רוזן למשטרה: לצמצם את השימוש בהגשת חומרים במעמד צד אחד במהלך דיוני מעצרים

נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות: "ההיתר החוקי להגשת חומר לעיני ביהמ"ש בלבד בדיוני מעצר מהווה חריג לעקרונות החשובים של שקיפות הדיון וזכות הטיעון, ויש להשתמש בו במשורה"

השופט בדימוס דוד רוזן, נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות / צילום: תמר מצפי
השופט בדימוס דוד רוזן, נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות / צילום: תמר מצפי

נציב תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות, השופט בדימוס דוד רוזן, קורא לאגף החקירות ולמחלקת התביעות במשטרת ישראל להפחית את השימוש שנעשה במסגרת דיוני מעצרים בכלי של הגשת ראיות במעמד צד אחד, כלומר ראיות שמוגשות לעיונו של השופט בלבד, מבלי שהחשוד או סנגורו רואים אותן.

בהחלטה שפרסם הבוקר (ב') קרא רוזן למשטרת ישראל להבהיר את נהליה ולהורות לנציגיה בערכאות השיפוט השונות להקפיד על הצורך "בהתנהלות נכונה על-פי חוק בדיוני מעצר, תוך הקפדה על שקיפות הדיון, למעט במקרים שיש הצדקה עניינית לחרוג מכך". 

החלטתו של הנציב רוזן ניתנה בעקבות תלונה שהגיש עורך דין מהסנגוריה הציבורית, ממנה עלה כי במהלך דיון מעצרים של חשוד שהיה מיוצג על-ידו, הגיש נציג המשטרה לשופט תכתובת שהוגדרה "לעיניו בלבד". ואולם, כפי שנודע בהמשך ההליך, התברר כי לא מדובר בחומר חסוי שגילויו עלול לשבש חקירה או לחשוף מקורות מודיעין, אלא בטיעונים משפטיים ועובדתיים כגון "מדובר בתיק חמור", "מצדיק תום הליכים" ו"יש הרבה בשר".

לטענת הסנגור, תכתובת זו נועדה לשכנע את בית המשפט להאריך את המעצר, ולא הייתה הצדקה להסתירה מן החשוד ובא-כוחו. המשטרה, מנגד, טענה כי מדובר בתרשומת פנימית מקובלת, ולא בניסיון להשפיע שלא כדין על שיקול-דעתה של ערכאת המעצר.

הנציב רוזן מצא את התלונה מוצדקת וקבע כי "אל לתביעה להציג לעיני בית המשפט בלבד כל חומר העולה על רוחה, ואין הבדל לעניין זה אם כותרת אותו חומר היא 'חומר חסוי', 'תיק חקירה' או 'תרשומת פנימית'".

עוד הדגיש רוזן כי "ההיתר החוקי להגשת חומר לעיני בית המשפט בלבד בדיוני מעצר מהווה חריג, בבחינת הכרח בל-יגונה, לעקרונות החשובים של שקיפות הדיון וזכות הטיעון, ויש להשתמש בו במשורה. יש להגביל הגשתו של חומר כאמור רק למקום שבו החיסוי הכרחי למניעת שיבוש החקירה למניעת חשיפת מקורות מודיעין או כדומה, ואין לכלול בו מידע או טענות שמקומם הוא בדיון גלוי בפני כל הצדדים".

בשולי החלטתו ציין רוזן: "החומר החסוי המוגש על-ידי טוען המעצרים לשופט אינו בבחינת פתיחת 'נתיב תקשורת' חופשי בין טוען המעצרים לבית המשפט". בכך, ככל הנראה, ביקש רוזן להזכיר במרומז גם את הערוץ הישיר שנגלה ב"פרשת המסרונים" שהוחלפו בין חוקר רשות ניירות ערך לשעבר, עו"ד ערן שחם-שביט, לשופטת בית מ/שפט השלום בתל-אביב, רונית פוזננסקי-כץ. במסגרת פרשה זו נחשפו מסרונים שהחליפו ביניהם מחוץ לכותלי בית המשפט וללא ידיעת החשודים וסנגוריהם החוקר והשופטת, ובהם דנו על מספר הימים הנדרשים להארכת מעצר של חשודים. 

צרו איתנו קשר *5988