גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הזדמנות הפז של הודו: מי אמר שבמלחמות כולם מפסידים?

עוד מתקופת קדחת ה-BRIC בשנות ה-2000, נכנסה הודו לתודעת המשקיעים כיריבה כלכלית פוטנציאלית לפנומן הצמיחה הסיני ● החלק הארי מהתחזיות האוטופיות לגביה לא התממשו בשל מכשולים מהותיים, שעדיין קיימים במדינה עתירת האוכלוסין ● ייתכן כי הסביבה הגיאו-פוליטית הנוכחית - מלחמת הסחר בין ארה"ב וסין - מספקת לה הזדמנות פז לפרוץ הפעם את תקרת הזכוכית הכלכלית

שרת האוצר של הודו, נירמלה סירתמן / צילום: רויטרס, Anushree Fadnavis
שרת האוצר של הודו, נירמלה סירתמן / צילום: רויטרס, Anushree Fadnavis

השווקים ממשיכים להגיב פעם, במאניה ופעם בדפרסיה, לכל דיווח על התפתחות במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. אומנם סבב השיחות האחרון בין שני הצדדים נטע תקוות חדשות לפתרון ההתכתשות, אולם פרטי ההסכם המתגבש עדיין לא נסגרו וחרב המכסים טרם הוסרה. כך או כך, אחרי זעזוע לצד ההיצע בסדר גדול כזה, נראה כי שרשרת הייצור הגלובלית כבר לא תיראה כתמול-שלשום. המשקיעים מנסים לנחש מי מהכלכלות הולכת למנף לטובתה את הסדקים ביחסים בין בייג'ין לוושינגטון. ברשימת בנות המזל ניתן למצוא כמה מהשמות האסיאתיים, ביניהם וייטנאם, אינדונזיה וכמובן הודו.

עוד מתקופת קדחת ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) בשנות ה-2,000, נכנסה הודו לתודעת המשקיעים כיריבה כלכלית פוטנציאלית לפנומן הצמיחה הסיני. גם היא ראתה את עצמה כמועמדת רצינית לזכות בתואר "מעצמת-על אסיאתית", זאת בזכות הצמיחה, בזכות הדמוגרפיה ובזכות הנכונות לרפורמות.

מים רבים זרמו בגנגס מאז שנות ה-2000. הודו ידעה עליות ומורדות, כשהחלק הארי מהתחזיות האוטופיות לגביה לא התממשו. ייתכן שהסביבה הגיאו-פוליטית הנוכחית מספקת לה הזדמנות פז לנסות את מזלה שוב, ואולי הפעם היא תפרוץ את תקרת הזכוכית הכלכלית.

 

ליהנות מהשלל בקרב המעצמות

כלכלני DBS מעריכים כי על רקע מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, תצליח הודו להגדיל את הנוכחות שלה בזירת הסחר, בעיקר בקטגוריות בהן הוטלו מכסים על סחורות תוצרת סין. לפי DBS, חלק מהיצרנים יחפשו מעתה להעתיק את היצור למקומות אחרים, ביניהם להודו, וזאת כדי לברוח ממכסים גבוהים. אם תצליח הודו למשוך את העסקים אליה, התועלת העסקית שעשויה לצמוח לה מכך יכולה להגיע לכ-11 מיליארד דולר. בנוסף לסחר, זוהי גם הזדמנות להעלות הילוך במשיכת ההשקעות הזרות אל המדינה. חלקה של הודו מתוך הסחר העולמי הוא קטן מאוד. בעוד שאוכלוסיית גרמניה קטנה פי 16 מאשר זו של הודו, נתח היצוא של גרמניה עומד על כ-8.17% מתוך סך תנועות הסחר, לעומת נתחה של הודו הנאמד בכ-1.68% בלבד.

שלושה סקטורים עיקריים של הודו יכולים לקבל רוח גבית: פארמה, כימיקלים והנדסה. בשלושתם היא מצליחה להתחרות בשווקים הגלובליים ובשלושתם היא יכולה ליהנות מעלייה בביקוש. ענף הפארמה של הודו מספק כמחצית מהביקוש העולמי לחיסונים ורבע מהתרופות בבריטניה, לפי הדוח של India Brand Equity Foundation מיולי 2019.

בתחום ההנדסה, הודו ניצבת במקום ה-12 בייצור כלים למכונות. המדינה מייצאת כ-60% ממוצרי ההנדסה שלה לארה"ב ולאירופה.

ענפי תעשייה נוספים שיכולים ליהנות מגידול בביקושים הם טקסטיל, הנעלה ואלקטרוניקה.

כך לדוגמה, Foxconn, חברת אלקטרוניקה מטייוואן, שמרכיבה את המוצרים עבור אפל, העבירה השנה את הייצור שלה מסין להודו, זאת בכוונה להפחית את הישענותה על השוק הסיני.

בטווח הארוך יותר, ניתן לשער כי היצרנים יחפשו גם דרכים לנצל את הפוטנציאל העצום שטמון בשוק הצרכנים של הודו שצומח במהירות.

 

מי רוצה לעבור שבעה מדורי גיהנום?

עד כאן הפוטנציאל. לצידו ישנם לא מעט אתגרים. עשיית העסקים בהודו נתקלת בשני מכשולים עיקריים - חוקי מקרקעין וחוקי עבודה. בחברת השירותים הפיננסיים Societe Generale סבורים כי המקרקעין הוא המכשול העיקרי שבולם פיתוח תעשייה ותשתיות. במצב הנוכחי על היזמים לעבור "שבעה מדורי גיהנום" כדי לשכור או לרכוש קרקע שמיועדת לבניית המפעל. בתחום דיני העבודה, על אותו היזם לציית ל-40 חוקי עבודה שונים כדי לגייס עובדים.

בנוסף, הודו עדיין סובלת מתשתית רעועה, בין אם מדובר בהיעדר החיבור לכבישים ולנמלים, או בשיבושים באספקת החשמל שהן חריגות גם ב-2019. אומנם הממשלה עושה מאמצים רבים כדי לסגור פערים בתחום התשתיות וכן שמה לה למטרה לעודד השקעות מחו"ל. לאחרונה היא אישרה 100% מהשקעות זרות בענף הכרייה, והגמישה מספר כללים בתחום הקימעונאות והיצור. אולם אחרי שנים של הזנחה, הדרך שלפניה עוד ארוכה.

מודי בירח דבש עם "חבר האמת"

בספטמבר השנה הודיעה שרת האוצר של הודו נירמלה סירתמן על הפחתת מס החברות בשיעור חד. שיעור המס האפקטיבי ירד מ-35% ל-25% (22% מס בסיסי). יש הטוענים כי ממשלתו של נרנדרה מודי שאבה את ההשראה לרפורמה מהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ, "חבר האמת", כפי שכינה אותו ראש ממשלת הודו נרנדרה מודי באחד מנאומיו. וכך, בעוד שבבית הלבן מפנים כתף קרה לבייג'ין, הודו נהנית מירח דבש מלבלב עם ארה"ב ועם העומד בראשה. לפיכך, גם בזירה הפוליטית נפתחות בפני הודו כמה דלתות חדשות.

עלות הרפורמה נאמדת בכ-20 מיליארד דולר של אובדן הכנסות שנתיות, אולם הממשלה מאמינה כי זה רק בטווח הקצר. קובעי המדיניות סבורים כי הפחתת שיעור המס תזניק את הסנטימנט העסקי ותגדיל את ההשקעות הפרטיות, הצמיחה תתאושש והכספים האבודים יזרמו בחזרה לקופת המדינה. תגובת השווקים למהלך הייתה מעורבת: שוק המניות נסק, אך המשקיעים מכרו אג"ח מתוך חשש לבעיות תקציביות.

ברקע להחלטה עמדה בעיית הצמיחה - זו הייתה חלשה יחסית במשך חמשת הרבעונים האחרונים והגיעה לכ-5% ברבעון שנגמר ביוני. זהו הקצב הנמוך ביותר ב-6 השנים האחרונות, נמוך מכ-6.2% של סין ורחוק מאוד מיעד הממשלה של כ-8%. ייתכן ועבור חלק מהענפים זה עדיין נמוך מדי ומאוחר מדי. בהנהלת Tata Motors, יצרנית הרכב הגדולה ביותר של הודו, מטילים ספק ביכולת של השינוי במס להחיות את תעשיית הרכב.

החוליה החלשה: חובות בעייתיים בבנקים 

לא מעט כלכלנים מאמינים כי הסיבה העיקרית לקיפאון הכלכלי של הודו טמונה במערכת הפיננסית, עמוד התווך של כל כלכלה מתפקדת וחוליה חלשה במקרה של הודו. הבנקים נאבקים כעת עם מצבור של חובות בעייתיים ומסרבים להלוות, מה שבולם את הצריכה ואת ההשקעות.

החברות הפיננסיות שסיפקו את רוב הגידול באשראי בשנים האחרונות (Shadow Banking), השנה מתקשות לגייס מימון לפעילות. הגישה לכסף נחסמה אחרי התמוטטות חברת IL&FS שהייתה מדורגת AAA.

הבעיה הפיננסית החמירה אחרי שההודים החליטו להקטין את שיעור החיסכון, תנאי הכרחי לצמיחה מהירה. הממשל והבנק המרכזי השיקו מספר תוכניות הבראה, אך נדרשים מאמצים נוספים כדי לשכנע את משקי הבית לסמוך קצת יותר על הבנקים וקצת פחות על השקעה בתכשיטי זהב או פשוט מתחת למזרן.

יותר מדי פיננסים, פחות מדי רפואה ותעשייה

גם שוק המניות של הודו כנראה טרם הגיע לבשלות - שני מדדי ה"בנצ'מרק" שלו, ניפטי 50 וסנסקס, סובלים ממשקל יתר של ענף הפיננסים וממשקל חסר של ענפי הרפואה והתעשייה. המתודולוגיה של MSCI אומנם מקנה לבנקים משקל נמוך יותר, אך הרפואה והתעשייה עדיין מופיעות במשקל זעום. המשקולות בשלושת המדדים נקבעות על בסיס שווי שוק.

ניתן להניח כי בד-בבד עם תהליך הרפורמות והליברליזציה של השווקים בהודו, היא תצליח לממש את פוטנציאל הצמיחה שלה. כשזה יקרה, כנראה שגם ההרכב הסקטוריאלי של מדדי המניות ישתנה בהתאם וגם המשקיעים יצביעו ברגליים.

הכותבת היא מנהלת מחלקת מחקר מדדים בקסם מדדים, מקבוצת אקסלנס. לקבוצת אקסלנס יש עניין בנכסים פיננסים המוזכרים בסקירה זו. המידע האמור הוא למטרות מידע בלבד, ואין לראות באמור שיווק או הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של ניירות ערך, המתחשב בצרכיו של כל אדם

עוד כתבות

מייקל היידן / צילום: יח"צ

הצלחה להנפקת חברת התרופות 89bio של יוצאי טבע; גייסה 85 מיליון דולר, והמניה זינקה

מניית 89bio עלתה 30% ומשקפת שווי חברה של 238 מיליון דולר ● 89bio, המפתחת תרופה לכבד שומני,  הוקמה על בסיס טכנולוגיה שפותחה במקור ע"י טבע

איי הבתולה/ צילום:  Shutterstock א . פ קריאייטיב

חברות האוף-שור מחפשות בית חדש: האם ישראל תצליח לנצל את ההזדמנות הכלכלית?

בימים אלה מחילים מקלטי מס רבים בעולם כללים חדשים, שגורמים לחברות אוף-שור לאבד מהאטרקטיביות שלהן ● המשמעות - משקיעים וחברות מחפשים מקום מבטחים במדינות מסודרות ● הבעיה: המשבר הפוליטי מעכב את הניסיונות של ישראל להביא לכאן חברות זרות

הג’יהאד האסלאמי / צילום: Ibraheem Abu Mustafa, רויטרס

הג’יהאד האסלאמי הפלסטיני - ארגון קטן שמנסה לשחק בגדול

מאז עליית החמאס לשלטון ברצועת עזה, הג'יהאד האסלאמי אינו חדל לזנב בו, בפומבי ובחשאי, ישירות ובעקיפין • הג'יהאד עושה לחמאס את מה שעשה החמאס בשעתו לפתח, ואינו מאפשר לחמאס להשלים את המעבר מארגון צבאי לגוף פוליטי אזרחי שיכול לקדם מהלכים מדיניים ● דעה

בקבוקוני טואלטיקה של רשת המלונות הייאט / צילום: הייאט

גם רשת הייאט נרתמת למאבק בפלסטיק: תוציא את בקבוקוני השמפו מחדרי המלון

רשת בתי המלון הכריזה כי תוותר על בקבוקוני הפלסטיק שהיא מחלקת לאורחים בחדרים (שמפו, סבון, קרם גוף וכו') ותחליפם בבקבוקים גדולים, בדומה למהלך שרשתות אחרות הצהירו כי יישמו

קורנפלקס של אלופים / צילום: תמר מצפי

ארבע שנים לרפורמת הקורנפלקס: איך קרה ששינויי המחירים לא התגלגלו לכיס של הצרכנים

דוח של משרד הכלכלה שהגיע לידי "גלובס" בוחן מהן תוצאות הרפורמה להוזלת יבוא מוצרי מזון לישראל ● העלויות של מוצרים כמו קורנפלקס אכן הוזלו, אך ביד השנייה מוצרי חלב ובשר התייקרו ● "הרגולציה על המזון הרגיש נותרה בעינה, באופן המוסיף להכביד על העסקים בתחום"

ונציה לאחר השטפון / צילום: מנואל סילבסטרי, רויטרס

ונציה מוצפת בעקבות הגאות השנייה בעוצמתה בתולדותיה

במהלך הלילה הוצפו חלקים מהעיר ונגרם לה נזק כבד ● ראש העיר הזהיר מפני נזק בלתי ניתן לתיקון והצהיר: "זוהי תוצאה של שינויי האקלים"

אחמד טיבי מתעמת עם ראש הממשלה  / צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן

נתניהו: "הרשימה המשותפת דרשו לחקור אותי ואת גנץ בגין פשעי מלחמה"; טיבי: "שקרן ומסית"

ראש הממשלה אמר את הדברים במליאת הכנסת, לאחר שביקש לעלות ולנאום כדי לתת עדכונים על המצב הביטחוני

פאבל דורוב, מייסד טלגרם. המטבע הדיגיטלי התייקר עוד לפני שהונפק/ צילום: רויטרס

טלגרם כופרת באישומי ה-SEC שבגינם נדחתה הנפקת המטבע הדיגיטלי שלה

החברה, בעלת אפליקציית המסרים המיידיים, שביצעה בשנה שעברה מכירה מוקדמת של המטבע הדיגיטלי גרם בהיקף של 1.7 מיליארד דולר, מבקשת מבית המשפט בניו יורק להסיר את צו המניעה של רשות ניירות ערך האמריקאית, הטוענת כי המטבע נחשב לנייר ערך

הסמל של גוגל כיום / צילום: רויטרס

גוגל נכנסת לבנקאות דיגיטלית: תציע חשבונות עובר ושב

מדובר בשיתוף פעולה של גוגל, בנק Citigroup ואיגוד אשראי קטן באוניברסיטת סטנפורד שיצא לפועל בשנה הבאה ● גוגל התחייבה שלא תמכור את המידע הפיננסי של המשתמשים בשירות

ערן יעקב/ צילום: רפי קוץ

ארבע חברות, 4 מיליארד שקל רווחים בקופה – כמה מס ישלמו?

בעלי השליטה בארבע חברות שצברו בקופתן 4 מיליארד שקל יידרשו לחלק כ-2 מיליארד שקל דיבידנד וימוסו במס גבוה בעקבות אי-חלוקת הרווחים - כך המליצה "וועדה מייעצת" למנהל רשות המסים בעקבות "מהפכת הדיבידנד הכפוי"

יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה באירוע עושים שוק \ צילום: איל יצהר

רשות ני"ע ממשיכה בקידום ניהול תיקים מקוון להמונים; תאפשר לראשונה השוואת תשואות בתיקים מנוהלים

שבועות אחדים לאחר שפורסמה טיוטת ההסדרה ל"ניהול תיקים 2.0", פונה רשות ני"ע לחברות ניהול התיקים בבקשה לסיוע בגיבוש סטנדרטיזציה לאפיון הלקוחות ולחלוקה לאחד מארבעה מסלולי ההשקעה שיהיו בשירות החדש

אחמד טיבי מתעמת עם ראש הממשלה  / צילום: דוברות הכנסת - עדינה ולמן

הרשימה המשותפת והמחנה הדמוקרטי נפלו למלכודת של נתניהו

בנאומו היום בצהריים, סיכל סופית נתניהו את האפשרות לממשלת מרכז-שמאל וחידד את הפערים הקיימים בין כחול לבן לשתי מפלגות השמאל ● פרשנות

מאגר הגז הטבעי "לוויתן" / צילום: אלבטרוס

"שומרי הבית" לליצמן: "תקופת ההרצה של 'לוויתן' - סכנה לבריאות הציבור"

הבוקר פנתה ח"כ חיימוביץ' בשאילתה לסגן השר ליצמן בנושא היתר הפליטה לאסדת "לוויתן" בתקופת ההרצה, בה מתוכננים להיפלט לאוויר חומרים מזהמים בכמות הגדולה פי 2.5 מזה שיותר לאסדה לפלוט במשך שנת פעילות שלמה ● ליצמן: "לא מכיר את הנושא"

פרופ' משה שהם, ד"ר קירה רדינסקי ויונתן עמיר, מקימי חברת דיאגנוסטיק רובוטיקס  / צילום: יח"צ

חברת דיאגנוסטיק רובוטיקס של קירה רדינסקי ומשה שהם גייסה 24 מיליון דולר

דיאגנוסטיק רובוטיקה עוסקת בניהול עומסים בבתי חולים ● בין משקיעי הסבב נמצאים כמה מן המשקיעים הבולטים בתחום הבריאות הדיגיטלית והמכשור הרפואי: קרן הון הסיכון של קבוצת אקסלמד בשיתוף עם מבטח שמיר, ד"ר קובי ויהודית ריכטר, דיויד ודניאל אריסון, קרן Maverick Ventures Israel, קרן Alpha Capital ומארק סיגל

מהדורת החדשות של ערוץ 12, אמש / צילום: צילום מסך

מרתון שידורי הטלוויזיה: זה לא סיקור, זה דברור

כשהתותחים רועמים, כל ערוצי הטלוויזיה מתגייסים לדובר צה"ל ומשאירים את הצופים עם שידורים חוזרים • התקשורת לא מעזה לבקר את פעילויות הצבא ואת מדיניות הביטחון של ממשלת ישראל, כל ממשלה, באופן מהותי • על התקשורת להיות ביקורתית ועניינית יותר

ניסים ברכה /  צילום: מתן נעים

טוגדר תגדל קנאביס עבור בעלי "גרין סמוק" לשעבר תמורת 192 מיליון שקל; יוניבו בדרך לרכוש בית מרקחת

ההסכם אמור להניב לטוגדר סכום של 192 מיליון שקל על פני חמש שנים, כש-5 מיליון שקל מתוכם ישולמו מיד ● בעקבות ההודעה זינקה מניית החברה בכ-24% לשווי של 195 מיליון שקל

ראסל אלוואנגר, מנכ”ל טאואר / צילום: איל יצהר

ירידה רבעונית של 41% ברווח התפעולי של טאואר; המניה צנחה 8% בתגובה לדוחות

טאואר ג'אז, שאותה מוביל המנכ"ל ראסל אלוונגר, צופה כי ברבעון הנוכחי מכירותיה יסתכמו ב-312 מיליון דולר, בדומה לרבעון החולף ● את תשעת החודשים הראשונים של השנה סיימה החברה עם הכנסות של 928 מיליון דולר - ירידה של 4.3% לעומת התקופה המקבילה ב-2018

עו"ד צבי האוזר וגדעון סער / צילומים: איל יצהר, טל שניידר

הליכוד וכחול לבן בשיתוף פעולה: הצעת חוק לקיום שימוע פומבי למועמדים לעליון

ממשלת האחדות עדיין אינה נראית באופק, אך בזירה הפרלמנטרית נראים ניצנים לשת"פ בין שתי המפלגות הגדולות ● ח"כ גדעון סער מהליכוד הגיש הצעת חוק, שעליה חתום גם ח"כ צבי האוזר מכחול לבן, שלפיה השימוע ייערך בפני הוועדה לבחירת שופטים וההצבעה תהיה חשאית

עדי צים / צילום: יחצ

לאחר שהכניס את זהבית כהן כשותפה: עדי צים בדרך להשתלט על השלד הבורסאי וונטייז

הציע תמורת 75% ממניות השלד סכום של 2 מיליון שקל במזומן והכנסת פעילות ריאלית בשווי מינימלי של 30 מיליון שקל, תוך שנה ממועד הקצאת המניות

אודי סגל / צילום: אביב חופי

טלטלה בחדשות 13? בחברה שוקלים להעביר את אודי סגל להגשת המהדורה המרכזית

על רקע נתוני הרייטינג הבעייתיים, הכוונה לערוך שינויים במהדורת החדשות עומדת על סדר היום של מנהלי רשת 13 כבר תקופה ארוכה ● חדשות 13 בתגובה: "תמר איש-שלום תמשיך להיות המגישה המרכזית"