לאן נעלמו השידורים באיכות 4K בישראל, ומתי נזכה ליהנות מרמת שידור כמו באירופה?

לקראת שידורי אירועי ספורט מרכזיים, מפעילות הטלוויזיה מתחרות על ליבו של הצרכן דרך איכות השידור, אך מיד לאחר סיום המשחקים, השידורים חוזרים לאיכות שידור נמוכה • האם גם לפני טוקיו 2020 הסיפור יחזור על עצמו, ומתי ישראל תיישר קו עם איכות השידור הנהוגה בעולם המערבי?

נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת / צילום: כדיה לוי
נתי כהן, מנכ"ל משרד התקשורת / צילום: כדיה לוי

מי שאחראית לכך שכיום רואים את שידורי ערוץ 2 באיכות HD היא אוה מדז'יבוז', שכיהנה אז כיו"רית מועצת הרשות השנייה. הטריגר שאפשר למדז'יבוז' לעשות את השינוי הוא המעבר של הערוץ המסחרי מזכיינות לרישיון שידור, שאותו התנתה יו"ר הרשות השנייה במעבר לשידור ב-HD. אלמלא המהלך של מדז'יבוז', שקיבל תמיכה ציבורית מחלק מכלי התקשורת, ספק אם הערוץ היה עובר לשידור ב-HD, וסביר להניח שעוד היינו ממשיכים לראות את שידוריו באיכות שידור ירודה (SD).

אותו סיפור מתרחש כעת לנגד עינינו בכל הקשור לשידורי ה-4K, איכות השידור שלוקחת את ה-HD ומכפילה אותו פי ארבעה. שוב אנו חווים פיגור אחרי העולם, ושוב ישראל תמצא את עצמה באותה סיטואציה שבה היא מפתחת את הטכנולוגיות המתקדמות בדחיסה וקידוד של שידורי וידאו, אבל היעדר תשתיות מתקדמות גוזרות עליה לראות את הפירות אצל מפעילים וחברות טלוויזיה בכל העולם - זאת בעוד שכאן המפעילים ממשיכים להנמיך בכל דרך את איכות השידורים, מסיבות של מצוקה תקציבית שעליהן נרחיב מיד. אז למה ישראל לא מצטרפת למועדון ה-4K?

הסיבה לכך נעוצה בשני גורמים מרכזיים: הראשון פחות קשור למחדלים מקומיים ונוגע לכך שאת ההבדלים באיכות השידורים כנראה רואים רק במסכים גדולים מאוד, כלומר מ-65 אינץ' ומעלה. ברוב משקי-הבית בישראל המסכים קטנים יותר, ולכן אין הבדל דרמטי בין שידור באיכות של 4K ל-HD. ככל שהמסכים יגדלו, ההבדלים ייעשו יותר משמעותיים, והציבור יצפה מהמפעילים לאפשר לו ליהנות מהיתרון.

לדברי גורם בכיר בשוק הטלוויזיה, "העין האנושית הממוצעת מתחילה לחוש בהבדל רק במסכים הגדולים. יש כאלה שטוענים שניתן להרגיש בהבדל כבר במסכים בגודל 55 אינץ', אבל זה לא נכון. כבכר היום יותר ויותר בתי-אב בישראל רוכשים מסכים גדולים יותר, ולכן כשמגמה זאת תגיע למסה של לקוחות, תעלה ככל הנראה הדרישה לאיכות שידור גבוהה יותר. צריך לזכור גם שרוב הסדרות והסרטים כבר מצולמים באיכות 4K. את השידורים החיים כמו ספורט וחדשות ייקח קצת יותר זמן לשדר ב4K, בגלל בעיות של רוחב פס".

שידורי הספורט תמיד היו קטליזטור לשדרוג של איכות השידור. ב-2018 התחוללה בישראל תחרות סביב איכות שידורי המונדיאל ששודר באיכות 4K. התחרות הזאת הולכת להתעצם מאוד בשנה הבאה, לאחר שהיפנים הודיעו שהם הולכים להעביר את השידורים מאולימפיאדת טוקיו 2020 באיכות שידור של 8K. כבר עכשיו רואים במדינות באירופה כמו אנגליה ואיטליה שידורים ב-8K, כך שהדיון סביב איכות השידור בישראל צפוי להתעצם.

כאן עוברים לסיבה השנייה שבישראל אנחנו בקושי רואים שידורים ב-HD: איכות התשתיות ומנגנון התשלומים להעברת אינטרנט. שידור באיכות גבוהה דורש רוחב פס. לרוב, סרט שמצולם באיכות גבוהה עובר לחברות הטלוויזיה, שמנמיכות את איכותו בשל העלות הכספית הכרוכה בהעברת רוחב פס גדול על גבי תשתיות בזק והוט.

"חברת הטלוויזיה מקבלת את הווידאו באיכות מאוד גבוהה, אבל שמורה לה הזכות להחליט שבמסגרת כמות הפיקסלים, כלומר איכות השידור לאורך ולרוחב, היא דוגמת את רוחב הפס כל איקס שניות, וככה היא משפיעה על איכות השידור. זאת אומרת שהמפעיל יכול להחליט שהוא מקודד קובץ וידאו, שלצורך איכות מקסימלית חייב למשל רוחב פס של 40 מגה, ל-4-5 מגה בלבד כדי לחסוך בעלויות. זה אומר שבכוונה פוגעים בשטף האינפורמציה והעושר במקטעי זמן שונים של השידור".

לדבריו, בדרך-כלל הצופה הממוצע לא מרגיש בהבדלים כשמקודדים את הווידאו באיכות גבוהה, אבל לעתים המפעיל נאלץ להנמיך את האות בצורה משמעותית בגלל היעדר רוחב פס מספק, ואז בהחלט יכול לקרות מצב שהצופה בבית יחוש בהבדלי האיכות, ולפעמים אפילו באותו שידור עצמו.

עוד מוסיף אותו הגורם כי "המפעילים משתמשים בשיטות שונות וחדשניות על-מנת לחסוך בעלויות, כגון טכנולוגיות דחיסת וידאו שמאפשרות לא רק להוריד את רוחב הפס, אלא להוריד גם כל מיני אזורים במסך שלכאורה הצופה פחות מסתכל עליהם ומשלבים טכנולוגיות שמעלימות אינפורמציה והופכות את השטף לעוד יותר דליל".

דוגמה לכך היא לקחת למשל פרח שמופיע בפינת המסך ולטשטש אותו. אם הפרח מורכב מכמה צבעים, הטכנולוגיה מאפשרת לטשטש חלק מהצבעים, כך שבמקום שלושה צבעים במקור, הפרח ייראה בשניים בלבד. "זה עולם ומלואו של טכנולוגיות קידוד ודחיסה, שאתה כמפעיל משתמש בהן וגורם לזה שאיכות החוויה נפגעת טיפה, אבל הצופה הממוצע כמעט ולא ירגיש בכך, והמפעיל יחסוך הרבה כסף. ואלה פרמטרים שהמפעילים משחקים איתם".

מהירות האינטרנט הקווי
 מהירות האינטרנט הקווי

בפועל, מבנה העלויות בשידורי הטלוויזיה בישראל, לפיו משלמות פרטנר וסלקום לבזק עבור תעבורת השידורים, הוא זה שמכתיב את איכות השידור, אך המוזר הוא שלמרות התחרות בין החברות, אף חברת טלוויזיה לא נכנסה לתחרות בפרמטר של איכות הצפייה. כנראה שלאף אחת מהחברות אין עניין להיכנס למירוץ חימוש, אף שכל אחת מהחברות משווקת ממירים תומכי 4K.

הבעיה אף יותר חמורה מפני שבישראל המפעילים לא רק שחוסכים ברוחב הפס במיוחד בשידורים חיים ובשעות צפיית שיא - הם גם חוסכים רוחב פס ומקודדים שידורים שלא בשעות העומס.

בשבוע הבא תחל yes להעביר את שידוריה באופן מלא על גבי האינטרנט ולהסיט לאט-לאט חלק מהלקוחות לצפייה מתקדמת ואיכותית יותר מאשר על גבי הלוויין. האם זו תהיה ההזדמנות של yes להוכיח שהיא שומרת על מובילות באיכות הצפייה כפי שעשתה בעת שהוקמה, או שהיא תיכנע למגמה הרווחת בישראל? אם כן, אלה יהיו חדשות טובות לשוק הטלוויזיה; אך אם היא תבחר באופציה השנייה, זה יהיה פספוס.

כך מתקבלת תמונה עגומה של איכות שידור ירודה שלא תבוא על פתרונה אלא רק כאשר הרגולטור ייקח על עצמו את האחריות להתערב בכך ולהעלות את רמת השידורים, בדיוק כפי שעשתה אוה מדז'יבוז' כאשר כפתה על זכייני הטלוויזיה לעבור לשידור באיכות HD. לאור מצבם של המפעילים ולאור העובדה שהרגולטור בישראל משמש הרבה פעמים כזרוע הארוכה של החברות, לא נראה שיהיה רגולטור שידרוש זאת לטובת הציבור - וחבל. 

צרו איתנו קשר *5988