הכישלון של סופטבנק ב-WeWork: האם מתוך הטראומה יצמח עידן חדש לתעשיית ההייטק?

כישלון ההנפקה של WeWork והחולשה של מניית אובר הוביל את סופטבנק היפנית לשקול מחדש את מדיניות ההשקעות שלה ולשים דגש על רווח ולא רק על צמיחה מהירה • האם תעשיית ההייטק עומדת לפני שינוי תפיסתי דרמטי, ומה יהיו ההשלכות של כך? • פרשנות

מנכ"ל סופטבנק מסיושי סאן / צילום: רויטרס
מנכ"ל סופטבנק מסיושי סאן / צילום: רויטרס

"אנחנו משקיעים הרבה מאוד כסף על שיווק ומכירות, אנחנו יכולים לעבור לרווחיות מתי שנבחר". זוהי אחת האמירות השגורות של מנהלי חברות הייטק מפסידות. המשפט הזה נכון עובדתית (ברוב המקרים), אבל בפועל זה לא קורה והסיבות לכך מרחיקות הרבה מעבר לחברה ספציפית בתחום כזה או אחר. הבחירה להקריב את הרווח לטובת צמיחה מהירה היא מאפיין מובהק של התעשייה.

הרציונל הוא לצמוח כמה שיותר מהר כל עוד הפעילות יכולה להתרחב, ורק אחרי שמשתלטים על עוד ועוד שווקים ואזורים גיאוגרפיים, ניתן (אולי) להוריד את הרגל מדוושת הגז או שהיתרון לגודל יאפשר לעבור לרווח.

התמקדות ברווח אמנם מאפשרת להקים עסק יציב יותר, אך בתרבות הנוכחית של תעשיית ההשקעות האטה בצמיחה מובילה גם לירידה בשווי החברה. זה לא מאפיין חדש, אך הוא הולך ומתעצם בשנים האחרונות, לצד התפתחותה של תרבות חדי הקרן. מיליארדי דולרים זורמים לסטארט-אפים מפסידים - שפחות מ-10% מהם שורדים, ולא ניתן לאמוד את הערך הכולל שנוצר מאותן השקעות.

להחלטה כמה להשקיע בשיווק ומכירות אין תשובה אחת. למעשה, למנכ"לים של חברות B2B (שמוכרות לעסקים) מאוד קשה לענות על השאלה מה עומד מאחורי ההחלטה כמה להשקיע בסעיף זה. לכן גם קשה לחזות מתי החברות ישנו את ההרגלים שלהן. חברת אבטחת המידע פאלו אלטו למשל, צומחת מהר יותר מחברת צ'ק פוינט, מתחרתה הגדולה, והצליחה לעקוף אותה בהכנסות. אולם בעוד שצ'ק פוינט מקפידה כבר 25 שנה להציג רווח נקי של 40%-45%, פאלו אלטו מציגה שיעור רווחיות נמוך משמעותית. מתי פאלו אלטו תחליט לשפר את הרווחיות? קשה להגיד. בינתיים היא מתמקדת בהשגת נתח שוק, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מאחת המטרות החשובות של חברה עסקית - הצגת רווחים. במקום זה נהייתה מטרה אחרת, שהיא השגת שווי גבוה יותר, וכשזה מקושר לצמיחה התוצאה היא שריפת מזומנים בהיקפים בלתי נתפסים.

סטארט-אפים ניסו לא לעצור

אותה תפיסה מקובלת גם בקרב החברות הפרטיות, והיא גם זאת שאחראית במידה רבה לצמיחה של הסטארט-אפים. חלק גדול מהכסף שהם מגייסים מופנה לאנשי שיווק ומכירות, או להוצאות אחרות שיאפשרו להם לצמוח במהירות. הדבר הזה גם מוביל לכך שהסטארט-אפים זקוקים לגייס עוד ועוד כסף למימון פעילותם. מכיוון שהרבה כסף זורם לתעשיית ההייטק ומחפש השקעות, הדבר גרם לכך שהגישה הזאת התעצמה. נוצרה תחושה שאסור לסטארט-אפים לעצור וצריך לנצל את התקופה הנוכחית להתרחבות.

אולם בחודשים האחרונים יש הפנמה שלא כל החברות מסוגלות באמת לעבור לרווחיות, או שלכל הפחות המעבר הזה לא מובן מאליו. זה התחיל בחברות אובר וליפט, שהגיעו להנפקה כשהן שורפות סכומי עתק. מודל הפעילות שלהן והתחרות העזה בשוק שלהן גורם לכך שהן צריכות להתחרות על כל עיר מההתחלה. השלב הבא היה ניסיון ההנפקה הכושל של WeWork, שמלבד סימני שאלה סביב עסקאות בעלי עניין ומטרות רוחניות, הועלו תהיות רבות גם ביחס לשאלה האם המודל העסקי של החברה הוא בר קיימא.

בסוף השבוע פורסם ב-CNBC כי בסופטבנק שוקלים לשנות את מדיניות ההשקעות בקרן השנייה שהם מגייסים עתה, שתהיה בהיקף של מעל 100 מיליארד דולר. לפי הידיעה, מנכ"ל סופטבנק מסיושי סאן מתכנן לשים דגש על חברות עם מסלול ברור לרווחיות בזמן קצר יותר וכאלו שניתן להנפיק בשוק הציבורי. יכול להיות שמדובר בניסיון לשווק את הקרן למשקיעים, בתקופה שבה סופטבנק מתמודדת עם ירידה צפויה בשווי של WeWork ושפל בו נמצאת מניית אובר .

מה יהיה גורלן של קרנות הענק

אם סופטבנק אכן תשנה את תפיסת ההשקעה שלה, יכולה להיות לכך השפעה משמעותית על תעשיית ההייטק כולה. יש לכך שתי סיבות: הראשונה היא שסופטבנק השקיעה סכומים אדירים בסטארט-אפים, שבמידה רבה פיתחו בה תלות מכיוון שהיו זקוקים לכיסים העמוקים שלה. זה השפיע גם על היתרון של אותם סטארט-אפים מול המתחרים שלהם, שלא נהנו מדחיפה בדמות השקעה מסופטבנק. למעשה, המשמעות היא שסופטבנק תשים יותר דגש על החזרי תשואה, ולא על השתלטות על עוד ועוד תחומי פעילות, כפי שהיה נראה לפעמים.

הסיבה השנייה היא ההשפעה שהייתה לסופטבנק על התעשייה. ההשקעות הגדולות שלה בסטארט-אפים חייבו גם קרנות נוספות לנהוג באופן דומה. לצורך כך, הן היו צריכות לגייס קרנות גדולות יותר. לא מן הנמנע שהשינויים הפיננסיים הללו גם יקשו על הקרנות להציג תשואות טובות, אבל עוד מוקדם להגיד.

כך או כך, לסופטבנק - אולי המשקיע הכי מסקרן ומתוקשר בשנים האחרונות - יש יכולת להשפיע על הדנ"א של התעשייה כולה. אם דווקא המשקיעה שמסמלת את הקרבת הרווחיות לטובת הצמיחה משנה את מדיניותה, אז ניתן להעריך כי עוד משקיעים יבצעו חישוב מסלול מחדש. בהתאם, הסטארט-אפים יקבלו החלטות השקעה מושכלות יותר, ויחשבו היטב האם ההכנסות שלהם איכותיות - כלומר האם הם יכולים להפיק גם שיעורי רווחיות גבוהים יחסית, או שמדובר בהכנסות לשם הצמיחה המהירה. אגב, בשם צמיחה מהירה חברות גם עלולות להפר עקרונות מוסריים.

יותר זברות ופחות חדי קרן

ב-2017 ייסדו ארבע יזמיות אמריקאיות - ג'ניפר ברנדל, מארה זפדה, אסטריד שולץ ואניה וויליאמס - את תנועת Zebra Unite, כתגובת נגד לתרבות חדי הקרן. לטענתן, המודל הקיים הוא בזבזני וזברות מסמלות ניהול שכולל גם דגש על אחריות פיננסית ויציבות עסקית. הן גם עוסקות בכך שיש יזמים שלא מצליחים לגייס הון בקלות. למעשה, הקריאה שלהן הייתה סוג של כתב אישום נגד האופן שבו פועלת תעשיית ההייטק. נראה שהיה צריך אירוע גדול יותר, כמו כישלון הנפקת WeWork, כדי לטלטל את התעשייה.

שינוי כזה לא יהיה מיידי, ויהיו לו גם השפעות רחבות יותר, למשל על התרחבות של חברות והמוצרים שלהן לאזורים גיאוגרפיים נוספים. אולם אם בעמק הסיליקון יסתובב יותר זברות ופחות חדי קרן, אז יכול להיות שהמגזר העסקי יהיה בריא יותר והשימוש בכספי ההשקעה יהיה יעיל יותר. וזה לא שינוי רע. 

צרו איתנו קשר *5988