"השיח על משבר האקלים לא קיים בזירה הפוליטית בישראל"

מיקי חיימוביץ' ייצגה השבוע את הכנסת בוועידת האקלים של האו"ם • "היינו יכולים להיות אור לגויים. אתה רואה פה כמה אנחנו לא בתמונה" • ויש לה גם ביקורת על פרויקטים נדל"ניים בארץ שמכסחים יותר מדי עצים

מיקי חיימוביץ' ומשה בר סימן טוב / צילום: יח"צ
מיקי חיימוביץ' ומשה בר סימן טוב / צילום: יח"צ

בניגוד למרבית האירועים שקשורים באיכות סביבה, ועידת האקלים של האו"ם שהתקיימה השבוע, ריכזה עניין שיא. במידה רבה אחראית לכך פעילת הסביבה השוודית הצעירה גרטה טונברג, שהטיחה במנהיגי העולם אמירות קשות ובהם שבני דורה ייסבלו ממחדליהם. גם לישראל הייתה נציגות נשית בוועידה - חברת הכנסת מיקי חיימוביץ' ממפלגת כחול לבן, שבשיחה עם "גלובס" מספרת איך הדברים נראים מניו יורק. "מזכ"ל האו"ם מנהל את ועידת האקלים והוא זה שטבע את הביטוי "climate action". כולם מבינים היום שהגיע הזמן לעבור מדיבורים למעשים. יש התחייבויות בינלאומיות להפחתת פליטות גזי חממה ועכשיו בעצם צריך לבדוק מי עושה מה ומי עומד בהתחייבויות שלו. בזמנו הייתי בוועידת פריז והתחושה בוועידה עכשיו היא של חירום, שאנחנו באמת על סיפו של משבר אמיתי. רשות הדיבור בוועידה ניתנה למדינות שיש להן רקורד של עשייה. זה היה מעניין לשמוע את אנגלה מרקל ועמנואל מקרון, את המחויבות שלהם ועד כמה הם מבינים שזה משהו שמנהל היום את הפוליטיקה והכלכלה. זה דיבור אחר ממה שהיה בעבר".

איפה ישראל בסיפור הזה?
"באופן מפתיע היא פשוט לא שם. השיח על משבר האקלים בכלל לא קיים בזירה הפוליטית בישראל. אנחנו מדינה קטנה, אולי כמו שוודיה, יכולת התרומה שלנו בנושא פליטת גזי חממה מאד קטנה. ועדיין, זה לא משנה את העובדה שאנחנו חתומים על הסכמים, ומעבר לזה, דווקא בגלל הידע הטכנולוגי הרב שיש אצלנו, היינו יכולים להיות אור לגויים. אתה רואה פה כמה אנחנו לא בתמונה. רוסיה הצטרפה וחתמה על הסכם פריז. סין, למרות שנחשבה כאחד הגורמים המשפיעים בנושא פליטות גזי חממה, עובדת היום אחרת לגמרי. אתמול עמד פה ראש ממשלת הודו, מודי, וסיפר על התהליך שעוברת הודו שכחלק ממנו יש ירידה בשימוש בפחם וצמצום הכלים החד פעמיים. אצלנו זה לא בשיח, ובשביל זה אני בפוליטיקה וכעת פה".

בתקופה האחרונה את יותר ויותר פעילה בנושא ההגנה על עצים. איך זה קשור?
"אני גרה בתל אביב והנושא של העצים הוא מאד אקוטי. אני גרה ברחוב שיש בו פיקוסים גדולים, וחווה את המפגעים שקשורים איתם אך מברכת עליהם יום יום. אנחנו הפכנו ממדינה שמייערת למדינה שבה כורתים עצים בצורה לא אחראית מבחינה סביבתית. אני חושבת שמדינה כמו שלנו צריכה להתייחס להורדת עצים בחרדת קודש. אני בתחושה שהיד מאוד קלה בנושא הכריתה. בחודשים האחרונים אני מסיירת בארץ ורואה הרבה מאד פרויקטי בינוי שגם אם יתממשו בעוד שנים, הרי שמתחילים מיד עם כריתת העצים. למה להוריד עצים בשביל להקים חניון בפארק הירקון?".

איך את מסבירה את היעדר ההגנה על עצים?
"הכשל הוא מלמעלה. בחוסר ההבנה של חשיבות הטבע. כשאתה מתייחס לטבע רק כקרקע שאפשר לבנות עליה בתים ולא שיש לה ערך. אתה מתעלם מכך שאנחנו צריכים שטחים פתוחים, טבע".

כחברת כנסת מה את מתכננת לעשות בנושא של העצים?
"אני חושבת שכל הנושא של חקיקה חייב להיבדק. צריך אולי חקיקה יותר דרקונית. וחוץ מזה, אני חושבת שפקיד היערות לא צריך להיות במשרד החקלאות, אלא במשרד להגנת הסביבה. אנחנו חייבים לחזור למצב שאנחנו הופכים את הסביבה שלנו לירוקה יותר. זה חלק מהניסיון שלנו להילחם בהתחממות הגלובלית".

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988