גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"דירה להשכיר" רוצה את הקרקע שלכם: יוזמת מהלך להפקעת קרקעות פרטיות

בצעד חריג מבקשת החברה הממשלתית שעוסקת בשכירות לטווח ארוך להגדיל את מגוון השטחים ברשותה ● משרד המשפטים: "מטה הדיור ומינהל התכנון תמכו במהלך, ואנחנו הסכמנו שניתן לקדם את ההצעה מבחינה משפטית"

פרויקט של דירה להשכיר ברמת השרון / צילום: רפי דלויה
פרויקט של דירה להשכיר ברמת השרון / צילום: רפי דלויה

האם בעלי קרקעות פרטיות עלולים למצוא עצמם בעתיד הלא רחוק במצב בו השטח שלהם מופקע לטובת בניית פרויקטים לשכירות לטווח ארוך. ל"גלובס" נודע, כי ב"דירה להשכיר", החברה הממשלתית שעוסקת בשכירות לטווח ארוך, יוזמים מהלך להגדלת צבר הקרקעות לפרויקטים של שכירות על חשבון בעל קרקעות פרטיים. מדובר בהצעה חריגה לפיה תינתן לחברה סמכות להפקיע קרקעות פרטיות במסגרת ההליכים התכנוניים. מדובר בעיקר בקרקעות מרובות בעלים, תוך מתן פיצוי לבעלי הקרקע, וזאת למטרת הקמת דיור להשכרה לטווח ארוך.

בימים האחרונים נערכה פגישה רבת משתתפים בנוגע ליוזמה החדשה. לצד אנשי החברה לקחו חלק בדיון המשנה ליועמ"ש ארז קמיניץ, וכן גורמים במינהל התכנון, במטה הדיור ובמשרד האוצר. גורם שעמו שוחח "גלובס" מסר כי הושגה התקדמות בקידום היוזמה. בחודשים האחרונים התקיימו מספר דיונים בנושא במטרה לפתור בעיות משפטיות המתעוררות בגלל הליך ההפקעה הייחודי. במרכז הדיון על ההפקעה מצוי המונח "צורך ציבורי", והשאלה היא באילו נסיבות הוא מצדיק הליך של הפקעה.

ארז קמיניץ / צילום: איל יצהר

דמי שכירות זולים בכ-20% ממחיר השוק

הליך שיש בו דמיון לזה המוצע עכשיו הוא תיקון 188 לחוק התכנון והבנייה, לפיו עירייה יכולה להשתמש בקרקע שהופקעה (קרקע חומה) לצורך השכרה ארוכת טווח לזכאים במסגרת דיור בר השגה. הפקעה כזו של העירייה נחשבת למוגנת מפני תביעות להשבת הקרקע של בעלי הקרקע, אך ורק אם אין שימוש מסחרי בקרקע; וכן אם כל יחידות הדיור בקרקע המופקעת מיועדות לזכאים לדיור בר השגה. וזאת, על פי קריטריונים של הכנסה במחיר מופחת ומפוקח ולא במחירי שוק. כן יש לקבוע שהקרקע נשארת תמיד בבעלות העירייה ואין אפשרות למכור את הדירות שנבנו בקרקע לגורם אחר.

מסלול כזה מחייב הליך מכרזי ארוך טווח וייחודי, כמו מכרז BOT (בנה, הפעל, החזר) לתקופה ארוכה, כאשר הקרקע נמסרת ללא תמורה לשתי תקופות של 24 שנים ו-11 חודשים (כדי שהעסקה מול היזם לא תיחשב כרכישה ובעקבותיה מיסוי), ובסיום התקופה הפרויקט חוזר לבעלות העירייה.

עוד נודע ל"גלובס", כי המטרה בדיונים בעניין הסמכות להפקיע היא לפעול במסלול הדומה ככל האפשר לפרויקטים הרגילים להשכרה של "דירה להשכיר", הנחשבים למוצלחים ולרווחיים. בפרויקטים הרגילים מדובר במכרזים בהם התחרות בין היזמים היא על מחיר הקרקע מבלי שקיים מחיר מינימום, ועסקאות ההשכרה הן לתקופה של 20 שנים, שבסיומן היזם יכול למכור את כל הדירות. בפרויקטים שכאלה רבע מהדירות מיועדות לזכאים בדמי שכירות זולים בכ-20% ממחיר השוק לדירות דומות באותו אזור, והקריטריונים היחידים לזכאות הם היעדר דירה בשש השנים האחרונות, וזכאים יחידים מעל גיל 35.

חברת "דירה להשכיר" החלה לפעול ב-2014, ביוזמת שר האוצר בעבר יאיר לפיד, ובראשה כיום עומד יאיר טל. החברה שיווקה מאז הקמתה כ-6,500 יחידות דיור להשכרה, חלקן הגדול על קרקעות שהוקצו לה במסגרת תוכניות ותמ"ל גדולות, כאשר מתוך זה כ-2,400 יחידות דיור שווקו לזכאים בשכר דירה מופחת.

משרד המשפטים: "ניתן לקדם ההצעה"

לפניית "גלובס" הסבירו במשרד המשפטים כי "ביום 16.9.19 התקיימה ישיבה עם נציגי החברה הממשלתית 'דירה להשכיר', מינהל התכנון ומשרד האוצר, על-מנת לבחון הצעתה של חברת 'דירה להשכיר' למודל קידום השכרה ארוכת טווח מפוקחת ומנוהלת בקרקע פרטית, זאת על מנת להגדיל את היצע הדיור להשכרה ארוכת טווח, לרבות במחיר מפוקח, ולייצר מוצר דיור זהה בקרקע פרטית, לזה המתקיים בקרקע מדינה.

"במסגרת הישיבה הוצגה ההצעה של 'דירה להשכיר' לפיה בתוכנית איחוד וחלוקה, במסגרת ההפרשות לצורכי ציבור 'מתחת לקו' (דרכים, שצ"פים, ומוסדות ציבור וכדומה), יופרשו גם מגרש/י מגורים להבטחת מימוש של השכרה ארוכת טווח, כ'קרקע סחירה' של המדינה, בהיקף שלא יפחת מ-15% מיחידות הדיור המותרות בתוכנית, ולכל הפחות 100 יחידות דיור.

"עם אישור התוכנית, המדינה (באמצעות החברה) תשווק את המגרשים ליזם מורשה, אשר יידרש להפעיל את הפרויקט ל-25 שנה לכל הפחות, כאשר מעל 50% מיחידות הדיור להשכרה ארוכת טווח יוגרלו בין זכאים במחיר מופחת (80% מחיר שוק), והכול ברוח החלטה 1466 של מועצת מקרקעי ישראל והוראות חוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים לדיור (הוראת שעה), התשע"ד - 2014 (ותמ"ל) על תיקוניו.

"בתום הישיבה מטה הדיור ומינהל התכנון הביעו את תמיכתם במהלך, ואנחנו הסכמנו כי ניתן לקדם ההצעה בהיבט המשפטי. יובהר, כי המדובר בהסכמה עקרונית בלבד אשר מצריכה, מטבע הדברים, המשך עבודה לגבי אופן מימושה".

עו"ד טל ספיר, מומחה לדיני מקרקעין ממשרד שיפמן ספיר שטורם, מסר כי "מדובר ביוזמה מעניינת, אך לא נקייה מספקות. מדובר על הפקעת קרקעות מגורמים פרטיים, כשלא בדיוק ברור הצורך הציבורי בשלב זה, ובעיקר, לא ברור מה שיעור הפיצויים שיובטח לבעלי הקרקעות שזכויותיהם יופקעו.

"אבל, האם שוב מחפשים פתרון קל שמתמקד בקרקעות שלנו, במקום להתאמץ ולמצוא פתרון יצירתי יותר, כמו למשל הפשרת קרקעות של המדינה? בין אם מדובר באזורי ביקוש ובין אם מדובר באזורי ספר, המדינה היא בעלת עושר בלתי נדלה של קרקעות. וכן, גם רשויות מקומיות הן טייקוניות נדל"ן, ועיריית תל אביב היא הגדולה שבהן. האם המדינה חשבה על הכיוון הזה? נראה, על פניו, שלא. וחבל".

עוד כתבות

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

למה יושבים בסוכה, והקשר בין נייר העיתון לעיתונות חזקה

אנחנו יושבים בסוכה לא כדי להיזכר כמה כיף היה להיות במדבר, אלא כמה גרוע זה היה ● לא כדי להעלות על נס את הארעי והטבעי, אלא לחגוג את הבטון והמזגן

אביב כוכבי צילום: ארז חרודי – עושים צילום

בצל ההסלמה הביטחונית, הקבינט אישר לאחרונה תוספת לביטחון שהיקפה עשוי להגיע לכ-320 מיליון שקל

ל"גלובס" נודע כי התוספת תובא בקרוב לאישור הוועדה המשותפת לוועדת הכספים וועדת חוץ וביטחון והיא מיועדת למימון פרויקט בטחוני רגיש הקשור לבטחון השוטף ● הרמטכ"ל אביב כוכבי ושר האוצר משה כחלון נפגשו אתמול

פקק תנועה / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

פקקים ומחסור בחניה: הפתרון הוא (גם) הסברתי

מאות חברות טכנולוגיה פועלות במטרה לסייע ולפתור בעיות תחבורה בארץ ובעולם ● אולם זה לא מספיק – נדרש מאמץ חינוכי והסברתי לשכנע את הציבור ● דעה

פרופגנדה אפקטיבית /צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

חפשו את הנבל, את הדפוס ואת הפרופגנדה: הכירו את החוקרת שמלמדת לצרוך תקשורת באופן ביקורתי

פרופ' רנה הובס, שעוסקת בחינוך לצריכת מדיה באופן ביקורתי, חושבת שפרופגנדה היא לא בהכרח דבר רע והיא חלק בלתי נפרד מהדמוקרטיה, לא רק ממשטרים אפלים ● הבעיה מתחילה בחוסר הבנה של תפקיד הרגש בגיבוש האידיאולוגיה ובחוסר מודעות להטיות של הסיפור

ההנפקה של ליפט./Shutterstock  צילום:א.ס.א.פ קריאייטיב

אובר לא לבד, גם ליפט תובעת את עיריית ניו יורק: "פוגעת בנוסעים ובנהגים"

חוק חדש בניו יורק קובע כי מעתה על הנהגים יהיה להסיע נוסעים ברכבם לפחות 69% מהזמן ● דובר ליפט: "חוק זה אינו נועד להתמודד ברצינות עם נושא העומס התחבורתי והפקקים, וסופו לפגוע בנוסעים ובנהגים בניו יורק"

מוחמד סעוד הבלוגר הסעודי / צילום: צילום מסך מתוך טוויטר

מוחמד סעוד, המוכר בכינויו "הבלוגר הסעודי": סוחטים אותי

מוחמד סעוד המפרסם חדשות לבקרים ציוצים בעד ישראל וראש הממשלה נתניהו בחשבון הטוויטר שלו, ואף נפגש עם נתניהו לפני מספר חודשים, מאשים את האקטיביסט באיומים ● זאת בתגובה לציוץ שפרסם רותם בו נכתב: "לא מציע לך להיכנס איתי ראש בראש כי זה יגמר רע מאד בשבילך"

אמבולנס של מגן דוד אדום / צילום: תמר מצפי

חשד לחיסול באור יהודה: גבר בן 37 נהרג מפיצוץ רכב

התקרית אירעה סמוך לכניסה לעיר בכביש 412 ● צוותי מד"א שהגיעו למקום נאלצו לקבוע את מותו של נהג הרכב, תושב העיר המוכר למשטרה וככל הנראה השתייך לארגון הפשיעה של מיכאל מור

הנערים /צילום: רן מנדלסון

היעד המרכזי של שר התקשורת הבא: להתאים את הרגולציה לעולם המדיה המשתנה

המדיה הישראלית מורכבת משרשרת של תעשיות הקשורות זו בזו, וחלקן מתמודדות עם סכנה קיומית ● ולא, הפלטפורמות הבינ"ל הן לא הגורם היחיד לתחלואים ● טעויות בניהול, קריאה לא נכונה של המפה או קרבות אגו אשמים לא פחות ● "גלובס" איתר את כשלי השוק בתחום המדיה - ומציע פתרונות ● חלק שני בפרויקט

נעמה יששכר יחד עם אימא יפה / צילום: באדיבות המשפחה

שורת מעשי הונאה: ההאקר הרוסי שסיבך את נעמה יששכר

אלכסיי בורקוב נעצר בישראל לפני כ-4 שנים בנתב"ג, לאחר שבארה"ב הוגש נגדו כתב אישום בגין הונאה בכרטיסי אשראי ● בית המשפט העליון קבע כי אין מניעה להסגירו לארה"ב חרף בקשה דומה מצד רוסיה, בעוד ששם מפעילים לחץ בדמות גזר דין כבד על נעמה יששכר

תת ניצב אלי אסייג/ צילום: איל יצהר

"נתייחס לתאונת עבודה כמו שמתייחסים לחקירת רצח": המחלקה החדשה של המשטרה לטיפול בתאונות בנייה נחשפת

יחידת פלס אמורה לתת מענה לחקירת תאונות באתרי בנייה • בראיון ראשון חושפים מפקדי היחידה והאחראים עליה מלהב 433, את שיטות העבודה - מהאזנות לקבלנים, איסוף מודיעין אלקטרוני ועד שימוש בצוותי בילוש

 עו"ד מיכאל דבורין /צילום: יונתן בלום

"במשרד עורכי דין תל אביבי ממוצע יש 80% שמאלנים ו-20% ימנים וגם הם 'בארון'"

עו"ד מיכאל דבורין, היועץ האסטרטגי-פוליטי לקמפיין של הליכוד, בראיון אישי ● על הילדות בירושלים, על הסכמי אוסלו, על הבחירה במשפטים, על ההתמודדות בבחירות ללשכה, ועל התיקים הפליליים נגד ראש הממשלה

אי הפלסטיק/ צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

כתם מוסרי: אי הפלסטיק באוקיינוס השקט זורע הרס וגדל לממדים בלתי נתפסים

הוא זכה לכינוי אי הפלסטיק, אבל למעשה מדובר בכתם עצום בגודלו – משהו בין מדינת טקסס לרוסיה כולה - שהולך ומתפשט באוקיינוס השקט, זורע הרס, ובעיקר לא הולך להיעלם לשום מקום ● האשמים: כולנו

השחקנית ג'יין פונדה / צילום: רויטרס

השחקנית והאקטיביסטית ג'יין פונדה נעצרה בוושינגטון בעקבות הפגנות משבר האקלים

השחקנית נעצרה יחד 15 אקטיביסטים נוספים, כך דווח ממשטרת גבעת הקפיטול בוושינגטון ● לעצורים צפוי עונש של עד 90 יום בכלא

הפגנת תמיכה בראש הממשלה נתניהו מול ביתו של מנדלבליט  / צילום: שלומי יוסף

הפגנת תמיכה נוספת בראש הממשלה

תחת הכותרת "מצילים את הדמוקרטיה משומרי הסף" התקיימה במוצ"ש הפגנת תמיכה בנתניהו ● בסמוך לביתו של היועמ"ש התקיימה גם הפגנה נגד השחיתות השלטונית ● המשטרה: 3 עצורים בגין הפרות סדר

ההפצצות הטורקיות בסוריה./ צילום: רויטרס

השנאה לכורדים, המצב הכלכלי בטורקיה והחברות עם טראמפ: מה עומד מאחורי התקיפה של ארדואן בסוריה

צבא טורקיה, הצבא השני בגודלו בנאט"ו והגדול במזרח התיכון, החל את מתקפתו נגד הכורדים בסוריה זמן קצר לאחר שצבא ארה"ב נסוג מהאזור ● נשיא טורקיה מצא דרך נוחה לבסס את מעמדו כשריף האזורי ולהסיט את תשומת הלב הטורקים מהצרות הכלכליות

יאיר דוכין, ויצמן נגר, אביחי שניר ואפרת טולקובסקי / צילום: שלומי יוסף

"אנחנו לקראת הסופה התחבורתית המושלמת בגוש דן. פקק של יממה"

המחירים בשמים? המשקיעים אשמים במשבר הדיור? הממשלה מגזימה בהתערבות בשוק? חסרות דירות? ● בפאנל "גלובס" כינסנו הפעם 4 חוקרים: ד"ר אפרת טולקובסקי, ד"ר ויצמן נגר, ד"ר יאיר דוכין וד"ר אביחי שניר, שמסכימים כי הדרך לפתור את משבר הדיור חייבת לעבור דרך תשתיות התחבורה

נתניהו ומנדלבליט/  צילום: אלכס קולומויסקי / ידיעות אחרונות

היועמ"ש נגד "התערבות נתניהו במדיניות האכיפה ביו"ש": "צבר מקרים חמורים, פגיעה בשלטון החוק"

עו"ד ארז קמיניץ במכתב חריף: ראש הממשלה ושר הביטחון נתניהו פועל למנוע פינוי התיישבות לא חוקית ביהודה ושומרון ● בפגישה שנערכה מנדלבליט דרש מנתניהו כי יבהיר כי אסור למשרדו להתערב בהליכי האכיפה והפיקוח בהתנחלויות

מתוך אלבום האינסטגרם של מיכל נגרין

סופו של מותג: על נפילתה של מיכל נגרין

הגורמים שתרמו להצלחה השיווקית של מיכל נגרין, יוצרת התכשיטים שהפכה את האופנה לאומנות, הם גם אלה שנעלו וגידרו את ההצלחה והביאו לדעיכה של מפעל חייה ● דעה

מנהיגי הירוקים בגרמניה חוגגים לאחר הבחירות/ צילום:  רויטרס - Hannibal Hanschke

אור ירוק בפוליטיקה: האם המפלגות הירוקות מתחילות להטביע חותם?

בגרמניה הירוקים ממריאים, באוסטריה הם הגדילו פי 4 את כוחם, ובאמריקה הם פעילים בתוך המפלגה הדמוקרטית ● ירוקים יכולים להיות המחסום היעיל לפופוליסטים של הימין הקיצוני, ובלבד שלא יהיו קיצונים בעצמם

אסתטיקה מדברית בקיבוץ לוטן / יותם יעקבסון

תיירות ומשבר האקלים: גם בארץ יש צימרים אקולוגיים

כשאומרים "צימר אקולוגי", למה בדיוק הכוונה? שלוש דוגמאות מקומיות לתיירות שמתחשבת בסביבה