו לרסן, במקרים מסוימים, את סמכות הכנסת", ולכן אין לחוקק את פסקת ההתגברות. ניתוחו של שני בהיר וברור: הכנסת נהנית מכוח חקיקה אימתני. כמה אימתני? עד כדי כך שמוכרחים לפרזה מכל פסקת התגברות ולהותיר על כנו את מצב העניינים בו נהנה בית המשפט מעליונות מוחלטת עליה.

ממה נובעת לטעמו של פרופ' שני עוצמתה הרבה של הכנסת? ממודל הפרדת הרשויות הקיים בישראל: אי-קיומה של זכות וטו מצד הרשות המבצעת על עבודת החקיקה של הפרלמנט (בדגם האמריקאי מדובר בווטו נשיאותי, ובדגם הפרלמנטרי שלנו מדובר במעין וטו מטעם ועדת השרים לחקיקה), הרשות המחוקקת מורכבת אצלנו מבית אחד שאינו מאוזן על-ידי בית מחוקקים שני, והכנסת חולשת על כינון חוקי היסוד, בשעה שחוקה אמיתית כלל אינה בנמצא.

חייבים להודות כי הטיעון משכנע.

הנה האביב חלף עבר

אלא שבשעה שחומו של אפריל התחלף בצינת דצמבר בסוף אותה שנה דיון ציבורי נוקב נוסף פרץ לחיינו. והפעם בעניין חוק היועמ"שים. היה מי שתמך והיה מי שהתנגד. והנה נתקלתי בדבריו של עמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' מרדכי קרמניצר. כמו דבריו של שני, גם דבריו החדים של קרמניצר, אשר נמסרו בדיון ועדת חוקה של הכנסת במסגרת הליך חקיקת החוק, משכנעים ביותר.

אלא שכעת הסתבר כי מצבה של הכנסת, זו העוצמתית והאימתנית, ההיא שבאביב עוד הייתה אחד הפרלמנטים החזקים בעולם, ובכן - מסתבר כי מצבה החורפי בכי רע. הפרלמנט הישראלי, על-פי קרמניצר, יוצא דופן בחולשתו ביחס למדינות אחרות. ומה מסתבר? שהחולשה הקשה הזו מלווה אותנו מאז ראשית ימינו כמדינה:

"צריך להבין שבישראל יש מה שנקרא הפרדת רשויות או ביזור סמכויות ואיזונים ובלמים. זו מערכת חלשה מאוד, בייחוד בגלל היחסים שבין המבצעת למחוקקת, שאין מה לומר, למרבה הצער המבצעת שולטת במחוקקת באופן מעשי בזכות הרוב הקואליציוני. זה לא דבר חדש, מנחם בגין אמר את זה בתחילת שנות ה-50. יש לנו חולשה אינהרנטית במבנה הפרדת הרשויות".

מסקנתו הפוליטית של קרמניצר, הנובעת מניתוחה של חולשה זו, היא חד-משמעית: "לכן החשיבות של בתי המשפט כרשות מבקרת, לכן החשיבות של השירות הציבורי ולכן החשיבות המיוחדת של השירות המשפטי, וצריך לשמור על העצמאות ואי-התלות שלהם מכל משמר".

מדברים מפוזיציה

נימוקו של שני לעצירת פסקת ההתגברות נשען לכאורה על עוצמתה המופרזת של הכנסת, אלא שהנימוק לעצירת חוק היועמ"שים נשען על חולשתה יוצאת הדופן. פעם ניתוח מודל הפרדת הרשויות מלמד כי הכנסת חזקה מכל פרלמנט אחר, ופעם ניתוחו של אותו עיקרון ממש מלמד כי אין כמותה חלשה בכל העולם. מכון אחד. שני סגנים. ניתוחים הפוכים לחלוטין.

דרך אחת להסביר את הפער שבין הסגנים היא לומר שמשהו קרה בין האביב והחורף; אולי הקור הירושלמי כיווץ את מעמד הכנסת. אולי היה זה גורם אחר שהביא להידרדרותה החמורה, בתוך פחות משמונה חודשים, מהמקום העוצמתי שהייתה בו ביחס לפרלמנטים אחרים בעולם - לתהום משטרית שאין כמותה.

דרך שנייה להסביר את הפער היא להפנים את מידת המניפולציה שיש בתיאורים המגמתיים של הכנסת. פעם אחר פעם מתואר המוסד המורכב הזה באופן חד-ממדי, כשלתיאורים החסרים האלה מגמה ברורה: קידום מטרותיו הפוליטיות של הכותב. כשצריך להתנגד לפסקת ההתגברות, הכנסת חזקה. כשצריך להתנגד לחוק היועמ"שים, אין כמותה חלשה.

זו לא העונה בשנה. זו הפוזיציה שמשנה. 

הכותב שימש בארבע השנים האחרונות יועצה הבכיר של שרת המשפטים לשעבר איילת שקד ואחראי מטעמה על ענייני הכנסת והממשלה במשרדה. בנוסף, שימש מרכז ועדת השרים לחקיקה וכמרכז ועדת שקד-לוין להגברת המשילות בישראל. הוא תלמיד לתואר שלישי באוניברסיטה העברית. 

עוד כתבות

סי אנד סאן ומלון West /צילום:שלומי יוסף

צרות של עשירים: מה עומד מאחורי ההתנגדות היוקדת של דיירי סי אנד סאן להרחבת הפרויקט

לאחרונה אושרה תוכנית לבניית 116 דירות יוקרה ו–198 יחידות מלונאיות בצמוד לפרויקט היוקרה שבצפון העיר ● לטענת בעלי הנכסים שבמתחם, התוכנית החדשה "מנופחת" ועשויה להוריד מערך נכסיהם ● במהלך הדיונים נחשף כי חלק מהיחידות המלונאיות במלון West משמשות למגורי קבע, בניגוד לחוק

טראמפ וארדואן במטה נאט"ו בבלגיה ביולי / צילום: רויטרס

"אל תהיה טיפש": המכתב המדהים של טראמפ לארדואן

בתאריך 9 באוקטובר הציע נשיא ארה"ב לנשיא טורקיה להגיע להסכמות, וכתב לו: "אתה לא רוצה להיות האיש האחראי לטבח אלפי אנשים, ואני לא רוצה להיות אחראי להרס הכלכלה של טורקיה"

חוגגים עליות ב-NYSE  / צילום: רויטרס

וול סטריט ננעלה בעליות: טבע זינקה ב-12%, IBM נפלה לאחר ירידה במכירות זה הרבעון החמישי ברציפות

מדד הנאסד"ק טיפס ב-0.4%, הדאו ג'ונס הוסיף 0.1% לערכו ● ארה"ב וטורקיה הסכימו על הפסקת אש בסוריה ● נעילה הססנית בבורסות אירופה לאחר שהמחוקקים בבריטניה מטילים ספק בעסקת ברקזיט ● מורגן סטנלי עקף את התחזיות לרבעון

סניף מגה בעיר / צילום: איל יצהר

ועד עובדי מגה מאיים לטרפד את עסקת יינות ביתן-פרשמרקט?

יו"ר ועד עובדי מגה הנחה את העובדים שלא להגיע ב-1 בנובמבר לעבודה בחמשת סניפי מגה בעיר שאמורים להימסר לידי פרשמרקט ● "הסירוב של הרוכש להיפגש ולדון על תנאי העובדים לא מבשר טובות"

מפעל פרוטליקס  / צילום: פאול אורלייב

פרוטליקס זינקה ב-74% בוול סטריט על רקע נתוני ביניים חיוביים בטיפול בחולי פברי

נתונים מ-12 חודשי טיפול בתפקוד הכלייתי של חולי פברי מעידים על שיפור משמעותי בתפקוד הכלייתי אצל החולים שעברו מטיפול באחת משלוש התרופות המתחרות בשוק לחלבון Prx-102 של פרוטליקס

שלט של כריסטיאן דיור על קניון בסין / צילום: Darley Shen, רויטרס

מכבדת את עיקרון סין האחת: דיור מתנצלת על השמטת טייוואן משטח המעצמה

מותג האופנה כריסטיאן דיור קיים מצגת באוניברסיטה שכללה מפה של סין ללא טייוואן, שסין רואה בה מחוז סיני מורד - מה ששם את החברה במרכז שערורייה פוליטית שהובילה להתנצלותה

ארומה תל אביב / צילום: מתוך ערוץ היוטיוב של ארומה

נזקי הסנדוויץ' המורעל: לצרכנים יש זיכרון קצר, אבל לא בטוח שזה יעזור במקרה של ארומה ת"א

אשפוז לקוחות ארומה ת"א שאכלו כריך טונה עלול לגרום לחברה נזק תדמיתי שעוד מוקדם להעריכו ● מומחים מעריכים שכעת הדילמה היא בין עורכי הדין שמפחדים מתביעות לבין יועצי התקשורת שמציעים שקיפות ● ועד כמה נלקח הזיכרון הקצר של הצרכנים בניהול המשבר? ● ניתוח גלובס

מרגרט וסטגר / צילום: רויטרס, Francois Lenoir

האישה שקנסה את גוגל ואפל במיליארדים: "הקנסות - לא הפתרון הנכון"

מרגרט וסטגר, הממונה על ההגבלים העסקיים באירופה: "צריך להצליח למנוע את הבעיות מראש"

בני גנץ נואם לאחר פרסום תוצאות המדגם / צילום: כדיה לוי, גלובס

גנץ השיב בשלילה להצעת נתניהו: החזר את המנדט, המתווה שלך לא כולל התייחסות לטוהר המידות

גנץ ציין כי במתווה של נתניהו אין התייחסות לנושא טוהר המידות וכי ההצעה היא "דרך לחסינות"

ג'ראד קושנר ובנימין נתניהו / צילום: קובי גדעון/לע"מ

ג'ארד קושנר מגיע לישראל לדון על תכנית השלום

על פי דיווח באמצעי תקשורת אמריקאים, יבחן קושנר את האווירה הפוליטית בישראל בעקבות הבחירות האחרונות ● קושנר מתכנן לתת פומבי לתכנית השלום בין ישראל לפלסטינים

הפגנות פרו־כורדיות בלונדון/ צילום: רויטרס

שהכורדים יחפשו את נפוליאון: איך טראמפ הסתלק מסוריה?

החלטותיו של דונלד טראמפ להסתלק מגבול סוריה־טורקיה החרידו את הקרובים שבבעלי בריתו • אבל מחריד לא פחות הוא תהליך קבלת ההחלטות: מה שהתחיל במחוות ידידות לטורקיה מסתיים, פחות משבוע אחר כך, באיומים ובהחרמות

סניף של ארומה ת"א / צילום: יח"צ

בעקבות ההרעלות: ירידה של עשרות אחוזים במכירת מוצרי טונה במסעדות ובבתי קפה

מנכ"ל איגוד המסעדות, שי ברמן: "באירועים הכוללים אשפוז והשלכות בריאותיות חמורות, מרגישים את זה מיידית. מניסיון העבר, אני מניחה שאחרי כמה ימים זה ייעצר"

ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון / צילום: Simon Dawson, רויטרס

ג'ונסון: "יש הסכם ברקזיט"; הליש"ט עברה לירידות על רקע התנגדות בפרלמנט

ההסכם עדיין טעון אישור של הפרלמנט הבריטי, ולא ברור אם יש לו רוב בעקבות הודעת המפלגת הדמוקרטית הצפון-אירית הבוקר כי אינה מקבלת אותו "במתכונתו הנוכחית" ● אחרי שעלתה בעד 0.9% מול הדולר, הליש"ט עברה לירידות

טרודו עם בוחרים פוטנציאלים /צילום: רויטרס

החרדות הכלכליות של תושבי קנדה ינצחו בבחירות בעוד שבוע

ראש ממשלת קנדה ג'סטין טרודו ויריבו השמרן אנדרו שיר נושאים עיניים לפרברי טורונטו, שמהם תבוא ההכרעה בבחירות בשבוע הבא • אף שתמונות ישנות של טרודו מחופש לשחור עלולות לפגוע בתמיכה בו, מה שמעניין את הבוחרים הם מחירי הדיור ומס שמייקר את הנסיעה

אמנון אברמוביץ / צילום: יונתן בלום

אמסלם לרשות השנייה: דברי אברמוביץ' ובן עמי על נתניהו - "חציית קו אדום"

השימוש במילים מתפילת קדיש, שעשו אמש פרשן חדשות 12 אמנון אברמוביץ' והמגיש עודד בן עמי בהקשר של סוף עידן נתניהו, מעוררות סערה ● בן עמי: "לא ראוי לייחס לי כוונות נסתרות" ● לרשות השנייה הגיעו 2,000 תלונות בנושא; יו"רית הרשות: "האמירות ראויות לכל גינוי; שוקלת לפתוח הליך הפרה"

תיירים צופים בציור קיר של אירועי "בלאדי סאנדיי". הגבולות בין צפון אירלנד ואירלנד שוב במוקד המחלוקת   / צילום: Clodagh Kilcoyne, רויטרס

כשהאדמה הבריטית רועדת תחת רגלי הנמר הקלטי

אחרי שהכלכלה האירית התרסקה כתוצאה משילוב של המשבר העולמי ומשבר פנימי, היא חווה צמיחה גבוהה במיוחד בעשור האחרון ● אבל לא בפעם הראשונה בהיסטוריה אירלנד לומדת שגורלה שזור בזה של בריטניה, ובמקרה של ברקזיט ללא הסכם, היא עלולה להינזק אף יותר ממנה

נתי סיידוף / צילום: אבשלום ששוני

יוסטון יש לנו בעיה: שו"ב צופה הפסד של 16-12 מיליון דולר מעיכוב בפרויקט הקמת נתיבי אגרה

החברה הודיעה כי השותפות הקבלנית המקימה את כבישי האגרה, שבה מחזיקה שו"ב 21.6%, הודיעה לה כי העיכוב נגרם "מגורמים שונים שחלקם אינם בשליטת החברה, ובכלל כך מספר אירועי מזג אוויר"

מנכ"ל מיקרוסופט סאטיה נדלה / צילום: רויטרס

שווי המשכורת השנתית של מנכ"ל מיקרוסופט: 43 מיליון דולר

משכורתו של נאדלה גבוהה ב-66% לעומת משכורתו בשנה שעברה, שעמדה על 26 מיליון דולר, אך היא נמוכה יותר ממשכורתו ב-2014, שהייתה 84.3 מיליון דולר, השנה בה נכנס לתפקיד

המכונית האוטונומית של גוגל /צילום: רויטרס

מה יקרה לרכבי המיני והאם הג'יפונים כאן כדי להישאר? כך ייראה שוק הרכב ב-2020

חלק מהסיבות לשינויים הן פנימיות, כמו פגיעה בשוק ההיברידיות כתוצאה מעדכון המס הירוק, וחלקן נובעות מתהליכים גלובליים בשוק • מה שלא משתנה הוא החיבה של הישראלים לג'יפונים שלהם

עופר שלח / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

עופר שלח: התר"ש לצה"ל לא מעניין את נתניהו כבר שנה שלמה

ח"כ עופר שלח הוסיף בפוסט פייסבוק נוקב במיוחד כי "רק כעת משתמש נתניהו בכך להפעלת לחץ פוליטי על כחול לבן"