לממלכה ההאשמית דרוש איש קשר בבלפור: ישראל חייבת לחדש את ערוץ התקשורת האינטימי עם עמאן

תתפלאו אולי אבל ליחסים כלכליים מלאים עם ירדן יש פוטנציאל, למה זה לא קורה? מבחינת הירדנים היחסים עם ישראל כרוכים בתשלום מחיר פוליטי כבד ובית המלוכה במדינה מוכן לשלם את המחיר רק כשמדובר בצרכים חיוניים כמו שת"פ ביטחוני או יבוא מים ואנרגיה

גבול ירדן ישראל
גבול ירדן ישראל

ב-26 באוקטובר 1994 נחתם הסכם השלום בין ישראל לירדן. 25 שנה אחר כך, מייצאת ישראל לירדן סחורות בסכום סמלי של 71.5 מיליון דולר לשנה (על פי הלמ"ס). תתפלאו אולי אבל ליחסים כלכליים מלאים עם ירדן יש פוטנציאל. ירדן מייבאת בכל שנה סחורות ושירותים בהיקף כולל של 25 מיליארד דולר ואין סיבה שישראל לא תתפוס נתח שוק של 10%, שהם 2 מיליארד דולר לשנה לפחות. פוטנציאל עוד יותר גדול יש לירדן בתור גשר יבשתי וערוץ תיווך אטרקטיבי לסעודיה ולמדינות המפרץ - שוק משותף של חצי טריליון דולר.

למה זה לא קורה? מבחינת הירדנים היחסים עם ישראל כרוכים בתשלום מחיר פוליטי כבד. לפי ד"ר יצחק גל, מומחה לכלכלת המזרח התיכון וחוקר במכון מתווים, בית המלוכה הירדני מוכן לשלם את המחיר רק כשמדובר בצרכים חיוניים באמת: שיתוף פעולה ביטחוני, יבוא מים ואנרגיה: הגז שיתחיל לזרום בעוד חודשיים ממאגר לוויתן לירדן אמור להוזיל את עלויות ייצור החשמל של ירדן בכ-300 מיליון דולר לשנה.

אם בצד הירדני יש לפחות רצון ונכונות לשלם מחיר כשמדובר באינטרס אסטרטגי - בצד הישראלי יש בעיקר התעלמות. מעצמת התפלת מי ים כמו ישראל הייתה יכולה להקים בעקבה מתקן התפלה שיסייע לפתור את מצוקת מי השתייה החריפה בירדן. אבל בירושלים אין מי שיקדם. בעבר הייתה לירדנים כתובת, היה איש עם דלת פתוחה אצל ראש הממשלה: ראש המוסד אפרים הלוי ואחריו ראש המוסד מאיר דגן. בתקופת ממשלת נתניהו הקודמת מילא את התפקיד עו"ד יצחק מולכו - אך מאז פרישתו לא טרח נתניהו למנות מחליף. ערוץ התקשורת האינטימי בין עמאן וירושלים אינו קיים יותר.

הבנק העולמי מצית קרבות בירושלים

ההצלחה המאוד יחסית שרשמה ישראל בשבוע שעבר כשהתקדמה 14 מקומות במדד Doing Business עוררה כצפוי מלחמות קרדיט בין הטוענים לאבהות.

החשב הכללי רוני חזקיהו, שזכה כאן לפרגון בשבוע שעבר, היה זה שקיבל על עצמו את התפקיד וזה שהיה חוטף את הביצים הסרוחות אם התוצאה הייתה אחרת. אבל חזקיהו לא התחיל לעבוד בקרקע בתולית. שנה לפני שהגיע לאוצר, יזם אגף התקציבים באוצר תוכנית מקיפה מפורטת, שאושרה במסגרת חוק ההסדרים של תקציב 2016. עיקר הפעילות בשנתיים האחרונות התרכזה במשרד המשפטים. רשות התאגידים התקדמה בפישוט הליכי רישום חברה אך עדיין רחוקה מהיעד. קפיצה גדולה יותר נעשתה בטאבו, ששיפר דרמטית את הליכי העבודה המקוונים ואת העברת המידע בין הרשויות והגופים. הפרחים למנהל הטאבו שלומי אייזנר ולאלדד קנטי, סמנכ"ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד המשפטים.

מי שגנבה את ההצגה במדד הייתה רשות המסים: לפי הבנק העולמי ישראל זינקה מהמקום ה-90 עד למקום ה-13 בעולם בקלות תשלום מסים. אנשים טובים בירושלים סבורים שזינוק מטאורי כזה מעיד בעיקר על בעיות מתודולוגיות במדד. הם גם חוששים, ובצדק, שברשות יחשבו עכשיו שהם יכולים לנוח. לכן זו הזדמנות להזכיר שרשות המסים עדיין סובלת מבעיות קשות של סרבול, שמרנות וסיאוב. למרות מאמציו של מנהל הרשות ערן יעקב, ברשות המסים עדיין לא משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות, למשל כדי לדעת אילו תיקי נישומים לבדוק, או איך לנתח ולעבד את כמות המידע העצומה שיש על כל נישום. השיפור הכי דרמטי שנעשה ברשות המסים בשנים האחרונות היה בתחום השכר - בדמות תוספת שכר מיוחדת של 9% שקיבלו 6,000 עובדי הרשות. התוספת רק הגבירה את התיאבון לקראת חידוש המו"מ על השכר ובקרוב שוב נשמע על עיצומים ואיומי השבתה. המסר לרגולטורים בשורה התחתונה הוא שמדד Doing Business זה לחלשים. נראה אתכם משיגים התייעלות אמיתית ברשות המסים.

aaaaרוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988