האם על נתניהו להתפטר כמו ח"כ מהמניין? כך משנה העברת המנדט לגנץ את מצבו המשפטי של רה"מ

יש הסבורים כי ההגנה שהחוק מעניק לראש ממשלה מכהן תחת כתב אישום לא צריכה לחול במקרה של ממשלת מעבר, ולפיכך על נתניהו להתפטר מתפקידו כאילו היה ח"כ או שר • ואולם גם כחבר כנסת, אם ישראל תלך לבחירות שלישיות, נתניהו יוכל לעכב את ההליכים המשפטיים נגדו

בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף, גלובס
בנימין נתניהו / צילום: שלומי יוסף, גלובס

הסיכוי שכל הטענות של ראש הממשלה בנימין נתניהו בהליך השימוע שנערך לו בפני היועץ המשפטי לממשלה יתקבלו, ושהיועץ המשפטי יורה על סגירת שלושת התיקים שהוא חשוד בהם - הוא קלוש עד בלתי קיים. גם נתניהו ואנשיו יודעים שבתרחיש הריאלי הטוב ביותר, יהפוך תיק 4000 מתיק שוחד לתיק של הפרת אמונים, ותיק 2000 ייסגר. תיק 1000 נראה כתיק סגור של הפרת אמונים. ההחלטה הסופית של היועמ"ש אביחי מנדלבליט על הגשת כתב אישום נגד נתניהו צפויה להתקבל עד סוף נובמבר או תחילת דצמבר.

נתניהו, כידוע, לא מתכוון להתפטר מתפקידו אם יוגש נגדו כתב אישום. החוק עומד לצדו. הוא מאפשר לנתניהו להמשיך לכהן כראש ממשלה גם תחת כתב אישום.

בחוק יסוד: הממשלה יש רק שתי אפשרויות שבהן ראש ממשלה מפסיק לכהן בתפקידו בעקבות אישום פלילי: המצב הראשון מסמיך את הכנסת להעביר מכהונתו ראש ממשלה מכהן אם הוא הורשע בעבירה שיש עמה קלון; לפי האפשרות השנייה, אם הכנסת לא הפסיקה את כהונת ראש הממשלה לאחר הרשעתו, תיפסק כהונתו של ראש הממשלה לאחר שפסק הדין המרשיע אותו בעבירה שיש עמה קלון הפך לסופי וחלוט (כלומר, בתום הליך ערעור לבית המשפט העליון).

ישנם קולות הסבורים כי ההגנה שמעניק החוק לראש ממשלה מכהן תחת כתב אישום לא צריכה לחול על ראש ממשלה של ממשלת מעבר. ודאי כשמדובר בראש ממשלה שכשל בניסיון להרכיב ממשלה חדשה בראשותו, וכאשר מלאכת הרכבת הממשלה הוטלה על חבר כנסת אחר, כפי שקורה היום עם נתניהו.

לפי הגישה הזאת, במקרה כזה, ולנוכח מעמדו המוחלש של ראש הממשלה, נכון להרחיב את ההלכה המשפטית המכונה הלכת דרעי-פנחסי, שמחייבת פיטורי שר שהוגש נגדו כתב אישום חמור, ולהחיל אותה גם על נתניהו, כך שהוא לא יוכל להמשיך בתפקידו כראש ממשלה.

עם זאת, במקרה כזה, נתניהו יוכל להמשיך לכהן כחבר כנסת, והמשפט נגדו לא ינוהל כל עוד הכנסת לא הסירה את החסינות הפרלמנטרית שלו. אם ישראל תלך למערכת בחירות שלישית ברצף, הליכי הסרת החסינות בעניינו של נתניהו, כמו גם בעניינם של חברי כנסת שכבר הואשמו בפלילים, עלולים להתעכב חודשים ארוכים ורבים.

כפי שפורסם היום (ג') ב"דה מרקר", חוות-דעת משפטית שהיועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד אייל ינון, חתם עליה לאחרונה בעניינו של השר חיים כץ, קובעת כי עד לכינון ועדת כנסת קבועה, שתפקידה לדון בבקשות חסינות, לא תוסר החסינות. ובמילים אחרות, מחוות-הדעת של ינון עשוי להשתמע כי במקרה של בחירות שלישיות לא ניתן יהיה להסיר חסינות של חברי כנסת המואשמים בפלילים, ביניהם אולי גם נתניהו, עד כינונה של הכנסת ה-23 והקמת ועדת כנסת קבועה.

לפי תרחיש אחר, פוליטי וספקולטיבי למדי שרץ לאחרונה במסדרונות הכנסת, אם כחול לבן תקים ממשלת מיעוט, היא תקדם הליך חקיקה מזורז להגבלת כהונת ראש ממשלה לשתי קדנציות. במקרה כזה, נתניהו לא יחזור לתפקידו כראש ממשלה בכל מקרה. התרחיש הזה הוא, כאמור, ספקולטיבי ובעל סיכויים נמוכים מאוד, שרק מדגים את הצרה שהמערכת נקלעה אליה.

דבר אחד ברור: הפלונטר שבו מצויה המערכת הפוליטית - חוסר היכולת להקים ממשלת אחדות - נגרם במידה רבה מאוד בשל מצבו המשפטי של ראש הממשלה נתניהו. אילולא היה נתניהו חשוד בפלילים שזומן לשימוע לפני העמדה לדין פלילי, ממשלת אחדות בהובלת הליכוד וכחול לבן הייתה קמה כאן כבר מזמן. 

התסבוכת המשפטית שבה מצוי נתניהו, ושבה מצויה המערכת כולה, רק תחריף אם וכאשר מנדלבליט יחליט להגיש נגד נתניהו כתב אישום ולדחות את טענותיו בשימוע, או את רובן. 

צרו איתנו קשר *5988