זריקת מרץ מהרגולטור: רשות שוק ההון תשחרר 100 מיליארד שקל לתשתית

הממונה על רשות שוק ההון אמר בוועדת הכספים כי הוא מתכוון לאפשר לגופים המוסדיים להחזיק בעד 49.9% מפרויקטי תשתיות מקומיים, לעומת 20% שהם הורשו להחזיק עד כה • ברקת טען כי תקציב הרשות עומד על כשליש מתקציב רשות ני"ע, וכי יש להגדילו

ד"ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: רפי קוץ
ד"ר משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: רפי קוץ

רשות שוק ההון תשנה את תקנות ההשקעה כך שהגופים המוסדיים בישראל יוכלו להשקיע כ-100 מיליארד שקל בפרויקטי תשתיות מקומיים. במקביל מבקשת הרשות להגדיל במידה ניכרת את התקציבים שלה - כך עולה מדבריו של הממונה על רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת, שהציג היום (ד') בוועדת הכספים של הכנסת, לראשונה בכהונתו, את תוכנית העבודה של הרשות שבראשותו ואת מדיניותה ביחס לגופים תחת פיקוחה. יו"ר ועדת הכספים הוא ח"כ משה גפני.

ברקת הבהיר כי לתפיסתו יש צורך להעדיף השקעות בישראל על פני השקעות בחו"ל, ושלצורך כך "נקדם שינוי בתקנות ההשקעה של הגופים המוסדיים כך שיוכלו להחזיק עד 49.9% מפרויקטי תשתיות בישראל, לעומת עד 20% כיום. להערכתנו צעד זה ישחרר מידית כ-100 מיליארד שקל להשקעות שכאלה".

מבחינת ברקת מדובר בסיוע להגעה ליעד שסימן גם החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו , שמנסה מאז כניסתו לתפקיד להביא להגדלה ניכרת של תקציבי הפיתוח בתשתיות, ומדבר על תוספת תקציבית נדרשת של 15 מיליארד שקל לשנה.

התנפחות הגירעון התקציבי מעמידה בסימן שאלה גדול את יכולותיה של המדינה להגדיל את התקציבים בהיקף הנדרש ולכן באוצר תולים תקוות בכסף המוסדי. הכסף המוסדי נחוץ בראש ובראשונה לפרויקט הדגל של האוצר בשנים הקרובות, המטרו בגוש דן, שהיקף ההשקעה הנדרשת בו מוערך בכ-150 מיליארד שקל, מחציתם במימון המדינה. ההצעה של ברקת באה לתת מענה לסוגיה זו.

אך לא רק זאת, לדברי ברקת היציאה הניכרת של המוסדיים לחו"ל יוצרת סיכונים לציבור החוסכים ובמקביל גם לא תורמת למשק. "אפשר ליצור תועלת לצרכן ולמשק בנשימה אחת", אמר.

ברקת שב והבהיר כי יפעל להפרדה מוחלטת בין ניהול הנוסטרו של קבוצות הביטוח לבין ניהול כספי העמיתים והמבוטחים, כשבמקביל הבהיר כי יפעל לשינוי אופי פעילות והתגמול של סוכני הביטוח כך שיהיו אובייקטיביים ולא מוטי תגמול.

ברקת העלה גם טענות ביחס לתקציבי הרשות שהחלה לפעול כרשות עצמאית בנובמבר 2016, כשקרא להרחיב את תקציבה ואת עצמאותה. "יש לבחון את מעמד הרשות, שאינו כמו של התקציבים של רשות ניירות ערך ושל הפיקוח על הבנקים". הוא הוסיף ופירט כי "התקציב שלנו הוא שליש משלהן. הפנסיה והבריאות של הציבור לא פחות חשובים מהבנקים ומהבורסה ולכן רשות שוק ההון צריכה לקבל עוד משאבים".

ברקת גילה בעניין זה כי "כיום תקציב הרשות עומד על היקף של כ-60 מיליון שקל לשנה", וזאת, "לעומת כ-200 מיליון שקל לשנה (תקציבי הרשות לניירות ערך והפיקוח על הבנקים", לדברי ברקת. כיום עובדים ברשות שוק ההון 178 איש. עוד אמר ברקת כי "יש מחסור אדיר במשאבים ובתקנים בתחום האשראי החוץ בנקאי, אך אחרי עבודה מאומצת אני מקווה שרואים סוף סוף את האור בקצה המנהרה".

ברקת הבהיר כי להערכתו "תוך פחות מחמש שנים סכומי הכסף עליהם אנו מפקחים יגיעו לטריליון דולר. מדובר על צמיחה אדירה ביחס למצב כיום, כשהרשות מפקחת רק על 'רק' 1.77 טריליון שקל, כשקצב ההפקדות והפרמיות השנתיות שהציבור מעביר לגופים המוסדיים עומד היום על כ-165 מיליארד שקל?".

ברקת הוסיף בין היתר כי "יש עוד כברת דרך לעשות לשיפור השקיפות בפני הציבור. אנו רואים מבוטחים שמטורטרים בין הגופים ונזרקים ממקום למקום במקום שהגופים יטפלו בזה בעצמם". בהקשר זה הוא הבהיר כי החשוב ביותר הוא איכות הכיסוי הביטוח והמענה מהחברות ו"לאו דווקא לשלם עוד עשרה שקלים".

עוד היבט צרכני חשוב שהעלה הממונה על רשות שוק ההון הינו התנהלות חברות הביטוח כלפי מבוטחים שנקלעו למצב של אובדן כושר עבודה. "נפסיק את החקירות האקטיביות של חברות הביטוח מול מבוטחים, כמו שעשינו בסיעוד, גם בביטוחי אובדן כושר עבודה", הבטיח ברקת. 

הוא הוסיף ואמר כי "בביטוח הסיעודי דרשנו שהפסקת החקירות תהיה מידית. לא צריך להיערך להפסקת חקירות. יש לנו כברת דרך רבה בביטוח הסיעודי, ועלינו לשלב ידיים עם גופים אחרים, כמו בביטוחי הבריאות, ויש הרבה מה לשפר". בהקשר זה ברקת גילה כי הרשות עמלה גם על "בניית תשתית להקמה של מאגר מידע מרכזי בביטוח סיעודי - להגברת השקיפות והתחרות". ביחס לדמי הניהול בתחום הפנסיוני, בדגש על הגמלאים, אמר כי "אנו מקדמים מהלכים להגברת התחרות והניידות". 

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988